איך אינפלציה משפיעה על נכסים שונים

100,000 ₪ שנשארים בעו״ש שלוש שנים באינפלציה של 4% בשנה שווים בסוף התקופה כ-89,000 ₪ במונחי כוח קנייה. זה המקרה הפשוט. השאלה המעניינת יותר היא מה קורה לנכסים שכן מניבים תשואה: אג״ח, מניות, נדל״ן, זהב. התשובה הקצרה: נכסים עם תזרים קבוע בשקלים נפגעים הכי הרבה, נכסים צמודים מוגנים ברובם, ומניות ונדל״ן מגינים לאורך זמן אבל לא בכל שנה, ובעיקר לא בתחילת גל אינפלציה.

למה אינפלציה פוגעת בנכסים בצורה שונה?

כי כל נכס מקבל את התשואה שלו ממקור אחר. אג״ח שקלית רגילה משלמת קופון קבוע שנקבע מראש. כשהמחירים עולים, הקופון הזה קונה פחות. מניה מייצגת חלק בעסק, ועסק יכול, לפחות חלקית, להעלות מחירים. דירה משכירה בשכר דירה שמתעדכן עם הזמן.

אבל יש גורם שני, ולעיתים הוא חזק יותר מהראשון: הריבית. כשהאינפלציה עולה, בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים מעלים ריבית כדי לבלום אותה. ריבית גבוהה מורידה את השווי של כמעט כל נכס, כי תזרים עתידי שווה פחות היום. לכן בתחילת גל אינפלציה חד, גם נכסים שאמורים להגן לטווח ארוך יכולים לרדת.

2022 היא הדוגמה הקרובה: אינפלציה גבוהה בעולם ובישראל, העלאות ריבית חדות, ומניות ואג״ח ירדו יחד. מי שהחזיק תיק מאוזן גילה שהפיזור בין השניים לא עבד באותה שנה.

מה קורה לכל סוג נכס? טבלת השוואה

הטבלה מתארת נטיות כלליות, לא חוק טבע. יש שנים שבהן כל שורה התנהגה אחרת.

למה פיקדון בבנק יכול להפסיד גם כשהוא בפלוס?

כאן נכנס המס, ורוב החוסכים לא עושים את החישוב. על ריבית בפיקדון שקלי לא צמוד משלמים 15% מס על הריבית הנומינלית, כולל החלק שרק מפצה על האינפלציה.

הדוגמה להמחשה בלבד. אורית מנתניה מפקידה 100,000 ₪ לשנה בריבית של 4%. האינפלציה באותה שנה 3%.

• ריבית ברוטו: 4,000 ₪.
• מס של 15%: 600 ₪.
• נשאר נטו: 3,400 ₪.
• כוח הקנייה שנשחק מהקרן: כ-3,000 ₪.

הרווח הריאלי שלה אחרי מס הוא כ-400 ₪, כלומר 0.4%. אם האינפלציה הייתה 3.5%, הרווח הריאלי כמעט נעלם. במניות ובקרנות על מניות ישראליות, לעומת זאת, מס רווח הון של 25% מוטל על הרווח הריאלי, כך שהחלק שמפצה על האינפלציה אינו ממוסה. זה הבדל שקט שמצטבר לאורך שנים. לבדיקת המס על מכירה ספציפית אפשר להיעזר במחשבון מס על מניות.

האם מניות באמת מגינות מפני אינפלציה?

לאורך עשרות שנים, מניות היו אחד הנכסים הבודדים שהניבו תשואה ריאלית חיובית ברוב המדינות המפותחות. אבל ההגנה הזו לא פועלת שנה מול שנה.

השאלה היא איזו חברה. חברה עם מותג חזק או מוצר שקשה להחליף יכולה להעביר את העלייה בעלויות ללקוחות. חברה עם שולי רווח דקים, חוב גבוה בריבית משתנה ולקוחות שעוברים למתחרה בגלל שקל, תיפגע. חברות צמיחה שרוב השווי שלהן נשען על רווחים רחוקים נוטות להיפגע יותר מעליית ריבית, כי הרווחים העתידיים מהוונים בריבית גבוהה יותר.

המסקנה המעשית: פיזור רחב דרך מדד עדיף בדרך כלל על ניסיון לנחש אילו חברות ינצחו את האינפלציה.

ומה עם אג״ח צמודות מדד?

בישראל יש שוק מפותח של אג״ח ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן, מה שנדיר יחסית בעולם. הקרן שלהן מתעדכנת לפי המדד, ולכן הן שומרות על ערך ריאלי אם מחזיקים אותן עד הפדיון.

הנקודה שמפספסים: לפני הפדיון, המחיר שלהן בבורסה מושפע מהריבית הריאלית. כשבנק ישראל מעלה ריבית חזק, גם אג״ח צמודה יכולה לרדת בטווח הקצר. היא הגנה מאינפלציה, לא מתנודתיות.

ועוד נקודה: הצמדה עובדת לשני הכיוונים. בתקופה של מדד שלילי, הקרן יורדת.

איך בונים תיק שמחזיק גם באינפלציה?

אין תיק שמוגן לגמרי. יש תיק שלא תלוי בתרחיש אחד.

נזילות לטווח קצר בנכסים קצרים. כסף שנדרש בשנה הקרובה לא אמור להיות באג״ח ארוכות. מק״מ, פיקדונות קצרים או קרנות כספיות רגישים פחות לשינויי ריבית.

חלק צמוד בחלק הסולידי. מי שמחזיק אג״ח יכול לשקול לפצל בין שקליות לצמודות, לפי מה שהוא מעריך לגבי האינפלציה ולפי מה שהשוק כבר מתמחר.

מניות בפיזור רחב לטווח הארוך. הן לא יגנו בכל שנה, אבל לאורך עשור הן בדרך כלל עשו את העבודה טוב יותר מרוב האלטרנטיבות.

לא לרדוף אחרי מה שעלה. הקפיצה במחירי סחורות וזהב מושכת כסף בדיוק כשהן כבר יקרות.

מי שרוצה ללמוד לבנות תיק כזה צעד אחר צעד יכול להתחיל בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

איזה נכס הכי מוגן מאינפלציה?

אג״ח ממשלתיות צמודות מדד שמוחזקות עד הפדיון נותנות את ההגנה הישירה ביותר על כוח הקנייה. מניות בפיזור רחב הגנו לאורך תקופות ארוכות, אבל בתנודתיות גבוהה. אף נכס לא מגן בכל שנה ובכל תרחיש.

האם כדאי להחזיק מזומן בתקופה של אינפלציה?

כרית ביטחון במזומן או בפיקדון קצר עדיין נחוצה, גם באינפלציה, כי היא נועדה לנזילות ולא לתשואה. מה שכדאי להימנע ממנו הוא להחזיק סכומים גדולים שאינם נחוצים בעו״ש בלי ריבית לאורך זמן.

למה אג״ח ירדו כשהאינפלציה עלתה?

כי בנקים מרכזיים העלו ריבית כדי לבלום אותה, ומחירי אג״ח קיימות יורדים כשהריבית עולה. אג״ח ארוכות נפגעות יותר מקצרות. מי שמחזיק אג״ח עד הפדיון יקבל את מה שהובטח, אבל בערך ריאלי נמוך יותר אם היא שקלית.

האם נדל״ן מגן מפני אינפלציה?

לאורך זמן שכר הדירה ומחירי הדירות נוטים לעלות עם המחירים, ולכן נדל״ן נחשב הגנה חלקית. בטווח הקצר, ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות ומקררת את הביקוש. מי שממונף במסלול פריים או צמוד ירגיש את האינפלציה גם בצד ההוצאות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.