מניית כיל: אשלג, ברום ומחזוריות

ב-2022, אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות על בלארוס, מחירי האשלג בעולם זינקו לרמות חריגות, ורווחי כיל קפצו איתם. בשנים שאחרי המחירים ירדו, והרווחים ירדו בעקבותיהם. מי שקנה את מניית כיל בשיא, כשהמכפיל נראה נמוך, למד על בשרו את השיעור החשוב ביותר על החברה: זו חברת סחורות מחזורית עם כמה עסקים יציבים יותר מסביב, ולא מניית צמיחה. מי שמבין את המחזור מבין את המניה.

מה צריך לדעת על מניית כיל?

כיל מפיקה אשלג וברום מים המלח, אשלג גם בספרד ופוספטים בנגב, ומוכרת דשנים, כימיקלים ומוצרים מיוחדים לחקלאות, לתעשייה ולמזון. המניה נסחרת בתל אביב ובניו יורק, והיא מושפעת בעיקר ממחירי האשלג והברום בעולם, משער הדולר, מהזיכיון בים המלח שמסתיים ב-2030 וממיסוי משאבי הטבע בישראל.

בעלת השליטה בכיל היא החברה לישראל. החברה מדווחת בדולרים, ולכן גם תנועה בשער השקל משפיעה על המחיר בתל אביב.

הפעילות מחולקת לארבעה מגזרים עיקריים: מוצרים תעשייתיים, שבמרכזם הברום; אשלג; פתרונות פוספט; ופתרונות לחקלאות, שכוללים דשנים מיוחדים. כל אחד מהם מתנהג אחרת לאורך המחזור.

אשלג: סחורה שהמחיר שלה נקבע רחוק מסדום

אשלג (Potash) הוא דשן בסיסי, והמחיר שלו נקבע בשוק עולמי. הספקים הגדולים יושבים בקנדה, ברוסיה ובבלארוס, והקונים הגדולים הם מדינות חקלאיות כמו סין, הודו וברזיל. חוזי האספקה השנתיים עם סין והודו משמשים לעיתים קרובות כנקודת ייחוס למחיר.

המשמעות למשקיע: חלק גדול מהרווח של כיל נקבע על ידי החלטות של מדינות אחרות, מזג אוויר חקלאי ומחירי גרעינים. הנהלת כיל יכולה לשלוט בעלויות וביעילות. היא לא שולטת במחיר.

דוגמה להמחשה, על חברה דמיונית: יצרנית שמוכרת 4 מיליון טון אשלג בשנה. כל שינוי של 50 דולר לטון במחיר הממוצע הוא 200 מיליון דולר בהכנסות. בגלל שעלויות הכרייה כמעט לא משתנות עם המחיר, רוב הסכום הזה זורם ישר לרווח התפעולי, לשני הכיוונים.

ברום: העסק השקט שמאזן את התמונה

כיל היא מהיצרניות המשמעותיות בעולם של ברום (Bromine), שמופק מהמים של ים המלח. הברום משמש בעיקר למעכבי בעירה באלקטרוניקה ובבנייה, בנוזלים לקידוחי נפט וגז ובתעשיות כימיות נוספות.

גם הברום מחזורי, והביקוש שלו קשור לתעשיית האלקטרוניקה ולבנייה, בעיקר בסין. אבל המחזור שלו לא תמיד מסונכרן עם האשלג, וזה נותן לכיל פיזור מסוים. בנוסף, עלות ההפקה בים המלח נמוכה יחסית, כי חומר הגלם מגיע מהמים עצמם.

סביב שני אלה בנתה החברה עסקים של מוצרים מיוחדים, מדשנים מתקדמים ועד רכיבים לתעשיית המזון. אלה עסקים קטנים יותר, אבל בדרך כלל יציבים יותר, והם חלק מהסיפור שההנהלה מספרת על הפחתת התלות בסחורות.

מחזוריות: למה מכפיל נמוך יכול להיות מלכודת

זה החלק שהכי חשוב להבין במניית כיל, ובכל מניית סחורות.

בשיא המחזור, הרווחים גבוהים מאוד. המחיר עולה, אבל פחות מהרווח, ולכן מכפיל הרווח (P/E) נראה נמוך ומזמין. בשפל המחזור, הרווחים נמחקים. המחיר יורד, אבל פחות מהרווח, ולכן המכפיל נראה גבוה ומרתיע.

דוגמה להמחשה בלבד: מניה במחיר 20 דולר עם רווח למניה של 4 דולר נסחרת במכפיל 5. נראה זול. אם מחירי הסחורה חוזרים לממוצע והרווח יורד ל-1.5 דולר, אותו מחיר של 20 דולר משקף מכפיל של כ-13. המניה לא התייקרה, הרווח פשוט חזר לגודל הרגיל שלו.

לכן בחברות מחזוריות מקובל להסתכל על רווח ממוצע לאורך מחזור שלם, או על מכפיל של הון ותזרים מנורמל, ולא על רווח של שנה אחת. לדעתי, זו ההבחנה שמפרידה בין משקיע שמבין את כיל למשקיע שקונה אותה לפי כותרת. על כלי הניתוח עצמם יש מדריך ניתוח פונדמנטלי מלא.

הזיכיון בים המלח ב-2030 ומיסוי משאבי הטבע

הזכות של כיל להפיק מינרלים מים המלח מבוססת על זיכיון מהמדינה, שמסתיים ב-2030. המדינה נערכת לתקופה שאחרי, והתנאים שייקבעו, מי יפעיל את המפעלים, באילו תמלוגים ובאיזה מבנה, הם סיכון מהותי וגם הזדמנות למניה. כל החלטה או הצעת חוק בנושא יכולה להזיז את המחיר.

בנוסף, מאז אמצע העשור הקודם כפופה החברה למיסוי מיוחד על רווחים ממשאבי טבע, בנוסף למס החברות ולתמלוגים. המשמעות: בשנים של מחירים גבוהים, חלק מהרווח העודף עובר למדינה. זה מקטין את הרווח בשיא, ומשקיעים צריכים לכלול אותו בחישוב.

מה עוד משפיע על המניה

הדולר. ההכנסות בעיקר בדולרים ובאירו, וחלק מהעלויות בשקלים. שקל חזק מכרסם ברווחיות של הפעילות בישראל. פער הריביות בין בנק ישראל, שהריבית שלו עומדת על 3.25% נכון ל-30 בספטמבר 2026, לבין הריבית בארה״ב הוא אחד הגורמים שמשפיעים על השקל, ולכן גם על השורה התחתונה של כיל.

ביקוש חקלאי. מחירי גרעינים כמו תירס, סויה וחיטה משפיעים על הרווחיות של החקלאים, ולכן על הנכונות שלהם לקנות דשן. בשנים של מחירי גרעינים גבוהים חקלאים נוטים לדשן יותר, ובשנים חלשות הם דוחים רכישות. מי שעוקב אחרי כיל עוקב בפועל גם אחרי שוק הגרעינים העולמי.

אנרגיה ולוגיסטיקה. הפקה ושינוע של מינרלים דורשים אנרגיה והובלה ימית. עליות במחירי האנרגיה או בהובלה פוגעות בשוליים.

דיבידנד. כיל נוהגת לחלק חלק מהרווח כדיבידנד, ולכן גובה הדיבידנד עולה ויורד עם המחזור. דיבידנד גבוה בשנת שיא הוא לא הבטחה לשנה הבאה. למשקיע פרטי, דיבידנד מחברה ישראלית חייב במס של 25%.

רגולציה סביבתית. ים המלח, הפקת פוספטים בנגב ופסולת תעשייתית נמצאים תחת פיקוח סביבתי הדוק, וכל שינוי בדרישות יכול לחייב השקעות גדולות.

שאלות נפוצות

האם כיל היא מניה דפנסיבית?

לא ממש. חלק מהעסקים שלה, כמו דשנים מיוחדים ומוצרי מזון, יציבים יחסית, אבל רוב הרווח תלוי במחירי אשלג וברום, שהם סחורות מחזוריות. בשנים של ירידת מחירים הרווח יכול לרדת בחדות.

איפה עדיף לקנות את כיל, בתל אביב או בניו יורק?

זו אותה חברה, והמחירים בשני השווקים מתואמים דרך שער הדולר. ההבדלים הם בעמלות, בהמרת מטבע ובשעות המסחר. למשקיע ישראלי, קנייה בתל אביב חוסכת המרה, אבל כדאי להשוות את העלות הכוללת בחשבון שלכם.

מה יקרה לכיל ב-2030?

הזיכיון בים המלח מסתיים ב-2030, והתנאים להמשך עדיין תלויים בהחלטות של המדינה. זה אחד הסיכונים המרכזיים במניה לטווח ארוך. כדאי לעקוב אחרי דיווחי החברה במערכת מאי״ה ואחרי הודעות משרד האוצר בנושא.

איך מעריכים שווי של חברה מחזורית?

משתמשים ברווח ממוצע לאורך מחזור שלם, בוחנים תרחישים של מחירי סחורות, ובודקים את המאזן כדי לוודא שהחברה תעבור שנים חלשות בלי לגייס הון. מכפיל של שנה בודדת מטעה בחברות כאלה.

מי שרוצה ללמוד לנתח חברות מחזוריות, לבנות תרחישים ולהעריך שווי בעצמו, יכול לעשות את זה בקורס השקעות ערך.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.