הטיות קוגניטיביות בשוק ההון: איך אפקט העדר גורם להפסדים כבדים

מניה שעלתה 80% בחודש, כל הקבוצה בוואטסאפ מדברת עליה, והחבר מהעבודה כבר הכפיל את הכסף. זה הרגע שבו רוב המשקיעים הפרטיים קונים, וזה בדיוק הרגע שבו הסיכוי להפסד כבד הוא הגבוה ביותר. אפקט העדר גורם להפסדים כי הוא מכניס אנשים לשוק אחרי שהמחיר כבר גילם את כל החדשות הטובות, ומוציא אותם אחרי שהמחיר כבר גילם את כל הרעות.

הבעיה איננה טיפשות. היא מנגנון מוחי שעבד מצוין בסוואנה ועובד גרוע מאוד בבורסה.

למה המוח שלנו רוצה ללכת עם העדר?

לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, ללכת אחרי הקבוצה היה אסטרטגיית הישרדות טובה. אם כולם בורחים, כנראה יש סיבה. מי שעצר לבדוק לא תמיד שרד כדי לספר.

בשוק ההון האינסטינקט הזה מתהפך. כשכולם כבר קנו, אין מי שיקנה אחריכם כדי לדחוף את המחיר למעלה. כשכולם כבר מכרו, המוכרים נגמרים והמחיר נמוך מדי.

מעבר לזה, הפסד כואב יותר כשהוא מגיע לבד. אם כולם הפסידו, זה מרגיש כמו מזל רע. אם רק אתם הפסדתם כי הלכתם נגד הזרם, זה מרגיש כמו טיפשות. הפחד הזה מבידוד חברתי דוחף אנשים לטעות ביחד.

ארבע הטיות שעובדות יחד עם העדר

אפקט העדר כמעט אף פעם לא מגיע לבד. הוא נשען על הטיות נוספות שמחזקות אותו.

פומו, הפחד להחמיץ, הוא הדלק. הוא גורם לקנות לא כי הניתוח משכנע, אלא כי לא להיות בפנים מרגיש כמו הפסד.

הטיית האישור היא ההגה. אחרי שקניתם, אתם מחפשים רק כתבות וסרטונים שמחזקים את ההחלטה, ומדלגים על כל מה שמערער אותה.

עיגון הוא הבלם התקוע. מי שקנה ב-100 ₪ ממשיך לראות ב-100 את ״המחיר האמיתי״, גם כשהמניה ב-40 והעסק השתנה.

שנאת הפסד משלימה את התמונה. מחקרי הכלכלה ההתנהגותית של כהנמן וטברסקי הראו שהפסד כואב יותר מרווח באותו גודל משמח. לכן אנשים מחזיקים מניות מפסידות יותר מדי זמן, ומוכרים מניות מרוויחות מוקדם מדי.

דוגמה: מה עושה כניסה מאוחרת לתיק

נניח משקיעה בדויה מכפר סבא, שמשקיעה 20,000 ₪ במניה אחרי שעלתה 80% בחודש. המספרים להמחשה בלבד.

שבועיים אחר כך ההתלהבות נרגעת והמניה יורדת 50%. התיק שווה 10,000 ₪. כדי לחזור לנקודת ההתחלה, המניה צריכה עכשיו לעלות 100%, לא 50%.

זה החשבון שהעדר לא מספר. ירידה גדולה אחרי כניסה מאוחרת לא מתקזזת בעלייה באותו גודל. ומשקיעה שנכנסה בגלל הקבוצה בדרך כלל גם יוצאת בגלל הקבוצה, כלומר מוכרת קרוב לשפל ומקבעת את ההפסד.

איך נראה העדר במציאות?

בועת הדוט קום בסוף שנות התשעים היא הדוגמה הקלאסית. חברות אינטרנט בלי רווחים ולעיתים בלי הכנסות נסחרו בשווי עצום, כי כולם האמינו שהכלכלה החדשה משנה את כללי המשחק. מדד הנאסד״ק איבד יותר משני שלישים מערכו בשנים שאחרי השיא של מרץ 2000.

בינואר 2021 סיפור גיימסטופ הראה את העדר בגרסה של הרשתות החברתיות. פורום ברשת הצליח להקפיץ מניה של רשת חנויות משחקים לגבהים חסרי קשר לעסק. חלק מהמשתתפים הרוויחו הון, ורבים שנכנסו מאוחר הפסידו.

גם בבורסה בתל אביב ראינו את זה. גל ההנפקות של חברות טכנולוגיה קטנות בשנים 2020 ו-2021 משך משקיעים פרטיים רבים, ולא מעט מהמניות האלה איבדו חלק גדול מערכן בשנים שאחרי.

המכנה המשותף: סיפור משכנע, עליות מהירות, והרגשה שהפעם זה שונה.

חמישה כללים שמגינים מפני העדר

1. כתבו לפני כל קנייה שלוש שורות: למה אתם קונים, מה יגרום לכם למכור, ואיזה חלק מהתיק זה. אם אין לכם תשובה, זו לא השקעה.
2. הגבילו כל רעיון ״חם״ לאחוז קטן מהתיק, כך שגם הפסד מלא לא ישנה את התמונה.
3. חכו 48 שעות בין הרגע שבו רציתם לקנות לבין הקנייה עצמה. רוב הדחפים לא שורדים יומיים.
4. השקיעו את רוב הכסף בהוראת קבע חודשית לקרן מפוזרת, כך שההחלטות הגדולות לא תלויות במצב הרוח של השוק.
5. חפשו בכוונה את הטיעון הנגדי. אם אתם לא יכולים להסביר למה מישהו חכם מוכר, אתם לא מבינים את ההשקעה.

האם אפשר להרוויח מהעדר?

תיאורטית כן, על ידי קנייה כשכולם מפחדים ומכירה כשכולם מתלהבים. בפועל זה הרבה יותר קשה ממה שנשמע. קנייה בזמן פאניקה מרגישה נורא, ולעיתים המחיר ממשיך לרדת עוד הרבה אחרי שקניתם.

לדעתי, רוב המשקיעים הפרטיים ירוויחו יותר מלבנות מערכת שמנטרלת את העדר, מאשר מלנסות לנצח אותו. תיק מפוזר, הפקדה קבועה וכללים כתובים מראש עושים את העבודה בלי לדרוש אומץ בכל ירידה.

ומה אם כבר קניתם בגלל העדר?

קודם כול, לא לקבל החלטה נוספת באותו מצב רגשי שבו התקבלה הראשונה. לא למכור בבהלה ולא ״למצע למטה״ כדי להרגיש טוב יותר.

אחר כך לכתוב, באיחור, את מה שלא נכתב לפני הקנייה: מה החברה עושה, למה היא אמורה להיות שווה יותר, ומה יוכיח שטעיתם. אם אין לכם תשובה טובה, ייתכן שהפוזיציה לא שייכת לתיק, בלי קשר למחיר שבו קניתם.

ולבסוף, לבדוק את הגודל. אם ההפסד הנוכחי מדיר שינה, הפוזיציה גדולה מדי. הקטנה חלקית היא לגיטימית, והיא לא הודאה בכישלון אלא ניהול סיכונים.

שאלות נפוצות

מה זה אפקט העדר בשוק ההון?

זו הנטייה של משקיעים לקנות ולמכור בעקבות מה שאחרים עושים, ולא לפי ניתוח עצמאי. היא גורמת לכניסה אחרי שהמחיר כבר עלה ויציאה אחרי שכבר ירד, ומגדילה בועות וקריסות.

איך מזהים שמניה עלתה בגלל עדר?

סימנים נפוצים הם עלייה חדה בלי שינוי מהותי בעסק, מחזורי מסחר חריגים, שיח מוגבר ברשתות החברתיות, ומשקיעים שמסבירים את הקנייה במחיר ולא בחברה. אף סימן לבדו לא מוכיח, אבל שילוב שלהם הוא נורה אדומה.

האם השקעה במדד מגינה מפני אפקט העדר?

היא מגינה מפני הבחירה במניה הלא נכונה, אבל לא מפני ההחלטה למכור את כל התיק בפאניקה. ההגנה האמיתית היא תוכנית כתובה והפקדה קבועה שלא משתנה לפי הכותרות.

למה קשה כל כך למכור מניה מפסידה?

בגלל שנאת הפסד ועיגון למחיר הקנייה. מכירה הופכת את ההפסד לסופי, ולכן אנשים מעדיפים לחכות ״שהיא תחזור״. שאלה טובה יותר: אם לא הייתה לכם המניה היום, הייתם קונים אותה במחיר הזה?

להמשך

הבנת ההטיות היא חצי מהעבודה. החצי השני הוא לבנות שיטת השקעה שמגינה עליכם מפני עצמכם. מי שרוצה ללמוד לעשות את זה בצורה מסודרת יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים, או לצפות בהדרכה החינמית.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.