השפעת הדולר על המניות במדד ת"א 125: קורלציה והשפעות רווחיות

באוקטובר 2023, בימים הראשונים של המלחמה, השקל נחלש מעבר ל-4 ₪ לדולר ומדד ת״א 125 ירד בחדות באותו זמן. זו הדוגמה הטובה ביותר לתשובה על השאלה בכותרת: דולר חזק אמור לשפר את הרווחים של היצואניות במדד, אבל בטווח הקצר המדד ושער הדולר נוטים לנוע בכיוונים הפוכים, כי שניהם מגיבים לאותו סיכון ישראלי. ההשפעה על הרווחיות אמיתית, אבל היא מתבטאת לאט, דרך הדוחות, ולא ביום של המהלך במטבע.

כדי להבין את זה צריך להפריד בין שני דברים: מה הדולר עושה לרווחים של החברות, ומה הוא עושה למחיר המניות.

מי מרוויח מדולר חזק ומי נפגע

מדד ת״א 125 הוא לא גוף אחד. אפשר לחלק את החברות בו לשלוש קבוצות, לפי מבנה ההכנסות וההוצאות.

יצואניות. חברות שמוכרות בעיקר בחו״ל ומשלמות חלק ניכר מההוצאות בשקלים: משכורות בישראל, שכירות, ספקים מקומיים. כשהדולר מתחזק, כל דולר של הכנסה שווה יותר שקלים, וההוצאות בשקלים נשארות במקומן. הרווח עולה. בקבוצה הזו נמצאות חברות טכנולוגיה, ביטחון, כימיקלים ופארמה.

יבואניות. רשתות קמעונאות, יבואני רכב וחברות שקונות סחורה או חומרי גלם בחו״ל ומוכרות בשקלים. דולר חזק מייקר להן את העלויות. אם הן לא מצליחות לגלגל את ההתייקרות לצרכן, הרווח נשחק.

מקומיות. בנקים, חברות ביטוח, נדל״ן מניב בישראל ותקשורת. ההכנסות וההוצאות שלהן בעיקר בשקלים, וההשפעה הישירה של הדולר עליהן קטנה. אבל משקלן במדד גדול מאוד, ולכן חלק ניכר מת״א 125 רגיש לדולר פחות ממה שנדמה.

דוגמה מספרית: מה עושה פיחות של 10% בשקל

שתי חברות היפותטיות (מספרים להמחשה בלבד), כשהדולר עולה מ-3.60 ₪ ל-3.96 ₪:

שינוי של 10% במטבע הפך לשינוי של 33% ברווח של היצואנית. זה המינוף התפעולי של המטבע: כשרוב ההוצאות בשקלים ורוב ההכנסות בדולרים, כל תזוזה בשער מוגדלת בשורה התחתונה.

בפועל החשבון מתון יותר. יצואניות רבות מגדרות חלק מהחשיפה בעסקאות מטבע, כך שהשפעת השינוי מגיעה לדוחות בהדרגה. ויבואניות מעלות מחירים, לפעמים באיחור של רבעון או שניים.

למה בטווח הקצר המדד יורד כשהדולר עולה

אם דולר חזק טוב ליצואניות, היינו מצפים שהמדד יעלה כשהשקל נחלש. בפועל, לא פעם קורה ההפך.

הסיבה: שני המשתנים מגיבים לאותם אירועים. כשיש זעזוע ישראלי, מלחמה, משבר פוליטי או הורדת דירוג, משקיעים זרים ומקומיים מוכרים נכסים ישראליים. הם מוכרים מניות ומוכרים שקלים. המניות יורדות והדולר עולה, באותו יום.

כך היה באוקטובר 2023. השקל עבר את רף 4 ₪ לדולר, בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת מטבע חוץ בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים כדי לייצב את השוק, ומניות הבנקים והנדל״ן במדד ירדו חזק. היצואניות נפגעו פחות, אבל לא עלו.

יש גם מנגנון הפוך, גלובלי. כשהבורסות בחו״ל עולות, גופים מוסדיים ישראליים שמחזיקים מניות בחו״ל ומגדרים חלק מהחשיפה המטבעית נוטים למכור דולרים, והשקל מתחזק. כך נוצר מצב שבו שווקים חזקים בעולם הולכים יחד עם שקל חזק.

המלכודת של חברות שמדווחות בדולר

חלק מהחברות הגדולות במדד, בהן טבע, איי.סי.אל, אלביט מערכות ונייס, מדווחות בדולרים. המניה שלהן נסחרת בתל אביב בשקלים, אבל הערך שלה נקבע במידה רבה לפי המחיר בנאסד״ק או בניו יורק כפול שער הדולר.

המשמעות: כשהדולר עולה ב-5% והמניה לא זזה בניו יורק, היא עולה בערך ב-5% בתל אביב. זו לא ״השפעת הדולר על הרווחיות״, זה פשוט תרגום מטבע. משקיע שמסתכל על הגרף בשקלים עלול לחשוב שהחברה השתפרה, כשבפועל רק המטבע זז.

כשבודקים חברה כזו, כדאי להסתכל על הדוחות בדולרים, ולבחון בנפרד מה חלק ההוצאות שלה בשקלים.

איך בודקים את החשיפה המטבעית של חברה

הדוחות הכספיים של חברות בתל אביב כוללים ביאור על סיכוני שוק, ובו בדרך כלל ניתוח רגישות: מה יקרה לרווח או להון אם הדולר ישתנה באחוז מסוים. זה המקום הראשון לבדוק, והוא זמין באתר מאי״ה של הבורסה.

שלוש שאלות שכדאי לשאול. איזה חלק מההכנסות במטבע חוץ? איזה חלק מההוצאות בשקלים? והאם החברה מגדרת, לכמה זמן קדימה? חברה שמגדרת שנה קדימה תרגיש פיחות או ייסוף בשקל רק בשנה הבאה, וזה יכול להסביר למה הרבעון הנוכחי לא נראה כמו שציפיתם.

שימו לב גם לחוב. חברה ישראלית עם הלוואות בדולרים והכנסות בשקלים נפגעת פעמיים מדולר חזק: גם בעלויות וגם בשווי החוב. זו חשיפה שלא תמיד בולטת בכותרות, אבל מופיעה בשורת המימון בדוח.

מה זה אומר למשקיע ישראלי בפועל

מיכל, 38, מירושלים (דמות ומספרים להמחשה בלבד), מחזיקה 200,000 ₪: חצי בקרן על ת״א 125 וחצי בקרן על מדד S&P 500 ללא גידור מטבע.

נניח ששני המדדים לא זזים במטבע המקומי שלהם, והשקל מתחזק ב-10%. החלק האמריקאי שלה יורד ב-10,000 ₪ במונחי שקלים. החלק הישראלי כמעט לא מושפע ישירות.

ההפך קורה בזעזוע מקומי: השקל נחלש, ת״א 125 יורד, והחלק האמריקאי עולה בשקלים. במובן הזה, החזקה לא מגודרת בחו״ל פועלת כמעין ביטוח לתיק הישראלי. לדעתי זה אחד השיקולים החשובים והפחות מדוברים בבחירה בין קרן מגודרת ללא מגודרת.

את השער העדכני ואת התנועה שלו אפשר לבדוק בכלי שער המטבע.

שאלות נפוצות

האם דולר חזק טוב למניות בתל אביב?

לחברות היצואניות הוא טוב לרווחיות, בעיקר לאורך זמן. אבל בטווח הקצר עליית דולר קשורה לא פעם לזעזוע ישראלי, ואז המדד כולו יורד. חלק גדול מת״א 125 הוא בנקים, ביטוח ונדל״ן, שהרגישות הישירה שלהם לדולר נמוכה.

אילו חברות בת״א 125 נהנות מעליית הדולר?

בעיקר יצואניות שההוצאות שלהן בשקלים וההכנסות בדולרים, בענפים כמו טכנולוגיה, ביטחון, כימיקלים ופארמה. יבואניות, כמו קמעונאות ויבואני רכב, נוטות להיפגע. בכל חברה כדאי לבדוק בדוחות את מבנה החשיפה ואת מדיניות הגידור.

מה קרה לשקל באוקטובר 2023?

בתחילת המלחמה השקל נחלש מעבר ל-4 ₪ לדולר. בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת מטבע חוץ בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, והשקל התייצב ובהמשך התחזק שוב. באותה תקופה מניות רבות בתל אביב ירדו חזק.

כדאי לקנות קרן חו״ל מגודרת או לא מגודרת?

קרן מגודרת מנטרלת את השפעת השער, וקרן לא מגודרת חושפת אתכם לדולר. למשקיע שרוב נכסיו בישראל, חשיפה לא מגודרת יכולה לאזן זעזועים מקומיים, אבל היא מוסיפה תנודתיות. זו החלטה שתלויה במבנה התיק כולו.

מי שרוצה ללמוד לבנות תיק שמשלב שוק מקומי וחו״ל ולהבין את החשיפה המטבעית יכול להתחיל בקורס ההשקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.