מדריך להשקעה בקרנות נאמנות ביוטכנולוגיה: סיכון גבוה מול הבשורה הרפואית
קרן ביוטכנולוגיה יכולה לרדת 40% בשנה רעה גם כשאף תרופה בתיק שלה לא נכשלה, פשוט כי הריבית עלתה והשוק הפסיק לשלם על הבטחות רחוקות. זו הנקודה הראשונה שכדאי להבין לפני שנכנסים לסקטור: קרן מפזרת את סיכון המולקולה הבודדת, אבל לא את סיכון הסקטור. למשקיע ישראלי, קרן כזו מתאימה כנתח קטן ומודע בתוך תיק רחב, לא כבסיס.
מה בעצם מקבלים כשקונים קרן ביוטק?
קרן נאמנות או קרן סל בתחום מחזיקה עשרות, לפעמים מאות, חברות שמפתחות תרופות וטיפולים. חלקן חברות ענק עם מוצרים מאושרים ותזרים יציב. חלקן חברות קטנות בלי הכנסות, שכל שוויין תלוי בניסוי קליני אחד או שניים.
היחס בין שתי הקבוצות האלה קובע את אופי הקרן יותר מהשם שלה.
יש מדדי ביוטק שמשוקללים לפי שווי שוק. בהם כמה חברות גדולות תופסות חלק נכבד מהתיק, והתנודתיות מתונה יחסית. יש מדדים במשקל שווה, שבהם חברה קטנה מקבלת משקל דומה לחברה ענקית. שם התנודתיות גבוהה בהרבה, וגם הרגישות לגל של רכישות ומיזוגים.
לפני שבוחרים, שווה לפתוח את רשימת עשר האחזקות הגדולות ואת דף המדיניות. זה לוקח חמש דקות וחוסך הפתעה.
ממה נובע הסיכון בקרנות האלה?
שלושה גורמים מזיזים קרן ביוטק, ורק אחד מהם הוא מדעי.
הראשון הוא התוצאות הקליניות וההחלטות של ה-FDA. בקרן רחבה כישלון של חברה אחת כמעט לא מורגש, אבל תקופה של כמה כישלונות או סירובים בולטים משפיעה על מצב הרוח של כל הסקטור.
השני הוא הריבית. חברות ביוטק צעירות מתומחרות לפי רווחים שאולי יגיעו בעוד עשור. כשהריבית עולה, השווי הנוכחי של הרווחים האלה יורד, והן נפגעות יותר ממניות ערך. זה בדיוק מה שקרה לסקטור בתקופת העלאות הריבית של 2022.
השלישי הוא פוליטיקה ורגולציה של מחירי תרופות בארה״ב. כל דיון בוושינגטון על פיקוח מחירים יכול להזיז את הסקטור כולו, בלי קשר לאיכות המדע.
קרן נאמנות ישראלית או קרן סל זרה?
למשקיע ישראלי יש כמה דרכים להיחשף לסקטור, ולכל אחת היבטי עלות ומס שונים.
| מסלול | יתרון עיקרי | חיסרון עיקרי | הערה מיסויית |
|---|---|---|---|
| קרן נאמנות מחקה בישראל | קנייה בשקלים ודרך הבנק | דמי ניהול לרוב גבוהים יותר | מס 25% על הרווח הריאלי במכירה |
| קרן סל אמריקאית | דמי ניהול נמוכים ונזילות גבוהה | חשיפה למס עיזבון אמריקאי | חשיפה מעל 60 אלף דולר בנכסים אמריקאיים |
| קרן UCITS אירית | פותרת את בעיית מס העיזבון | מבחר מצומצם יותר בסקטור | לרוב גרסה צוברת, בלי דיבידנד שוטף |
| קרן אקטיבית | מנהל עם ידע מדעי שבוחר חברות | דמי ניהול גבוהים ותלות במנהל | אותו מס רווחי הון |
נקודת מס העיזבון נשכחת הרבה. משקיע ישראלי שמחזיק קרנות סל שרשומות בארה״ב מעבר לסף של 60 אלף דולר חשוף למס עיזבון אמריקאי אם הוא נפטר. קרנות שרשומות באירלנד פותרות את זה. זה נכון לכל קרן סל אמריקאית, לא רק בביוטק.
כמה דמי ניהול שוחקים בפועל? דוגמה מספרית
דוגמה להמחשה בלבד, עם תשואה היפותטית: דנה, בת 38 מראשון לציון, משקיעה 50,000 ₪ בקרן ביוטק ומחזיקה אותה עשר שנים. נניח תשואה שנתית ממוצעת של 7% לפני עמלות.
בקרן עם דמי ניהול של 1.5% בשנה, הסכום יגיע לכ-85,400 ₪. בקרן עם דמי ניהול של 0.4%, הוא יגיע לכ-94,700 ₪.
הפער, כ-9,300 ₪, הוא כמעט חמישית מהקרן המקורית. בסקטור שבו התשואה לא מובטחת בכלל, העמלה היא אחד המשתנים הבודדים שהמשקיע שולט בהם לגמרי.
האם מנהל אקטיבי שווה את הפער? בביוטק יש לזה טיעון רציני יותר מבסקטורים אחרים, כי קריאת נתונים קליניים דורשת ידע שמשקיע רגיל לא מחזיק. מצד שני, מעט מנהלים מצליחים לנצח את המדד לאורך זמן אחרי עמלות. לדעתי, אם בוחרים קרן אקטיבית, כדאי לבדוק ביצועים של לפחות עשר שנים ולא להסתפק בשנה אחת מבריקה.
כמה מהתיק מתאים לשים בביוטק?
אין מספר נכון לכולם, אבל אפשר לחשוב על זה דרך השאלה כמה כאב אתם מוכנים לספוג.
דוגמה: למשקיע יש תיק של 300,000 ₪. הוא שם 5% בקרן ביוטק, כלומר 15,000 ₪. אם הסקטור יורד 40%, ההפסד הוא 6,000 ₪, או 2% מכלל התיק. זה לא נעים, אבל זה לא משנה תוכנית חיים.
אם אותו משקיע היה שם 25% בביוטק, אותה ירידה הייתה מוחקת 10% מהתיק. אצל רוב האנשים זה כבר הרגע שבו מוכרים בתחתית.
יש גם עניין של כפילות. מי שמחזיק קרן על מדד S&P 500 כבר מחזיק חלק מחברות התרופות והביוטק הגדולות. קרן סקטוריאלית מוסיפה משקל, לא חשיפה חדשה לגמרי.
מתי קרן ביוטק מתאימה ומתי לא?
היא מתאימה למי שיש לו אופק של עשר שנים ומעלה, תיק בסיס רחב שכבר בנוי, ורצון מודע להטות חלק קטן לסקטור עם פוטנציאל צמיחה גבוה.
היא פחות מתאימה למי שצריך את הכסף בעוד שלוש שנים, למי שעוד לא בנה קרן חירום, ולמי שנכנס כי קרא כותרת על תרופה מהפכנית. סיפור מדעי מרשים הוא לא תזה השקעתית.
אפשר גם לבחון את הנושא דרך מוצרים שכבר קיימים אצלכם. חלק ממסלולי קרן ההשתלמות וקופת הגמל להשקעה מחזיקים חשיפה לתרופות דרך מדדים רחבים, בלי שתצטרכו לבחור סקטור.
שאלות נפוצות
האם קרן ביוטק פחות מסוכנת ממניית ביוטק בודדת?
כן מבחינת סיכון החברה הבודדת, כי כישלון של תרופה אחת כמעט לא מורגש בקרן רחבה. לא מבחינת סיכון הסקטור, כי כשכל הביוטק יורד בגלל ריבית או רגולציה, הקרן יורדת איתו.
איך ממוסה רווח מקרן ביוטק בישראל?
במכירה משלמים מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. בקרן נאמנות ישראלית המס מנוכה במקור, ובקרן זרה דרך חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות. במקרים חריגים, כמו החזקות גדולות בחו״ל, כדאי להתייעץ עם רואה חשבון.
עדיף קרן סל אמריקאית או אירית?
מבחינת מס עיזבון אמריקאי, קרן אירית עדיפה למי שמחזיק מעל 60 אלף דולר בנכסים אמריקאיים. מבחינת מבחר ועמלות, לפעמים הקרן האמריקאית זולה ונזילה יותר. כדאי לבדוק את שני הצדדים לפני שמחליטים.
איך לומדים לבחור קרנות ולבנות תיק סביבן?
הצעד הראשון הוא להבין הקצאת נכסים ודמי ניהול לפני שבוחרים סקטור. קורס ההשקעות מלמד לבנות תיק מסודר, ובמרכז הידע יש מדריכים נוספים על קרנות ומדדים.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.