צמיחה כלכלית והשפעתה על סקטורים

כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתון צמיחה חזק, לא כל הבורסה נהנית באותה מידה. צמיחה כלכלית משפיעה על סקטורים בעוצמה שונה: סקטורים מחזוריים כמו בנקים, נדל״ן, תעשייה וצריכה לא בסיסית רגישים מאוד לקצב הצמיחה, בעוד סקטורים דפנסיביים כמו תשתיות, מזון ובריאות מושפעים פחות. אבל הקשר הזה עובר דרך שלושה מתווכים שהרבה משקיעים שוכחים: ריבית, מטבע וציפיות. השוק מגיב למה שהוא מצפה שיקרה, לא למה שכבר פורסם.

לכן נתון צמיחה טוב יכול להפיל מניות, אם הוא מרמז שבנק ישראל ישאיר את הריבית גבוהה יותר זמן רב יותר.

ארבעה שלבים במחזור וסקטורים שנוטים להוביל בהם

המודל הקלאסי מחלק את המחזור הכלכלי לארבעה שלבים. זו מסגרת לחשיבה, לא לוח זמנים, והמציאות מבולגנת יותר:

שימו לב לעמודה האחרונה. לכל שלב יש סיכון מובנה, ומי שמשקיע לפי המחזור מהמר קודם כול על כך שזיהה נכון באיזה שלב אנחנו. זו השאלה הקשה.

למה הבורסה בתל אביב רגישה במיוחד לצמיחה המקומית

מדד ת״א 35 שונה מאוד ממדד S&P 500. משקל הבנקים בו גבוה, ויש בו משקל משמעותי לחברות נדל״ן, ביטוח ואנרגיה. לכן הוא מגיב במידה רבה לריבית של בנק ישראל ולמצב הכלכלה המקומית.

בנקים. ריבית גבוהה מגדילה את המרווח בין הריבית שהבנק גובה לזו שהוא משלם, ולכן בתקופות של ריבית עולה הרווחים של הבנקים נוטים לעלות. מנגד, האטה חדה מגדילה את החשש מחובות שלא ייפרעו.

נדל״ן ובנייה. רגישים מאוד לריבית ולמשכנתאות. ריבית גבוהה מייקרת את המימון לקבלנים ומקררת את הביקוש לדירות. הפריים, שהוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, הוא הערוץ שבו זה עובר.

ביטוח. מושפע גם מהשווקים, דרך תיקי ההשקעות הגדולים שהחברות מנהלות, וגם מהריבית.

מי שמחזיק קרן על ת״א 35 מחזיק בפועל הימור מרוכז יחסית על הכלכלה והריבית בישראל. זה לא טוב או רע, אבל כדאי לדעת את זה.

השקל: הערוץ שמשנה רווחים של יצואנים

כלכלה ישראלית צומחת מושכת השקעות זרות, וזה יכול לחזק את השקל. לצרכנים זה טוב. ליצואנים זה כואב.

הנתונים להמחשה בלבד. חברה יצואנית היפותטית מוכרת בחו״ל ב-100 מיליון דולר בשנה, ורוב ההוצאות שלה, שכר ושכירות, בשקלים: 300 מיליון ₪ בשנה.

• בשער של 3.7 ₪ לדולר, ההכנסות הן 370 מיליון ₪ והרווח התפעולי 70 מיליון ₪.
• בשער של 3.4 ₪ לדולר, ההכנסות יורדות ל-340 מיליון ₪ והרווח ל-40 מיליון ₪.

שינוי של כ-8% בשער החליפין מוחק בדוגמה כ-43% מהרווח. לכן כשבוחנים חברה ישראלית, השאלה ״באיזה מטבע ההכנסות ובאיזה ההוצאות״ חשובה כמעט כמו שאלת הצמיחה עצמה. את התנועה של השער אפשר לעקוב במחשבון שער החליפין.

בפועל, יצואנים רבים מגדרים חלק מהחשיפה לדולר בעסקאות עתידיות, כך שההשפעה מגיעה לדוחות באיחור ובעוצמה קטנה יותר. כדאי לחפש בדוחות הכספיים את הביאור על ניהול סיכוני מטבע, ולבדוק איזה חלק מההכנסות מגודר ולכמה זמן. חברה בלי גידור בכלל חשופה לתנודות השקל כמעט אחד לאחד.

צמיחה נומינלית, צמיחה ריאלית, ולמה זה משנה לסקטורים

צמיחה ריאלית מודדת כמה באמת גדלה הפעילות. צמיחה נומינלית כוללת גם את האינפלציה. חברות שמסוגלות להעלות מחירים, למשל חברות תשתית עם תעריפים צמודים או חברות צריכה עם מותג חזק, יכולות להראות גידול בהכנסות גם כשהצמיחה הריאלית חלשה.

מנגד, חברות עם הוצאות קבועות גבוהות ויכולת תמחור חלשה נשחקות באינפלציה. זו אחת הסיבות שבתקופות אינפלציוניות הפער בין סקטורים גדל.

אילו נתונים כדאי לעקוב אחריהם

אין צורך לעקוב אחרי עשרות מדדים. חמישה נותנים תמונה סבירה:

1. החלטות הריבית של בנק ישראל והנימוקים שלהן.
2. נתוני התוצר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כולל עדכונים לאחור, שלפעמים משנים את התמונה.
3. שיעור האבטלה, שמשפיע ישירות על צריכה ועל איכות האשראי בבנקים.
4. מדד המחירים לצרכן, שמכתיב את כיוון הריבית.
5. מדד מנהלי הרכש, שמשקף ציפיות של חברות לפני שהן מופיעות בנתוני התוצר.

המטרה היא לא לחזות את הרבעון הבא, אלא להבין באיזו סביבה התיק שלכם פועל ואילו סקטורים בו חשופים לשינוי.

המלכודת: השוק מקדים את הכלכלה

שוק המניות מתמחר ציפיות. לכן הוא נוטה לרדת לפני שהמיתון מופיע בנתונים ולעלות לפני שהצמיחה חוזרת. משקיע שמחכה לנתון רשמי כדי לעבור בין סקטורים מגיע בדרך כלל באיחור.

המסקנה המעשית שלנו: להשתמש במחזור הכלכלי כדי להבין את הסיכונים בתיק ולשמור על פיזור בין סקטורים מחזוריים ודפנסיביים, ולא כדי לבצע סיבובים מהירים ביניהם. על הסקטורים שנוטים להחזיק מעמד בהאטה ועל המגבלות שלהם כתבנו במדריך על סקטורים דפנסיביים בתקופות מיתון.

שאלות נפוצות

אילו סקטורים נהנים מצמיחה כלכלית?

בדרך כלל סקטורים מחזוריים: בנקים, צריכה לא בסיסית, תעשייה, נדל״ן וחומרי גלם. ההשפעה תלויה גם בריבית ובמטבע, ולכן צמיחה עם ריבית עולה יכולה להיטיב עם בנקים ולפגוע בנדל״ן באותו זמן.

למה נתון צמיחה חזק יכול להוריד את הבורסה?

כי הוא עשוי לרמז שהבנק המרכזי ישאיר את הריבית גבוהה לזמן ארוך יותר. ריבית גבוהה מייקרת מימון ומורידה את השווי של רווחים עתידיים, בעיקר בחברות צמיחה.

האם כדאי לבנות תיק לפי שלב המחזור הכלכלי?

אפשר להשתמש במחזור כמסגרת להבנת סיכונים, אבל זיהוי השלב בזמן אמת קשה מאוד, והשוק מקדים את הנתונים. לרוב המשקיעים פיזור קבוע בין סקטורים מתאים יותר מסיבובים תכופים.

איך שער השקל משפיע על מניות בתל אביב?

שקל חזק פוגע ברווחים של יצואנים שהוצאותיהם בשקלים, ומיטיב עם יבואנים ועם חברות שמוכרות בעיקר בישראל ורוכשות סחורה בחו״ל. כדאי לבדוק בדוחות של כל חברה באיזה מטבע ההכנסות וההוצאות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.