בניית תיק בינלאומי חכם

משקיע שהחזיק 200,000 ₪ במדד אמריקאי בשנה שבה המדד עמד במקום והדולר נחלש ב-10% מול השקל, ראה את התיק שלו יורד ב-20,000 ₪ בלי שמניה אחת זזה. זה הצד שרוב המדריכים לתיק בינלאומי מפספסים. תיק בינלאומי חכם למשקיע ישראלי בנוי משלוש החלטות: כמה לשים מחוץ לישראל, איך לפזר בין אזורים בלי להיתקע בריכוז אמריקאי כבד, ומה לעשות עם חשיפת המטבע. מעבר לזה, המס ודמי הניהול קובעים כמה נשאר ביד.

למה בכלל להשקיע מחוץ לישראל?

הבורסה בתל אביב מייצגת פחות מאחוז אחד מהשוק העולמי. היא גם מרוכזת: בנקים, חברות ביטוח, נדל״ן ומספר מצומצם של חברות טכנולוגיה ותרופות.

מי שמחזיק רק ת״א 125 מהמר בעצם על ענפים מעטים ועל כלכלה אחת. ומי שעובד בישראל, משלם משכנתה בשקלים וחוסך לפנסיה בגוף ישראלי, כבר חשוף לכלכלה המקומית דרך ההכנסה שלו. פיזור בינלאומי מאזן את זה.

ההטיה המקומית, home bias, קיימת אצל משקיעים בכל העולם. היא מרגישה בטוחה כי אנחנו מכירים את החברות. אבל היכרות היא לא פיזור.

איך מחלקים בין אזורים בלי להיתקע בריכוז אמריקאי?

מדד עולמי רחב נראה מפוזר, אבל ארה״ב תופסת בו יותר ממחצית, ובתוך ארה״ב כמה חברות טכנולוגיה ענקיות תופסות נתח כבד. זה לא בהכרח רע, כי אלה חברות רווחיות מאוד. זה פשוט חשוב לדעת מה מחזיקים.

יש שתי גישות מעשיות. הראשונה: קרן אחת על מדד עולמי כולל, ולהשלים עם ת״א 125. זה פשוט וזול. השנייה: לבנות מרכיבים לפי אזורים, מה שמאפשר לקבוע משקלים שונים מהמדד, אבל דורש יותר תחזוקה.

לדעתי, לרוב המשקיעים הגישה הראשונה עדיפה. כל סטייה מהמדד העולמי היא הימור על אזור, וצריך סיבה טובה לעשות אותו.

מה עושים עם הדולר? גידור מטבע בפועל

כשמשקיעים בחו״ל, יש שני מקורות תשואה: המניות עצמן ושער החליפין.

קרן מגודרת מטבע מנטרלת את השפעת הדולר או היורו מול השקל. זה נשמע מושלם, אבל לגידור יש עלות שמושפעת מפער הריבית בין בנק ישראל לבנק המרכזי האמריקאי. כשהריבית בישראל נמוכה מהאמריקאית, הגידור מוריד מהתשואה.

גם בלי גידור, בטווח ארוך השפעת המטבע מתקזזת בחלקה. בנוסף, הדולר נוטה להתחזק דווקא בזמני משבר עולמי, כך שבתיק ישראלי הוא לפעמים מרכך ירידות.

מסקנה מעשית: במניות לטווח ארוך, רוב המשקיעים יכולים לחיות בלי גידור. באג״ח, שם התשואה נמוכה והמטבע יכול למחוק אותה, גידור הגיוני יותר. מי שיודע שיצטרך את הכסף בשקלים בעוד שנתיים, צריך להתייחס למטבע ברצינות. אפשר לעקוב אחרי השער בכלי שערי המטבע.

דוגמה מספרית: תיק בינלאומי של 300,000 ₪

דוגמה להמחשה בלבד: עמית, בן 36 מבאר שבע, מחזיק 300,000 ₪ בתיק מסחר עצמאי ורוצה לבנות אותו מחדש.

החלוקה שהוא בוחר: 65% קרן על מדד עולמי כולל, כלומר 195,000 ₪. 15% קרן על ת״א 125, כלומר 45,000 ₪. 20% אג״ח ממשלתיות ישראליות, כלומר 60,000 ₪.

בפועל, מתוך ה-195,000 ₪ במדד העולמי, יותר ממחצית בארה״ב. החשיפה הכוללת שלו למטבע זר היא כ-65% מהתיק. אם השקל מתחזק ב-10% מול סל המטבעות, הוא מפסיד כ-19,500 ₪ מהשער לבד. אם השקל נחלש, הוא מרוויח.

עמית מחליט שזה סביר לו, כי ההוצאות הגדולות שלו רחוקות. אילו הוא היה מתכנן לקנות דירה בעוד שלוש שנים, הוא היה מעביר חלק גדול יותר לשקלים.

מה צריך לדעת על מס כשמשקיעים בחו״ל?

רווח הון על ניירות ערך זרים ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי, כמו בארץ. על דיבידנדים ממניות אמריקאיות מנוכה מס במקור, ומילוי טופס W-8BEN מוריד את הניכוי ל-25% במקום 30%.

הנקודה שנשכחת היא מס עיזבון אמריקאי. משקיע ישראלי שמחזיק נכסים אמריקאיים, כולל קרנות סל שרשומות בארה״ב, מעל 60 אלף דולר, חשוף למס עיזבון אם הוא נפטר. קרנות UCITS שרשומות באירלנד ונסחרות באירופה פותרות את זה, ולרוב יש להן גם גרסה צוברת שלא מחלקת דיבידנד.

החישוב בשקלים של רווח על נייר זר כולל כללים מיוחדים לגבי הפרשי שער. מי שמוכר הרבה ניירות זרים או מחזיק דרך ברוקר בחו״ל צריך לדווח בעצמו, ומומלץ לבדוק את המקרה עם רואה חשבון.

אילו טעויות מופיעות שוב ושוב?

החזקת עשר קרנות שכולן בעצם אותו מדד. קרן על S&P 500, קרן על נאסד״ק 100 וקרן על מדד עולמי חופפות ברובן.

רדיפה אחרי האזור שהצליח בשנה שעברה. שווקים מתעוררים, יפן, אירופה, כל אחד מהם היה המנצח בתקופה כלשהי, ואף אחד לא החזיק את המקום.

התעלמות מעלויות המרה. המרת שקלים לדולרים בבנק במרווח גבוה יכולה לעלות יותר מדמי הניהול של הקרן לשנה שלמה. כדאי לבדוק את המרווח לפני שמעבירים סכום גדול.

מסחר בשעות הלא נכונות. קנייה של קרן על מדד זר כשהשוק של נכס הבסיס סגור נעשית לפעמים במרווח רחב בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. עדיף לבצע פקודות כשהשוק הזר פתוח.

שאלות נפוצות

כמה מהתיק כדאי להשקיע מחוץ לישראל?

אין מספר קבוע. גישה נפוצה למשקיע לטווח ארוך היא להחזיק את רוב חלק המניות בחו״ל, ונתח קטן יותר בישראל כעוגן שקלי. ככל שהיעד קרוב יותר ובשקלים, הגיוני להחזיק יותר בארץ.

האם צריך קרן מגודרת מטבע?

במניות לטווח ארוך, לרוב לא, כי לגידור יש עלות והשפעת המטבע מתמתנת לאורך זמן. באג״ח, או כשהכסף נדרש בשקלים בקרוב, גידור הגיוני יותר.

האם קרן על מדד עולמי אחת מספיקה?

לרוב המשקיעים, יחד עם רכיב ישראלי ורכיב אג״ח, כן. היא מפזרת על אלפי חברות בעשרות מדינות, והתחזוקה מינימלית.

איפה לומדים לבנות תיק כזה?

קורס ההשקעות עוסק בחלוקת נכסים, בחירת קרנות וניהול סיכון מטבע, ובמרכז הידע יש מדריכים נוספים על מדדים ומיסוי.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.