איך לבחור בית השקעות או ברוקר

משקיע שמפקיד 2,000 ₪ בחודש ומשלם עמלת מינימום של 10 ₪ לכל קנייה מאבד 0.5% מכל הפקדה עוד לפני שהשוק זז. זו הסיבה שבחירת ברוקר מתחילה מהשאלה איך אתם משקיעים, ולא מהשאלה מי זול יותר בפרסומת. הכלל המעשי: קודם מגדירים גודל תיק, תדירות פעולות ובאיזו בורסה תקנו, ורק אז משווים עמלות, פיקוח, מס ושירות. מי שמחפש ברוקר מומלץ ברשימה אחת יגלה שהתשובה משתנה לפי הפרופיל.

כמה דקות עם מחשבון לפני פתיחת החשבון חוסכות לא מעט כסף בשנים שאחרי.

איזה ברוקר מומלץ למשקיע ישראלי?

ברוקר (Broker) מומלץ הוא זה שמפוקח על ידי רגולטור שאתם מבינים, זול בתדירות הפעולות שלכם, נותן גישה לבורסות ולקרנות שאתם צריכים, ומסדר לכם את המס או לפחות דוח ברור. למשקיע שמפקיד סכום קטן כל חודש, עמלת המינימום חשובה יותר מכל נתון אחר. למשקיע עם תיק גדול ושקט, דמי המשמרת.

לכן כל רשימת ברוקרים מומלצים שלא שואלת אתכם דבר היא בעיקר פרסומת. הסעיפים הבאים הם הדרך לבנות את הרשימה שלכם.

מה ההבדל בין בית השקעות, בנק וברוקר?

המונחים מתערבבים, אז כדאי להפריד. ברוקר הוא גוף שמבצע עבורכם קנייה ומכירה, ואתם מחליטים מה לקנות. זה יכול להיות תיק מסחר בבנק, ברוקר ישראלי שהוא חבר בורסה, או ברוקר זר שפועל מול משקיעים ישראלים.

בית השקעות, לעומת זאת, הוא לרוב קבוצה שמנהלת קרנות נאמנות, קופות גמל או תיקים מנוהלים. כשאתם נותנים לבית השקעות לנהל לכם תיק, מישהו אחר מקבל את ההחלטות ואתם משלמים דמי ניהול שנתיים על כל היתרה.

אלה שני מוצרים שונים. מי שרוצה להחזיק שתיים או שלוש קרנות מחקות ולא לגעת בהן צריך ברוקר זול. מי שאין לו זמן או רצון לנהל, ומוכן לשלם על זה, בוחן ניהול תיקים.

איך בודקים שהגוף מפוקח לפני שמעבירים שקל?

מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות בישראל מקבלים רישיון מרשות ניירות ערך, ואת הרישיון אפשר לבדוק במאגר המורשים באתר הרשות. בנקים ישראליים נמצאים גם תחת פיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

ברוקר זר מפוקח על ידי הרגולטור במדינה שלו. זה לא בהכרח רע, אבל חשוב להבין איזה רגולטור, איזו הגנה יש על הנכסים אם הברוקר קורס, והאם הנכסים מוחזקים בנפרד מכספי החברה. רמת ההגנה שונה ממדינה למדינה, ושווה לקרוא את התנאים ולא להסתפק בלוגו של רגולטור בתחתית האתר.

אם אתר שנראה כמו ברוקר מבטיח תשואה, מציע בונוס על הפקדה או לוחץ לסגור מהר, זה לא ברוקר שכדאי לבדוק. זה סימן לעזוב.

העמלות שבאמת משנות

רוב ההשוואות מתמקדות בעמלת הקנייה. בפועל יש לפחות ארבעה רכיבים, והמשקל של כל אחד תלוי בכם.

עמלת פעולה (Commission), בדרך כלל אחוז מהעסקה עם מינימום בשקלים או בדולרים. למשקיע שקונה בסכומים קטנים, המינימום הוא מה שקובע.

דמי משמרת (Custody Fee) או דמי ניהול חשבון, שנגבים על ההחזקה עצמה. בתיק גדול שכמעט לא זז, זה הרכיב שכדאי לבדוק ראשון.

המרת מט״ח. מי שקונה בבורסה בארה״ב ממיר שקלים לדולרים, והפער בין שער ההמרה לשער היציג הוא עמלה לכל דבר. אפשר להשוות לשער העדכני במחשבון שער החליפין.

ועמלות משיכה, העברת ניירות ערך בין גופים וסגירת חשבון. אלה צצות בדיוק כשרוצים לעזוב.

דוגמה: אותו משקיע, שני ברוקרים

המספרים כאן לצורך המחשה בלבד ואינם מייצגים גוף מסוים. נניח את מיכל, בת 38 מראשון לציון, עם תיק של 150,000 ₪ שמפקידה בו 2,000 ₪ בחודש לקרן מחקה אחת.

על הנייר ברוקר ב זול יותר באחוז, אבל אצל מי שמבצע קניות קטנות וקבועות הוא עולה כמעט פי ארבעה. אצל משקיע אחר, עם תיק של מיליון ₪ ושתי קניות גדולות בשנה, התמונה יכולה להתהפך. אין ברוקר זול באופן כללי, יש ברוקר זול לפרופיל שלכם.

ברוקר ישראלי או זר: ההבדל שכולם שוכחים הוא המס

בברוקר ישראלי או בבנק, המס על רווחי הון מנוכה במקור. מוכרים ברווח, 25% מהרווח הריאלי יורדים אוטומטית, השיעור שקבעה רשות המסים ליחיד מאז 2012, והפסדים מקוזזים בתוך השנה באותו חשבון.

בברוקר זר, האחריות עוברת אליכם. צריך לדווח לרשות המסים בדוח שנתי ולשלם את המס בעצמכם, כולל חישוב הרווח בשקלים. זה לא מסובך למי שמסודר, אבל זו עבודה, ולעתים גם עלות של רואה חשבון.

שני נושאים נוספים אצל מי שמחזיק ניירות אמריקאיים. הראשון הוא טופס W-8BEN: בלעדיו מנוכה 30% מס בארה״ב על דיבידנדים, ואיתו 25%, בזכות אמנת המס. השני הוא מס עיזבון בארה״ב, שעלול לחול על זרים שמחזיקים מעל 60,000 דולר בנכסים אמריקאיים, כולל קרנות סל שרשומות בארה״ב. זו אחת הסיבות שמשקיעים ישראלים רבים מעדיפים קרנות UCITS הרשומות באירלנד על מדדים דומים. במקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות שכדאי לשאול לפני פתיחת חשבון

אלה השאלות שחוסכות הפתעות, בערך לפי הסדר:

1. מה העלות השנתית הכוללת בתדירות הפעולות שלי, לא רק עמלת הקנייה.
2. באילו בורסות אפשר לסחור, והאם יש גישה לקרנות UCITS אם אני רוצה בהן.
3. מי מנכה את המס, ואיזה דוח מקבלים בסוף השנה.
4. כמה עולה להעביר את ניירות הערך לגוף אחר אם ארצה לעזוב.
5. האם יש שירות בעברית כשמשהו משתבש, ובאיזה ערוץ.

תשובה מעורפלת לשאלה 4 אומרת הרבה על הגוף.

שאלות נפוצות

האם עדיף לסחור דרך הבנק או דרך ברוקר?

תיק מסחר בבנק נוח ומוכר, והמס מנוכה במקור, אבל העמלות בו היו היסטורית גבוהות יחסית, אף שאפשר לפעמים לנהל עליהן משא ומתן. ברוקרים ייעודיים נוטים להיות זולים יותר, בעיקר למי שקונה ניירות בחו״ל. ההשוואה צריכה להיות לפי פרופיל הפעולות שלכם.

האם ברוקר זר מסוכן יותר?

לא בהכרח, אבל ההגנה עליכם תלויה ברגולטור של אותה מדינה ובתנאי החשבון. בנוסף, הדיווח והתשלום של מס רווחי הון עוברים אליכם. מי שלא רוצה להתעסק בדוח שנתי ירגיש נוח יותר בגוף ישראלי.

האם אפשר לעבור בין ברוקרים בלי למכור?

ברוב המקרים אפשר להעביר ניירות ערך בין גופים בלי למכור אותם, כך שלא נוצר אירוע מס. יש לכך לפעמים עמלת העברה וזמן טיפול, ושווה לברר את שניהם לפני שפותחים את החשבון הראשון.

האם כדאי לשלם על תיק מנוהל?

דמי ניהול שנתיים על כל היתרה מצטברים לסכומים משמעותיים לאורך שנים, ומנהל אקטיבי צריך לנצח את המדד אחרי עלויות כדי להצדיק אותם. זה מתאים בעיקר למי שיודע שלא ינהל בעצמו ולא יחזיק מעמד בירידות בלי ליווי.

מי שרוצה להבין לעומק איך בונים תיק ואיך משווים מוצרים לפני שבוחרים גוף, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.