לוח אירועים כלכליים: המדריך למשקיע הישראלי

ביום שבו מדד המחירים לצרכן בישראל מפתיע כלפי מעלה ב-0.3% מעבר לצפי, מי שיש לו משכנתא צמודה של 800,000 ₪ מגלה שקרן ההלוואה שלו גדלה בכ-2,400 ₪ נוספים. באותו ערב זזות גם האג״ח הצמודות וגם הציפיות לריבית. לוח אירועים כלכליים הוא פשוט הרשימה של הימים האלה, מראש.

התשובה הקצרה: לוח כלכלי מרכז את מועדי הפרסום של נתונים והחלטות שמזיזים שווקים. למשקיע הישראלי החשובים ביותר הם החלטות הריבית של בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן של הלמ״ס, החלטות הריבית של הפדרל ריזרב, נתוני האינפלציה והתעסוקה בארה״ב ועונת הדוחות של החברות. לכל אירוע יש צפי, והשוק מגיב בעיקר לפער בין הצפי לנתון בפועל.

אילו אירועים באמת מזיזים את השוק?

לוחות כלכליים ברשת מציגים עשרות פרסומים בכל שבוע. רובם רעש. כדאי לחלק אותם לשלוש דרגות.

בדרגה העליונה נמצאות החלטות ריבית של בנקים מרכזיים ונתוני אינפלציה. הם משנים את מחיר הכסף, ולכן משפיעים על כל נכס: מניות, אג״ח, שקל ודולר.

בדרגה השנייה נמצאים נתוני תעסוקה, צמיחה וצריכה. הם משפיעים דרך הציפיות לגבי הצעד הבא של הבנק המרכזי.

בדרגה השלישית כל השאר: מדדי אמון, נתוני נדל״ן חודשיים, סקרים אזוריים. מעניינים, אבל רק לעיתים רחוקות מזיזים משהו לבד.

האירועים הישראליים: ריבית בנק ישראל ומדד המחירים

בנק ישראל מפרסם מראש את לוח החלטות הריבית לשנה. בכל החלטה הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית, ומשם נגזרת ריבית הפריים: ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%. כל שינוי מתגלגל ישר להחזר החודשי של מסלולי פריים במשכנתא, להלוואות ולפיקדונות.

מדד המחירים לצרכן מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצע החודש שאחרי חודש המדידה, בערב. הוא משפיע על משכנתאות צמודות, על אג״ח ממשלתיות וקונצרניות צמודות ועל שכר דירה בחוזים צמודים. הוא גם אחד הנתונים שבנק ישראל שוקל בהחלטות הריבית.

בנוסף כדאי לעקוב אחרי פרסום התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל ואחרי נתוני הצמיחה הרבעוניים. הם פחות מזיזים ביום הפרסום, אבל מעצבים את התמונה.

טיפ קטן: ביום החלטת הריבית קראו גם את ההודעה המלאה ולא רק את המספר. ניסוח זהיר יותר או חד יותר לגבי ההמשך משפיע לעיתים על אג״ח ארוכות יותר מההחלטה עצמה.

האירועים האמריקאיים שמשפיעים גם על תל אביב

הפדרל ריזרב מתכנס שמונה פעמים בשנה להחלטת ריבית. ההחלטה עצמה חשובה, אבל לעיתים קרובות ההודעה ומסיבת העיתונאים שאחריה מזיזות את השוק יותר, כי הן רומזות על הצעד הבא.

דוח התעסוקה האמריקאי מתפרסם בדרך כלל ביום שישי הראשון של החודש, ומדד המחירים לצרכן בארה״ב פעם בחודש. רוב הנתונים האמריקאיים מתפרסמים ב-8:30 שעון ניו יורק, בדרך כלל 15:30 שעון ישראל. זה אומר שהם נופלים בתוך שעות המסחר בתל אביב, ומניות דואליות וקרנות שעוקבות אחר מדדים אמריקאיים מגיבות מיד.

למה זה חשוב למשקיע ישראלי? כי חלק גדול מהחיסכון, גם בקרן ההשתלמות וגם בקופות הגמל, חשוף לשוק האמריקאי. ושער הדולר מול השקל מגיב לפערי ריבית בין שתי המדינות.

כאן נמצא אפקט שמשקיעים ישראלים מפספסים. נניח שנתון אמריקאי חזק מעלה את הציפיות לריבית גבוהה בארה״ב. המניות בניו יורק יורדות, אבל הדולר מתחזק מול השקל. מי שמחזיק קרן על S&P 500 בלי גידור מט״ח עשוי לראות ירידה קטנה בהרבה בשקלים ממה שהכותרות מתארות. אפשר לבדוק את תנועת השער במחשבון שער החליפין.

עונת הדוחות: הלוח של החברות עצמן

ארבע פעמים בשנה, בשבועות שאחרי סוף הרבעון, החברות הציבוריות מפרסמות דוחות. בארה״ב החברות הגדולות מפרסמות בדרך כלל בשבועות הראשונים אחרי סוף הרבעון, ובישראל הדוחות מגיעים במועדים שקובעת רשות ניירות ערך.

למי שמחזיק מניות בודדות, יום הדוח של החברה חשוב יותר מכל נתון מקרו. מניה יכולה לזוז 10% ביום אחד בגלל תחזית שלא עמדה בציפיות. למי שמחזיק קרן מחקה רחבה, עונת הדוחות היא בעיקר רעש רקע.

איך קוראים לוח כלכלי: צפי, בפועל וקודם

בכל שורה בלוח מופיעים שלושה מספרים. הקודם הוא הנתון מהפרסום הקודם. הצפי הוא הממוצע של תחזיות הכלכלנים. והבפועל מתעדכן ברגע הפרסום.

השוק כבר מתמחר את הצפי. לכן נתון רע שיצא פחות רע מהצפוי יכול להעלות מניות, ונתון טוב שיצא פחות טוב מהצפוי יכול להפיל אותן. מי שקורא רק את הכותרת ולא את הפער מתבלבל.

דוגמה להמחשה בלבד, עם מספרים היפותטיים: הצפי למדד החודשי בישראל הוא עלייה של 0.3%, והנתון בפועל הוא 0.6%. ההפתעה היא 0.3%. בעל משכנתא צמודה עם יתרה של 800,000 ₪ יראה את הקרן עולה בכ-4,800 ₪ במקום כ-2,400 ₪. בשוק האג״ח, האג״ח הצמודות מרוויחות מההצמדה, והשוק עשוי לתמחר מחדש את הסיכוי להעלאת ריבית.

איך משתמשים בלוח בלי להפוך לסוחר?

הדעה שלי: למשקיע לטווח ארוך, הלוח הוא כלי להבנה ולא לתזמון. הוא עוזר להבין למה התיק זז ביום מסוים, ומונע פאניקה כשהשוק מגיב בחדות לנתון. הוא לא נועד לקנות ולמכור סביב כל פרסום.

מה כן עושים? שמים בלוח השנה האישי את החלטות הריבית ואת מועדי המדד, בעיקר אם יש משכנתא. נמנעים מלבצע קנייה גדולה דקות לפני פרסום משמעותי, כשהמרווחים מתרחבים. ומי שמחזיק מניה בודדת בודק מתי יוצא הדוח שלה.

לסוחרים לטווח קצר המצב שונה. עבורם הלוח הוא חלק מתוכנית העבודה היומית, כולל ההחלטה אם בכלל להיות בפוזיציה בזמן הפרסום. את השיטה הזו מלמדים בקורס מסחר יומי.

שאלות נפוצות

איפה מוצאים לוח אירועים כלכליים?

אתרי חדשות פיננסיות ופלטפורמות מסחר רבות מציגים לוח כזה בחינם, עם סינון לפי מדינה וחשיבות. את לוח החלטות הריבית בישראל מפרסם בנק ישראל באתר שלו, ואת מועדי המדד מפרסמת הלמ״ס.

מה ההבדל בין מדד המחירים לצרכן למדד הליבה?

מדד הליבה מנטרל רכיבים תנודתיים כמו אנרגיה ומזון, ולכן משקף טוב יותר את מגמת האינפלציה הבסיסית. בנקים מרכזיים מתייחסים לשניהם, אבל תנודה חדה בכותרת הראשית עשויה לנבוע מרכיב אחד בלבד.

האם כדאי למכור לפני החלטת ריבית?

למשקיע לטווח ארוך בדרך כלל לא. השוק מתמחר מראש את הצפי, וקשה לנחש לא רק את ההחלטה אלא גם את התגובה אליה. מכירה כזו יוצרת גם אירוע מס של 25% על הרווח הריאלי.

איך מדד המחירים משפיע על המשכנתא שלי?

במסלולים צמודים קרן ההלוואה מתעדכנת לפי המדד, ולכן מדד גבוה מגדיל גם את היתרה וגם את ההחזר החודשי. במסלולי פריים ההשפעה עקיפה, דרך החלטות הריבית של בנק ישראל.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.