איך בוחרים מדינה להשקעה גלובלית

מדד ניקיי היפני הגיע לשיא בסוף 1989, ולקח לו עד תחילת 2024 לחזור לאותה רמה. משקיע שבחר ב-1989 מדינה אחת, את הכלכלה שנראתה אז הכי מבטיחה בעולם, חיכה כמעט 35 שנה רק כדי להגיע לאפס. זו התשובה הקצרה לשאלה איך בוחרים מדינה להשקעה: לרוב המשקיעים הפרטיים עדיף לא לבחור מדינה אחת בכלל, אלא להחליט על משקלות בין אזורים, ולהשתמש בבחירת מדינה רק כתוספת מחושבת.

ובכל זאת, יש מצבים שבהם משקיע ישראלי רוצה להטות את התיק לכיוון מסוים, להוסיף הודו, להקטין אירופה, או לבנות רכיב של שווקים מתעוררים. בשביל זה צריך מסגרת בדיקה, לא כותרת בעיתון.

למה משקיע ישראלי צריך בכלל לצאת לחו״ל?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מהווה פחות מאחוז אחד משווי שוקי המניות בעולם. מי שמחזיק את כל התיק בת״א 125 מהמר על כלכלה אחת, מטבע אחד וכמה סקטורים דומיננטיים, בעיקר בנקים, ביטוח ונדל״ן.

יש גם שכבה שאנשים שוכחים: המשכורת, הדירה והפנסיה של רוב הישראלים כבר חשופות לישראל. תיק מניות מקומי מוסיף עוד מאותו סיכון. פיזור גלובלי מאזן את זה, ולא בגלל שישראל מסוכנת במיוחד, אלא בגלל שכל מדינה בודדת מסוכנת כשהיא כל התיק.

ארבע שאלות לפני שמוסיפים מדינה לתיק

האם השוק פתוח ונגיש באמת? במרץ 2022, אחרי הפלישה לאוקראינה, מניות רוסיות הפכו כמעט בלתי סחירות למשקיעים זרים ו-MSCI הוציאה את רוסיה מהמדדים שלה. משקיעים גילו שסיכון מדינה הוא לא רק ירידת מחירים, אלא גם אפשרות שלא יוכלו למכור בכלל. לפני שבוחרים שוק, כדאי לשאול מה קורה לזכויות של משקיע זר ביום רע.

מי מרכיב את המדד? מדד מדינתי הוא לא הכלכלה. במדינות רבות שלוש או ארבע חברות מהוות חלק גדול מהמדד, ולפעמים חלק מהן הן חברות בשליטה ממשלתית. צמיחה של 6% בתוצר לא אומרת שהחברות הנסחרות ייהנו ממנה.

כמה משלמים על הצמיחה? זו הטעות הנפוצה ביותר. כולם יודעים שמדינה מסוימת צומחת מהר, ולכן המחיר כבר משקף את זה. בודקים מכפיל רווח של המדד ביחס להיסטוריה שלו ולשווקים אחרים, לא רק את תחזית הצמיחה.

מה קורה למטבע? תשואה של 10% בשוק מקומי יכולה להפוך ל-2% בשקלים אם המטבע נחלש מול השקל. במדינות עם אינפלציה גבוהה זה קורה שוב ושוב.

דוגמה מספרית: צמיחה מהירה שלא הגיעה לכיס

הדוגמה הבאה היא המחשה בלבד, עם מדינות ומספרים היפותטיים.

רונית, 38 מרעננה, משקיעה 100,000 ₪ בקרן סל על מדינה מתעוררת שצומחת מהר. אחרי חמש שנים המדד במטבע המקומי עלה ב-60%. נשמע מצוין.

החישוב: 1.6 כפול 0.7 שווה 1.12. המדינה עם הכלכלה הצומחת השאירה לרונית פחות משליש מהרווח של המדינה המשעממת. זו לא טענה שמתעוררים גרועים, אלא תזכורת שהמטבע הוא חלק מההשקעה ולא הערת שוליים.

השכבה שישראלים מפספסים: מס ומבנה המוצר

בחירת מדינה נעשית בדרך כלל דרך קרן סל, והמבנה של הקרן חשוב כמעט כמו המדינה עצמה.

רווח הון ממכירה חייב אצלנו במס של 25% על הרווח הריאלי, בלי קשר למדינה. דיבידנדים חייבים ב-25% (30% לבעל מניות מהותי). בקרנות אמריקאיות יש ניכוי מס במקור בארה״ב על דיבידנדים: מי שמילא טופס W-8BEN משלם 25% במקום 30%.

הנקודה הפחות מוכרת היא מס העיזבון האמריקאי. משקיע זר שמחזיק ניירות ערך אמריקאיים, כולל קרנות סל הרשומות בארה״ב, בשווי של יותר מ-60,000 דולר, חשוף למס עיזבון בארה״ב במקרה של פטירה. לכן משקיעים ישראלים רבים בוחרים קרנות UCITS הרשומות באירלנד, שעוקבות אחרי אותם מדדים בלי החשיפה הזו. לפני שמחליטים על מבנה כזה, כדאי לבדוק את המצב האישי מול רואה חשבון או יועץ מס.

איך בונים את זה בפועל: ליבה ולוויינים

הגישה שאני מוצא הכי עמידה היא ליבה ולוויינים. הליבה, נניח 80% מרכיב המניות, הולכת למדד עולמי רחב או לשילוב של ארה״ב, מדינות מפותחות ושווקים מתעוררים לפי משקלם בשוק. הלוויינים, עד 20%, הם המקום להטות לכיוון מדינה שיש לכם לגביה תזה ברורה.

כדי שלוויין יהיה מוצדק, כדאי שתוכלו לכתוב במשפט אחד למה המדינה הזו תניב יותר ממה שהשוק כבר מתמחר. אם המשפט הוא ״כי היא צומחת מהר״, זו לא תזה, זה מידע שכולם יודעים.

דבר נוסף: קבעו מראש מתי תצאו. תזה על מדינה יכולה להישבר בגלל שינוי שלטון, סנקציות או משבר מטבע, ומי שלא הגדיר תנאי יציאה נוטה להחזיק מתוך תקווה.

מתי בחירת מדינה עובדת ומתי היא נשברת

היא עובדת כשיש פער בין תמחור נמוך לבין שיפור מבני אמיתי, למשל רפורמות בממשל תאגידי שמשפרות את היחס לבעלי מניות מיעוט. היא עובדת גם כשההחזקה קטנה מספיק כדי לשרוד טעות.

היא נשברת כשמשקיעים רודפים אחרי המדינה שעלתה הכי הרבה בשלוש השנים האחרונות. היא נשברת כשהמשקל גדול מדי, ותקופה ארוכה של תשואת חסר מובילה למכירה בדיוק בנקודה הגרועה. היפן של 1989 היא הדוגמה הקיצונית, אבל גרסאות קטנות שלה חוזרות כל עשור.

למי שרוצה ללמוד לבנות תיק גלובלי מסודר, כולל בחירת קרנות סל והבנת המיסוי, יש פירוט בקורס ההשקעות.

שאלות נפוצות

כמה מהתיק כדאי להשקיע בחו״ל?

אין מספר אחד נכון. משקיעים רבים מחזיקים את רוב רכיב המניות בחו״ל דווקא בגלל שהמשכורת והנכסים שלהם כבר קשורים לישראל. ההחלטה תלויה באופק, בצורך בשקלים בעתיד הקרוב וברמת הנוחות עם תנודות מטבע.

עדיף להשקיע במדינה או במדד עולמי?

למשקיע פרטי שלא עוקב אחרי מאקרו באופן שוטף, מדד עולמי או שילוב פשוט של אזורים נותן פיזור רחב בעלות נמוכה. בחירת מדינה מתאימה כרכיב משלים קטן, עם תזה כתובה ותנאי יציאה.

האם שווקים מתעוררים מסוכנים מדי?

הם תנודתיים יותר וחשופים לסיכוני מטבע, פוליטיקה ונזילות. כחלק מפוזר מהתיק הם יכולים להוסיף גיוון, אבל ריכוז גבוה במדינה מתעוררת אחת מגדיל את הסיכון באופן חד.

האם השקעה בחו״ל דורשת דיווח לרשות המסים?

כשמשקיעים דרך בנק או ברוקר ישראלי המס מנוכה בדרך כלל במקור. בחשבון אצל ברוקר זר האחריות לדיווח ולתשלום המס עוברת אליכם, ולכן כדאי לבדוק את הדרישות מול רואה חשבון.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.