השקעה במניות רכב חשמלי: מעבר מייצור מכוניות למכירת תוכנה ושירותים

יצרנית רכב שמוכרת מכונית ב-160,000 ₪ עם רווח גולמי של 15% מרוויחה עליה 24,000 ₪ פעם אחת. אם אותה יצרנית מצליחה למכור ללקוח מנוי תוכנה של 300 ₪ בחודש עם שולי רווח גבוהים, היא מקבלת זרם הכנסות לאורך כל חיי הרכב. זו התזה המרכזית סביב מניות רכב חשמלי: המעבר ממכירת פח למכירת תוכנה ושירותים. היא אמיתית בחלקה, אבל רוב היצרניות עדיין רחוקות ממנה, והתחרות על הצד הפיזי של הרכב אכזרית יותר מאי פעם.

למה המודל העסקי של תעשיית הרכב משתנה

רכב חשמלי מודרני הוא במידה רבה מחשב על גלגלים. יש בו מערכת הפעלה, חיישנים, מצלמות ומעבדים, והוא מחובר לרשת כל הזמן. זה מאפשר ליצרנית לעשות דברים שרכב בנזין ישן לא אפשר: לעדכן תוכנה מרחוק, לפתוח תכונות בתשלום אחרי המכירה, ולאסוף נתוני נהיגה.

ברכב בנזין, הקשר של היצרנית עם הלקוח כמעט נגמר ביום המכירה, והרווחים מהשירות הלכו בעיקר לסוכנויות ולמוסכים. ברכב מחובר, היצרנית יכולה להחזיק את הלקוח לאורך שנים. זה ההבדל שמשקיעים מנסים לתמחר.

ארבעה מקורות הכנסה מעבר לרכב עצמו

1. תוכנת נהיגה ובטיחות. מערכות סיוע לנהג ונהיגה אוטונומית חלקית, שנמכרות כתוספת חד פעמית או כמנוי.
2. תכונות לפי דרישה. חימום מושבים, ביצועים משופרים או טווח נוסף שנפתחים בתשלום. לקוחות לא בהכרח אוהבים את זה, וזה סיכון תדמיתי.
3. טעינה ואנרגיה. רשתות טעינה, סוללות ביתיות ושירותי אנרגיה.
4. נתונים וביטוח. שימוש בנתוני נהיגה כדי לתמחר ביטוח או למכור תובנות לצדדים שלישיים, בכפוף לרגולציית פרטיות.

לכל אחד מהם יש פוטנציאל, אבל אצל רוב היצרניות הם עדיין חלק קטן מההכנסות. כשקוראים דוח, כדאי לבדוק כמה מההכנסות מגיעות באמת מתוכנה ושירותים, ולא רק כמה מדברים עליהם במצגת.

דוגמה מספרית: מה שווה מנוי תוכנה ליצרנית

דוגמה להמחשה בלבד, עם יצרנית בדויה. היא מוכרת 200,000 רכבים בשנה. 20% מהלקוחות, 40,000 איש, קונים מנוי נהיגה מתקדמת ב-300 ₪ בחודש.

הכנסה שנתית מהמנוי: 40,000 כפול 3,600 ₪, כלומר 144 מיליון ₪ בשנה. בשולי רווח גולמיים של 70%, זה כ-100 מיליון ₪ רווח גולמי.

לעומת זאת, 200,000 רכבים במחיר ממוצע של 160,000 ₪ ושולי 15% מייצרים רווח גולמי של 4.8 מיליארד ₪. כלומר גם בתרחיש אופטימי יחסית, התוכנה היא תוספת, לא תחליף. היא הופכת משמעותית רק כשהבסיס המותקן גדל לאורך שנים, כששיעור ההמרה גבוה, וכשהמנויים מצטברים על פני כמה דורות של רכבים.

המסקנה: מי שמתמחר יצרנית רכב כאילו היא כבר חברת תוכנה, מהמר על עתיד רחוק ולא על העסק הנוכחי.

התחרות מסין ולחץ המחירים

הגורם שהכי משפיע על מניות רכב חשמלי בשנים האחרונות הוא לא התוכנה, אלא המחיר. יצרניות סיניות בנו יתרון עלות משמעותי בסוללות ובשרשרת האספקה, והן מתרחבות לשווקים מחוץ לסין, כולל ישראל, שבה מותגים סיניים הפכו לנפוצים בכבישים.

לחץ המחירים שוחק את שולי הרווח של כולם. יצרנית שמורידה מחירים כדי לשמור על נתח שוק, מוותרת על חלק מהרווח שאמור היה לממן את פיתוח התוכנה. ומכסים שמטילות ארה״ב ואירופה על רכבים מסין יכולים לשנות את התמונה בכל שוק בנפרד. למשקיע זה אומר שאותה מניה יכולה להגיב בחדות להחלטה פוליטית בוושינגטון או בבריסל, בלי שום שינוי בעסק עצמו.

לא רק יצרניות: מי עוד נהנה מהמעבר

המעבר לרכב חשמלי ומחובר יוצר ביקוש גם אצל ספקים: יצרני שבבים לרכב, חברות סוללות וחומרי גלם, ספקי מערכות סיוע לנהג, ותשתיות טעינה. לישראל יש נוכחות בולטת בתחום הטכנולוגיה לרכב, עם חברות שמפתחות ראייה ממוחשבת, חיישנים ותוכנה.

להשקעה בספקים יש יתרון: הם לא צריכים לנחש איזו יצרנית תנצח. החיסרון הוא שהם תלויים בקצב המכירות של כל התעשייה, וכשהיא מאטה, הם מרגישים את זה ישירות.

מה בודקים לפני השקעה במניית רכב חשמלי

שולי רווח גולמיים לרכב. אם הם שליליים או דקים מאוד, התוכנה לא תציל את העסק בקרוב.

שיעור ההכנסות החוזרות. מה החלק של מנויים ושירותים מסך ההכנסות, והאם הוא גדל.

תזרים והוצאות הוניות. מפעלים וסוללות דורשים הון עצום. חברה שנשענת על גיוסים חוזרים מדללת את בעלי המניות.

מכפילים מול מציאות. חלק ממניות התחום נסחרות במכפילים שמתאימים לחברת תוכנה, בזמן שרוב ההכנסות עדיין מייצור. כדאי לשאול כמה מהתזה כבר במחיר.

מבחינת מס, רווח ממכירת מניות חייב ב-25% על הרווח הריאלי, ובמניות אמריקאיות כדאי למלא W-8BEN. מי שמחזיק סכום גדול בקרנות סל שרשומות בארה״ב צריך לדעת גם על חשיפה למס עיזבון אמריקאי מעל 60,000 דולר. קרנות אירופיות מסוג UCITS שרשומות באירלנד הן חלופה שמשקיעים ישראלים רבים בוחנים.

מתי התזה עובדת ומתי היא נשברת

לדעתי, התזה של רכב כפלטפורמת תוכנה תעבוד רק אצל מעט יצרניות: אלה שמרוויחות כבר מהרכב עצמו, מחזיקות בסיס גדול של רכבים מחוברים, ובונות את התוכנה בבית ולא קונות אותה מספק. אצלן כל רכב שנמכר מגדיל את הבסיס שעליו אפשר למכור שירותים.

היא נשברת אצל יצרנית שמפסידה על כל רכב, תלויה בגיוסי הון, ומוכרת תוכנה שהמתחרים מציעים בחינם כחלק מהמחיר. במקרה כזה, מנוי התוכנה הוא לא מנוע צמיחה אלא סיפור שמסתיר עסק חלש.

מי שרוצה ללמוד לנתח חברות כאלה מהדוחות, ולא מהכותרות, יכול להתחיל בקורס השקעות ערך.

שאלות נפוצות

האם מניות רכב חשמלי הן בעצם מניות טכנולוגיה?

חלקית. יש בהן רכיב תוכנה שגדל, אבל רוב ההכנסות והסיכונים עדיין מגיעים מייצור, מחירים ושרשרת אספקה. מי שמתמחר אותן כחברות תוכנה נשען על תרחיש עתידי.

מה הסיכון הגדול ביותר בהשקעה בתחום?

תחרות מחירים, בעיקר מיצרניות סיניות עם יתרון עלות, ששוחקת שולי רווח. לצד זה, השקעות הון כבדות ותלות בתמריצים ממשלתיים שיכולים להשתנות.

האם עדיף להשקיע ביצרניות או בספקים?

ספקים נותנים חשיפה לכל התעשייה בלי להמר על יצרנית אחת, אבל הם רגישים להאטה כללית. יצרניות מציעות פוטנציאל גבוה יותר עם סיכון ספציפי גבוה יותר. קרן סל נושאית היא דרך ביניים.

איך רכב חשמלי משפיע על משק הבית בישראל?

מעבר לשאלת ההשקעה, יש השלכות על עלויות רכישה, מיסוי ותחזוקה. הרחבנו על כך במדריך למיסוי רכבים חשמליים בישראל.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.