איך לנהל כסף בגיל 20 עד 25

500 ₪ בחודש, מגיל 22 ועד 67, בהנחה של תשואה שנתית של 6%, מצטברים לכ-1.28 מיליון ₪. זה כל הטיעון בעד להתחיל מוקדם, וזו גם התשובה הקצרה לשאלה איך לנהל כסף בגיל 20 עד 25: לדעת לאן הולכת המשכורת, להתרחק מחוב יקר, לבנות כרית חירום, ולהפקיד סכום קבוע להשקעה ארוכת טווח. בסדר הזה.

אף אחד מהשלבים לא דורש משכורת גבוהה. הוא דורש הרגל.

לאן באמת הולכת המשכורת שלכם?

דניאל, בן 23 מחיפה, סטודנט שנה שנייה שעובד במשמרות בשירות לקוחות. הוא מרוויח כ-6,500 ₪ נטו בחודש ומרגיש שהכסף נעלם. כשהוא עובר על שלושה חודשים של דפי חשבון ופירוט אשראי, התמונה מתבהרת:

נשארים לו כ-570 ₪ בחודש, ובחודשים עם חתונה של חבר, אפס. זה לא אסון. זה נתון שאפשר לעבוד איתו.

התובנה של דניאל לא הייתה שהוא מבזבז. היא הייתה ששורת היציאות והמשלוחים, 1,100 ₪, גדולה כמעט כמו הקניות בסופר. קיצוץ של 400 ₪ שם, בלי לוותר על חיים חברתיים, כמעט מכפיל את מה שהוא יכול לחסוך.

אין צורך באפליקציה מתוחכמת. גיליון אקסל, או מבט חודשי קבוע בפירוט האשראי, מספיקים בהתחלה.

מינוס וקרדיט: למה החוב הזה יקר במיוחד בגיל 20

ריבית על מינוס בחשבון העו״ש נקבעת בדרך כלל כפריים ועוד מרווח, והפריים בישראל עומד על ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%. לכן מינוס קבוע הוא אחד החובות היקרים שתפגשו. אותו דבר עם עסקאות קרדיט בכרטיס, שבהן ההחזר נפרס והריבית נצברת בשקט.

תשלומים ללא ריבית בחנות הם סיפור אחר. הם לא עולים כסף, אבל הם מבלבלים את התקציב: חמש עסקאות קטנות על טלפון, אוזניות ומזרן הופכות ל-900 ₪ שיורדים כל חודש בלי שתרגישו.

והחוב הגדול של הגיל הזה הוא בדרך כלל רכב. הלוואה לרכב חדש בגיל 23 נראית סבירה בתשלום החודשי, אבל היא נועלת אתכם לשנים של החזר על נכס שמאבד מערכו מהיום הראשון. אם צריך רכב, רכב משומש וזול שנקנה בעיקר מחיסכון משאיר הרבה יותר מרחב נשימה.

כמה כסף צריך בכרית החירום?

הכלל הנפוץ הוא שלושה חודשי הוצאות. לדניאל זה כ-18,000 ₪, סכום שנשמע רחוק כשנשארים 570 ₪ בחודש. בפועל אפשר להתחיל ביעד ביניים של חודש אחד, כ-6,000 ₪, ולהמשיך משם.

הכסף הזה צריך להיות נזיל ויציב: פיקדון בנקאי קצר, קרן כספית או מק״מ. לא מניות. כרית חירום שיכולה לרדת 20% בדיוק בחודש שבו פיטרו אתכם היא לא כרית.

מי שקיבל מענק שחרור יכול לבנות חלק גדול מהכרית כבר בחודש הראשון אחרי הצבא.

הפנסיה שלכם כבר רצה. אתם בודקים אותה?

רוב השכירים בישראל מבוטחים בפנסיית חובה: המעסיק והעובד מפרישים יחד אחוז מהשכר לקרן פנסיה, אחרי תקופת המתנה קצרה. בגיל 22 זה נראה זניח. זה לא.

שני דברים שכדאי לבדוק כבר בתלוש הראשון. הראשון: שההפקדה באמת קיימת ושהיא הולכת לקרן שבחרתם. השני: דמי הניהול. פער של כמה עשיריות אחוז בדמי הניהול נשמע קטן, אבל על פני 40 שנה הוא יכול להצטבר לעשרות אלפי שקלים. קרנות הפנסיה שנבחרו על ידי משרד האוצר כקרנות ברירת מחדל גובות דמי ניהול נמוכים יחסית, והן נקודת השוואה טובה.

מי שעבד בכמה עבודות סטודנטים צריך להיכנס לאתר הר הכסף של רשות שוק ההון ולבדוק שאין חשבונות קטנים שנשכחו.

ואם המעסיק מציע קרן השתלמות, כדאי לקחת. בהסכמים נפוצים המעסיק מפריש יותר מהעובד, והכסף פטור ממס רווחי הון אחרי 6 שנים. זו אחת ההטבות המשתלמות ביותר שיש לשכיר.

למה 500 ₪ בגיל 22 שווים יותר מ-1,000 ₪ בגיל 32?

איתי ונועה, שניהם בני 22. איתי מתחיל להשקיע 500 ₪ בחודש כבר עכשיו, במסלול שעוקב אחרי מדד מניות רחב, וממשיך עד גיל 67. נועה דוחה ומתחילה רק בגיל 32, אבל עם 1,000 ₪ בחודש. בשני המקרים נניח תשואה שנתית של 6%, הנחה לצורך החישוב ולא הבטחה.

נועה הפקידה 150,000 ₪ יותר והגיעה כמעט לאותה נקודה. עשר השנים הראשונות של איתי עשו את העבודה.

איפה החישוב הזה נשבר? בשלושה מקומות. הוא מניח שאיתי לא מוכר בפאניקה ב-2020 או ב-2022, כשהמדדים ירדו בחדות. הוא מניח תשואה ממוצעת שאיש לא מבטיח. והוא מתעלם מכך ש-500 ₪ לסטודנט קשים לפעמים יותר מ-1,000 ₪ לעובד בן 32. המסקנה המעשית שלי: עדיף להתחיל ב-200 ₪ בחודש מאשר לחכות לרגע שבו 500 ₪ ירגישו נוח.

איפה משקיעים סכומים כאלה? האפשרויות הנפוצות הן קופת גמל להשקעה במסלול מחקה מדד, או תיק מסחר עם קרן סל על מדד רחב. בקופת גמל להשקעה אין אירוע מס במעבר בין מסלולים, משיכה כקצבה אחרי גיל 60 פטורה ממס, ומשיכה הונית ממוסה ב-25% על הרווח הנומינלי. בתיק מסחר משלמים 25% מס על הרווח הריאלי במכירה, וכדאי לבדוק עמלות מינימום לפני שפותחים תיק לסכומים קטנים. לשאלות מס שנוגעות למצב הספציפי שלכם כדאי לפנות לרואה חשבון או ליועץ מס.

הטעויות שאני רואה הכי הרבה בגיל הזה

הטעות הראשונה היא לחפש את ההשקעה שתכפיל את הכסף. מטבע שחבר מהצבא המליץ עליו, קבוצת טלגרם עם איתותים, מינוף בפלטפורמה זרה. מי שמפסיד 5,000 ₪ בגיל 22 מפסיד לא רק את הכסף, אלא לרוב גם את הרצון להשקיע בכלל.

השנייה היא התנפחות ההוצאות. כל העלאה בשכר נבלעת בדירה יפה יותר ובמסעדות. טריק פשוט: כשמקבלים העלאה, מעבירים מחצית ממנה להוראת קבע לחיסכון עוד לפני שמתרגלים אליה.

השלישית שקטה יותר: לא ללמוד את הבסיס. מי שמבין מה זה מדד, דמי ניהול ומס רווחי הון מקבל החלטות טובות יותר ב-40 השנים הבאות. בשביל זה קיים מרכז הידע, ולמי שרוצה מסגרת מסודרת יש גם קורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

כמה אחוז מהמשכורת כדאי לחסוך בגיל 20 עד 25?

אין מספר קסם. יעד של 10% מההכנסה נטו הוא נקודת פתיחה סבירה, ומי שגר אצל ההורים יכול לחסוך הרבה יותר. חשוב יותר להתחיל בסכום קבוע בהוראת קבע מאשר לכוון לאחוז מושלם.

מה קודם, כרית חירום או השקעה?

קודם סוגרים חובות יקרים, אחר כך בונים לפחות חודש אחד של כרית חירום, ורק אז מתחילים להשקיע. אפשר גם לפצל: חלק לכרית וחלק להשקעה, עד שהכרית מגיעה לשלושה חודשי הוצאות.

האם כדאי לקנות דירה לפני גיל 25?

לרוב הצעירים קשה לגייס בגיל הזה את ההון העצמי שהבנקים דורשים למשכנתא. בינתיים, חיסכון והשקעה נזילים משאירים גמישות למעבר עיר, לתואר או לשינוי קריירה. מי שיש לו עזרה משפחתית ויציבות תעסוקתית יכול לבחון את זה אחרת.

מה עושים עם קרן פנסיה ישנה מעבודת סטודנט?

בודקים באתר הר הכסף אם יש חשבונות רדומים, ושוקלים לאחד אותם לקרן הפעילה. איחוד חוסך דמי ניהול כפולים ומקל על המעקב. לפני האיחוד כדאי לוודא שלא מאבדים כיסוי ביטוחי או תנאים מיוחדים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.