שימור הון בתקופות משבר

תיק של 500,000 ₪ שהיה כולו במניות אמריקאיות בשיא של 2007 איבד יותר ממחצית ערכו עד השפל של 2009, כי מדד S&P 500 ירד אז ביותר מ-50% מהשיא לשפל. כדי לחזור לנקודת ההתחלה הוא היה צריך לעלות ביותר מ-100%. זו כל התורה של שימור הון במשבר: ההגנה לא נבנית באמצע הירידה, אלא בהרכב התיק שקבעתם לפניה. שילוב של מזומן, אג״ח איכותיות קצרות, חשיפה מטבעית מודעת וכללי איזון שנקבעו מראש הוא מה שמאפשר לעבור משבר בלי הפסד שאי אפשר לחזור ממנו.

ההתנהגות בזמן הפאניקה חשובה לא פחות, אבל זה נושא נפרד. כאן מדובר על המבנה.

למה הפסד גדול כל כך קשה לתקן

המתמטיקה של הפסדים לא סימטרית. ככל שהירידה עמוקה יותר, העלייה הנדרשת כדי לחזור גדלה מהר יותר:

לכן שימור הון לא אומר להימנע מכל ירידה. הוא אומר להימנע מהירידה שתשבור את התוכנית: זו שתכריח אתכם למכור בשפל, או שתיקח עשור להתאושש ממנה בדיוק כשתצטרכו את הכסף.

שלב ראשון: להגדיר כמה ירידה אתם יכולים לספוג

לפני בחירת נכסים, כדאי לענות על שאלה אחת בכתב: מה הירידה המקסימלית בשקלים שאני מסוגל לראות בלי לשנות את התוכנית?

לא באחוזים, בשקלים. ירידה של 30% נשמעת מופשטת. הפסד של 180,000 ₪ על המסך מרגיש אחרת לגמרי.

התשובה תלויה בשלושה דברים: מתי תצטרכו את הכסף, כמה יציבה ההכנסה שלכם, והאם כבר עברתם משבר עם כסף אמיתי בשוק. מי שעבר את מרץ 2020, כשהשוק האמריקאי ירד בכשליש בתוך כחמישה שבועות, יודע כמה מהר זה קורה.

דוגמה: מבחן לחץ לתיק של 600,000 ₪

הנתונים והתרחישים להמחשה בלבד.

מיכל, בת 45 מחיפה, מחזיקה תיק של 600,000 ₪: 60% מניות (360,000 ₪), 25% אג״ח ממשלתיות קצרות ובינוניות (150,000 ₪) ו-15% מזומן וקרן כספית (90,000 ₪).

תרחיש בסגנון 2008: המניות יורדות ב-50%, האג״ח הממשלתיות נשארות בערך במקום, והמזומן לא זז. ההפסד: 180,000 ₪, כ-30% מהתיק. כואב, אבל ל-90,000 ₪ במזומן יש שני תפקידים: לממן הוצאות בלי למכור מניות, ולאפשר איזון מחדש.

תרחיש בסגנון 2022: המניות יורדות ב-20% והאג״ח ב-10%. ההפסד: 72,000 ₪ על המניות ועוד 15,000 ₪ על האג״ח, סך הכול 87,000 ₪, כ-14.5%. כאן רכיב האג״ח לא הגן, כי ב-2022 מניות ואג״ח ירדו יחד בגלל עליית ריבית חדה.

המסקנה: אג״ח הן לא ביטוח אוטומטי. במשבר של האטה כלכלית הן בדרך כלל עוזרות. במשבר אינפלציה וריבית הן יכולות להיפגע בעצמן, ולכן המזומן הוא השכבה היחידה שלא זזה בשני התרחישים.

איזה אג״ח באמת מגינות

לא כל אג״ח זהות כשהשוק נופל.

אג״ח ממשלתיות קצרות מושפעות פחות משינויי ריבית ומתנהגות קרוב למזומן. אג״ח ממשלתיות ארוכות יכולות לעלות יפה במשבר מיתון, אבל לרדת חזק כשהריבית עולה. אג״ח קונצרניות בדירוג נמוך מתנהגות במשבר הרבה יותר כמו מניות, כי החשש מחדלות פירעון עולה בדיוק אז.

בישראל יש עוד שאלה: שקלי או צמוד מדד. אג״ח צמודות מגינות מפני אינפלציה מקומית, ושקליות מתאימות יותר לתרחיש של הורדת ריבית. פיזור בין השתיים הוא בדרך כלל פשרה סבירה למי שלא רוצה להמר על תרחיש אחד.

המזומן: לא בזבוז, אלא זמן

מזומן בתיק נראה בזבזני בשנים טובות. במשבר הוא קונה את הדבר היקר ביותר: זמן. מי שיודע שיש לו שנה או שנתיים של הוצאות צפויות בנכס נזיל לא צריך למכור מניות בשפל.

כמה מזומן להחזיק, איפה לשים אותו ומה המחיר של יותר מדי מזומן הם שאלות בפני עצמן, ופירטנו אותן במדריך על אסטרטגיית החזקת מזומן.

החשיפה למטבע: הרכיב שהמשקיע הישראלי שוכח

משקיע ישראלי שמחזיק קרן על מדד אמריקאי חשוף גם למניות וגם לדולר. אם בזמן ירידה בוול סטריט השקל נחלש מול הדולר, ההפסד בשקלים קטן מההפסד בדולרים. אם השקל מתחזק באותו זמן, ההפסד בשקלים גדל.

אין כאן כלל קבוע, ובמשבר מקומי התמונה יכולה להיות הפוכה ממשבר גלובלי. מה שכדאי לעשות הוא לדעת מה יש לכם: קרן מגודרת מטבע, קרן לא מגודרת, או שילוב. את שער החליפין ומגמתו אפשר לעקוב במחשבון שער החליפין.

איזון מחדש: הכלל שכותבים לפני הסערה

איזון מחדש פירושו להחזיר את התיק לחלוקה המתוכננת. במשבר זה אומר למכור ממה שירד פחות ולקנות מניות, בדיוק כשהכי מפחיד.

לכן קובעים את הכלל מראש, למשל: כשרכיב המניות סוטה ביותר מחמש נקודות אחוז מהיעד, מאזנים. כלל כתוב מוריד את הצורך לקבל החלטה רגשית ברגע הגרוע.

נקודה ישראלית שימושית: בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה, מעבר בין מסלולי השקעה באותה קופה אינו אירוע מס. בתיק מסחר רגיל, מכירה ברווח מחייבת מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. זו סיבה טובה לבצע חלק מהאיזון דווקא בחסכונות הפטורים או הדחויים ממס. את הפרטים במצב האישי שלכם כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

הטעויות ההתנהגותיות שמפילות תוכנית כזו, כמו מכירה בפאניקה או ניסיון לתזמן את החזרה, מפורטות במדריך על טעויות נפוצות בזמן פאניקה.

ומה לא משמר הון, גם אם נראה בטוח? מינוף, כי הוא מכריח מכירה בזמן הגרוע ביותר. ריכוז במניה אחת או בסקטור אחד, גם אם זו החברה שאתם עובדים בה. אג״ח עם תשואה גבוהה במיוחד שמוצגות כחלופה ״שמרנית״. וניסיון לצאת מהשוק ״לפני המשבר״, שכמעט אף אחד לא מצליח לתזמן פעמיים ברציפות: ביציאה ובחזרה.

שאלות נפוצות

האם כדאי למכור את כל המניות כשמתחיל משבר?

מכירה מלאה הופכת ירידה זמנית להפסד סופי, ומחייבת החלטה שנייה וקשה עוד יותר: מתי לחזור. שימור הון נבנה מראש דרך חלוקת נכסים ומזומן, כך שלא תצטרכו למכור בשפל.

האם אג״ח ממשלתיות מגינות בכל משבר?

לא. במשבר של האטה ומיתון הן נוטות לרכך את הנפילה, אבל ב-2022 מניות ואג״ח ירדו יחד בגלל עליית ריבית. אג״ח קצרות ומזומן יציבים יותר בשני סוגי המשברים.

כמה מזומן כדאי להחזיק לקראת משבר?

אין מספר אחד. מי שמושך כסף מהתיק מחזיק לעיתים קרובות שנה עד שנתיים של משיכות צפויות בנכס נזיל. שכיר צעיר עם הכנסה יציבה יכול להסתפק בקרן חירום נפרדת ובתיק שכמעט כולו לטווח ארוך.

האם צריך לגדר את החשיפה לדולר?

זה תלוי במטבע שבו תוציאו את הכסף ובכמה תנודתיות אתם מוכנים לסבול. מי שיוציא בשקלים בטווח קצר יכול להעדיף גידור חלקי. מי שחוסך לטווח ארוך מאוד מקבל לעיתים את החשיפה כחלק מהפיזור.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.