השקעות ESG: האם השקעה אחראית חברתית באמת מניבה תשואה טובה

ב-2022 קרנות ESG רבות פיגרו אחרי השוק הרחב, ובאותה שנה מניות הנפט והגז היו מהמנצחות הגדולות. זו התשובה הקצרה לשאלה בכותרת: השקעה אחראית לא מבטיחה תשואה עודפת, ולאורך זמן מדדי ESG רחבים הניבו תשואה קרובה למדדי האם שלהם. ההפרשים, לטובה או לרעה, נובעים בעיקר מהטיות ענפיות ומדמי ניהול, ולא מכך שחברות ״טובות״ מרוויחות יותר.

זה לא אומר שאין טעם ב-ESG. זה אומר שצריך לדעת מה קונים.

מה בעצם עומד מאחורי שלוש האותיות

ESG הן ראשי תיבות של סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance). חברות דירוג בוחנות מאות פרמטרים, מפליטות פחמן ועד עצמאות הדירקטוריון, ונותנות לכל חברה ציון. קרנות ומדדי ESG משתמשים בציונים האלה כדי להחריג חברות או להקטין את משקלן.

הבעיה הראשונה מתחילה כאן. מחקרים אקדמיים הראו שדירוגי ESG של ספקים שונים מסכימים ביניהם הרבה פחות מדירוגי אשראי. אותה חברה יכולה לקבל ציון גבוה אצל ספק אחד וציון בינוני אצל אחר. כשאתם קונים ״קרן ESG״, אתם קונים בפועל את שיטת הדירוג של מי שבנה אותה.

מאיפה הגיעו השנים הטובות של ESG

בין 2019 ל-2021 קרנות ESG נראו מצוין. הסיבה העיקרית לא הייתה מוסרית אלא ענפית: הקרנות האלה נוטות להחזיק יותר טכנולוגיה ופחות אנרגיה, תעשייה כבדה וכרייה. בשנים שבהן מניות הטכנולוגיה זינקו ומניות הנפט דשדשו, ההטיה הזו עבדה.

ב-2022 הכיוון התהפך. הריבית עלתה, הטכנולוגיה נפלה, ומחירי האנרגיה קפצו אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. מי שהחריג אנרגיה פספס את אחד הענפים החזקים של השנה.

המסקנה של אנליסט: תשואת ESG היא בעיקר תשואה של הטיה ענפית. אם אתם מבינים את זה מראש, לא תופתעו כשהיא תפגר בשנה שבה הענפים המוחרגים עולים.

הזווית הישראלית: מניות ביטחוניות ומה שהמדדים מחריגים

למשקיע הישראלי יש דוגמה קרובה מאוד. חלק מקרנות ה-ESG האירופיות מחריגות יצרניות נשק, ובהן אלביט מערכות. בשנים שאחרי 7 באוקטובר 2023 מניות התעשייה הביטחונית בבורסה בתל אביב ובעולם היו מהבולטות בעלייתן. קרן שהחריגה אותן ויתרה על התשואה הזו, מתוך בחירה ערכית.

אפשר להסכים או לא להסכים עם הבחירה. הנקודה היא שלכל החרגה יש מחיר או רווח, ואי אפשר לדעת מראש מה מהשניים.

בבורסה בתל אביב קיימים מדדים שמבוססים על דירוגי אחריות תאגידית, ויש קרנות סל שעוקבות אחריהם. לפני שקונים, כדאי לפתוח את רשימת הרכיבים ולבדוק מה בפועל נכנס ומה נשאר בחוץ. לא פעם תגלו שהמדד ״הירוק״ דומה מאוד למדד הרגיל.

כמה עולה ה-ESG בדמי ניהול? דוגמה מספרית

דנה, 32, מהנדסת מחיפה (דמות ומספרים להמחשה בלבד), משקיעה 1,500 ₪ בחודש לאורך 20 שנה. היא מתלבטת בין קרן סל על מדד מניות רחב לבין קרן ESG על אותו שוק, שדמי הניהול שלה גבוהים ב-0.23% בשנה.

נניח שלשני המדדים אותה תשואה לפני עמלות, 6% בשנה.

18,500 ₪ הם המחיר של הערכים, בהנחה שהביצועים לפני עמלות זהים. אם דנה מוכנה לשלם אותו כי חשוב לה להחזיק חברות מסוימות, זו החלטה לגיטימית. אם היא קנתה את הקרן כי חשבה שהיא תניב יותר, כדאי לה לבדוק שוב.

את החישוב הזה, עם הנתונים שלכם, אפשר לבנות במחשבונים הפיננסיים.

איפה ESG כן עשוי לעזור

יש טיעון רציני אחד בעד שיקולי ESG, והוא נוגע בעיקר ל-G, הממשל התאגידי. חברות עם דירקטוריון עצמאי, עסקאות בעלי שליטה שקופות ומדיניות תגמול סבירה נוטות לספק פחות הפתעות רעות. בשוק הישראלי, שבו חברות רבות נשלטות בידי בעל שליטה אחד, זה שיקול שמשקיע ערך בודק בכל מקרה, גם בלי לקרוא לו ESG.

גם בצד הסביבתי יש היגיון בניהול סיכונים: חברה שתלויה בפחם חשופה לרגולציה ולמיסוי פחמן עתידי. אבל זה שיקול פונדמנטלי רגיל, לא קסם.

מה שאנשים מפספסים הוא ההבדל בין ״חברה טובה״ ל״מניה טובה״. גם אם חברה מנוהלת באחריות ובאמת נהנית מסיכון נמוך יותר, השוק יודע את זה ומתמחר אותה בהתאם. מניה שכולם רוצים להחזיק נסחרת במכפיל גבוה יותר, והמכפיל הגבוה הזה מקטין את התשואה העתידית של מי שקונה עכשיו. כלומר, גם אם ESG מפחית סיכון, הוא לא בהכרח מייצר תשואה עודפת, ולפעמים ההפך. זה בדיוק ההיגיון שבגללו השקעות ערך קלאסיות מחפשות את מה שאחרים לא רוצים.

מי שחוסך דרך קרן השתלמות או קופת גמל יכול לבדוק אם יש לגוף המנהל מסלול עם שיקולי אחריות, ולהשוות את התשואה ואת דמי הניהול שלו למסלול המנייתי הרגיל לאורך כמה שנים, לא רק בשנה האחרונה.

איפה זה נשבר: שטיפה ירוקה

ב-2023 הרשות לניירות ערך האמריקאית הטילה קנס על DWS, זרוע ניהול הנכסים של דויטשה בנק, בגין הצגה מטעה של תהליכי ה-ESG שלה. זה לא מקרה חריג במיוחד, אלא סימן לבעיה מבנית: התווית ״ESG״ מושכת כסף, ולכן יש תמריץ להדביק אותה.

שלוש בדיקות פשוטות לפני קנייה:

1. פתחו את עשר האחזקות הגדולות. אם הן זהות כמעט לאלה של מדד רגיל, אתם משלמים יותר על אותו דבר.
2. השוו דמי ניהול מול קרן מקבילה בלי תווית.
3. קראו את מדיניות ההחרגה. ״אחראית״ יכולה להיות החרגה של טבק בלבד, או סינון עמוק של כל שרשרת האספקה.

אז למי זה מתאים?

לדעתי, ESG מתאים למי שמבין שהוא משלם מחיר אפשרי בתשואה תמורת התאמה לערכים, ומוכן לחיות עם תקופות של פיגור. הוא פחות מתאים למי שמחפש דרך לנצח את השוק. הטענה ש״חברות אחראיות מנצחות״ לא מחזיקה מעמד מול הנתונים של השנים האחרונות, וגם הטענה ההפוכה לא.

מי שרוצה להבין לעומק איך בונים תיק ומה עומד מאחורי מדדים וקרנות סל יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

האם קרנות ESG מניבות תשואה גבוהה יותר?

לא באופן עקבי. לאורך זמן מדדי ESG רחבים הניבו תשואה קרובה למדדי האם, עם שנים טובות יותר ושנים חלשות יותר. ההפרשים נובעים בעיקר מהטיה ענפית, למשל יותר טכנולוגיה ופחות אנרגיה, ומדמי ניהול.

מה ההבדל בין השקעה אחראית להשקעה אתית?

השקעה אתית מתמקדת לרוב בהחרגה של ענפים כמו טבק, הימורים או נשק. השקעת ESG רחבה יותר ומנסה לדרג חברות לפי פרמטרים סביבתיים, חברתיים וממשליים. בפועל הגבולות מטושטשים, ולכן כדאי לקרוא את המדיניות של כל קרן.

איך משקיע ישראלי יכול להשקיע ב-ESG?

דרך קרנות סל וקרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדדי אחריות תאגידית, בבורסה בתל אביב או בחו״ל. גם חלק מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות מציעות מסלולים עם שיקולי אחריות. בכל מקרה כדאי לבדוק את הרכיבים ואת דמי הניהול.

איך מזהים שטיפה ירוקה?

השוו את האחזקות הגדולות של הקרן לאלה של מדד רגיל, ובדקו אם דמי הניהול גבוהים בלי שינוי מהותי בהרכב. מדיניות החרגה כללית וחסרת פרטים היא סימן אזהרה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.