סטייקינג: הכנסה פסיבית או סיכון מוסתר

בספטמבר 2022 את׳ריום עבר ממנגנון כרייה למנגנון הוכחת החזקה (Proof of Stake), ומאז מי שנועל את׳ר כדי לאבטח את הרשת מקבל עליו תגמול. סטייקינג הוא בדיוק זה: נעילת מטבעות קריפטו ברשת שמבוססת על הוכחת החזקה, בתמורה לתגמול במטבעות נוספים. זו יכולה להיות הכנסה אמיתית, אבל היא משולמת באותו מטבע תנודתי, לפעמים עם נעילה, קנסות וסיכון של הפלטפורמה. תשואה של כמה אחוזים בשנה לא מגינה על מי שהמטבע שלו יורד ב-50%.

מה זה סטייקינג ואיך הוא מייצר תשואה?

סטייקינג (Staking) הוא הפקדת מטבעות כבטוחה ברשת בלוקצ׳יין שעובדת בהוכחת החזקה. מאמתי הרשת (Validators) מאשרים עסקאות ובונים בלוקים, והמטבעות הנעולים שלהם מבטיחים שיפעלו ביושר. בתמורה הם מקבלים מטבעות חדשים וחלק מעמלות העסקאות. מי שלא מפעיל מאמת בעצמו יכול להאציל (Delegate) את המטבעות שלו למאמת, או לעשות סטייקינג דרך בורסה.

כדי להפעיל מאמת עצמאי באת׳ריום צריך 32 את׳ר, ציוד שפועל כל הזמן וידע טכני. לכן רוב האנשים עושים סטייקינג דרך בורסה או דרך שירות סטייקינג נזיל.

מאיפה בדיוק מגיע התגמול?

רוב התגמול בסטייקינג מגיע מהנפקה של מטבעות חדשים, והשאר מעמלות שמשתמשי הרשת משלמים. זה אומר שחלק מהתשואה הוא לא רווח אמיתי אלא פיצוי על דילול: כשהרשת מנפיקה מטבעות חדשים, מי שלא עושה סטייקינג מחזיק נתח קטן יותר מהרשת, ומי שעושה סטייקינג רק שומר על הנתח שלו.

זה ההבדל בין תשואה נומינלית לתשואה אמיתית. רשת שמשלמת 8% בסטייקינג אבל מגדילה את ההיצע ב-7% בשנה נותנת למי שעושה סטייקינג רק כ-1% של נתח נוסף ברשת. לפני שמתלהבים מאחוז גבוה, בודקים כמה מטבעות חדשים הרשת מנפיקה.

דוגמה מספרית: 3% תשואה שלא מגינה עליכם

נניח שיעל מרחובות מחזיקה את׳ר בשווי 10,000 ₪ ועושה סטייקינג דרך בורסה בתשואה של 3% בשנה, אחרי העמלה שהבורסה לוקחת מהתגמול. בסוף השנה יש לה 3% יותר מטבעות.

אם מחיר האת׳ר לא זז, היא הרוויחה כ-300 ₪. אם המחיר עלה ב-20%, התיק שווה כ-12,360 ₪. ואם המחיר ירד ב-40%, התיק שווה כ-6,180 ₪, הפסד של כ-3,800 ₪ למרות התגמול.

המסקנה פשוטה: בסטייקינג, מחיר המטבע קובע כמעט את כל התוצאה. התגמול הוא תוספת קטנה על החלטה גדולה, והיא לא הופכת נכס תנודתי להכנסה קבועה. ויש גם תרחיש מעצבן במיוחד: לשלם מס על תגמול לפי שוויו ביום שהתקבל, ואז לראות את המחיר יורד. זה אחד הדברים שמסבכים את הדיווח.

אילו סיכונים יש בסטייקינג?

סיכון מחיר. הגדול מכולם, כמו שראינו בדוגמה.

נעילה ותקופת שחרור. בחלק מהרשתות המטבעות נעולים, ושחרור שלהם לוקח זמן. בקוסמוס, למשל, תקופת השחרור היא 21 יום. אם השוק קורס באמצע, אי אפשר למכור. באת׳ריום משיכות מסטייקינג התאפשרו רק מאפריל 2023, וגם היום יש תור שיכול להתארך.

קנס על מאמת (Slashing). מאמת שפועל לא נכון, למשל חותם פעמיים, מאבד חלק מהמטבעות הנעולים. מי שהאציל אליו יכול להיפגע. יש רשתות, כמו קרדנו, שבהן האצלה לא נועלת את המטבעות ואין בה קנס כזה.

סיכון הפלטפורמה. כשעושים סטייקינג דרך בורסה, המטבעות אצלה. ביולי 2022 פלטפורמת Celsius, שהבטיחה ללקוחות תשואה על פיקדונות קריפטו, קרסה והקפיאה משיכות. זה לא היה סטייקינג טהור אלא הלוואת הכסף של הלקוחות, ובדיוק לכן חשוב להבין מה עושים עם המטבעות שלכם.

רגולציה. בפברואר 2023 הבורסה Kraken הסכימה לשלם 30 מיליון דולר לרשות ניירות הערך האמריקאית ולהפסיק את שירות הסטייקינג שלה ללקוחות בארה״ב. שירותי סטייקינג יכולים להשתנות או להיסגר בהחלטה של רגולטור.

סטייקינג בבורסה, סטייקינג עצמאי או סטייקינג נזיל: מה ההבדל?

בסטייקינג נזיל (Liquid Staking), כמו Lido, מקבלים אסימון שמייצג את המטבעות הנעולים, למשל stETH, ואפשר לסחור בו. זה פותר את בעיית הנעילה, אבל מוסיף שכבת סיכון: האסימון יכול להיסחר בהנחה מול המטבע המקורי דווקא בזמן לחץ, כשהכי צריכים אותו.

יש גם דרך ביניים: האצלה ישירה מהארנק שלכם למאמת, ברשתות שמאפשרות זאת. המטבעות נשארים בשליטתכם, והמאמת מקבל רק את הזכות להשתמש בהם לאבטחת הרשת. זה דורש מעט יותר הבנה טכנית, אבל מוריד את התלות בבורסה. בוחרים מאמת עם היסטוריה ארוכה, עמלה סבירה וזמינות גבוהה, ולא רק את זה שמציע את התגמול הגבוה ביותר.

איך ממוסה סטייקינג בישראל?

רשות המסים קבעה בחוזר מ-2018 שמטבע קריפטו הוא נכס ולא מטבע. נכון ל-2026, רווח הון ליחיד ממכירת נכס כזה ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי. תגמולי סטייקינג מסבכים את התמונה: יש שאלה אם התגמול הוא הכנסה כבר ברגע שמקבלים אותו, ומה העלות של המטבעות החדשים כשמוכרים אותם בהמשך.

אין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם, והיקף הפעילות יכול לשנות את הסיווג. מי שעושה סטייקינג בסכומים משמעותיים צריך לשמור תיעוד של כל תגמול, מועד ושווי, ולבדוק את הדיווח עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר קריפטו.

שאלות נפוצות

האם סטייקינג הוא הכנסה פסיבית בטוחה?

לא. התגמול פסיבי, אבל הוא משולם במטבע שמחירו יכול לרדת בעשרות אחוזים. בנוסף יש סיכוני נעילה, קנסות ופלטפורמה. זו הכנסה במטבע תנודתי, לא ריבית על פיקדון.

כמה אפשר להרוויח מסטייקינג?

התשואה משתנה בין רשתות ולאורך זמן, ותלויה בכמה מטבעות נעולים ברשת ובקצב ההנפקה. תשואה גבוהה במיוחד מגיעה לרוב עם אינפלציה גבוהה של מטבעות או עם סיכון גבוה, ולכן את התשואה העדכנית בודקים ומשווים לקצב ההנפקה.

האם אפשר להפסיד מטבעות בסטייקינג?

כן. מאמת שמקבל קנס מאבד חלק מהמטבעות, פלטפורמה יכולה לקרוס, וחוזה חכם יכול להיפרץ. בסטייקינג פשוט דרך האצלה ברשתות מסוימות הסיכון הזה קטן יותר, אבל לא אפסי.

מה ההבדל בין סטייקינג לתכניות Earn של פלטפורמות?

בסטייקינג המטבעות משמשים לאבטחת הרשת. בתכניות Earn רבות הפלטפורמה מלווה את המטבעות לאחרים, והתשואה תלויה ביכולת שלה להחזיר אותם. זה סיכון אחר, ובמקרה של Celsius הוא התממש.

מי שרוצה להבין לעומק רשתות קריפטו, סטייקינג וניהול סיכונים לפני שנועל כסף, יכול ללמוד את זה בקורס קריפטו.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.