משברים פיננסיים – דפוסים חוזרים

כמעט כל משבר פיננסי גדול של מאה השנים האחרונות, מ-1929 ועד 2020, חוזר על אותו רצף: כסף זול ומינוף, אמונה שהפעם זה שונה, טריגר שנראה קטן, ואז גל של מכירות כפויות שמתפשט הלאה. הנכס משתנה, פעם מניות, פעם בנקים ופעם משכנתאות. המנגנון כמעט לא משתנה.

הדפוסים האלה לא עוזרים לחזות מתי יגיע המשבר הבא. הם כן עוזרים להבין מה הופך תיק השקעות לפגיע, ומה מאפשר לשרוד אותו.

אילו משברים באמת מלמדים משהו?

1929: המינוף שהפך ירידה לקטסטרופה

בשנות העשרים משקיעים אמריקאים קנו מניות באשראי בהיקפים גדולים. כשהשוק נפל באוקטובר 1929, מי שקנה במינוף נאלץ למכור כדי לכסות הלוואות, והמכירות הכפויות הפילו את המחירים עוד יותר.

מדד הדאו ג׳ונס איבד בסופו של תהליך כ-89% מערכו מהשיא ב-1929 ועד השפל ב-1932. הבנקים קרסו בגלים, והאבטלה בארה״ב הגיעה לכרבע מכוח העבודה. מי שקנה בשיא היה צריך לחכות עשרות שנים כדי לחזור לנקודת ההתחלה במונחים נומינליים.

1983: משבר מניות הבנקים בישראל

זה המשבר שכל משקיע ישראלי צריך להכיר. במשך שנים הבנקים הגדולים בישראל ויסתו את מחירי המניות של עצמם: הם קנו אותן בשוק כדי שהמחיר יעלה בהתמדה, ושיווקו אותן לציבור כחיסכון בטוח שרק עולה. מניות הבנקים הפכו לחיסכון המרכזי של משפחות רבות.

הוויסות מומן בכסף שהבנקים גייסו, וזה עבד כל עוד נכנס כסף חדש. באוקטובר 1983 הציבור התחיל למכור בהמוניו, הבנקים לא יכלו עוד לתמוך במחיר, והבורסה בתל אביב נסגרה. המדינה נכנסה עם הסדר מניות הבנקים, שבמסגרתו לקחה על עצמה את ההתחייבות כלפי המחזיקים, במחיר כבד לקופה הציבורית.

ועדת בייסקי, שחקרה את הפרשה, מתחה ביקורת קשה על הבנקים ועל הפיקוח, וחלק מהבכירים הועמדו לדין. הלקח המרכזי אקטואלי גם היום: נכס שמוצג כמשהו שרק עולה, בלי תנודות, הוא לרוב נכס שמישהו מחזיק את המחיר שלו באופן מלאכותי.

2000 ו-2008: שני סוגים של בועה

בבועת הדוט קום התנפחו הערכות השווי. חברות בלי רווחים ולעיתים בלי הכנסות נסחרו בשווי של מיליארדים. מדד הנאסד״ק איבד כ-78% מהשיא במרץ 2000 ועד השפל באוקטובר 2002. הכלכלה עצמה נפגעה פחות, כי רוב הנזק ישב אצל בעלי מניות ולא במערכת הבנקאית.

ב-2008 הבועה ישבה בחוב. משכנתאות ללווים חלשים נארזו במוצרים מורכבים, קיבלו דירוגים גבוהים ונמכרו לבנקים ולמשקיעים ברחבי העולם. כשמחירי הדירות בארה״ב התחילו לרדת, התברר שאף אחד לא יודע בדיוק מי מחזיק את הסיכון. קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 הקפיאה את שוק האשראי, ומדד S&P 500 ירד כ-57% מהשיא ב-2007 ועד השפל במרץ 2009.

ההבדל בין השניים חשוב. בועה במניות כואבת למשקיעים. בועה בחוב ובבנקים פוגעת בכל הכלכלה.

2020: המשבר שלא התחיל בבועה

הקורונה היא החריג. לא הייתה כאן בועה ספציפית שהתפוצצה, אלא זעזוע חיצוני. מדד S&P 500 ירד כ-34% בתוך כחודש, בין פברואר למרץ 2020, ואז חזר לשיא חדש כבר באוגוסט 2020.

ההתאוששות המהירה הגיעה בזכות תגובה חריפה של בנקים מרכזיים וממשלות, כולל הורדות ריבית, רכישות אג״ח ותמיכה ישירה במשקי בית ובעסקים. מי שמכר בפאניקה במרץ 2020 גילה שמכר כמעט בתחתית.

דוגמה מספרית: למה מינוף הוא החוט המקשר

יונתן מנתניה ומיכל מחולון השקיעו כל אחד 100,000 ₪ בתיק מניות. יונתן השקיע רק את כספו. מיכל לקחה הלוואה נוספת של 100,000 ₪ והשקיעה 200,000 ₪.

השוק יורד 30%. התיק של יונתן שווה 70,000 ₪, הפסד של 30%. התיק של מיכל שווה 140,000 ₪, אבל היא חייבת 100,000 ₪. נשארו לה 40,000 ₪ משלה, הפסד של 60%, עוד לפני ריבית.

אם השוק יורד 50%, ליונתן נשארים 50,000 ₪. למיכל לא נשאר כלום, והיא עדיין חייבת ריבית.

ויש עוד חשבון שרוב האנשים לא עושים. ירידה של 50% מחייבת עלייה של 100% כדי לחזור לנקודת ההתחלה. ירידה של 57%, כמו ב-2008, מחייבת עלייה של כ-133%. משקיע שנמחק לא נהנה מההתאוששות, גם כשהיא מגיעה.

מה הדפוסים האלה אומרים לתיק שלכם?

שמרו כרית נזילה, למשל בקרן כספית או בפיקדון, שמכסה כמה חודשי הוצאות. בכל המשברים, הנזק הגדול ביותר נגרם למי שנאלץ למכור ברגע הגרוע.

היזהרו ממינוף שאתם לא שולטים בו, כולל הלוואות לצורך השקעה ומוצרים ממונפים. מינוף הופך ירידה זמנית להפסד קבוע.

שאלו על כל מוצר שמבטיח יציבות גבוהה ותשואה גבוהה בו זמנית, מי מחזיק את הסיכון. הלקח של 1983 ושל 2008 הוא אותו לקח.

ותזכרו שאף משבר לא נראה בזמן אמת כמו המשבר הקודם. מי שמחכה לחזרה מדויקת של 2008 יפספס את מה שבאמת יגיע.

שאלות נפוצות

האם אפשר לחזות את המשבר הפיננסי הבא?

אפשר לזהות תנאים שמגדילים את הסיכון, כמו מינוף גבוה, אשראי זול והערכות שווי קיצוניות. את המועד והטריגר אי אפשר לחזות באופן אמין, ולכן עדיף לבנות תיק שמחזיק מעמד בתרחישים שונים.

מה היה משבר מניות הבנקים ב-1983?

הבנקים הגדולים בישראל ויסתו במשך שנים את מחירי המניות שלהם כך שיעלו בהתמדה. באוקטובר 1983 הוויסות קרס, הבורסה נסגרה, והמדינה התערבה בהסדר שעלה לציבור סכום כבד. ועדת בייסקי חקרה את הפרשה.

כמה זמן לוקח לשוק להתאושש ממשבר?

זה משתנה מאוד. אחרי 2020 השוק האמריקאי חזר לשיא בתוך חודשים, אחרי 2000 ו-2008 זה לקח שנים, ואחרי 1929 עשרות שנים. זו אחת הסיבות שאופק ההשקעה ורמת המינוף חשובים כל כך.

האם כדאי למכור את כל ההשקעות כשמתחיל משבר?

מכירה בזמן פאניקה הסתיימה לא פעם במכירה קרוב לתחתית, כמו במרץ 2020. מצד שני, מי שהתיק שלו לא מתאים לרמת הסיכון שהוא מסוגל לשאת צריך לתקן זאת, רצוי לפני המשבר ולא באמצעו. ההחלטה אישית ותלויה במצב של כל אדם.

להבנה של סיכון, מינוף ופיזור מהיסוד אפשר להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים, ומדריכים נוספים זמינים במרכז הידע.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.