איך לנהל סיכון בתקופות של אי ודאות כלכלית

כשהכותרות מדברות על מלחמה, מיתון או ריבית שלא יורדת, רוב האנשים פותחים את אפליקציית ההשקעות. אבל אצל רוב משקי הבית בישראל, הסיכון הגדול בתקופה כזו לא יושב בתיק. הוא יושב בהכנסה שעלולה להיפגע, בחוב בריבית משתנה ובחוסר נזילות. ניהול סיכון בתקופת אי ודאות מתחיל במאזן המשפחתי: קרן חירום מספקת, חוב שאפשר לעמוד בו גם אם הריבית עולה, ורק אחר כך תיק השקעות שבנוי לספוג ירידה בלי שתצטרכו למכור.

איפה באמת יושב הסיכון שלכם

ארבעה סוגי סיכון, לפי הסדר שבו הם בדרך כלל פוגעים:

1. סיכון הכנסה. פיטורים, ירידה בהיקף העבודה של עצמאי, או חל״ת. זה הסיכון שהכי קשה לגדר והכי מסוכן להתעלם ממנו.
2. סיכון חוב. משכנתא או הלוואות בריבית משתנה, שההחזר שלהן עולה בדיוק כשהכלכלה נחלשת.
3. סיכון נזילות. כסף שקיים, אבל נעול בנכס שאי אפשר או לא כדאי למכור עכשיו.
4. סיכון שוק. ירידה בערך התיק.

שימו לב שסיכון השוק הוא הרביעי. ירידה בתיק כואבת, אבל היא הופכת להפסד אמיתי בעיקר כשאחד משלושת הסיכונים הראשונים מכריח אתכם למכור בתחתית.

קרן חירום: כמה חודשים ואיפה להחזיק אותה

קרן חירום היא הכסף שמונע מכירה כפויה. בלעדיה, כל שאר ניהול הסיכון עומד על רגליים של חול.

כמה? שכירים במקום עבודה יציב מסתדרים לרוב עם 3 עד 6 חודשי הוצאות. עצמאים, משפחות עם הכנסה אחת, או מי שעובד בענף תנודתי, ירצו יותר, לפעמים 9 עד 12 חודשים. בתקופת אי ודאות סביר להעלות את היעד ולא להוריד אותו.

איפה? במקום נזיל ובסיכון נמוך: פיקדון קצר, קרן כספית או מק״מ. לא בתיק המניות, כי קרן חירום שיורדת 20% ביחד עם השוק לא עושה את העבודה שלה. על ריבית מפיקדון שקלי לא צמוד משלמים 15% מס על הריבית הנומינלית, וזה בסדר. המטרה כאן היא זמינות, לא תשואה.

חוב בריבית משתנה: הסיכון שמגיע בתלוש של הבנק

ריבית הפריים בישראל היא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%. כל שינוי בריבית בנק ישראל עובר ישירות להחזר של מסלול הפריים במשכנתא, ולהלוואות צרכניות שצמודות לפריים.

דוגמה להמחשה בלבד: מסלול פריים של 400,000 ₪ עם 20 שנה שנותרו. אם הריבית במסלול עולה מ-6% ל-6.5%, ההחזר החודשי עולה מכ-2,866 ₪ לכ-2,982 ₪, תוספת של כ-117 ₪ בחודש. זה לא דרמטי לבד. אבל אם באותה תקופה גם ההכנסה יורדת, זה מצטבר.

מה אפשר לעשות: לבדוק כמה מהמשכנתא שלכם בריבית משתנה, ולשאול אם הייתם עומדים בהחזר גם אם הריבית תעלה באחוז או שניים. בנק ישראל דורש שלפחות שליש מהמשכנתא יהיה בריבית קבועה, אבל זה מינימום. הלוואות צרכניות יקרות בריבית משתנה הן בדרך כלל החוב הראשון שכדאי לסגור כשיש עודף.

דוגמה מספרית: מבחן לחץ למשק בית

הדוגמה להמחשה בלבד. משפחה ממודיעין, הכנסה נטו של 24,000 ₪ בחודש משני בני זוג, הוצאות של 19,000 ₪, קרן חירום של 60,000 ₪ ותיק השקעות של 300,000 ₪, 70% במניות.

התרחיש: אחד מבני הזוג מאבד עבודה וההכנסה יורדת ל-15,000 ₪. במקביל, שוק המניות יורד ב-30%.

הגירעון החודשי הוא 4,000 ₪. קרן החירום מחזיקה בערך 15 חודשים של גירעון כזה, אם לא מקצצים דבר. עם קיצוץ של 2,000 ₪ בהוצאות, היא מחזיקה כ-30 חודשים.

התיק יורד ב-63,000 ₪, כ-21% מערכו. כואב, אבל המשפחה לא צריכה לגעת בו. זו כל המטרה.

עכשיו אותו תרחיש עם קרן חירום של 10,000 ₪. אחרי חודשיים וחצי המשפחה מוכרת מניות אחרי ירידה של 30%. ההפסד שהיה על הנייר הופך לאמיתי.

ביטוחים שמגנים על ההכנסה

הביטוח שהכי הרבה אנשים חסרים בו הוא ביטוח אובדן כושר עבודה. הוא מגן על הנכס הכי גדול של רוב האנשים בגילאי 25 עד 50: היכולת להרוויח. חלק מקרנות הפנסיה כוללות כיסוי כזה, אבל כדאי לבדוק מה גובה הכיסוי ואם הוא מתאים לשכר הנוכחי.

גם ביטוח חיים למי שיש משכנתא ותלויים, וביטוח מבנה ותכולה, הם חלק מניהול הסיכון. לא מרגש, אבל אלה הדברים שקובעים אם אירוע רע יהיה משבר או רק תקופה קשה.

התיק: כמה ירידה אתם יכולים לספוג באמת

השאלה הנכונה היא לא איך מגנים על התיק מכל ירידה. השאלה היא כמה ירידה אתם יכולים לספוג בלי למכור, ומה היחס בין מניות לאג״ח ומזומן שמתאים לזה.

חשבון פשוט: מכפילים את שיעור המניות בתיק בירידה אפשרית של 30% עד 40%. בתיק של 70% מניות זה 21% עד 28% מהתיק. אם הסכום הזה בשקלים יגרום לכם למכור, התיק מסוכן מדי בשבילכם, בלי קשר לתחזיות.

על בניית ההגנה בתיק עצמו, כולל אג״ח קצרות, חשיפה למטבע ואיזון מחדש, כתבנו בהרחבה בשימור הון בתקופות משבר.

מה לא לעשות כשהכותרות מפחידות

לא להעביר הכל למזומן. יציאה מהשוק היא שתי החלטות, מתי לצאת ומתי לחזור, ואת השנייה כמעט אף אחד לא מצליח לתזמן.

לא לקנות הגנה מורכבת בלי להבין אותה. אופציות פוט, מכירה בחסר ותעודות סל הפוכות עולות כסף, ובחלק מהמקרים נשחקות גם כשצדקתם בכיוון. הן כלים למי שמבין אותם לעומק, לא פתרון לחרדה.

ולא לשנות אסטרטגיה בגלל כותרת אחת. אם התוכנית שלכם נבנתה לטווח של 15 שנה, חדשות של שבוע לא אמורות לשנות אותה. מה שכן כדאי לשנות הוא את הדברים שבשליטתכם: קרן החירום, החוב וההוצאות. מי שרוצה לבנות את המאזן המשפחתי בצורה מסודרת יכול להיעזר בקורס ניהול פיננסי.

שאלות נפוצות

כמה כסף להחזיק בקרן חירום בתקופה לא יציבה?

לשכירים יציבים 3 עד 6 חודשי הוצאות הם נקודת פתיחה סבירה, ובתקופת אי ודאות כדאי לשאוף לגבול העליון. עצמאים ומשפחות עם הכנסה אחת צריכים בדרך כלל יותר. את הכסף מחזיקים באפיק נזיל ובסיכון נמוך.

האם לפרוע משכנתא מוקדם כשיש אי ודאות?

לא בהכרח. פירעון מוקדם מקטין חוב אבל גם מקטין נזילות, ובתקופה לא יציבה נזילות שווה הרבה. קודם כדאי למלא קרן חירום ולסגור חובות יקרים, ורק אז לשקול פירעון של מסלולים בריבית משתנה.

האם כדאי למכור מניות לפני משבר צפוי?

משברים כמעט אף פעם לא מגיעים בזמן שחזו אותם. במקום למכור לפי תחזית, עדיף לבדוק שהתיק מתאים לכמה ירידה אתם יכולים לספוג, ולתקן את היחס אם הוא אגרסיבי מדי. תיקון כזה עושים בהדרגה, לא בבהלה.

האם אג״ח ממשלתיות מגינות תמיד?

לא תמיד. בתקופות של אינפלציה וריבית עולה גם אג״ח ארוכות יכולות לרדת. אג״ח קצרות ומק״מ תנודתיים פחות, ולכן משמשים לרוב כחלק היציב של התיק.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.