השקעה במניות מרכזי נתונים והביקוש הגובר לתשתיות פיזיות עבור ענן

כל שאלה ששולחים לצ׳אטבוט, כל סרט שנפתח בסטרימינג וכל העברה בנקאית באפליקציה נוחתים בסוף בבניין אמיתי: מלא שרתים, צורך חשמל כמו שכונה, ודורש מערכות קירור ענקיות. גל הבינה המלאכותית הפך את הבניינים האלה, מרכזי הנתונים, לאחד מצווארי הבקבוק של הכלכלה הדיגיטלית. למשקיע, יש כמה דרכים להיחשף לתחום, מקרנות ריט שמשכירות את המבנים ועד יצרני ציוד חשמל וקירור. אבל הביקוש הגבוה כבר מגולם בחלק גדול מהמחירים, והשאלה המרכזית היא לא אם הביקוש קיים, אלא מי ירוויח ממנו ובאיזה מחיר.

מי שקונה את הסיפור בלי לבדוק את המספרים משלם לעיתים פעמיים: על הצמיחה, ועל הציפייה שהיא תימשך לנצח.

שרשרת הערך: מי מרוויח מכל מרכז נתונים חדש

כדאי לחשוב על מרכז נתונים כעל פרויקט בנייה עם ארבע שכבות, ולכל אחת כלכלה אחרת.

הקרקע והמבנה. חברות שמחזיקות מרכזי נתונים ומשכירות מקום, חשמל וחיבור לרשת ללקוחות. בארה״ב רבות מהן בנויות כקרנות ריט, כמו Equinix ו-Digital Realty. ההכנסה דומה לנדל״ן מניב: חוזי שכירות ארוכים, תזרים יציב יחסית, רגישות לריבית.

החשמל והקירור. יצרני שנאים, גנרטורים, מערכות אל פסק וקירור נוזלי. זה התחום שהפתיע רבים, כי צריכת החשמל הפכה למגבלה העיקרית על קצב הבנייה.

השבבים והשרתים. המעבדים הגרפיים, הזיכרון והציוד שבתוך הארונות. כאן התנודתיות הגבוהה ביותר, והמחזוריות הכי חדה.

הלקוחות. חברות הענק שבונות או שוכרות את הקיבולת. הן גם הלקוחות הגדולים של כל השכבות האחרות, מה שיוצר ריכוזיות שכדאי לזכור.

למה החשמל הפך לסיפור המרכזי

מרכז נתונים לבינה מלאכותית צורך הרבה יותר חשמל לכל מטר מאשר מרכז נתונים רגיל. בחלק מהאזורים בעולם, חיבור של מתקן חדש לרשת החשמל לוקח שנים.

המשמעות למשקיע כפולה. מצד אחד, מי שכבר מחזיק מתקנים מחוברים עם הקצאת חשמל נהנה ממחסור שקשה לשכפל. מצד שני, מגבלת החשמל יכולה להאט את קצב הצמיחה של כל התעשייה, גם אם הביקוש נשאר.

זו גם הסיבה שחברות תשתית חשמל, שנחשבו בעבר למשעממות, התחילו להיסחר לפי סיפור של צמיחה. כשמניה דפנסיבית מתומחרת כמו מניית טכנולוגיה, המשקיע צריך לשאול מה קורה אם הסיפור מאט.

דוגמה מספרית: כמה רגיש הפרויקט להנחות

הדוגמה להמחשה בלבד, על חברה דמיונית. נניח שחברה בונה מרכז נתונים בעלות של 500 מיליון דולר, ומצפה להכנסה תפעולית נטו של 50 מיליון דולר בשנה. תשואה על העלות: 10%.

אם היא מממנת את הבנייה בחוב בריבית של 6%, המרווח הוא 4%. נשמע טוב.

עכשיו נשנה שתי הנחות. הלקוח הגדול מצמצם, והתפוסה יורדת כך שההכנסה נטו נופלת ל-40 מיליון דולר. במקביל, המיחזור של החוב נעשה בריבית של 8%. התשואה על העלות יורדת ל-8%, והמרווח נשחק לאפס.

שום דבר דרמטי לא קרה. אין קריסה, אין שערורייה. רק שתי הנחות שזזו קצת. זה מה שמשקיעים שמתמקדים בכותרות על ביקוש לבינה מלאכותית נוטים לפספס.

הסיכונים שהכותרות לא מספרות

בנייה עודפת. בכל גל השקעות גדול בתשתית, מסילות ברזל, סיבים אופטיים בסוף שנות ה-90, השקיעו יותר מדי ובמהירות. התשתית נשארה והייתה שימושית, אבל חלק מהמשקיעים הראשונים הפסידו. אין סיבה להניח שהפעם זה בהכרח שונה.

ריכוזיות לקוחות. כשחלק גדול מההכנסות מגיע מכמה לקוחות ענק, כל החלטה שלהם לבנות לבד במקום לשכור מזיזה את המניה.

התיישנות טכנולוגית. שבבים מתחלפים מהר. מתקן שתוכנן לדור אחד של שרתים עלול לדרוש השקעה נוספת בחשמל ובקירור כדי להתאים לדור הבא.

ריבית. קרנות ריט ופרויקטים עתירי הון רגישים לעלות המימון. סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן מקשה עליהם גם כשהביקוש חזק.

איך משקיע ישראלי נחשף לתחום

רוב החברות הרלוונטיות נסחרות בארה״ב, וחלק באירופה ובאסיה. אפשר לקנות מניות בודדות דרך חשבון מסחר, או קרנות סל שמתמקדות בתשתית דיגיטלית, בנדל״ן של מרכזי נתונים או במוליכים למחצה.

כמה נקודות מעשיות. דיבידנדים מחברות אמריקאיות, כולל קרנות ריט, כפופים לניכוי מס במקור בארה״ב. חתימה על טופס W-8BEN מורידה בדרך כלל את הניכוי מ-30% ל-25%. מי שמחזיק קרנות סל אמריקאיות צריך לדעת גם על חשיפה אפשרית למס עיזבון אמריקאי על אחזקות מעל 60,000 דולר, ולכן חלק מהמשקיעים מעדיפים קרנות מקבילות שנסחרות באירלנד. ובישראל, רווח ממכירה חייב במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי. את המצב האישי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

ההחלטה החשובה יותר היא משקל. מי שכבר מחזיק מדד רחב אמריקאי מחזיק חשיפה לא קטנה לחברות הטכנולוגיה הגדולות, שהן גם הלקוחות וגם חלק מהמפעילים של התחום. הוספת מניות מרכזי נתונים על זה מגדילה ריכוז בנושא אחד.

איך בודקים חברת מרכזי נתונים לפני קנייה

שאלות שכדאי לענות עליהן לפני שנכנסים: מה אורך חוזי השכירות הממוצע, ואיזה חלק מההכנסות מגיע מחמשת הלקוחות הגדולים. כמה מההשקעות העתידיות כבר מכוסות בחוזים חתומים. מה רמת החוב ומתי הוא מגיע לפירעון. והאם יש לחברה הקצאות חשמל מאושרות או רק תוכניות.

חברה שעונה טוב על השאלות האלה עדיין יכולה להיות יקרה מדי. אבל חברה שלא עונה עליהן היא הימור על סיפור, לא השקעה בעסק.

שאלות נפוצות

האם מניות מרכזי נתונים הן מניות טכנולוגיה או נדל״ן?

תלוי בשכבה. קרנות ריט של מרכזי נתונים מתנהגות במידה רבה כמו נדל״ן מניב, עם רגישות לריבית. יצרני שבבים וציוד מתנהגים כמו מניות טכנולוגיה מחזוריות. לכן כדאי לדעת באיזו שכבה אתם קונים.

האם הביקוש לבינה מלאכותית מבטיח צמיחה למרכזי נתונים?

הוא יוצר ביקוש חזק, אבל לא מבטיח רווחיות לכל שחקן. אם ההיצע גדל מהר יותר מהביקוש, או אם הלקוחות הגדולים בונים בעצמם, מחירי השכירות והמרווחים יכולים להישחק.

מה עדיף, מניה בודדת או קרן סל?

קרן סל מפזרת את הסיכון של חברה אחת, אבל לא את הסיכון של התחום כולו. מי שלא מתכוון לקרוא דוחות רבעוניים ולעקוב אחרי חוזים ולקוחות, כנראה מתאים לו יותר פיזור.

איך יודעים אם התחום מתומחר ביוקר?

משווים את המכפילים לממוצע ההיסטורי של החברות ולצמיחה הצפויה, ובודקים כמה מהצמיחה העתידית כבר מגולמת במחיר. כשכל התרחישים בשוק אופטימיים, גם הפתעה קטנה לרעה יכולה להפיל את המחיר.

מי שרוצה ללמוד לנתח חברות לפני שקונה סיפור, יכול להתחיל בקורס השקעות ערך.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.