מה הסיכון הגדול ביותר בהשקעה פסיבית
במרץ 2020 מדד S&P 500 איבד כשליש מערכו בתוך כחודש, ובתוך פחות משנה חזר לשיא. מי שהחזיק קרן מחקה והמשיך בהוראת הקבע יצא מהאירוע הזה בסדר גמור. מי שמכר בפאניקה ונכנס מחדש רק כשהרגיש בטוח, שילם על ההרגעה הזאת ביוקר. זו התשובה הקצרה: הסיכון הגדול ביותר בהשקעה פסיבית הוא לא המדד, אלא המשקיע שמחזיק אותו.
אבל זו לא התשובה המלאה. יש עוד כמה סיכונים אמיתיים שמשקיעים פסיביים בישראל נוטים לפספס, וחלקם מתגלים רק אחרי 15 או 20 שנה.
למה ההתנהגות שלכם מסוכנת יותר מכל מדד?
השקעה פסיבית בנויה על הנחה אחת: אתם מקבלים את תשואת השוק כולו, פחות עלות נמוכה, לאורך זמן ארוך. ההנחה הזאת נשברת ברגע שאתם יוצאים מהשוק בזמן הלא נכון.
הבעיה היא שהרגעים הגרועים לצאת הם בדיוק הרגעים שבהם הכי קשה להישאר. ב-2008 ו-2009 מדד S&P 500 ירד יותר מ-50% מהשיא לשפל. הכותרות דיברו על סוף המערכת הבנקאית. מי שמכר אז קיבע את ההפסד, ואחר כך נאלץ להחליט מתי לחזור. רוב האנשים חוזרים מאוחר, אחרי שחלק גדול מההתאוששות כבר קרה.
יש גם גרסה שקטה יותר של אותה טעות: להפסיק את ההפקדה החודשית כשהשוק יורד. בדיוק אז כל שקל קונה יותר יחידות של הקרן. מי שמשהה הוראת קבע של 1,500 ₪ בחודש לשנה שלמה של ירידות מפספס את הקניות הזולות ביותר של העשור.
דוגמה מספרית: שני משקיעים, אותה קרן
נניח שני משקיעים היפותטיים, נועה ויואב, שניהם בני 35 מחיפה. כל אחד מהם מחזיק 200,000 ₪ בקרן מחקה על מדד מניות עולמי ומפקיד 2,000 ₪ בחודש. המספרים כאן להמחשה בלבד.
השוק יורד 35% בתוך כמה חודשים. התיק של כל אחד מהם יורד לכ-130,000 ₪.
נועה ממשיכה להפקיד. היא לא בודקת את התיק כל יום, ואת הירידה היא רואה בדוח הרבעוני.
יואב מוכר הכל ב-130,000 ₪ ומחכה. הוא חוזר אחרי שהשוק כבר התאושש ב-25% מהשפל, כי רק אז הוא מרגיש שהסכנה עברה.
| תרחיש | שווי בשפל | שווי כשהשוק חוזר לשיא הקודם |
|---|---|---|
| נועה, נשארה והפקידה | כ-130,000 ₪ | כ-200,000 ₪ ועוד הפקדות שנקנו בזול |
| יואב, יצא וחזר באיחור | 130,000 ₪ במזומן | כ-160,000 ₪ לערך |
הפער של עשרות אלפי שקלים לא נבע מבחירת קרן או מדמי ניהול. הוא נבע מהחלטה אחת בזמן לחץ. בנוסף, יואב שילם מס רווח הון על המכירה אם היה לו רווח ריאלי מצטבר מלפני הירידה, וזה כסף שכבר לא עובד בשבילו.
הסיכון השני: ריכוזיות בתוך המדד
מדד משוקלל לפי שווי שוק נותן משקל גדול יותר לחברות הגדולות. זה הגיוני, אבל בשנים האחרונות נוצר מצב שבו חלק ניכר מ-S&P 500 מרוכז בקומץ חברות טכנולוגיה ענקיות. מי שחושב שהוא מפוזר על 500 חברות, בפועל תלוי מאוד בגורל של עשר מהן.
זה לא אומר שצריך לברוח מהמדד. זה אומר שכדאי להבין מה אתם מחזיקים. משקיע ישראלי שמחזיק גם קרן על S&P 500, גם קרן נאסד״ק וגם מסלול מנייתי בקרן ההשתלמות, עלול לגלות שכל התיק שלו הוא בעצם הימור אחד גדול על טכנולוגיה אמריקאית.
הסיכון השלישי: מטבע, מס ועלויות שנשחקות בשקט
למשקיע ישראלי יש שכבה נוספת שהמדריכים האמריקאים לא מזכירים: שקל מול דולר. קרן על מדד אמריקאי חשופה לשער הדולר. כשהשקל מתחזק, התשואה בשקלים נמוכה מהתשואה של המדד עצמו, ולפעמים הפער משמעותי לאורך כמה שנים.
אפשר לבחור קרן מנוטרלת מט״ח או לא, ולשתי האפשרויות יש מחיר. החשוב הוא לבחור בכוונה ולא במקרה.
גם דמי ניהול של קרן מחקה נראים זניחים. הפרש של חצי אחוז בשנה, על פני 25 שנה ותיק של כמה מאות אלפי שקלים, מצטבר לסכום שמתקרב לשכר של כמה חודשים. כדאי להשוות גם את דמי הניהול של הקרן וגם את עמלות הבנק או בית ההשקעות.
ויש את המס: רווח הון ממכירת קרן בתיק מסחר רגיל חייב ב-25% על הרווח הריאלי. כל מעבר בין קרנות בתיק כזה מממש רווח ומקטין את הסכום שממשיך לצבור ריבית דריבית. זו סיבה נוספת לא לסחור בתוך תיק פסיבי.
הסיכון הרביעי: הסדר שבו מגיעות התשואות
מי שמתקרב לפרישה חשוף לסיכון שצעירים כמעט לא מרגישים. ירידה של 30% בגיל 35, כשהתיק קטן ויש עוד 30 שנות הפקדה, היא הזדמנות לקנות בזול. אותה ירידה בגיל 64, רגע לפני שמתחילים למשוך, יכולה לשנות את כל תוכנית הפרישה.
לכן תיק פסיבי שמתאים לגיל 30 לא מתאים באותו הרכב לגיל 60. רוב קרנות הפנסיה בישראל כבר עובדות במסלולים תלויי גיל מסיבה זו בדיוק. מי שמנהל תיק עצמאי צריך לבנות את ההסטה הזאת בעצמו, בהדרגה.
איך מקטינים את הסיכון ההתנהגותי בפועל?
הדבר הכי יעיל הוא להוריד את מספר ההחלטות שאתם צריכים לקבל בזמן לחץ. כמה דרכים שעובדות:
- הוראת קבע אוטומטית, כך שההפקדה קורית בלי שתצטרכו ללחוץ על שום כפתור.
- כלל איזון כתוב מראש, למשל פעם בשנה או כשרכיב חורג ביותר מ-5% מהיעד שלו.
- כרית מזומן של כמה חודשי הוצאות מחוץ לתיק, כדי שאובדן עבודה לא יכריח אתכם למכור בשפל.
- להפסיק לבדוק את התיק כל יום. בדיקה רבעונית מספיקה לגמרי.
מי שרוצה לראות איך נראה תיק פסיבי שלם למשקיע ישראלי יכול לקרוא על בניית תיק פסיבי ל-20 שנה. ומי שרוצה להבין לעומק איך מדדים, קרנות ומיסוי עובדים לפני שמכניסים כסף, יכול להתחיל מקורס שוק ההון למתחילים.
שאלות נפוצות
האם השקעה פסיבית בטוחה יותר מבחירת מניות?
היא מפוזרת יותר, ולכן הסיכון שחברה אחת תמחק לכם את התיק נמוך מאוד. אבל היא לא מגנה מפני ירידה של השוק כולו. בשנת משבר קרן מחקה יכולה לרדת עשרות אחוזים, והבטיחות היחסית שלה נבחנת רק לאורך שנים רבות.
מה עושים כשהשוק יורד 30%?
בתיק ארוך טווח, בדרך כלל כלום, וממשיכים בהפקדות. אם הירידה חושפת שלא עמדתם בתנודתיות, זה סימן שהרכב התיק היה אגרסיבי מדי עבורכם, וכדאי לשנות אותו בהדרגה אחרי שהשוק נרגע ולא בשיא הפחד.
האם כדאי לנטרל חשיפה לדולר?
אין תשובה אחת. מי שההוצאות העתידיות שלו בשקלים עשוי להעדיף נטרול חלקי. מי שמחזיק לטווח ארוך מאוד מקבל לפעמים פיזור מהחשיפה לדולר. כדאי להחליט על מדיניות אחת ולהיצמד אליה.
האם דמי ניהול של 0.2% לעומת 0.1% באמת משנים?
על תיק קטן ההבדל זניח. על תיק של כמה מאות אלפי שקלים לאורך 20 שנה הוא כבר מורגש. יותר חשוב לוודא שאין עמלות נסתרות בבנק, כמו דמי משמרת, ששוחקות יותר מההבדל בין הקרנות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.