חשיפה לשווקים מתפתחים: מתי ואיך
ב-2010 ישראל עברה במדדי MSCI מקבוצת השווקים המתעוררים לקבוצת השווקים המפותחים. מאז, משקיע ישראלי שמחזיק רק את ארה״ב ואת תל אביב כמעט לא חשוף לסין, להודו, לטייוואן, לברזיל ולשאר הכלכלות שבהן חי רוב האוכלוסייה בעולם. השקעה בשווקים מתעוררים (Emerging Markets) יכולה לשפר את הפיזור, אבל היא מגיעה עם תנודתיות גבוהה, סיכוני מטבע ופוליטיקה, ועשורים שבהם היא מפגרת אחרי ארה״ב. לרוב המשקיעים הפרטיים היא עובדת כנתח משלים ומוגדר, לא כהימור על תזמון.
מה ההבדל בין שווקים מתעוררים לשווקים מתפתחים, ומי נכנס לרשימה?
אין הבדל. שווקים מתעוררים ושווקים מתפתחים הם שני תרגומים לאותו מונח באנגלית. ההגדרה עצמה נקבעת בידי ספקיות המדדים, בעיקר MSCI ו-FTSE Russell, לפי גודל הכלכלה, נגישות למשקיעים זרים, חופש תנועת הון ואיכות תשתיות המסחר. לכן אותה מדינה יכולה להיות מסווגת אחרת אצל ספקיות שונות.
הדוגמה הבולטת היא דרום קוריאה: FTSE מגדירה אותה שוק מפותח, ו-MSCI מגדירה אותה שוק מתעורר. למשקיע זה לא עניין סמנטי. שתי קרנות שנקראות שווקים מתעוררים יכולות להחזיק תיקים שונים, אחת עם קוריאה ואחת בלעדיה.
עוד דבר שהשם מסתיר: המדדים המובילים מרוכזים מאוד. כמה מדינות באסיה, בראשן סין, הודו, טייוואן וקוריאה, תופסות חלק גדול מהמשקל, ובתוכן כמה חברות ענק בודדות. הפיזור בפועל צר יותר ממה שנשמע. את ההרכב העדכני בודקים בדף הקרן לפני שקונים.
מה הסיכונים שלא רואים בגרף?
מטבע. משקיע ישראלי בקרן שווקים מתעוררים חשוף לשלוש שכבות: מחירי המניות, המטבעות המקומיים מול הדולר, והדולר מול השקל. תקופות של דולר חזק פגעו היסטורית בשווקים המתעוררים, כי הרבה חברות וממשלות שם לוות בדולרים.
פוליטיקה ורגולציה. ב-2021 סין הטילה מגבלות חריפות על ענף השיעורים הפרטיים ועל חברות טכנולוגיה גדולות, ומניות שלמות איבדו חלק עצום משוויין תוך חודשים. ב-2022, אחרי הפלישה לאוקראינה, MSCI הוציאה את רוסיה ממדדי השווקים המתעוררים, ומשקיעים זרים נשארו עם נכסים שכמעט אי אפשר היה למכור.
ממשל תאגידי. בחלק מהשווקים יש הרבה חברות בשליטת המדינה או בשליטה משפחתית, עם פחות הגנה לבעלי מניות מיעוט. חברה ממשלתית יכולה לקבל החלטות שמשרתות מדיניות ולא את בעלי המניות.
אף אחד מהסיכונים האלה לא מופיע בגרף תשואות של חמש שנים. הם מופיעים בבת אחת.
מתי שווקים מתעוררים מצליחים ומתי הם מפגרים שנים?
בעשור הראשון של שנות ה-2000 השווקים המתעוררים הובילו בפער גדול, בזמן ש-S&P 500 סיים את העשור כמעט בלי רווח. בעשור שאחריו התמונה התהפכה: מדדי השווקים המתעוררים דשדשו, והשוק האמריקאי, בהובלת הטכנולוגיה, יותר מהכפיל את עצמו.
הדפוס ההיסטורי, בלי להבטיח שיחזור: שווקים מתעוררים נוטים להצליח כשהדולר נחלש, כשמחירי הסחורות עולים וכשהצמיחה העולמית מתרחבת מעבר לארה״ב. הם נוטים להיכשל כשהדולר מתחזק, כשהריבית האמריקאית עולה וכשהון זורם חזרה לנכסים בטוחים.
הבעיה היא שאף אחד לא יודע מראש באיזה עשור אנחנו. לכן הגישה הסבירה היא נתח קבוע שמאזנים מדי פעם, לא כניסה ויציאה לפי כותרות.
איך משקיע ישראלי קונה חשיפה לשווקים מתעוררים?
הדרך הפשוטה היא קרן סל רחבה על מדד שווקים מתעוררים. שלוש אפשרויות מוכרות:
| קרן | מדד | קוריאה בפנים? | מקום רישום |
|---|---|---|---|
| VWO | FTSE Emerging Markets | לא | ארה״ב |
| IEMG | MSCI Emerging Markets IMI | כן | ארה״ב |
| EIMI | MSCI Emerging Markets IMI | כן | אירלנד, צוברת |
קרן אירית כמו EIMI פוטרת מחשיפה למס עיזבון אמריקאי ומשקיעה מחדש את הדיבידנדים בתוך הקרן, בלי אירוע מס שנתי אצלכם. קרנות אמריקאיות לרוב זולות ונזילות מאוד, אבל חשופות למס עיזבון מעל 60,000 דולר של נכסים אמריקאיים. על ההבדל הזה הרחבנו במדריך קרנות סל איריות למשקיע הישראלי.
אפשרות שלישית היא מדד עולמי כולל כמו ACWI או FTSE All-World, שכבר מחזיק שווקים מתעוררים לפי משקלם בשוק, בסביבות עשירית מהקרן. למי שמחזיק קרן כזו, אין צורך בקרן נפרדת אלא אם רוצים משקל גבוה יותר.
גם בבורסה בתל אביב יש קרנות מחקות וקרנות סל על מדדי שווקים מתעוררים, שנוחות לקנייה בשקלים בחשבון בנק. שם כדאי להשוות דמי ניהול וסטיית עקיבה, כי הם גבוהים לרוב מאשר בקרנות הגדולות בחו״ל.
דוגמה מספרית: כמה שווקים מתעוררים זה הרבה מדי
נניח שיואב, בן 35 מבאר שבע, מחזיק 300,000 ₪ במניות. אם 10% מהם בשווקים מתעוררים, כלומר 30,000 ₪, וירידה חדה של 40% פוגעת בהם, הוא מפסיד 12,000 ₪. זה 4% מהחלק המנייתי: כואב, אבל לא משנה את התכנית.
אם הוא החליט להמר ושם 30%, כלומר 90,000 ₪, אותה ירידה עולה לו 36,000 ₪, 12% מהתיק המנייתי. וזה בדיוק התרחיש שבו אנשים מוכרים בתחתית.
כלל אצבע סביר: משקל קרוב למשקל העולמי, בערך 10% מהמניות, ולכל היותר פי שניים מזה למי שמאמין בנושא ומוכן לחכות עשור.
שאלות נפוצות
האם ישראל נחשבת שוק מתעורר?
לא. MSCI העבירה את ישראל לקבוצת השווקים המפותחים ב-2010. לכן קרן שווקים מתעוררים לא מחזיקה מניות ישראליות, ומדד מפותחים עולמי כולל את ישראל במשקל קטן.
כמה אחוז מהתיק כדאי לשים בשווקים מתעוררים?
המשקל הטבעי הוא בערך המשקל שלהם במדד העולמי, בסביבות עשירית מהחלק המנייתי. פחות מזה מקטין פיזור, והרבה יותר מזה הופך את התיק להימור על אזור אחד. זו החלטה אישית שתלויה באופק ובסבילות לתנודות.
למה שווקים מתעוררים מפגרים לפעמים שנים ארוכות?
צמיחה כלכלית מהירה לא מבטיחה רווח לבעלי מניות. חברות מנפיקות מניות חדשות ומדללות, ממשלות מתערבות, ודולר חזק שוחק את התשואה בדולרים. לכן היו עשורים שבהם הכלכלות צמחו והמדדים כמעט לא זזו.
האם יש מס עיזבון על קרן שווקים מתעוררים אמריקאית?
כן. קרן כמו VWO או IEMG רשומה בארה״ב, ולכן נחשבת נכס אמריקאי לצורך מס עיזבון, עם פטור של 60,000 דולר בלבד למי שאינו אזרח או תושב ארה״ב. קרן אירית לא חשופה למס הזה. במקרה של תיק גדול כדאי לבדוק את הנושא עם יועץ מס.
רווח ממכירת קרן כזו ממוסה אצל יחיד ישראלי ב-25% על הרווח הריאלי, השיעור שרשות המסים מחילה נכון ל-2026 על רווח הון מניירות ערך.
מי שרוצה לבנות תיק גלובלי מאוזן עם שווקים מפותחים ומתעוררים, יכול ללמוד את זה צעד אחר צעד בקורס שוק ההון וההשקעות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.