איך לפעול בקריסה חדה
במרץ 2020 איבד מדד S&P 500 כשליש מערכו בתוך כחמישה שבועות. מי שמכר באמצע הדרך נעל הפסד, ומי שהמשיך להפקיד כרגיל לא נדרש לעשות דבר מלבד לחכות. זו התשובה הקצרה לשאלה איך לפעול בקריסה חדה: בימים הראשונים כמעט לא פועלים, אלא בודקים ארבעה דברים לפי סדר קבוע, ורק אחר כך מחליטים.
הבעיה היא שבזמן קריסה המוח לא רוצה סדר. הוא רוצה לעשות משהו, עכשיו. לכן כדאי שהתוכנית תהיה כתובה מראש, ושתהיה פשוטה מספיק כדי לבצע אותה כשהמסך אדום.
מה עושים ביום הראשון של קריסה?
ביום הראשון לא מוכרים ולא קונים. זה נשמע פסיבי, אבל יש סיבה מעשית: ביום של ירידה חדה המרווחים בין מחיר הקנייה למחיר המכירה מתרחבים, התנודות בתוך היום קיצוניות, וההחלטה שמתקבלת נשענת על כותרות ולא על נתונים.
מה כן עושים? פותחים דף ועונים בכתב על ארבע שאלות:
- האם יש לי כרית ביטחון בעו״ש, בפיקדון או במק״מ שמכסה לפחות שלושה עד שישה חודשי הוצאות?
- האם יש לי מינוף: הלוואה על חשבון התיק, מסחר בחשבון מרג׳ין או אופציות כתובות?
- מתי אני צריך את הכסף שנמצא במניות?
- מה חלוקת הנכסים שקבעתי לעצמי, ואיפה היא עומדת עכשיו?
שלוש התשובות הראשונות קובעות אם יש בכלל בעיה. אם יש כרית, אין מינוף והכסף מיועד לעוד עשר שנים, הקריסה היא אירוע לא נעים אבל לא חירום.
מתי קריסה באמת מחייבת פעולה מהירה?
יש מצבים שבהם דווקא צריך לזוז מהר, וחשוב לזהות אותם.
הראשון הוא מינוף. מי שקנה מניות בכסף מושאל עלול לקבל דרישה להשלמת בטחונות, ואם לא יעמוד בה הבנק או הברוקר ימכרו בשבילו, בדרך כלל בנקודה הגרועה. כאן ההחלטה צריכה להתקבל ביום הראשון: להקטין פוזיציה, להזרים מזומן או לסגור את ההלוואה.
השני הוא כסף עם תאריך. מי שמתכנן לשלם הון עצמי על דירה בעוד שנה ומחזיק את הסכום במניות, גילה בדרך הקשה שהכסף הזה לא היה צריך להיות שם. גם כאן לפעמים נכון לממש חלק, גם בהפסד, כדי לא להיות תלוי בהתאוששות.
השלישי הוא חוסר בכרית. מי שאין לו מזומן בצד ועלול לאבד הכנסה בתקופה הקרובה צריך לבנות כרית, גם במחיר מכירה חלקית.
מחוץ לשלושת המצבים האלה, רוב הפעולות המהירות מזיקות יותר ממה שהן עוזרות. על הטעויות הנפוצות ביותר בזמן כזה יש פירוט במדריך טעויות נפוצות בזמן פאניקה.
דוגמה מספרית: תיק של 200,000 ₪ שנפל
נניח שמיכל, בת 38 מראשון לציון, מחזיקה תיק בבית השקעות של 200,000 ₪: 70% מניות (140,000 ₪) ו-30% אג״ח קצרות ומק״מ (60,000 ₪). המניות יורדות ב-30% בתוך חודש, והאג״ח הקצרות כמעט לא זזות.
| רכיב | לפני הקריסה | אחרי ירידה של 30% במניות | אחרי איזון חזרה ל-70/30 |
|---|---|---|---|
| מניות | 140,000 ₪ | 98,000 ₪ | 110,600 ₪ |
| אג״ח ומק״מ | 60,000 ₪ | 60,000 ₪ | 47,400 ₪ |
| סה״כ | 200,000 ₪ | 158,000 ₪ | 158,000 ₪ |
| משקל מניות | 70% | 62% | 70% |
התיק ירד ב-21%, לא ב-30%, כי החלק הסולידי ספג חלק מהמכה. זה בדיוק התפקיד שלו.
השאלה המעניינת היא העמודה האחרונה. איזון מחדש פירושו להעביר כ-12,600 ₪ מהאג״ח למניות, כלומר לקנות אחרי ירידה. זה לא ניחוש של תחתית. זו החלטה שמיכל קיבלה כשהייתה רגועה, והיא רק מבצעת אותה.
האם לאזן מחדש מיד או לחכות?
אין כאן תשובה אחת נכונה, ולדעתי עדיף לא לעשות את כל האיזון ביום אחד. גישה סבירה היא לחלק אותו לשלוש או ארבע מנות לאורך כמה שבועות. אם השוק ממשיך לרדת, המנות הבאות נקנות במחיר נמוך יותר. אם הוא מתאושש, לפחות חלק כבר בוצע.
מה שלא עובד הוא לחכות לסימן. אף אחד לא מצלצל בפעמון בתחתית, וב-2008 מי שחיכה ליציבות ראה את S&P 500 מאבד יותר ממחצית ערכו לאורך חודשים ארוכים של ירידות והתאוששויות מדומות.
ועוד נקודה שמפספסים: איזון מחדש בתיק מסחר רגיל עלול לייצר אירוע מס אם מוכרים נכס ברווח. כשמוכרים אג״ח שעלו מעט כדי לקנות מניות, זה בדרך כלל זניח, אבל כדאי לבדוק. בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, מעבר בין מסלולים לא נחשב אירוע מס, וזה הופך אותן למקום נוח לאיזון.
מה עושים עם ההפקדות החודשיות?
ממשיכים. זו כנראה ההחלטה החשובה ביותר ברשימה ואחת הקלות לביצוע, כי היא לא דורשת שום פעולה.
מי שמפקיד 1,500 ₪ בחודש למסלול מנייתי קונה אחרי ירידה של 30% יותר יחידות באותו סכום. אם המחיר חוזר לרמתו הקודמת בתוך שנתיים או שלוש, היחידות שנקנו בשפל הן אלה שמייצרות את רוב הרווח של התקופה. עצירת ההפקדות בדיוק בזמן הזה היא ויתור על החלק הזול של הדרך.
היוצא מן הכלל הוא מי שההכנסה שלו בסכנה. במקרה כזה עדיף להקטין הפקדות ולבנות מזומן, ולא לשמור על הרגל שאינו מתאים למצב.
הפסד על הנייר, הפסד אמיתי ומס
בישראל רווח הון ריאלי ממוסה ב-25% ליחיד, והפסד הון שמומש אפשר לקזז כנגד רווחי הון באותה שנה, ואת היתרה להעביר לשנים הבאות כנגד רווחי הון עתידיים. במצב של קריסה יש מי שמממש הפסד בנייר אחד כדי לקזז רווח שכבר מומש מוקדם יותר בשנה, וקונה במקומו נייר דומה אך לא זהה.
זה כלי לגיטימי, אבל לא סיבה למכור לבד. הבנק מקזז אוטומטית בתוך החשבונות שלו, וקיזוז בין בנקים או בתי השקעות שונים דורש בדרך כלל דיווח שנתי. את הפרטים של מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.
מה לא לעשות בשבוע הראשון
לא לבדוק את התיק כל שעה. לא צריך מחקר כדי להבין שכל בדיקה כזו מגבירה את הדחף למכור, וזה מספיק.
לא לעבור למסלול כספי או סולידי כדי לחזור אחר כך. שתי החלטות תזמון שצריכות להצליח ברצף הן הימור, לא תוכנית.
לא להיכנס להשקעות חדשות שלא הבנת לפני הקריסה רק כי הן ירדו הרבה. נייר שירד ב-60% יכול לרדת עוד 60%.
הצד הרגשי של הימים האלה, איך מתמודדים עם הפחד עצמו, מפורט במדריך ניהול פחד בזמן ירידות חדות.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לשוק להתאושש מקריסה חדה?
אין מספר קבוע. אחרי הירידה של מרץ 2020 ההתאוששות הייתה מהירה יחסית, ואחרי 2008 היא נמשכה כמה שנים. מי שתוכניתו תלויה בהתאוששות בתוך חודשים מחזיק כנראה יותר מדי סיכון.
האם כדאי למכור הכל ולחכות שהסערה תעבור?
ברוב המקרים לא, כי זה דורש לנחש נכון גם מתי לצאת וגם מתי לחזור. יוצאי הדופן הם מינוף, כסף שנדרש בקרוב והיעדר כרית ביטחון, ושם מכירה חלקית יכולה להיות הצעד הנכון.
מה ההבדל בין תיקון לקריסה?
בשוק נהוג לכנות ירידה של 10% מהשיא תיקון וירידה של 20% ומעלה שוק דובי. קריסה היא לרוב תיאור של ירידה חדה שקורית מהר, בתוך ימים או שבועות, ולא הגדרה רשמית.
איך מכינים תוכנית לקריסה הבאה?
כותבים מראש את חלוקת הנכסים, את הטווח שבו מאזנים, את גודל הכרית ואת מה שעושים עם ההפקדות. על שמירת הון בתקופות כאלה יש הרחבה בשימור הון בתקופות משבר.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.