איך לבחור קרן אג״ח

כדי לבחור קרן אג״ח בודקים ארבעה נתונים, לפי הסדר הזה: המח״מ של הקרן מול הטווח שבו תצטרכו את הכסף, סוג האג״ח (ממשלתיות או קונצרניות, שקליות או צמודות מדד), איכות האשראי, ודמי הניהול. כלל האצבע המרכזי: מח״מ של 6 שנים אומר שעלייה של נקודת אחוז בריבית עלולה להוריד את ערך הקרן בכ-6%. אם תצטרכו את הכסף בעוד שנתיים, קרן כזו מסוכנת לכם יותר ממה שנראה, גם אם כולה אג״ח ממשלתיות.

מח״מ: הנתון הראשון שצריך לבדוק

מח״מ, משך חיים ממוצע, מודד כמה רגישה הקרן לשינויי ריבית. ככל שהוא ארוך יותר, מחירי האג״ח בקרן זזים יותר כשהריבית בשוק משתנה.

הקירוב הפשוט: שינוי של נקודת אחוז בתשואות בשוק משנה את ערך הקרן בערך באחוזים כמספר שנות המח״מ, בכיוון ההפוך. על 100,000 ₪, קרן עם מח״מ של 2 תאבד כ-2,000 ₪ אם התשואות יעלו באחוז, וקרן עם מח״מ של 6 תאבד כ-6,000 ₪. כשהתשואות יורדות, זה עובד לטובתכם באותו יחס.

הכלל המעשי שלי: המח״מ לא צריך להיות ארוך מהטווח שבו אתם מתכננים להחזיק את הכסף. מי שחוסך לשכר לימוד בעוד שנתיים צריך מח״מ קצר, ואולי בכלל קרן כספית או מק״מ. מי שמחזיק רכיב סולידי בתיק לעשר שנים יכול לשקול מח״מ בינוני או ארוך.

ב-2022, כשבנק ישראל העלה את הריבית במהירות, הרבה חוסכים גילו לראשונה שגם קרן ״סולידית״ יכולה לרדת. זה בדיוק סיכון המח״מ.

ממשלתי או קונצרני: כמה סיכון אשראי אתם לוקחים

אג״ח ממשלת ישראל בשקלים הן סיכון האשראי הנמוך ביותר שמשקיע ישראלי יכול לקנות בשקלים. אג״ח קונצרניות מונפקות על ידי חברות, ומשלמות תשואה גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון שהחברה לא תעמוד בהתחייבויות שלה.

הפער הזה, המרווח, הוא לא מתנה. בשנים טובות הוא נראה כמו תשואה עודפת בחינם. בשנה רעה, כשכמה מנפיקים נקלעים לקשיים בו זמנית, קרן קונצרנית יכולה לרדת בחדות, דווקא כשהמניות יורדות גם הן. מי שקונה אג״ח כדי לאזן את המניות בתיק צריך לזכור שקרן קונצרנית בדירוג נמוך מתנהגת לעתים יותר כמו מניות מאשר כמו אג״ח.

חשבון פשוט להמחשה: נניח שקרן קונצרנית מניבה 1.5% בשנה יותר מקרן ממשלתית. אם מנפיקים שמהווים 2% מהתיק נקלעים לחדלות פירעון ומחזירים רק חצי מהחוב, ההפסד הוא 1% מהקרן, כשני שלישים מהפרמיה של שנה שלמה.

מה בודקים בפועל: את הדירוג הממוצע של האג״ח בקרן, את אחוז ההחזקה באג״ח בדירוג נמוך, ואת הריכוזיות. קרן שיותר מחלק משמעותי ממנה מושקע בכמה מנפיקים מאותו ענף, למשל נדל״ן, חשופה יותר.

שקלי או צמוד מדד

אג״ח צמודת מדד מתעדכנת עם מדד המחירים לצרכן, ולכן מגנה על כוח הקנייה כשהאינפלציה גבוהה מהצפוי. אג״ח שקלית משלמת ריבית נומינלית קבועה, ומשתלמת יותר כשהאינפלציה בפועל נמוכה מזו שהשוק ציפה לה.

ההחלטה כאן היא לא ניחוש של האינפלציה, אלא פיזור. קרן כללית או שילוב של שתי קרנות נותן חשיפה לשני התרחישים. מי שהוצאות העתיד שלו צמודות ממילא, כמו שכר דירה או שכר לימוד, יכול להעדיף חלק צמוד גדול יותר.

דמי ניהול: ההבדל שמצטבר בשקט

בקרנות אג״ח ההבדל בדמי הניהול משמעותי במיוחד, כי התשואה הצפויה נמוכה יחסית למניות. חצי אחוז בשנה מתוך תשואה של 4% הוא שמינית מהרווח.

דוגמה להמחשה: מיכל מרחובות משקיעה 100,000 ₪ לעשר שנים. נניח שהאג״ח מניבות 4% בשנה לפני עמלות, הנחה ולא תחזית.

ההפרש הוא כ-8,250 ₪, יותר משישית מהרווח. כדי להצדיק את העלות, הקרן המנוהלת צריכה להכות את המדד ב-0.6% בכל שנה. זה אפשרי, אבל לא מובטח, ורוב המשקיעים לא בודקים את זה.

מה לבדוק: את דמי הניהול בפועל ואת דמי הנאמן, ובקרנות סל גם את פער המעקב אחרי המדד. את כל אלה מפרסמים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובדיווחי הקרנות לרשות ניירות ערך.

קרן סל או קרן נאמנות אקטיבית?

קרן סל על מדד אג״ח, למשל אחד ממדדי תל בונד או מדד אג״ח ממשלתיות, נותנת פיזור רחב בעלות נמוכה, ואתם יודעים מראש מה אתם מקבלים. קרן נאמנות אקטיבית יכולה לשנות מח״מ, לבחור מנפיקים ולצאת מאג״ח בעייתיות לפני המדד, ואתם משלמים על השיקול הזה.

הגישה שלי: לרכיב הסולידי הבסיסי, קרן סל פשוטה על מדד רחב קשה להכות אחרי עמלות. קרן אקטיבית שווה בדיקה בעיקר בתחומים שבהם לשיקול דעת יש יתרון ברור יותר, כמו אג״ח קונצרניות.

לגבי מס: רווח ממכירת יחידות בקרן ממוסה אצל יחיד ב-25% על הרווח הריאלי, והמס משולם במימוש. בתוך קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה אותה קרן אג״ח נהנית מכללי המס של המוצר, ולכן כדאי לבדוק היכן להחזיק אותה. מצב אישי מורכב כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

רשימת בדיקה לפני שקונים

1. מתי אצטרך את הכסף? המח״מ לא יעלה על הטווח הזה.
2. כמה סיכון אשראי אני מוכן לקחת? ממשלתי, כללי או קונצרני, ובאיזה דירוג.
3. שקלי, צמוד או שילוב? לפי מה שאני צריך לממן בעתיד.
4. כמה עולה? דמי ניהול, דמי נאמן ופער מעקב, בהשוואה לקרן סל על מדד דומה.

מי שרוצה ללמוד לבנות תיק שמשלב אג״ח ומניות בצורה מסודרת יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים, ולהמשיך לקורס השקעות.

שאלות נפוצות

קרן אג״ח יכולה להפסיד כסף?

כן. עלייה בתשואות בשוק מורידה את מחירי האג״ח, ופשיטת רגל של מנפיק פוגעת בקרנות קונצרניות. בטווח קצר גם קרן ממשלתית יכולה לרדת, במיוחד כשהמח״מ ארוך. בטווח ארוך, מי שמחזיק קרן עם מח״מ דומה לאופק שלו חשוף פחות לתנודות האלה.

מה ההבדל בין קרן אג״ח לקרן כספית?

קרן כספית משקיעה בנכסים קצרים מאוד כמו מק״מ ופיקדונות, והערך שלה כמעט לא זז. קרן אג״ח מחזיקה אג״ח ארוכות יותר, ולכן יכולה להניב יותר אבל גם לרדת. לכסף שתצטרכו בתוך שנה, קרן כספית מתאימה יותר.

עדיף לקנות אג״ח בודדות או קרן?

אג״ח ממשלתית בודדת שמוחזקת עד הפדיון מחזירה את הקרן בתאריך ידוע, וזה יתרון למי שיש לו הוצאה מוגדרת. קרן נותנת פיזור ונוחות אבל אין לה תאריך פדיון, והערך שלה משתנה כל הזמן. באג״ח קונצרניות, לקנות אג״ח בודדות בלי פיזור מסוכן למשקיע פרטי.

איזה מח״מ מתאים למשקיע מתחיל?

זה תלוי במטרה ולא בניסיון. לכסף שיידרש בעוד שנה עד שלוש, מח״מ קצר. לרכיב סולידי בתיק ארוך טווח, מח״מ בינוני הוא נקודת פתיחה סבירה. התאמה של המח״מ לאופק חשובה יותר מכל ניסיון לנחש לאן תזוז הריבית.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.