סקטורים דפנסיביים בתקופות מיתון

במיתון אנשים ממשיכים לשלם חשבון חשמל, לקנות משחת שיניים ולקחת תרופות, גם כשהם דוחים רכב חדש וחופשה בחו״ל. זה כל ההיגיון של סקטורים דפנסיביים: תשתיות וחברות חשמל ומים, מוצרי צריכה בסיסיים ובריאות. ההכנסות שלהם יציבות יחסית, ולכן המניות שלהם נוטות לרדת פחות מהשוק בזמן מיתון. נוטות לרדת פחות, לא לעלות. זו ההבחנה שרוב המשקיעים מפספסים, והיא משנה את כל החישוב.

מה הופך סקטור לדפנסיבי

הדבר המשותף לסקטורים הדפנסיביים הוא ביקוש קשיח: הצרכן לא יכול או לא רוצה לוותר על המוצר גם כשהכסף קצר.

תשתיות (Utilities). חשמל, מים וגז. ההכנסות מוסדרות בחלקן ברגולציה, והביקוש כמעט לא תלוי במחזור הכלכלי. החיסרון: חוב גבוה ורגישות גבוהה לריבית.

מוצרי צריכה בסיסיים (Consumer Staples). מזון, משקאות, מוצרי ניקיון והיגיינה. בזמן מיתון צרכנים עוברים לפעמים למותגים זולים יותר, אבל לא מפסיקים לקנות.

בריאות (Health Care). תרופות, ציוד רפואי וביטוח בריאות. הביקוש נקבע בעיקר לפי צורך רפואי ודמוגרפיה, לא לפי מצב השוק.

תקשורת נחשבת לעיתים לדפנסיבית חלקית. חשבון הסלולר והאינטרנט נשארים, אבל התחרות והשקעות התשתית הכבדות הופכות את התמונה למורכבת יותר.

לעומתם, סקטורים מחזוריים כמו צריכה לא בסיסית, תעשייה, חומרי גלם ובנקים מושפעים ישירות מהאטה. על הקשר בין שלבי המחזור הכלכלי לסקטורים כתבנו במדריך על צמיחה כלכלית והשפעתה על סקטורים.

כמה באמת מגינים? דוגמה מספרית

כל המספרים והתרחישים להמחשה בלבד, ולא מבוססים על נתון היסטורי ספציפי.

נניח תיק של 400,000 ₪ ותרחיש מיתון שבו מדד המניות הרחב יורד ב-30%. נניח גם שסל של סקטורים דפנסיביים יורד באותו תרחיש ב-18%, כלומר בכ-60% מירידת השוק.

המסקנה מפתיעה את רוב האנשים: העברה של 30% מהתיק לסקטורים דפנסיביים חוסכת בתרחיש הזה כ-14,400 ₪. העברה של אותם 30% למזומן ולאג״ח קצרות חוסכת כ-36,000 ₪.

סקטורים דפנסיביים הם עדיין מניות. הם מרככים את הירידה, אבל לא מחליפים את התפקיד של מזומן ואג״ח בתיק. על בניית תיק שמשמר הון במשבר כתבנו במדריך על שימור הון בתקופות משבר.

מתי סקטורים דפנסיביים מאכזבים

יש שלושה מצבים שבהם ההגנה נחלשת או נעלמת.

כשהמיתון מגיע עם ריבית עולה. חברות תשתית נסחרות לעיתים קרובות כמו ״תחליף אג״ח״: משקיעים קונים אותן בגלל הדיבידנד היציב. כשהריבית עולה, אג״ח חדשות מציעות תשואה אטרקטיבית יותר, ומניות התשתית נלחצות. בנוסף, החוב הגבוה שלהן מתייקר.

כשכולם כבר שם. אם משקיעים נהרו לסקטורים דפנסיביים עוד לפני המיתון, המכפילים שלהם כבר גבוהים. במצב כזה יש פחות מרווח ביטחון, וחלק מההגנה כבר מתומחר.

כשהמשבר ספציפי לסקטור. רגולציה חדשה על מחירי תרופות, תביעה גדולה או שינוי בפיקוח על תעריפי חשמל יכולים לפגוע בסקטור דפנסיבי גם בלי שום מיתון.

איך בודקים אם חברה דפנסיבית באמת

השם של הסקטור לא מספיק. בתוך כל סקטור דפנסיבי יש חברות יציבות מאוד וחברות שנראות דפנסיביות רק על הנייר. ארבע בדיקות שכדאי לעשות בדוחות:

יציבות הכנסות לאורך האטות קודמות. פתחו את הדוחות של שנות האטה ובדקו אם ההכנסות והרווח התפעולי ירדו, ובכמה. חברה שההכנסות שלה ירדו ב-20% בהאטה הקודמת היא לא באמת דפנסיבית.

רמת חוב ויכולת לשרת אותו. יחס בין הרווח התפעולי להוצאות המימון מראה כמה מרווח יש לחברה אם הריבית עולה או הרווח נשחק.

שיעור חלוקת הדיבידנד. חברה שמחלקת כמעט את כל הרווח משאירה מעט מרווח. בשנה חלשה היא עלולה לקצץ, ובדיוק אז המשקיעים מענישים אותה.

תמחור מול ההיסטוריה שלה. מכפיל רווח גבוה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח של החברה אומר שהשוק כבר משלם על היציבות, ואולי יותר מדי.

התזמון: הבעיה שאף אחד לא פותר

הרעיון של ״לעבור לדפנסיביים לפני המיתון ולחזור למחזוריים לפני ההתאוששות״ נשמע הגיוני. בפועל, מיתון מוכרז רשמית בדרך כלל באיחור, ושוק המניות נוטה להקדים את הכלכלה. עד שכולם בטוחים שיש מיתון, הרבה מהירידה כבר קרתה, ולפעמים ההתאוששות כבר התחילה.

בתיק מסחר רגיל יש לזה גם מחיר מס. כל רוטציה בין סקטורים שבה מוכרים ברווח מחייבת מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה מעבר מסלול לא מחייב מס, אבל שם לרוב אין בחירה ברמת הסקטור.

גישה סבירה יותר מרוטציה היא החזקה קבועה ומתונה של סקטורים דפנסיביים כחלק מתיק מפוזר, בלי לנסות לנחש מתי יגיע המיתון.

איך משקיע ישראלי נחשף לסקטורים דפנסיביים

בבורסה בתל אביב יש מעט חברות בסקטורים האלה, ולכן רוב המשקיעים הישראלים נחשפים אליהם דרך קרנות סל על מדדי סקטורים אמריקאיים או גלובליים. שלושה דברים לבדוק לפני שבוחרים קרן:

1. דמי ניהול ופיזור. קרן סקטוריאלית מרוכזת לפעמים בעשר מניות גדולות. כדאי לבדוק את המשקלות.
2. מטבע וגידור. קרן על מדד אמריקאי חושפת אתכם גם לדולר.
3. מס על דיבידנדים. סקטורים דפנסיביים מחלקים לעיתים קרובות דיבידנד. בקרן שנסחרת בארה״ב, משקיע ישראלי שהגיש טופס W-8BEN מנוכה במקור בשיעור של 25%, ובלי הטופס בשיעור של 30%.

שאלות נפוצות

אילו סקטורים נחשבים דפנסיביים?

בעיקר תשתיות כמו חשמל ומים, מוצרי צריכה בסיסיים כמו מזון ומוצרי היגיינה, ובריאות. תקשורת נחשבת לעיתים לדפנסיבית חלקית. המשותף להם הוא ביקוש שלא יורד הרבה גם כשהכלכלה מאטה.

האם מניות דפנסיביות עולות בזמן מיתון?

לא בהכרח. הן נוטות לרדת פחות מהשוק הרחב, אבל במשבר חמור גם הן יורדות. מי שמצפה שהן יעלו בזמן מיתון עלול להתאכזב.

האם כדאי להעביר את כל התיק לסקטורים דפנסיביים לפני מיתון?

ריכוז כזה מוותר על הפיזור ודורש לתזמן גם את היציאה וגם את החזרה. בדוגמה ההמחשתית, מזומן ואג״ח קצרות הקטינו את ההפסד יותר מסקטורים דפנסיביים באותו משקל.

למה מניות תשתית רגישות לעליית ריבית?

משקיעים קונים אותן בחלקן בגלל דיבידנד יציב, כתחליף לאג״ח. כשהריבית עולה, אג״ח מציעות תשואה גבוהה יותר, וחלק מהמשקיעים עוברים אליהן. בנוסף, חברות תשתית נושאות בדרך כלל חוב גבוה שמתייקר.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.