איך לבנות תיק השקעות שמורכב רק מקרנות סל עולמיות

תיק עולמי מלא יכול להיות מורכב משתי קרנות סל בלבד: קרן אחת על מדד מניות כלל עולמי, שמחזיקה אלפי חברות בכמעט 50 מדינות, וקרן אג״ח שקלית שמייצבת את התיק. הבחירה החשובה היא לא איזו קרן, אלא איזה יחס בין מניות לאג״ח מתאים לכם, ובאיזו בורסה לקנות, בגלל ההשלכות על מס, מטבע ועמלות. את כל השאר, כולל האיזון השנתי, אפשר לעשות ברבע שעה בשנה.

הפשטות הזאת היא היתרון, והיא גם המלכודת. רוב המשקיעים שבונים תיק כזה לא נכשלים בבחירת הקרן. הם נכשלים כשהם מוסיפים עוד ועוד קרנות, או כשהם מוכרים בירידה הראשונה.

מה בעצם קונים בקרן כלל עולמית?

מדדים כמו MSCI ACWI או FTSE All-World מחזיקים מניות גדולות ובינוניות משווקים מפותחים ומתעוררים, לפי שווי השוק של כל חברה. זה אומר שהמשקל של כל מדינה נקבע לפי גודל הבורסה שלה.

והתוצאה מפתיעה אנשים: בשנים האחרונות ארה״ב מהווה יותר מ-60% ממדד המניות העולמי. מי שקונה קרן עולמית כדי לברוח מתלות בשוק האמריקאי מקבל בפועל תיק שרובו אמריקאי, ושבו עשר החברות הגדולות, רובן טכנולוגיה אמריקאית, תופסות נתח משמעותי.

ישראל, לעומת זאת, מקבלת שבר של אחוז. מי שרוצה חשיפה לת״א 35 או לת״א 125 צריך להוסיף אותה בנפרד, אם בכלל.

שלוש דרכים לבנות את התיק

קרן אחת כלל עולמית. הפתרון הפשוט ביותר. מדינות מפותחות ומתעוררות באותו מוצר, בלי צורך לאזן ביניהן.

שתי קרנות: עולם מפותח ושווקים מתעוררים. למשל קרן על MSCI World וקרן על MSCI Emerging Markets. זה נותן שליטה על המשקל של השווקים המתעוררים, אבל מוסיף החלטה ואיזון.

קרן עולמית ועוד קרן אג״ח. מה שרוב האנשים צריכים בפועל. חלק המניות מביא את הצמיחה, וחלק האג״ח מקטין את הנפילה ומאפשר לא למכור מניות בתחתית.

לדעתי, לחוסך ישראלי שההוצאות שלו בשקלים, חלק האג״ח עדיף שיהיה בשקלים, למשל אג״ח ממשלתיות או מק״מ. אג״ח זרות מוסיפות סיכון מטבע לחלק של התיק שאמור להיות היציב.

איפה קונים: בתל אביב או בחו״ל?

כאן יש הבדלים של ממש, והם משפיעים יותר מההפרש בדמי הניהול בין קרן לקרן.

הנקודה שרוב המדריכים מפספסים היא מס העיזבון האמריקאי. משקיע שאינו אזרח ארה״ב ומחזיק נכסים אמריקאיים, כולל קרנות סל שרשומות בארה״ב, חשוף למס עיזבון אמריקאי על שווי שמעל 60,000 דולר. בין ישראל לארה״ב אין אמנה שפוטרת מזה. קרנות UCITS הרשומות באירלנד לא נחשבות נכס אמריקאי לעניין זה, ולכן משקיעים ישראלים רבים מעדיפים אותן.

הקרנות הישראליות פשוטות יותר: קונים בשקלים, והבנק מטפל במס. בתמורה משלמים לרוב דמי ניהול גבוהים מעט יותר. לסכומים קטנים, הפשטות שווה הרבה.

דוגמה: נועה מחיפה, 50,000 ₪ ועוד 1,500 ₪ בחודש

הדוגמה להמחשה, והמספרים משוערים. נועה, בת 32, רוצה תיק ל-20 שנה. היא מחליטה על 80% מניות עולמיות ו-20% אג״ח ממשלתיות שקליות.

בהתחלה היא משקיעה 40,000 ₪ בקרן עולמית ו-10,000 ₪ בקרן אג״ח. מדי חודש 1,200 ₪ הולכים למניות ו-300 ₪ לאג״ח.

אם המניות יניבו בממוצע 6% בשנה והאג״ח 3%, אחרי 20 שנה חלק המניות יגיע לכ-672,000 ₪ וחלק האג״ח לכ-116,000 ₪. סך הכול כ-788,000 ₪, מתוך 410,000 ₪ שהופקדו. אלה לא תשואות מובטחות. בעשורים מסוימים מדדי מניות עולמיים הניבו הרבה פחות, ובאחרים הרבה יותר.

עם השנים המניות צפויות לתפוס יותר מ-80% מהתיק. במקום למכור מניות ולשלם מס על הרווח, נועה יכולה להפנות את ההפקדות החודשיות לאג״ח עד שהיחס חוזר ליעד. זה איזון בלי אירוע מס.

המס: מה חשוב לדעת

על רווח הון ממכירת קרן סל יחיד משלם בישראל 25% על הרווח הריאלי. בנכס שנקוב במטבע חוץ החישוב כולל גם את השפעת שער החליפין, ויש כללים מיוחדים לאופן שבו מחשבים את הרווח.

קרן צוברת, שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים במקום לחלק אותם, מקובלת אצל משקיעים ארוכי טווח. אבל אופן המיסוי שלה בישראל, והשאלה אם צריך לדווח בעצמכם, תלויים בברוקר ובמבנה הקרן. זה בדיוק המקום לשיחה קצרה עם רואה חשבון או יועץ מס לפני שמתחילים, ולא אחרי שנים.

איפה התיק הפשוט נשבר

מטבע. תיק מניות עולמי חשוף לדולר. כשהשקל מתחזק, התשואה בשקלים נמוכה מהתשואה בדולרים. מי שיתחיל למשוך כסף בעוד חמש שנים צריך לקחת את זה בחשבון.

ריכוזיות אמריקאית. מי שחושב שהוא מפוזר לגמרי מחזיק בפועל תיק שנשען מאוד על כמה חברות טכנולוגיה גדולות. זו לא סיבה לוותר, אבל זו סיבה לא להוסיף עוד קרן על נאסד״ק מעל.

יותר מדי קרנות. קרן עולמית, ועוד קרן על S&P 500, ועוד קרן טכנולוגיה, ועוד קרן ארה״ב קטנות. התוצאה היא כפילות, יותר עמלות ותיק שקשה לנהל.

הפסיכולוגיה. תיק פשוט דורש לא לעשות כלום בזמן ירידה של 30%. זה החלק הכי קשה, ושום קרן לא פותרת אותו.

מי שרוצה ללמוד את היסודות, מסוגי הקרנות ועד פתיחת חשבון מסחר, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים. לבדיקת השפעת שער הדולר על התיק שימושי גם מחשבון שערי המטבע.

שאלות נפוצות

כמה קרנות סל צריך בתיק עולמי?

לרוב המשקיעים שתיים עד שלוש מספיקות: קרן מניות כלל עולמית, קרן אג״ח, ואולי קרן על השוק הישראלי למי שרוצה משקל גבוה יותר לישראל. כל קרן נוספת מעבר לזה מוסיפה בעיקר כפילות ועמלות.

האם לקנות קרן ישראלית או קרן זרה?

לסכומים קטנים ובינוניים קרן ישראלית פשוטה יותר, כי המס מנוכה אוטומטית ואין המרת מט״ח. לסכומים גדולים, קרן UCITS אירית יכולה לחסוך בדמי ניהול. כדאי להימנע מהחזקה גדולה בקרנות הרשומות בארה״ב בגלל חשיפה למס עיזבון אמריקאי.

מה היחס הנכון בין מניות לאג״ח?

אין יחס אחד נכון. הוא תלוי באופק, בהכנסה היציבה שלכם ובכמה ירידה אתם מסוגלים לראות בלי למכור. צעיר עם אופק של 30 שנה יכול לשאת יותר מניות ממי שצריך את הכסף בעוד חמש שנים.

כל כמה זמן צריך לאזן את התיק?

פעם בשנה מספיקה לרוב המשקיעים, או כשהיחס סוטה ביותר מכמה אחוזים מהיעד. הדרך החסכונית היא לאזן דרך ההפקדות החדשות ולא דרך מכירה, כדי לא ליצור אירוע מס מיותר.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.