שיטת הקאש פלו (Cash Flow): ניהול כסף לפי תזרים מזומנים חיובי
משפחה שנשאר לה ״פלוס״ של 2,700 ₪ בחודש יכולה בכל זאת לסיים את השנה במינוס, אם היא שכחה את ביטוח הרכב, את הקייטנה ואת החופשה. שיטת הקאש פלו פותרת בדיוק את זה: מנהלים את הכסף לפי מתי הוא נכנס ויוצא בפועל, על פני 12 חודשים ולא חודש אחד, כך שהעו״ש לא יורד מתחת לאפס גם בחודשים היקרים. העיקרון המרכזי הוא לחיות בחודש הנוכחי מהכסף של החודש הקודם.
זה נשמע טכני. בפועל זה ההבדל בין לחץ קבוע לבין שקט.
תקציב ותזרים הם לא אותו דבר
תקציב עונה על השאלה כמה מוציאים על כל דבר. תזרים עונה על השאלה מתי הכסף יוצא, והאם יש באותו רגע כסף בחשבון.
אפשר לעמוד בתקציב שנתי ובכל זאת להיכנס למינוס בפברואר, כי שם נופלים ביטוח הרכב והארנונה הדו-חודשית, והמשכורת נכנסת רק ב-10 לחודש. רוב האנשים שנמצאים במינוס קבוע לא מוציאים יותר ממה שהם מרוויחים. יש להם בעיית תזמון, והם משלמים עליה ריבית.
דוגמה: הפלוס שהתברר כמעט כאפס
מאור ושירה ממודיעין (דמויות ומספרים להמחשה בלבד), שני ילדים, מכניסים 24,500 ₪ נטו בחודש.
ההוצאות הקבועות: משכנתא 6,200 ₪, גן וצהרון 3,000 ₪, רכב 1,400 ₪, ארנונה וחשבונות בממוצע 1,600 ₪, ביטוחים 900 ₪, טלפונים ומנויים 700 ₪. יחד 13,800 ₪. ההוצאות המשתנות, סופר, בגדים ויציאות, מגיעות לכ-8,000 ₪.
על הנייר נשארים 2,700 ₪ בחודש.
עכשיו נוסיף את מה שלא מופיע כל חודש:
| הוצאה לא חודשית | עלות שנתית |
|---|---|
| ביטוח רכב חובה ומקיף | 4,800 ₪ |
| טסט וטיפולים | 2,400 ₪ |
| חגים ומתנות | 3,600 ₪ |
| קייטנות בקיץ | 4,000 ₪ |
| חופשה משפחתית | 9,000 ₪ |
| רופא שיניים והפתעות | 2,400 ₪ |
| סה״כ | 26,200 ₪ |
זה כ-2,180 ₪ בחודש. הפלוס האמיתי של מאור ושירה הוא כ-520 ₪, לא 2,700 ₪.
ואם בשנה שעברה הם קנו מקרר וטלוויזיה ב-12 תשלומים של 600 ₪, התזרים כבר שלילי. תשלומים ״ללא ריבית״ לא עולים ריבית, אבל הם מתחייבים על הכנסה של השנה הבאה.
חמשת הצעדים של שיטת הקאש פלו
1. מיפוי של 12 חודשים אחורה. לא אומדן מהזיכרון. מורידים את פירוט העו״ש ואת פירוט כרטיסי האשראי לשנה שלמה, ומסמנים כל הוצאה שלא חוזרת כל חודש. זו עבודה של ערב אחד, והיא לרוב מפתיעה.
2. חשבון או פיקדון להוצאות שנתיות. מחלקים את סכום ההוצאות הלא חודשיות ב-12, ומעבירים את הסכום בהוראת קבע ביום המשכורת לחשבון נפרד. אצל מאור ושירה: כ-2,180 ₪ בחודש. כשמגיע ביטוח הרכב, הכסף מחכה.
3. בניית ״חודש קדימה״. המטרה היא יתרה בעו״ש בגובה הוצאות של חודש שלם, כך שההוצאות של אוקטובר משולמות מהמשכורת של ספטמבר. בונים את זה בהדרגה, למשל מבונוס, מהחזר מס או מחיסכון של כמה חודשים. מרגע שזה קיים, מועד החיוב של כרטיס האשראי מפסיק להפחיד.
4. לשלם לעצמכם קודם. הוראת קבע לחיסכון או להשקעה, למשל לקופת גמל להשקעה או לקרן כספית, ביום שהמשכורת נכנסת ולא בסוף החודש ״אם יישאר״. מה שלא נמצא בעו״ש לא מתבזבז.
5. בדיקה שבועית של עשר דקות. לא מעקב יומי אחרי כל קפה. פעם בשבוע בודקים יתרה, חיובים צפויים ואם אחת הקטגוריות חורגת.
טיפ קטן שעושה הבדל גדול: אפשר לבקש מחברת האשראי לשנות את מועד החיוב החודשי. אם המשכורת נכנסת ב-10 לחודש והחיוב יורד ב-2, העו״ש נמצא בנקודת השפל שלו שמונה ימים בכל חודש. הזזת החיוב לכמה ימים אחרי המשכורת לא חוסכת שקל בהוצאות, אבל לפעמים היא לבדה מעלימה מינוס כרוני.
כמה עולה המינוס באמת?
ריבית על משיכת יתר נקבעת בדרך כלל כפריים ועוד מרווח. הפריים בישראל שווה לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, ועל זה הבנק מוסיף מרווח שתלוי בלקוח. נניח, לשם הדוגמה, ריבית כוללת של 9% בשנה על מינוס ממוצע של 8,000 ₪: כ-720 ₪ בשנה, רק על תזמון.
זה לא סכום שמפיל משפחה. אבל הוא משולם שנה אחרי שנה, והמינוס הקבוע גם מוריד את תחושת השליטה. מי שיוצא ממנו לרוב מגלה שהוא מוציא פחות, כי הוא סוף סוף רואה את המספרים.
את השפעת הריבית לאורך זמן אפשר לבדוק במחשבונים הפיננסיים.
איפה השיטה נשברת
הכנסה לא קבועה. לעצמאים ולעובדים עם עמלות, החודש הממוצע מטעה. עדיף לבנות את התזרים על החודשים החלשים, ולהעביר את העודף בחודשים החזקים לכרית. ״חודש קדימה״ כאן צריך להיות שלושה חודשים ויותר.
הגזמה בקיצוצים. תקציב שמוריד את היציאות לאפס מחזיק בדרך כלל שלושה שבועות. עדיף לחתוך במקומות הגדולים, דיור, רכב ותשלומים, ולהשאיר מרווח להנאה.
התמקדות בכוס הקפה. 18 ₪ ביום הם כ-400 ₪ בחודש. זה לא זניח, אבל רכב שני או משכנתא לא מותאמת משפיעים פי עשרה. לדעתי, רוב הערך של שיטת הקאש פלו מגיע מהמיפוי השנתי ומהאוטומציה, לא מהמעקב אחרי הוצאות קטנות.
זוגות עם חשבונות נפרדים. כשכל אחד משלם הוצאות אחרות, אף אחד לא רואה את התמונה המלאה. אפשר להשאיר חשבונות נפרדים, אבל גיליון תזרים משותף אחד הוא חובה.
מה עושים עם הפלוס?
כשהתזרים חיובי אחרי ההוצאות השנתיות, יש שלוש שכבות שכדאי למלא לפי הסדר. קודם קרן חירום, שמקובל לבנות בגובה של שלושה עד שישה חודשי הוצאות, במקום נזיל כמו פיקדון או קרן כספית. אחר כך סגירת חובות יקרים. ורק אז השקעה לטווח ארוך.
אצל שכירים, קרן השתלמות היא לרוב הצעד הראשון בהשקעה, כי ההפקדה של המעסיק כבר קיימת והיא פטורה ממס אחרי שש שנים. מי שרוצה להמשיך מעבר לזה יכול לשקול קופת גמל להשקעה או תיק מסחר עצמאי.
שאלות נפוצות
מה זה שיטת הקאש פלו בניהול כסף אישי?
זו שיטה שמנהלת את הכסף לפי מועדי הכניסה והיציאה שלו בפועל, ולא רק לפי סכומים חודשיים. היא כוללת מיפוי שנתי של הוצאות, חשבון נפרד להוצאות לא חודשיות, יתרה של חודש קדימה בעו״ש, והעברה אוטומטית לחיסכון ביום המשכורת.
איך יוצאים ממינוס קבוע בעו״ש?
קודם ממפים 12 חודשים כדי לראות אם הבעיה היא תזמון או הוצאה עודפת. אם זה תזמון, בונים בהדרגה יתרה של חודש קדימה. אם זו הוצאה עודפת, חותכים באחת ההוצאות הגדולות, ורק אחר כך עוברים לפרטים.
כמה כסף צריך בקרן חירום?
מקובל לדבר על שלושה עד שישה חודשי הוצאות, ולעצמאים או למשפחה עם הכנסה אחת יותר מזה. הכסף צריך להיות נזיל ונפרד מהעו״ש, כדי שלא יתבזבז בטעות.
האם כדאי לקנות בתשלומים ללא ריבית?
זה לא עולה ריבית, אבל זה מתחייב על ההכנסה העתידית. כשמצטברות כמה עסקאות כאלה, הן יכולות להפוך תזרים חיובי לשלילי. לפני כל עסקה בתשלומים כדאי לבדוק אם התזרים של השנה הבאה עומד בה.
מי שרוצה ללמוד לבנות תזרים משפחתי ותוכנית חיסכון בצורה מסודרת יכול להתחיל בקורס ניהול פיננסי.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.