השקעה במדדים רחבים מול סקטוריאליים

במרבית התיקים של חוסכים פרטיים, מדד רחב כמו S&P 500 או ת״א 125 צריך להחזיק את רוב הכסף, ומדד סקטוריאלי כמו ת״א בנקים מתאים לנתח קטן, בדרך כלל לא יותר מ-10%-20% מהתיק. מדד רחב קונה את הכלכלה כולה, מדד סקטוריאלי קונה דעה על ענף אחד. והדעה הזאת צריכה להיות נכונה, ובזמן הנכון, כדי להצדיק את הסיכון הנוסף.

ב-2022 זה הורגש היטב. מדד נאסד״ק 100, שמרוכז בחברות טכנולוגיה, ירד בכ-33%, בזמן ש-S&P 500 ירד בכ-19%. מי שהחזיק רק את הצד הטכנולוגי ספג ירידה כמעט כפולה.

השאלה האמיתית היא לא איזה סוג מדד עדיף, אלא כמה מכל אחד, באיזה מוצר ובאיזו מסגרת מס. שם רוב המשקיעים הישראלים מאבדים כסף בלי לשים לב.

מה ההבדל בפועל בין ת״א 125 לת״א בנקים?

ת״א 125 כולל את 125 המניות הגדולות בבורסה לניירות ערך בתל אביב: בנקים, ביטוח, נדל״ן, אנרגיה, טכנולוגיה, תעשייה ועוד. ת״א בנקים (ת״א-בנקים5) כולל חמישה בנקים בלבד: לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי.

מי שקונה את ת״א בנקים מהמר בפועל על שלושה דברים: רמת הריבית של בנק ישראל, איכות האשראי בכלכלה הישראלית והרגולציה על הבנקים. בנקים נהנים בדרך כלל מריבית גבוהה, כי הפער בין הריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות גדל. כשהריבית יורדת, או כשעולה דיון ציבורי על מיסוי רווחי הבנקים, המדד הזה מגיב חזק בהרבה מהשוק.

נקודה שרבים מפספסים: ת״א 125 עצמו לא מפוזר כמו שנדמה. הבנקים הם מהסקטורים הכבדים בו, כך שמי שמחזיק ת״א 125 וגם ת״א בנקים מכפיל חשיפה שכבר קיימת אצלו. את המשקלות העדכניים אפשר לבדוק בדף המדד באתר הבורסה.

דוגמה מספרית פשוטה: נניח שהבנקים מהווים כחמישית מת״א 125, והם יורדים ב-20% בעקבות הורדת ריבית חדה. ההשפעה של הבנקים לבדם על ת״א 125 תהיה בערך 4%. מחזיק ת״א בנקים סופג את כל ה-20%.

למה מדד רחב מתאים לרוב החיסכון לטווח ארוך?

שלוש סיבות, ואף אחת מהן לא תלויה בתחזית.

הראשונה היא שמדד רחב מתקן את עצמו. חברות שמצליחות גדלות במשקלן, חברות שנחלשות מתכווצות או יוצאות מהמדד. המשקיע לא צריך לנחש איזה ענף יוביל בעשור הבא.

השנייה היא עלות. קרנות סל וקרנות מחקות על מדדים גדולים הן מהמוצרים הזולים בשוק, בזכות תחרות בין הגופים והיקפי כסף עצומים. במדדים סקטוריאליים דמי הניהול בדרך כלל גבוהים יותר והמסחר דליל יותר, ולכן גם המרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה רחב יותר. דמי הניהול משתנים בין קרנות ולאורך זמן, וכדאי לבדוק אותם בדף הקרן לפני כל קנייה.

השלישית התנהגותית, ולדעתי היא החשובה מכולן. יחסית קל להחזיק מדד רחב בירידה של 20%. הרבה יותר קשה להחזיק סקטור שירד 45% כשהכותרות מסבירות למה הוא גמור. חלק גדול מהנזק בהשקעה סקטוריאלית לא נגרם מהמדד, אלא ממי שמוכר בתחתית.

לישראלי יש שיקול נוסף. המשכורת, הדירה ולעיתים גם חלק מהפנסיה כבר תלויים בכלכלה המקומית. מדד רחב גלובלי, כמו S&P 500 או מדד מניות עולמי, מפזר אותו יותר מעוד מדד ישראלי.

מתי מדד סקטוריאלי כן הגיוני, ומתי הוא נשבר

יש מצבים שבהם סקטוריאלי הוא כלי ולא הימור.

כשרוצים לאזן חשיפה. עובד הייטק שמחזיק אופציות של המעסיק שלו חשוף ממילא לטכנולוגיה, ועשוי לבחור דווקא סקטור אחר כדי לא להעמיס עוד טכנולוגיה על התיק.

כשיש תזה ברורה עם אופק ארוך. למשל, הערכה שהביקוש לתשתיות אנרגיה יימשך שנים. זו עדיין דעה, אבל לפחות היא לא תלויה בתזמון של רבעון אחד.

כשהמשקיע מכיר את הענף מבפנים. רופא שעובד עם מכשור רפואי קורא את הענף טוב יותר מרוב המשקיעים, גם אם זה לא מבטיח תשואה.

זה נשבר בשלושה מקומות מוכרים. הראשון הוא כניסה אחרי ריצה: ענף שעלה 60% בשנה מושך כסף בדיוק כשהמחירים כבר מגלמים הרבה אופטימיות. השני הוא רוטציה תכופה בין ענפים, שדורשת לצדוק פעמיים, ביציאה ובכניסה. השלישי הוא ריכוז: בחלק מהמדדים הסקטוריאליים שתיים או שלוש חברות מחזיקות חלק גדול מהמשקל, כך שהפיזור מדומה.

ליבה ולוויין: איך משלבים בלי לפרק את התיק

השיטה המקובלת לשלב בין השניים נקראת ליבה ולוויין (Core-Satellite). רוב הכסף, הליבה, יושב במדדים רחבים. חלק קטן, הלוויין, מוקצה לסקטורים או לנושאים שהמשקיע מאמין בהם.

דוגמה: נועה, בת 32 מחיפה, מפקידה 1,500 ₪ בחודש. היא מחליטה על 85% ליבה ו-15% לוויין.

1,275 ₪ בחודש נכנסים למדד רחב, למשל קרן מחקה S&P 500 או מדד מניות עולמי. 225 ₪ בחודש נכנסים לקרן סל סקטוריאלית, נניח על הבנקים או על סקטור הבריאות.

אחרי שנה היא הפקידה 18,000 ₪, מתוכם 2,700 ₪ בלוויין. נניח שהסקטור שבחרה צונח ב-40% והליבה נשארת במקום. ההפסד הוא 1,080 ₪, כלומר 6% מהסכום שהפקידה. כואב, אבל לא משנה את התוכנית. אם הייתה שמה את כל 18,000 השקלים באותו סקטור, ההפסד היה 7,200 ₪.

שני כללים מחזיקים את השיטה בחיים. הראשון: לקבוע מראש תקרה ללוויין, ולאזן פעם בשנה אם הוא חרג ממנה, גם כשהוא מרוויח. השני: לכתוב לעצמכם בשורה אחת למה קניתם את הסקטור. אם הסיבה כבר לא נכונה, זה זמן לבדוק מחדש. ירידת מחיר לבדה היא לא סיבה.

S&P 500 מול קרנות סקטוריאליות אמריקאיות: הכפילות שלא רואים

משקיע ישראלי טיפוסי מחזיק מחקה S&P 500 ומוסיף לידו קרן סל על סקטור הטכנולוגיה האמריקאי. זה נראה כמו פיזור. בפועל, טכנולוגיה מהווה סביב שליש מ-S&P 500 עצמו, וכמה מהחברות הגדולות במדד מופיעות גם בקרן הסקטוריאלית. התוצאה היא תיק טכנולוגי בהרבה ממה שהמשקיע חושב.

המדד האמריקאי מחולק ל-11 סקטורים לפי סיווג GICS, ולכל סקטור יש קרנות סל ייעודיות. לפני שמוסיפים סקטור, כדאי לשאול כמה ממנו כבר יש בתיק דרך המדד הרחב. לפעמים מתברר שהסקטור שבאמת חסר הוא דווקא אחר, או שלא חסר כלום.

שכבה נוספת שישראלים שוכחים היא המטבע. קרן על S&P 500 שאינה מגדרת מטבע מושפעת גם משער הדולר מול השקל. דולר שנחלש יכול למחוק חלק מהתשואה, ודולר שמתחזק יכול להגדיל אותה, בלי קשר לסקטור שנבחר.

דמי ניהול ומס: איפה הסקטוריאלי עולה הכי ביוקר

כאן נמצא ההבדל שהכי פחות מדברים עליו. אסטרטגיה סקטוריאלית נוטה לכלול יותר החלפות, וכל החלפה בתיק מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר היא מכירה שמחייבת מס רווח הון בשיעור 25% על הרווח הריאלי.

דוגמה: קניתם קרן סקטוריאלית ב-50,000 ₪ והיא עלתה ל-70,000 ₪. אתם רוצים לעבור לסקטור אחר. בתיק מסחר רגיל, על רווח של 20,000 ₪ ישולם מס של עד 5,000 ₪ (בפישוט, בלי התאמה לאינפלציה), ולסקטור הבא ייכנסו כ-65,000 ₪ בלבד. בקופת גמל להשקעה או בקרן השתלמות, מעבר בין מסלולים אינו אירוע מס, וכל 70,000 השקלים ממשיכים לעבוד.

המסקנה המעשית שלי: את הליבה הרחבה כדאי להחזיק, כשאפשר, בתוך מסגרות עם יתרון מס. את הלוויין הסקטוריאלי, שדורש גמישות, מחזיקים לרוב בתיק המסחר, ולכן עדיף שיהיה קטן ושיתחלף לעיתים רחוקות.

מי שקונה קרן סל שנסחרת בארה״ב ישירות צריך להביא בחשבון גם ניכוי מס במקור בארה״ב על דיבידנדים, שבגינו ניתן זיכוי בישראל לפי אמנת המס, ולעיתים גם חובת הגשת דוח שנתי. מקרה ספציפי כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות נפוצות

מה עדיף למתחיל, S&P 500 או ת״א 125?

אין תשובה אחת, אבל לרוב המתחילים מדד אמריקאי או עולמי רחב מפזר יותר, כי ת״א 125 קטן יותר ומרוכז יותר בסקטורים מסוימים, בעיקר פיננסים. רבים משלבים את שניהם, כשהחלק הישראלי קטן יותר בגלל החשיפה המקומית שכבר קיימת דרך העבודה והדירה. מי שרוצה לבנות את הבסיס מסודר יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

כמה אחוז מהתיק לשים במדדים סקטוריאליים?

מקובל להגביל את החלק הסקטוריאלי ל-10%-20% מהתיק, ורבים מסתפקים באפס. האחוז עצמו פחות קריטי מכך שהוא נקבע מראש, ושיש לו תקרה שמאזנים אליה פעם בשנה.

האם ת״א בנקים הוא השקעה סולידית כי הבנקים יציבים?

בנקים הם מוסדות מפוקחים ויציבים יחסית, אבל מניות בנקים הן מניות. מדד של חמישה בנקים חשוף לריבית, לרגולציה ולמצב הכלכלה הישראלית בבת אחת, ובתקופות לחץ הוא יכול לרדת יותר מהשוק הרחב.

האם רוטציה בין סקטורים לפי המחזור הכלכלי עובדת?

על הנייר היא נשמעת הגיונית. בפועל היא דורשת לתזמן גם את היציאה וגם את הכניסה, ובתיק מסחר רגיל כל מעבר גם מחייב מס. למשקיע פרטי, ליבה רחבה עם לוויין קבוע נוטה להיות פשוטה וזולה יותר.

למי שרוצה להמשיך וללמוד על בניית תיק, במרכז הידע יש הרחבות על מדדים, קרנות סל ומיסוי.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.