כמה כסף צריך להישאר לי בסוף כל חודש

משפחה שמרוויחה 20,000 ₪ נטו ומסיימת כל חודש עם 300 ₪ בעו״ש לא בהכרח במצב רע, ומשפחה שמסיימת עם 4,000 ₪ לא בהכרח במצב טוב. הכל תלוי במה שקרה לפני סוף החודש. כלל אצבע שמתאים להרבה משקי בית: לכוון לכך ש-10% עד 20% מההכנסה נטו יוצאים לחיסכון בתחילת החודש, בהוראת קבע, ועוד לא נחשבים כעודף. אם החיסכון כבר יצא, יתרה קטנה בסוף החודש היא סימן שהתקציב עובד. אם לא יצא, גם יתרה של אלפים יכולה להיעלם בהוצאה אחת.

למה השאלה כמה נשאר בסוף החודש מטעה?

כי היא מתייחסת לחיסכון כשארית. מה שנשאר אחרי שכל ההוצאות קרו תלוי במזל של החודש: האם היה טיפול שיניים, יום הולדת, תיקון ברכב. בחודש שקט יישארו 2,000 ₪, בחודש עמוס מינוס.

מי שעובד בשיטה הזו מגלה בדרך כלל שבסוף השנה החיסכון הממוצע נמוך בהרבה ממה שהוא חשב. העודפים של החודשים הטובים נבלעים בהוצאות הלא צפויות של החודשים האחרים, ולפעמים גם בתחושה שמגיע לנו.

השאלה הנכונה היא אחרת: כמה אני מפריש בתחילת החודש, ואיך אני חי עם השאר.

כמה אחוז מהמשכורת כדאי לחסוך?

אין מספר אחד שנכון לכולם. זוג צעיר בשכירות בתל אביב ומשפחה עם ארבעה ילדים בקריית גת נמצאים בנקודות שונות לגמרי. כנקודת מוצא, רבים מתכננים סביב שלוש שכבות:

מינימום של 10% מההכנסה נטו. זה סף שרוב משקי הבית עם הכנסה יציבה יכולים להגיע אליו אחרי סידור התקציב, והוא בונה הרגל.

15% עד 20% למי שיש לו יעד מוגדר. הון עצמי לדירה, מעבר לעצמאות, או רצון לפרוש מוקדם.

מעל 20% בתקופות מיוחדות. לפני לידה, בשנים עם הכנסה כפולה ובלי ילדים, או אחרי שנסגרה הלוואה והתפנה כסף.

שימו לב שהמספרים האלה לא כוללים את ההפקדות לפנסיה מהמשכורת, שכבר יוצאות אוטומטית. מדובר על חיסכון מעבר להן. אצל שכירים, ההפקדה לפנסיה עומדת על 18.5% מהשכר המבוטח, מתוכם 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק ו-6% לפיצויים. אצל עצמאים זה סיפור אחר, וצריך להכניס את הפנסיה לחישוב.

דוגמה מספרית: משפחה מפתח תקווה

הדוגמה להמחשה בלבד. רון ומיכל, שני ילדים, מרוויחים יחד 20,000 ₪ נטו. הם החליטו לחסוך 12%, כלומר 2,400 ₪ בחודש.

300 ₪ בסוף החודש נראים מעט. אבל בפועל המשפחה חסכה 2,400 ₪ והעבירה עוד 800 ₪ לקרן שתכסה את טיפול השיניים הבא. בשנה זה כ-28,800 ₪ חיסכון, בלי תלות בשאלה איזה חודש היה עמוס.

אם אותה משפחה הייתה מחכה לסוף החודש כדי להחליט כמה לחסוך, סביר שהממוצע השנתי היה נמוך בהרבה.

מה כדאי שיהיה בעו״ש עצמו בסוף החודש?

כאן יש הבדל בין חיסכון לבין מרווח. העו״ש צריך להכיל מרווח קטן, כזה שמונע ירידה למינוס כשהחיוב של כרטיס האשראי יורד יום לפני המשכורת. לרוב המשפחות, מרווח של כמה מאות עד אלף ומשהו שקלים מעל האפס מספיק.

כסף מעבר למרווח הזה לא אמור לשבת בעו״ש. בעו״ש הוא לא מרוויח ריבית, וקל מדי להוציא אותו. עדיף להעביר אותו לפיקדון, לקרן כספית או לחיסכון ייעודי.

מי שמסיים את החודש במינוס קבוע נמצא במצב אחר לגמרי. שם הצעד הראשון הוא לא לחסוך אלא לסגור את המינוס, כי הריבית עליו גבוהה בהרבה ממה שכל חיסכון סולידי יניב.

ומה עם כרית הביטחון?

החיסכון החודשי צריך קודם כל למלא כרית ביטחון, ורק אחר כך לעבור להשקעה. כלל אצבע נפוץ הוא שלושה עד שישה חודשי הוצאות. שכיר בעבודה יציבה יכול להסתפק בקצה התחתון. עצמאי, משק בית עם הכנסה אחת או מי שעובד בענף תנודתי, כדאי שיכוון גבוה יותר.

אצל רון ומיכל, עם הוצאות של כ-16,500 ₪ בחודש, כרית של ארבעה חודשים היא כ-66,000 ₪. בקצב של 2,400 ₪ בחודש זה לוקח יותר משנתיים. זה בסדר. הכרית לא נבנית בחודש.

אחרי שהכרית מלאה, אותה הוראת קבע יכולה לעבור להשקעה לטווח ארוך, למשל קופת גמל להשקעה או תיק השקעות. לבניית התקציב עצמו צעד אחר צעד, יש מדריך מפורט על איך לבנות תקציב חודשי.

איך מגדילים את מה שנשאר בלי להרגיש מחנק?

הדרך הפחות כואבת היא לא לקצץ הכל, אלא לתפוס את הגידול. כשיש העלאה במשכורת, בונוס או סגירה של הלוואה, להעלות את הוראת הקבע לחיסכון מיד, לפני שהכסף נבלע בשגרה. מי שמעלה את החיסכון בחצי מכל העלאה בשכר מרגיש שיפור ברמת החיים וגם בונה הון.

הדרך השנייה היא לבדוק פעם בשנה את ההוצאות הקבועות: ביטוחים, סלולר, מנויים, עמלות בנק. אלה הוצאות שחוזרות כל חודש, ולכן כל חיסכון בהן מצטבר בלי מאמץ נוסף. מי שרוצה ללמוד לנהל את כל התמונה בצורה מסודרת יכול להתחיל בקורס ניהול פיננסי.

שאלות נפוצות

כמה כסף מומלץ שיישאר בעו״ש בסוף החודש?

מספיק כדי לא לרדת למינוס עד כניסת המשכורת הבאה, כולל חיובי אשראי שיורדים באמצע. אצל רוב המשפחות מדובר בכמה מאות עד אלף ומשהו שקלים. כסף מעבר לזה עדיף שיעבור לחיסכון שמניב ריבית.

האם 10% חיסכון מהמשכורת מספיק?

כנקודת התחלה זה הרגל טוב, במיוחד אם הוא יוצא בהוראת קבע. מי שיש לו יעד גדול, כמו הון עצמי לדירה או פרישה מוקדמת, יצטרך בדרך כלל יותר. חשוב לזכור שזה מעבר להפקדות לפנסיה מהמשכורת.

מה לעשות אם אין מה לחסוך בכלל?

להתחיל מסכום קטן, גם 200 ₪ בחודש, כדי לבנות את ההרגל ואת הקרן להוצאות לא צפויות. במקביל לעבור על ההוצאות הקבועות ולבדוק אם יש חוב יקר שכדאי לסגור קודם. אם ההכנסה באמת לא מכסה את ההוצאות, הבעיה היא בצד ההכנסה ולא רק בחיסכון.

האם לחסוך או לסגור קודם את המינוס?

ברוב המקרים עדיף לסגור קודם מינוס והלוואות יקרות, כי הריבית עליהם גבוהה מהתשואה הצפויה בחיסכון סולידי. כרית קטנה להוצאות חירום כדאי לבנות במקביל, כדי שהוצאה לא צפויה לא תחזיר אתכם למינוס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.