קרנות מחקות מול תעודות סל: מה ההבדל במנגנון העקיבה והסיכון

קרנות מחקות מול תעודות סל: מה ההבדל במנגנון העקיבה והסיכון TL;DR ההבדל המרכזי בין קרנות מחקות (ETF) לתעודות סל מסורתיות טמון במנגנון העקיבה ובסיכון הנגזר ממנו. קרנות מחקות הן למעשה קרנות נאמנות סחירות המחזיקות פיזית בנכסי הבסיס של המדד, בעוד שתעודות סל הן התחייבות חוזית של מנפיק לביצועי המדד. הבדל זה משפיע ישירות על סיכון הצד הנגדי ועל מורכבות העקיבה, כאשר קרנות מחקות נחשבות בדרך כלל לבטוחות יותר. הסבר פשוט כאשר משקיעים מעוניינים לחשוף את תיק ההשקעות שלהם למדד מסוים, כמו מדד תל אביב 125 או מדד S&P 500, הם יכולים לעשות זאת באמצעות מכשירים פיננסיים שונים. שניים מהנפוצים והנגישים ביותר הם קרנות מחקות ותעודות סל. על אף הדמיון במטרה, קרי עקיבה אחר מדד, קיים שוני מהותי במבנה המשפטי והתפעולי שלהם, שוני המשפיע על רמת הסיכון והביצועים. הבנה מעמיקה של הבדלים אלו היא קריטית עבור כל משקיע המעוניין לבנות תיק השקעות מגוון ויעיל. קרנות מחקות, המכונות גם Exchange Traded Funds (ETF), הן למעשה סוג של קרן נאמנות הנסחרת בבורסה כמו מניה רגילה. הן פועלות על ידי רכישה פיזית של מרכיבי המדד אותו הן מבקשות לחקות. לדוגמה, קרן מחקה העוקבת אחר מדד תל אביב 125 תרכוש בפועל את מניות 125 החברות הכלולות במדד, ובשיעורים התואמים את משקלן במדד. המשקיע בקרן כזו הופך להיות בעל חלק יחסי בנכסים אלו. מנגנון זה מפחית משמעותית את סיכון הצד הנגדי, שכן גם אם מנהל הקרן נקלע לקשיים כלכליים, נכסי הקרן מופרדים ונשמרים בנאמנות עבור המשקיעים. מנגד, תעודת סל היא מכשיר פיננסי שהיה נפוץ בישראל עד לפני מספר שנים, וכיום, בעקבות רפורמת קרנות הנאמנות של 2018, מרביתן הפכו לקרנות מחקות או נסגרו. תעודת סל היא למעשה התחייבות חוזית של מנפיק, בדרך כלל בנק או בית השקעות, לשלם למחזיק התעודה את ביצועי המדד. כלומר, המשקיע אינו מחזיק באופן ישיר או עקיף בנכסי הבסיס, אלא הוא בעל חוב של המנפיק. אם המנפיק נקלע לקשיים, המשקיע חשוף לסיכון שההתחייבות לא תכובד במלואה. על אף שהתעודות מגובות בבטחונות שונים, סיכון זה קיים ותמיד יש לקחת אותו בחשבון. דוגמה ישראלית קונקרטית נניח שמשקיע ישראלי, נטע, מעוניינת לחשוף את תיק ההשקעות שלה למדד תל אביב 35. היא מתלבטת בין רכישת יחידות בקרן מחקה של קסם (כיום חלק מאלטשולר שחם) לבין תעודת סל שהונפקה בעבר על ידי בנק לאומי. לפני רפורמת 2018, נטע הייתה יכולה לבחור בין שתי האפשרויות. תרחיש 1: השקעה בקרן מחקה (לדוגמה, "קסם ת"א 35") קרן מחקה זו, שנסחרת בבורסה בתל אביב, מחזיקה בפועל במניות 35 החברות הגדולות והנסחרות ביותר במדד, ובשיעורים התואמים את משקלן במדד.

לדוגמה, אם חברת "טבע תעשיות פרמצבטיות" מהווה 5% ממדד תל אביב 35, הקרן תחזיק במניות טבע בשווי השווה ל-5% מסך נכסיה. כאשר נטע רוכשת יחידות בקרן זו, היא הופכת להיות בעלת חלק יחסי בתיק המניות הזה. אם מנהל הקרן, אלטשולר שחם, נקלע לקשיים פיננסיים, נכסי הקרן (המניות) מופרדים מנכסי בית ההשקעות ומוחזקים בנאמנות על ידי נאמן (בדרך כלל בנק גדול כמו בנק הפועלים או בנק מזרחי טפחות). במקרה כזה, נטע עדיין תהיה הבעלים של חלקה היחסי במניות, והנאמן ידאג להעביר את ניהול הקרן לגורם אחר או לממש את הנכסים ולהשיב את הכספים למשקיעים. סיכון הצד הנגדי במקרה זה נמוך מאוד, כמעט אפסי, מכיוון שהאחזקה בנכסים היא פיזית. נניח שנטע השקיעה 10,000 ש"ח בקרן מחקה זו. אם מדד תל אביב 35 עלה ב-10% והקרן הצליחה לחקות אותו בדייקנות, שווי השקעתה יעלה ל-11,000 ש"ח. הפער בין תשואת המדד לתשואת הקרן, המכונה "טעות עקיבה", יהיה מינימלי, ויינבע בעיקר מעמלות ניהול ועלויות מסחר פנימיות בקרן. תרחיש 2: השקעה בתעודת סל (לדוגמה, תעודת סל שהונפקה בעבר על ידי בנק לאומי) בעבר, נטע יכלה לרכוש תעודת סל שהונפקה על ידי בנק לאומי ועקבה אחר מדד תל אביב 35. במקרה זה, כאשר נטע רכשה את התעודה, היא למעשה קיבלה התחייבות חוזית מבנק לאומי לשלם לה את התשואה של מדד תל אביב 35. בנק לאומי, כגוף המנפיק, היה אחראי להבטיח את יכולתו לעמוד בהתחייבות זו, בין היתר באמצעות החזקת בטחונות. הבטחונות הללו יכולים להיות מניות המדד, אך גם נכסים אחרים כמו אגרות חוב ממשלתיות, או אפילו נגזרים פיננסיים. אם בנק לאומי היה נקלע לקשיים מהותיים, למשל, אם הוא היה פושט רגל, נטע הייתה הופכת לנושה של הבנק. על אף שבדרך כלל קיימים מנגנוני ביטחון ופיקוח מחמירים על בנקים וחברות השקעות, תיאורטית, קיימת אפשרות ששווי התעודה לא ישולם במלואו, או שיהיה עיכוב משמעותי בקבלת הכספים. סיכון זה, המכונה "סיכון צד נגדי", הוא משמעותי יותר מאשר בקרנות מחקות. אם נטע השקיעה 10,000 ש"ח בתעודת סל זו, וגם במקרה זה מדד תל אביב 35 עלה ב-10%, שווי השקעתה יעלה ל-11,000 ש"ח (בניכוי עמלות ניהול וטעות עקיבה). אולם, בנוסף לסיכונים הרגילים של שוק ההון, היא חשופה גם לסיכון פשיטת רגל של בנק לאומי. השוואת מנגנון העקיבה והסיכון מאפיין/מכשיר קרן מחקה (ETF) תעודת סל (לפני 2018) :---------------- :------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- :---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- מבנה משפטי קרן נאמנות סחירה נייר ערך מסוג איגרת חוב או התחייבות חוזית של המנפיק אחזקת נכסים מחזיקה פיזית בנכסי הבסיס של המדד (מניות, אג"ח, סחורות) אינה מחזיקה פיזית בנכסים. המשקיע הוא נושה של המנפיק. סיכון צד נגדי נמוך מאוד עד אפסי. נכסי הקרן מופרדים מנכסי המנהל ומוחזקים בנאמנות.

גבוה יחסית. קיים סיכון שהמנפיק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. שקיפות גבוהה. ניתן לראות את הרכב הנכסים המדויק בכל רגע נתון. מוגבלת יותר. הרכב הבטחונות אינו תמיד שקוף לחלוטין. נזילות גבוהה, נסחרת בבורסה לאורך כל יום המסחר. גבוהה, נסחרת בבורסה לאורך כל יום המסחר. מיסוי בישראל רווחי הון חייבים במס. לרוב, היחידות מנוכות באופן אוטומטי במקור. רווחי הון חייבים במס. לרוב, הרווחים מנוכים במקור. השפעת רפורמת 2018 הפכו למכשיר הדומיננטי לעקיבה פסיבית בישראל. רובן המוחלט הוסבו לקרנות מחקות או נסגרו. עמלות ניהול לרוב נמוכות יחסית, בין 0.1% ל-0.5% לשנה בממוצע. היו דומות לקרנות מחקות, אך יכלו להשתנות. טעויות נפוצות 1. הנחה שכל מכשיר עוקב הוא זהה: משקיעים רבים מניחים, בטעות, שכל מכשיר פיננסי המכונה "עוקב מדד" או "מחק מדד" פועל באותו אופן. בפועל, כפי שראינו, קיים הבדל מהותי במבנה המשפטי ובסיכונים בין קרנות מחקות לתעודות סל. אי הבחנה זו עלולה להוביל לחשיפה לסיכונים בלתי צפויים, במיוחד סיכון צד נגדי. 2.

התעלמות מסיכון הצד הנגדי: אחת הטעויות החמורות ביותר היא התעלמות מסיכון הצד הנגדי. בעוד שבקרנות מחקות הסיכון הזה כמעט ולא קיים בשל הפרדת הנכסים, בתעודות סל הוא אינהרנטי למבנה המכשיר. במקרה של קריסה של המנפיק, המשקיע עלול לאבד חלק או את כל השקעתו. גם אם מדובר בבנק גדול ויציב, אירועים "בלתי סבירים" מתרחשים בשוק ההון. 3. התמקדות בלעדית בדמי ניהול: דמי ניהול הם אכן פרמטר חשוב, אך הם אינם חזות הכל. משקיעים רבים מחפשים את הקרן או התעודה עם דמי הניהול הנמוכים ביותר, מבלי לבחון לעומק את מנגנון העקיבה, טעות העקיבה בפועל, והסיכונים הנלווים. לעיתים, מכשיר עם דמי ניהול מעט גבוהים יותר אך עם מבנה בטוח יותר וטעות עקיבה נמוכה יותר, יהיה עדיף על פני מכשיר זול יותר אך מסוכן יותר. 4. אי הבנת מנגנון העקיבה הסינתטי: חלק מתעודות הסל (ובעבר גם חלק מקרנות מחקות) השתמשו במנגנון עקיבה סינתטי, כלומר, באמצעות נגזרים פיננסיים (כמו חוזי החלפה או Swap) במקום רכישה פיזית של הנכסים. מנגנון זה מורכב יותר וטומן בחובו סיכונים נוספים, כגון סיכון הצד הנגדי של ספק ה-Swap, וכן מורכבות תפעולית שעלולה להגדיל את טעות העקיבה. משקיעים רבים אינם מודעים להבדל זה וחושבים ש"מחק מדד" פירושו תמיד אחזקה פיזית. 5. התעלמות מרפורמת קרנות הנאמנות בישראל: רפורמת 2018 שינתה באופן דרמטי את שוק ההשקעות העוקבות מדדים בישראל. מרבית תעודות הסל הוסבו לקרנות מחקות או נסגרו. משקיעים שאינם מעודכנים בשינוי זה עלולים לחפש אחר מוצרים שאינם קיימים עוד, או להשוות מוצרים שאינם ברי השוואה. חשוב להבין שהיום, קרנות מחקות הן הדרך הסטנדרטית והבטוחה יותר לחשיפה למדדים בשוק ההון הישראלי. מידע נוסף על רפורמת 2018 ניתן למצוא במרכז הידע של מכללת סקילס. 6. הבנה שגויה של טעות עקיבה: טעות עקיבה היא הפער בין תשואת המדד לתשואת המכשיר העוקב. ישנם משקיעים המניחים שטעות עקיבה היא אך ורק תוצאה של דמי ניהול.

בפועל, טעות עקיבה נובעת גם מעלויות מסחר, דיבידנדים שלא ממוחזרים במלואם, שינויים בהרכב המדד, וכן מורכבות מנגנון העקיבה. במנגנוני עקיבה סינתטיים, טעות העקיבה עשויה להיות גבוהה יותר. הבנה מעמיקה של הגורמים הללו חשובה לבחירה נכונה של מכשיר. שאלות ותשובות (FAQ) מה ההבדל העיקרי בין קרן מחקה לתעודת סל? ההבדל העיקרי הוא במבנה המשפטי ובאחזקת הנכסים. קרן מחקה היא קרן נאמנות המחזיקה פיזית בנכסי המדד, בעוד שתעודת סל היא התחייבות חוזית של מנפיק לביצועי המדד, ללא אחזקה ישירה של נכסים. מדוע קרנות מחקות נחשבות בטוחות יותר מתעודות סל? קרנות מחקות בטוחות יותר מכיוון שנכסי הקרן מופרדים מנכסי מנהל הקרן ומוחזקים בנאמנות. כך, גם אם מנהל הקרן נקלע לקשיים, נכסי המשקיעים מוגנים. בתעודת סל, המשקיע חשוף לסיכון שהמנפיק לא יעמוד בהתחייבויותיו. האם תעודות סל עדיין נסחרות בישראל? לא, בעקבות רפורמת קרנות הנאמנות משנת 2018, רובן המוחלט של תעודות הסל הוסבו לקרנות מחקות (ETF) או נסגרו. כיום, קרנות מחקות הן המכשיר הדומיננטי לעקיבה פסיבית בישראל. מהו סיכון צד נגדי וכיצד הוא קשור לנושא? סיכון צד נגדי הוא הסיכון שאחד הצדדים בעסקה פיננסית לא יעמוד בהתחייבויותיו. בתעודות סל, סיכון זה קיים מול הגוף המנפיק. בקרנות מחקות, לעומת זאת, סיכון זה כמעט ולא קיים בזכות הפרדת הנכסים. האם יש הבדלים במיסוי בין קרנות מחקות לתעודות סל? בישראל, המיסוי על רווחי הון מקרנות מחקות ומאפיקים דומים הוא זהה, בשיעור של 25% נומינלי. במרבית המקרים, הניכוי נעשה במקור על ידי הבנק או בית ההשקעות. כיצד משפיעה רפורמת קרנות הנאמנות מ-2018 על הבחירה בין המכשירים?

רפורמת 2018 למעשה הפכה את קרנות המחקות למכשיר הסטנדרטי והמועדף לעקיבה אחר מדדים בישראל. היא הבטיחה שקיפות רבה יותר והגנה טובה יותר למשקיעים, והפחיתה את סיכון הצד הנגדי שהיה קיים בתעודות הסל הישנות. האם כל קרנות המחקות עוקבות אחר המדד באותה צורה? לא, גם בקרנות מחקות קיימים הבדלים במנגנוני העקיבה, אם כי כיום רובן המכריע עוקב בשיטה של אחזקה פיזית. ישנן קרנות מחקות המשתמשות בשיטות דגימה (sampling) או באופטימיזציה, במיוחד במדדים גדולים מאוד, כדי להפחית עלויות. חשוב לבדוק את שיטת העקיבה הספציפית של כל קרן. למשקיעים המעוניינים להעמיק בנושא, מומלץ לבחון את המסלולים המקצועיים המוצעים על ידי מכללת סקילס. מסקנה חד משמעית ההבדל בין קרנות מחקות לתעודות סל אינו עניין טכני בלבד, אלא בעל השלכות מהותיות על רמת הסיכון וההגנה על כספי המשקיעים. בעוד שבעבר תעודות הסל היו כלי נפוץ, רפורמת 2018 בישראל העבירה את הזרקור לקרנות המחקות, המציעות שקיפות גבוהה יותר, הפרדת נכסים מוחלטת וסיכון צד נגדי מינימלי. הבחירה בקרנות מחקות היא כיום הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לחשוף את תיק ההשקעות למדדים שונים, תוך צמצום סיכונים מיותרים. הבנה מעמיקה של הכלים הללו היא אבן יסוד לבניית תיק השקעות חכם ומאוזן. כדי להמשיך ולהעמיק את הידע שלך בשוק ההון, אנו מזמינים אותך להצטרף להדרכה החינמית של מכללת סקילס ולהשאיר פרטים. הצעד הבא אם הנושא הזה מעניין אותך והגעת עד לכאן, הזמן להפוך את הידע לפעולה. הצטרפו להדרכה החינמית של מכללת סקילס והשאירו פרטים כדי לקבל גישה למסלול הלימוד המלא. סקירה זו נכתבה בסיוע מערכת בינה מלאכותית של מכללת סקילס. כל המידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות.