איך לבנות אסטרטגיה ולהיצמד אליה
במרץ 2020 מדדי המניות בעולם איבדו כשליש מערכם בתוך כמה שבועות, ובתוך חודשים ספורים חזרו לשיא. מי שמכר בפאניקה נעל הפסד. מי שהמשיך בהוראת הקבע שלו קנה בזול. ההבדל בין שתי הקבוצות לא היה ידע או מזל, אלא כללים כתובים שנקבעו לפני המשבר. אסטרטגיית השקעה שאפשר להיצמד אליה היא אסטרטגיה פשוטה, כתובה, שמגדירה מראש מה עושים כשהשוק עולה, יורד או משעמם.
הבעיה של רוב המשקיעים היא לא בחירת האסטרטגיה. היא ההתמדה בה.
למה משקיעים נוטשים אסטרטגיה טובה?
כי המוח שלנו לא בנוי לשוק ההון. הפסד של 10,000 ₪ כואב בערך פי שניים מההנאה מרווח באותו סכום, תופעה שכלכלנים התנהגותיים מכנים שנאת הפסד. כשהתיק באדום, התחושה היא שחייבים לעשות משהו.
הכוח השני הוא הרעש. כותרות, קבוצות וואטסאפ, חבר שהרוויח על מניה חמה. כל אלה יוצרים תחושה שהאסטרטגיה שלכם משעממת ומפגרת מאחור. אסטרטגיה טובה באמת משעממת רוב הזמן, וזה בדיוק מה שהופך אותה לקשה.
והשלישי: אסטרטגיה שנבנתה בלי מבחן. מי שלא שאל את עצמו מראש מה יעשה בירידה של 30% מגלה את התשובה בזמן אמת, בדרך כלל בשעה הכי גרועה.
ממה מורכבת אסטרטגיה שאפשר לעמוד בה?
אסטרטגיה עובדת עונה על חמש שאלות, בכתב:
- המטרה והאופק. למה הכסף הזה מיועד ומתי יידרש. כסף לדירה בעוד שלוש שנים וכסף לפרישה בעוד 30 שנה לא יכולים לשבת באותו תיק.
- חלוקת הנכסים. כמה מניות, כמה אג״ח, כמה מזומן. זו ההחלטה שמשפיעה הכי הרבה על התוצאה ועל התנודתיות.
- הכלים. לרוב קרנות מחקות מדד רחבות, דרך תיק מסחר, קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה.
- קצב ההפקדה. סכום קבוע, בתאריך קבוע, בהוראת קבע.
- כללי תחזוקה. מתי מאזנים מחדש ומה עושים בירידות.
המסמך הזה לא צריך להיות ארוך. עמוד אחד מספיק. בעולם המקצועי קוראים לזה מדיניות השקעה, והגופים המוסדיים עובדים כך בדיוק.
דוגמה מספרית: מה עושים כשהשוק נופל 30%
הדוגמה בדויה ולהמחשה בלבד.
נועה, בת 34 מבאר שבע, מחזיקה תיק של 300,000 ₪ בחלוקה של 70% מניות ו-30% אג״ח, ומפקידה 2,000 ₪ בחודש. בכתב היא קבעה: אם משקל המניות סוטה ביותר מחמש נקודות אחוז מהיעד, מאזנים.
ואז מגיעה ירידה של 30% במניות, בזמן שהאג״ח נשארות בערך במקום.
| רכיב | לפני הירידה | אחרי הירידה | אחרי איזון |
|---|---|---|---|
| מניות | 210,000 ₪ | 147,000 ₪ | כ-165,900 ₪ |
| אג״ח | 90,000 ₪ | 90,000 ₪ | כ-71,100 ₪ |
| סך הכול | 300,000 ₪ | 237,000 ₪ | 237,000 ₪ |
| משקל מניות | 70% | כ-62% | 70% |
התיק ירד ב-21%, לא ב-30%, בזכות האג״ח. משקל המניות ירד לכ-62%, יותר מחמש נקודות מתחת ליעד, ולכן לפי הכלל נועה מעבירה כ-18,900 ₪ מאג״ח למניות. היא קונה אחרי ירידה, בדיוק מה שהרגש אומר לא לעשות.
אין כאן תחזית. נועה לא יודעת אם השוק ימשיך לרדת. היא פשוט מבצעת את מה שהחליטה כשהייתה רגועה.
איך בונים משמעת בלי כוח רצון?
כוח רצון נגמר. מערכות לא.
אוטומציה. הוראת קבע לקרן או לתיק מבטלת את ההחלטה החודשית. אין שאלה אם עכשיו זמן טוב להשקיע.
פחות הצצות. מי שבודק את התיק כל יום רואה הפסדים הרבה יותר פעמים ממי שבודק פעם ברבעון, למרות שהתוצאה זהה. מחקו את האפליקציה מהמסך הראשי.
כלל המתנה. לפני כל שינוי שלא כתוב במסמך, מחכים 72 שעות. רוב הרעיונות הגרועים לא שורדים את ההמתנה.
תיק משחק מוגבל. מי שחייב לנסות מניות בודדות יכול להקצות לזה 5% עד 10% מהתיק, בתיק נפרד. כך הדחף מקבל מקום, והליבה נשארת נקייה.
תאריך ביקורת קבוע. פעם בשנה, באותו חודש, בודקים אם המטרות השתנו. חתונה, ילד, מעבר דירה או שינוי בשכר הם סיבות לעדכן את האסטרטגיה. כותרת בעיתון היא לא סיבה.
מתי נכון לשנות אסטרטגיה?
יש הבדל בין התאמה לבין בריחה. שינוי מוצדק נובע משינוי בחיים שלכם: אופק שהתקצר, הכנסה שהשתנתה, יכולת לספוג סיכון שירדה. שינוי לא מוצדק נובע משינוי בשוק: ירידה, עלייה חדה, או נושא חם.
שאלה פשוטה שעוזרת: האם הייתי עושה את השינוי הזה גם אם השוק היה עולה? אם התשובה לא, כנראה שזו תגובה רגשית.
גם בחירה של אסטרטגיה חדשה כל שנתיים היא סוג של נטישה. מי שעובר מדיבידנדים לצמיחה ומשם למניות ערך, לפי מה שהצליח בשנה האחרונה, בדרך כלל קונה כל סגנון בדיוק אחרי שעשה את רוב הדרך.
מה המחיר של חוסר התמדה?
קשה לכמת אותו במדויק לכל משקיע, אבל המנגנון ברור. מי שיוצא מהשוק אחרי ירידה ומחכה לראות שקט חוזר בדרך כלל אחרי שחלק מהעלייה כבר קרה. בישראל יש לזה גם מחיר מס: מכירה ברווח בתיק מסחר רגיל מחייבת 25% מס על הרווח הריאלי, כך שכל כניסה ויציאה מקטינה את הסכום שממשיך לעבוד.
ומי שמחזיק את האסטרטגיה עשרים שנה נותן לריבית דריבית לעבוד בלי הפרעה. זה לא מרגש, אבל זה מה שבונה הון.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אסטרטגיית השקעה לבין תוכנית חיסכון?
תוכנית חיסכון עונה על השאלה כמה לחסוך. אסטרטגיית השקעה עונה גם על השאלות איפה, באיזו חלוקה, ומה עושים כשהשוק זז. בלי החלק השני, החיסכון חשוף להחלטות רגשיות.
כל כמה זמן כדאי לאזן את התיק?
יש שתי גישות נפוצות: לפי לוח זמנים, למשל פעם בשנה, או לפי סטייה, למשל כשמשקל אפיק זז ביותר מחמש נקודות אחוז. בתיק מסחר רגיל איזון באמצעות הפקדות חדשות חוסך מכירות ומס, ולכן הוא עדיף כשאפשר.
האם כדאי למכור כשצופים ירידה?
אף אחד לא יודע לצפות ירידות באופן עקבי, גם לא מנהלי השקעות מקצועיים. מכירה כזו דורשת לצדוק פעמיים, ביציאה ובחזרה, ובתיק רגיל היא גם יוצרת חבות מס.
האם אסטרטגיה פסיבית מתאימה לכולם?
היא מתאימה לרוב החוסכים לטווח ארוך, אבל לא למי שצריך את הכסף בתוך שנתיים או שלוש. מי שאופק ההשקעה שלו קצר צריך להעדיף נכסים סולידיים גם אם התשואה הצפויה נמוכה יותר.
מי שרוצה ללמוד לבנות אסטרטגיה משלו צעד אחר צעד יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים, ולהמשיך לחומרים נוספים במרכז הידע.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.