תעשיות ביטחוניות כהשקעה

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, ממשלות באירופה הודיעו אחת אחרי השנייה על הגדלת תקציבי הביטחון, וצברי ההזמנות של יצרניות הנשק זינקו. בישראל, המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 הביאה את המניות הביטחוניות בבורסה בתל אביב למרכז הבמה, מאלביט מערכות הגדולה ועד חברות קטנות שרוב המשקיעים לא הכירו לפני כן. להשקעה בתחום יש היגיון כלכלי: לקוחות ממשלתיים, חוזים ארוכים ונראות של הכנסות לשנים. אבל אחרי עליות חדות, הסיכון המרכזי כבר לא נמצא בעסק. הוא נמצא במחיר.

השאלה הנכונה היא לא אם העולם יוציא יותר על ביטחון, אלא כמה מזה כבר משולם במחיר המניה.

אילו מניות ביטחוניות נסחרות בבורסה בתל אביב?

בבורסה בתל אביב נסחרות כמה חברות ביטחוניות ישירות: אלביט מערכות, הגדולה שבהן, שנסחרת גם בנאסד״ק; Leonardo DRS האמריקאית, שנסחרת גם בתל אביב מאז המיזוג עם רדא; וחברות קטנות יותר כמו נקסט ויז׳ן, ארית, אף.אם.אס ובית שמש מנועים. התעשייה האווירית ורפאל ממשלתיות, ולכן אין להן מניות סחירות.

כל אחת מהן היא עסק אחר לגמרי, וכדאי לא להתייחס אליהן כקבוצה אחת:

אלביט מערכות. קבוצה רחבה עם פעילות במערכות אוויריות, יבשתיות, ימיות, מודיעין ותחמושת, ולקוחות בעשרות מדינות. היא מדווחת בדולרים, ולכן שער השקל משפיע על המחיר בתל אביב גם כשהעסק לא השתנה. ניתחנו אותה לעומק במאמר על מניית אלביט.

נקסט ויז׳ן. יצרנית מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלי טיס. חברה קטנה בהרבה, שהמחיר שלה רגיש מאוד לכל הזמנה גדולה ולציפיות הצמיחה.

ארית, אף.אם.אס ובית שמש מנועים. ארית עוסקת במרעומים ורכיבי תחמושת, אף.אם.אס במיגון בליסטי, ובית שמש מנועים בייצור חלקים למנועי סילון, צבאיים ואזרחיים. שלוש חברות עם ביקוש שקשור לתקציבי ביטחון, אבל עם מבנה עלויות, לקוחות וסיכונים שונים מאוד.

לתעשייה האווירית יש אגרות חוב שנסחרות בבורסה בתל אביב, כך שמי שרוצה חשיפה לחברה דרך אשראי ולא דרך מניה, יכול לבחון אותן.

למה העסק הביטחוני שונה משאר התעשייה

הלקוח הוא מדינה. משרדי ביטחון לא פושטים רגל, והתקציבים שלהם נקבעים לשנים. זה נותן יציבות, אבל גם תלות: החלטה פוליטית אחת יכולה לדחות או לבטל פרויקט.

החוזים ארוכים. מערכת נשק מפותחת, נבדקת ומסופקת לאורך שנים, ולעיתים מלווה בשירות ותחזוקה לעשורים.

חסמי כניסה גבוהים. נדרשים סיווג ביטחוני, ניסיון מוכח, יחסים עם ממשלות ורישיונות יצוא. מתחרה חדש לא קם בשנה.

אבל הרווחיות לא תמיד גבוהה. חוזים רבים בנויים כעלות בתוספת רווח מוסכם, או במחיר קבוע שחושף את החברה לחריגות עלות. חברה עם צבר הזמנות ענק יכולה עדיין להרוויח שוליים צנועים.

צבר הזמנות: המספר שכולם מסתכלים עליו

צבר הזמנות (Backlog) הוא סך החוזים החתומים שעוד לא הפכו להכנסה. כשהוא גדל מהר מההכנסות, זה סימן שהביקוש עולה.

אבל כדאי לשאול שלוש שאלות. על פני כמה שנים הצבר יתממש? צבר ששווה פי שלושה מההכנסה השנתית נראה אחרת אם הוא מתפרס על שלוש שנים או על עשר. מה הרווחיות הצפויה בחוזים החדשים? ומה חלק הלקוח הגדול ביותר בצבר?

מדד שימושי נוסף הוא היחס בין הזמנות חדשות להכנסות ברבעון (Book to Bill). יחס מעל אחד לאורך זמן אומר שהצבר ממשיך לגדול. צבר גדול הוא נראות, לא ערובה לרווח.

דוגמה מספרית: כשהעסק טוב והמניה לא

הדוגמה להמחשה בלבד, על חברה דמיונית. מניה ביטחונית עלתה חזק, ונסחרת עכשיו במכפיל רווח (P/E) של 30, לעומת ממוצע היסטורי של כ-20.

נניח שהתחזיות מתממשות במלואן, והרווח למניה גדל ב-12% בשנה במשך שלוש שנים. הרווח מצטבר בכ-40%.

עכשיו נניח שבסוף שלוש השנים ההתלהבות נרגעת, והמכפיל חוזר ל-20. המחיר החדש הוא הרווח הגדול יותר כפול מכפיל קטן יותר: 1.405 כפול 20 חלקי 30 שווה כ-0.94. כלומר, ירידה של כ-6% במחיר, אחרי שלוש שנים שבהן החברה עשתה בדיוק מה שציפו ממנה.

זה המנגנון שמשקיעים רבים לא מפנימים. עסק מצוין שנקנה במחיר מלא יכול לתת תשואה חלשה לשנים.

מניות ביטחוניות קטנות בתל אביב: הסיכון שלא רואים בגרף

בחברות הקטנות יש שני סיכונים שקל לפספס. הראשון הוא נזילות: במניה שנסחרת במחזור נמוך, פקודה של כמה עשרות אלפי שקלים יכולה להזיז את המחיר, ובירידות קשה לצאת בלי לוותר על כמה אחוזים. השני הוא ריכוזיות: חברה קטנה שחלק גדול מההכנסות שלה מגיע מלקוח אחד או מתוכנית אחת, יכולה לאבד חלק משמעותי מהערך בהודעה אחת על דחייה.

לדעתי, מי שנכנס למניות האלה צריך לבדוק שלושה דברים לפני המחיר: כמה לקוחות מרכיבים את רוב ההכנסות, מה המחזור היומי הממוצע במניה, והאם תזרים המזומנים מפעילות הולך יחד עם הרווח המדווח. בפרויקטים ביטחוניים ארוכים, רווח ומזומן יכולים להתרחק זה מזה.

הסיכונים הייחודיים לתחום

הפסקות אש והסכמים. מניות ביטחוניות נוטות להגיב לחדשות גיאופוליטיות, לשני הכיוונים. הסכם שמרגיע אזור יכול להוריד את המחיר גם אם אין לו השפעה מיידית על החוזים הקיימים.

רגולציית יצוא. מכירה למדינה זרה דורשת אישור. שינוי מדיניות, אצל המדינה המייצאת או אצל הקונה, יכול לעכב עסקאות גדולות.

שיקולים מוסדיים. חלק מהגופים המוסדיים בעולם מגבילים השקעה בתעשיות ביטחוניות מטעמי מדיניות השקעה אחראית. כשהמדיניות משתנה, הביקוש למניות משתנה איתה.

ריכוז בתיק. ישראלי שעובד בתעשייה הביטחונית, או שכל התיק שלו כבר מוטה לכלכלה המקומית, מוסיף עוד חשיפה לאותו מקור סיכון. על ניהול תיק בתקופות לחימה הרחבנו במדריך השקעות בתקופות מלחמה.

מס ועלויות

לפי רשות המסים, נכון לשנת 2026 רווח ממכירת מניות חייב במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, ודיבידנד חייב במס של 25%, או 30% לבעל מניות מהותי. במניה דואלית כמו אלביט, כדאי לבדוק איפה העמלות וההמרה זולות יותר לכם: בתל אביב בשקלים או בנאסד״ק בדולרים. במניות אמריקאיות, חתימה על טופס W-8BEN מורידה את הניכוי במקור על דיבידנד מ-30% ל-25%. את התמונה האישית כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות נפוצות

האם מניות ביטחוניות הן מניות דפנסיביות?

חלקית. ההכנסות שלהן פחות תלויות במחזור הכלכלי, כי תקציבי ביטחון לא נחתכים בכל מיתון. אבל המניות רגישות לחדשות גיאופוליטיות ולתמחור, ואחרי עליות חדות הן יכולות להיות תנודתיות מאוד.

האם כדאי לקנות מניות ביטחוניות בזמן מלחמה?

מלחמה היא אירוע ידוע לכל השוק, ולכן חלק גדול מההשפעה שלה נכנס למחיר מהר. קנייה בשיא הכותרות היא לרוב קנייה אחרי שהמחיר כבר הגיב. השאלה החשובה היא התמחור ביחס לרווחים הצפויים, לא עוצמת החדשות.

אפשר לקנות מניות של התעשייה האווירית או רפאל?

לא. שתיהן חברות ממשלתיות ואין להן מניות סחירות. לתעשייה האווירית יש אגרות חוב שנסחרות בבורסה בתל אביב, וזו הדרך הישירה היחידה להיחשף אליה בשוק ההון.

איך בודקים אם מניה ביטחונית יקרה?

משווים את מכפיל הרווח לממוצע ההיסטורי של החברה ושל המתחרות, ובודקים כמה צמיחה המחיר מניח. אם גם תרחיש אופטימי לא מצדיק את המחיר, המרווח לטעות קטן.

מי שרוצה ללמוד לנתח חברות, לקרוא צבר הזמנות ולהעריך שווי, יכול להתחיל בקורס השקעות ערך.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.