חלוקת נכסים לפי גיל

משקיע בן 30 שיצטרך את הכסף רק בעוד 35 שנה יכול להחזיק את רוב החיסכון במניות, כי יש לו זמן לחזור מכל משבר. משקיעה בת 60 שמתחילה למשוך כסף בעוד חמש שנים לא יכולה להרשות לעצמה ירידה של 40% ערב הפרישה. זה כל העיקרון של חלוקת נכסים לפי גיל: משקל המניות יורד ככל שהמועד שבו תצטרכו את הכסף מתקרב.

אבל הגיל הוא רק קיצור דרך. מה שבאמת קובע הוא אופק המשיכה, יציבות ההכנסה והיכולת שלכם לראות את התיק יורד בלי למכור.

כמה אחוז מניות צריך להחזיק בכל גיל?

כלל האצבע הוותיק אומר 100 פחות הגיל: בן 30 מחזיק 70% מניות, בן 60 מחזיק 40%. הכלל נולד בתקופה שבה אנשים פרשו בגיל 65 וחיו עוד עשר או חמש עשרה שנה. היום פורשת בת 67 יכולה לחיות עוד 25 שנה ויותר, וכסף שצריך להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן זקוק למנוע צמיחה.

לכן רבים מתכננים עם 110 או 120 פחות הגיל. זו לא נוסחה מדעית, אלא נקודת פתיחה לשיחה.

הטבלה מדגימה שני כללים ולא ממליצה על אחד מהם. בפועל, מי שיש לו פנסיה תקציבית או קצבה מובטחת יכול להחזיק יותר מניות בתיק הפרטי, כי ההכנסה הבסיסית שלו כבר מכוסה.

למה הסיכון הגדול הוא דווקא בשנים שלפני הפרישה?

בגיל 30 לתיק יש מעט כסף, וההפקדות החודשיות גדולות ביחס אליו. ירידה של 30% פוגעת בסכום קטן, וההפקדות הבאות קונות בזול.

בגיל 62 המצב הפוך. יש הרבה כסף צבור, ההפקדות קטנות ביחס אליו, ובקרוב מתחילים למשוך. אם השוק צונח בדיוק כשמתחילים למכור יחידות כדי לחיות, המכירה בשפל נועלת הפסד שלא יחזור. לתופעה הזו קוראים סיכון רצף התשואות, והיא הסיבה העיקרית להוריד סיכון בהדרגה בעשור שלפני הפרישה.

מי שזוכר את 2008 יודע כמה זה מוחשי: מדדי המניות הגדולים איבדו יותר משליש מערכם בתוך שנה. חוסך בן 35 המשיך להפקיד ונהנה מהתיקון. חוסך בן 64 שנאלץ למכור באותה שנה ספג את הירידה במלואה.

דוגמה מספרית: שלושה חוסכים, שלוש חלוקות

נניח שלושה חוסכים היפותטיים, והמספרים להמחשה בלבד.

נועה, בת 29 מחיפה, מפקידה 1,500 ₪ בחודש לתיק עצמאי מעבר לפנסיה. היא בוחרת 90% קרן מחקה על מדד מניות עולמי ו-10% אג״ח ממשלתי קצר. אם השוק יורד 30%, התיק שלה, נניח 60,000 ₪, יורד בכ-16,000 ₪. כואב, אבל זה בערך 11 חודשי הפקדה, והיא לא צריכה את הכסף בעשורים הקרובים.

אבי, בן 47 מראשון לציון, צבר 600,000 ₪ בתיק ובקרן השתלמות. הוא מחזיק 70% מניות ו-30% אג״ח. אותה ירידה של 30% במניות מורידה את התיק בכ-126,000 ₪. הוא לא מוכר, אבל מתחיל לחשוב על מה שיקרה בעוד 15 שנה.

רינה, בת 61 מבאר שבע, צברה 1.2 מיליון ₪ ומתכננת למשוך 5,000 ₪ בחודש מהתיק הפרטי מגיל 64. היא מחזיקה 50% מניות, 40% אג״ח ו-10% מזומן ופיקדונות. החלק הסולידי, כ-600,000 ₪, מכסה כעשר שנות משיכה. אם המניות ייפלו בשנה הראשונה לפרישה, היא תמשוך מהאג״ח ומהמזומן ותחכה שהמניות יתאוששו, במקום למכור אותן בשפל.

איך עובדים המסלולים תלויי הגיל בפנסיה ובקופות הגמל?

רוב החוסכים הישראלים כבר נמצאים בחלוקת נכסים לפי גיל בלי לדעת. בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל קיימים מסלולי ברירת מחדל התלויים בגיל: מסלול לבני 50 ומטה, מסלול לבני 50 עד 60 ומסלול לבני 60 ומעלה. ככל שעוברים שלב, משקל המניות במסלול יורד, והמעבר נעשה אוטומטית.

זה פתרון סביר למי שלא רוצה לנהל. מה שאנשים מפספסים הוא שהמסלול מסתכל רק על הגיל, לא על שאר הכסף שלכם. מי שיש לו דירה להשכרה, תיק מסחר גדול או בן זוג עם פנסיה תקציבית אולי יכול להחזיק יותר מניות מהמסלול הממוצע. מי שכל ההון שלו בפנסיה ומתכנן פרישה מוקדמת אולי צריך פחות.

את המסלול שלכם אפשר לראות בדוח השנתי או באזור האישי של הקרן. כדאי לבדוק גם את דמי הניהול: התקרה בפנסיה היא 6% מההפקדות ו-0.5% מהצבירה, ורבים משלמים הרבה פחות מהתקרה אחרי משא ומתן.

האם לבדוק את החלוקה בכל חשבון בנפרד?

לא. זו הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה. אנשים מקפידים על 60/40 בתיק הקטן בבנק, ובמקביל הפנסיה שלהם במסלול מניות, קרן ההשתלמות במסלול כללי והעו״ש מחזיק 80,000 ₪ שלא עושים כלום.

הדרך הנכונה היא לפרוש את כל החיסכון על דף אחד: פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, תיק עצמאי ומזומן. חשבו את משקל המניות הכולל, ורק אז החליטו מה לשנות. לפעמים מספיק להזיז מסלול אחד כדי לאזן את הכול, בלי למכור דבר בתיק החייב במס.

זה חשוב גם מסיבה מיסויית. שינוי מסלול בתוך קרן השתלמות או קופת גמל אינו אירוע מס. מכירת קרן בתיק עצמאי כדי לאזן יוצרת מס של 25% על הרווח הריאלי.

מתי כדאי לחרוג מהכלל?

יש מצבים שבהם הגיל מטעה. עצמאי בן 35 עם הכנסה תנודתית צריך כרית מזומן גדולה יותר משכיר באותו גיל, גם אם התיק לטווח ארוך שלו אגרסיבי. זוג בן 40 שחוסך להון עצמי לדירה בעוד שלוש שנים לא צריך להחזיק את הכסף הזה במניות בכלל, כי האופק של הכסף הספציפי קצר.

וההפך: בן 58 שמתכנן לעבוד עד 70 ולא לגעת בחיסכון עד אז יכול להחזיק יותר מניות ממה שמסלול הגיל מציע.

העיקרון שלי פשוט: כל סכום מקבל חלוקה לפי מועד השימוש בו, לא לפי תעודת הזהות של בעליו. בקורס השקעות לטווח ארוך אנחנו בונים את הטבלה הזו יחד עם הסטודנטים, ובמאמר על חשיבות הקצאת הנכסים יש הרחבה על ההשפעה שלה על התשואה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין 100 פחות גיל ל-120 פחות גיל?

שניהם כללי אצבע. 100 פחות גיל שמרני יותר ומתאים למי שחרד מירידות או צריך את הכסף מוקדם. 120 פחות גיל מתחשב בכך שאנחנו חיים יותר ושהחיסכון צריך להמשיך לצמוח גם אחרי הפרישה.

האם מסלול מניות בפנסיה מתאים לבן 40?

לחלק מהחוסכים כן, במיוחד אם יש להם עוד 25 שנות הפקדה ויכולת לא להתרגש מירידות. המסלול התלוי בגיל לבני 50 ומטה כבר מחזיק חלק גדול במניות, כך שההבדל ביניהם קטן מכפי שנדמה. כדאי להשוות את הרכב הנכסים בפועל ולא רק את שם המסלול.

כל כמה זמן צריך לעדכן את החלוקה?

פעם בשנה מספיקה לרוב החוסכים, וגם אחרי אירוע חיים גדול כמו לידה, מעבר לעצמאות או ירושה. חשוב יותר לבדוק שהחלוקה לא סטתה בגלל תנועות השוק מאשר לשנות אותה כל שנה לפי הגיל.

האם מזומן בעו״ש נחשב חלק מהחלוקה?

כן, והוא לרוב החלק הכי מוזנח. כרית ביטחון של שלושה עד שישה חודשי הוצאות היא הכרחית, אבל כל מה שמעבר לה ויושב בעו״ש שוחק מול האינפלציה. אפשר להעביר אותו לפיקדון, לקרן כספית או למק״מ, שהם סולידיים ונזילים יותר ממניות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.