זיהוי בועה בשוק

מדד הנאסד״ק הגיע לשיא במרץ 2000, ובאוקטובר 2002 הוא היה נמוך בכ-78% מהשיא. מי שקנה בשיא חיכה כ-15 שנה כדי לחזור לאותה נקודה. ובכל זאת, מי שזיהה נכון כבר ב-1998 שיש בועה ומכר, פספס עוד שנה וחצי של עליות חדות. זו התשובה הכנה לשאלה איך מזהים בועה: אפשר לזהות את הסימנים די טוב, אבל כמעט בלתי אפשרי לתזמן את הפיצוץ.

לכן זיהוי בועה שימושי בעיקר לניהול סיכון, לא למסחר. הוא אומר לכם מתי להפסיק להגדיל חשיפה ומתי לוודא שהתיק יחזיק ירידה של 40%.

מה הופך עלייה חדה לבועה?

שוק יכול לעלות מהר מסיבות טובות: רווחים שקפצו, ריבית שירדה, טכנולוגיה חדשה שמשנה ענף. בועה מתחילה כשהמחיר מתנתק מהערך הכלכלי, והקונים קונים בעיקר כי הם מצפים שמישהו אחר ישלם יותר מחר.

ההבחנה הזו נשמעת פשוטה ובזמן אמת היא קשה מאוד. בכל בועה היה סיפור אמיתי מאחור. האינטרנט באמת שינה את העולם, ובכל זאת רוב מניות האינטרנט של 1999 לא שרדו.

חמשת השלבים, כפי שהכלכלנים מתארים אותם

הכלכלן היימן מינסקי, ואחריו צ׳רלס קינדלברגר, תיארו מבנה שחוזר כמעט בכל בועה:

1. שינוי מבני. חידוש אמיתי, טכנולוגיה חדשה או ריבית נמוכה במיוחד.
2. תנופה. מחירים עולים, התקשורת מתחילה לדווח, משקיעים חדשים מצטרפים.
3. אופוריה. הערכות שווי מאבדות קשר לרווחים. מופיעים משפטים כמו ״הפעם זה שונה״.
4. מימוש רווחים. השחקנים המתוחכמים מתחילים למכור בשקט. המחיר מתנדנד.
5. פאניקה. טריגר כלשהו, לעתים קטן, מוביל למכירה המונית ולקריסה.

הבעיה היא שבזמן אמת אי אפשר לדעת באיזה שלב אתם. שלב 3 יכול להימשך שנה או שלוש.

למה גם משקיעים מנוסים נשארים בפנים?

כי הישארות מחוץ לבועה עולה כסף וכבוד. מנהל קרן שלא מחזיק את המניות החמות מפגר אחרי המדד, והלקוחות שלו עוזבים הרבה לפני שהוא מתגלה כצודק. משקיע פרטי מרגיש את אותו לחץ מול חברים ומול הכותרות.

יש גם מלכודת פסיכולוגית: ככל שהמחיר עולה זמן רב יותר, כך נראה שהספקנים טעו. כל חודש של עליות נוסף מחזק את הביטחון של הקונים ומחליש את מי שמזהיר. זו הסיבה שבועות נגמרות לרוב דווקא כשהספקנות הכי נמוכה.

המסקנה המעשית: מי שמחליט מראש על כללים, למשל משקל מקסימלי לסקטור אחד ואיזון פעם בשנה, פחות תלוי בתחושת בטן ברגע הכי רגשי.

הסימנים שכדאי לעקוב אחריהם

הערכות שווי קיצוניות ביחס להיסטוריה. מכפיל רווח מותאם מחזור (CAPE של שילר) שמגיע לרמות חריגות ביחס לממוצע ארוך טווח. זה לא אומר שהשוק יירד מחר, אבל אומר שהתשואה העתידית צפויה להיות נמוכה יותר.

אשראי ומינוף שגדלים מהר. כשמשקיעים ממנפים כדי לקנות עוד, כל ירידה מאלצת מכירות, והמכירות מייצרות ירידה נוספת. בועת הנדל״ן בארה״ב שהתפוצצה ב-2007 עד 2008 נבנתה כמעט כולה על אשראי קל.

הנפקות של חברות בלי עסק. כשחברות בלי הכנסות מגייסות בקלות, והמניה קופצת ביום ההנפקה, השוק מתמחר חלומות.

משקיעים חדשים שמדברים על תשואות קלות. כשחברים שמעולם לא התעניינו בשוק ההון שואלים איך קונים מטבע או מניה מסוימת, זה סימן חברתי ידוע.

ריכוז. חלק גדול מעליית המדד מגיע מקבוצה קטנה של מניות או מסקטור אחד.

אף סימן לבד לא מספיק. כשארבעה או חמישה מופיעים ביחד, הסיכון גבוה.

בועות בישראל: משבר מניות הבנקים

הדוגמה הישראלית הקלאסית היא משבר מניות הבנקים של אוקטובר 1983. הבנקים הגדולים ויסתו את מחירי המניות שלהם במשך שנים, והציבור התייחס אליהן כמעט כמו לפיקדון בטוח. כשהוויסות קרס, הבורסה נסגרה זמנית והמדינה נאלצה להסדיר את המניות. הלקח היה שמחיר שנראה יציב מדי יכול להסתיר סיכון גדול.

גם שוק הדיור בישראל מעורר כל כמה שנים את שאלת הבועה. כאן כדאי להיזהר מהכללות: מחירים גבוהים ביחס להכנסה אינם בהכרח בועה, כשיש מחסור מתמשך בהיצע. מה שכדאי לבדוק הוא את היחס בין המחיר לשכר דירה ואת רמת המינוף של הרוכשים. בין השאר מסיבה זו בנק ישראל מגביל את שיעור המימון במשכנתא: עד 75% לדירה ראשונה, 70% למשפרי דיור ו-50% לדירה להשקעה.

דוגמה מספרית: שתי דרכים להגיב לחשש מבועה

הדוגמה היפותטית, להמחשה בלבד. אבי, 45 מחולון, מחזיק תיק של 400,000 ₪ שכולו במניות. הוא חושש מבועה.

דרך א׳, מכירה של הכל. אם השוק ממשיך לעלות עוד 25% לפני שהוא יורד 30%, אבי מפספס את העלייה, ובנקודת הירידה המחיר בערך באותה רמה שבה מכר. הוא גם שילם 25% מס על הרווח הריאלי שמימש, ועכשיו צריך להחליט מתי לחזור.

דרך ב׳, הקטנת סיכון. אבי מעביר 25% מהתיק לאג״ח ממשלתיות קצרות ומפסיק להוסיף למניות, ומפנה את ההפקדות החודשיות לאג״ח עד שהיחס מתאזן. בעלייה של 25% הוא עדיין נהנה מרובה. בירידה של 30% במניות התיק שלו יורד בכ-22%, לא ב-30%.

דרך ב׳ לא דורשת לנחש את התזמון. זו בדרך כלל התגובה ההגיונית יותר.

מה לעשות כשנראה שיש בועה

איזון תקופתי של התיק לפי משקל יעד עושה חלק מהעבודה אוטומטית: כשהמניות עולות מהר, מוכרים מעט מהן ומחזירים את התיק ליחס שנקבע מראש.

כדאי להקטין מינוף, לוודא שיש קרן חירום נזילה, ולבדוק כמה מהתיק מרוכז בסקטור שחם עכשיו. ומי שמשקיע בהפקדה חודשית קבועה לטווח של 20 שנה, למשל בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, ממשיך לקנות במחירים נמוכים יותר אחרי פיצוץ, וזה חלק מהיתרון של הפקדה קבועה.

מי שרוצה ללמוד לקרוא הערכות שווי ולבנות תיק שמחזיק ירידות ימצא את זה בקורס ההשקעות.

שאלות נפוצות

אפשר להרוויח מפיצוץ בועה?

תיאורטית כן, באמצעות מכירה בחסר או אופציות. בפועל, התזמון קשה כל כך שרבים שצדקו על הבועה הפסידו כסף כי המחיר המשיך לעלות זמן רב. למשקיע פרטי הגנה על התיק מתאימה יותר מהימור על הירידה.

איך יודעים אם השוק כרגע בבועה?

בודקים כמה סימנים ביחד: הערכות שווי ביחס להיסטוריה, צמיחה באשראי, קצב הנפקות וריכוז המדד. אם רובם בקיצון, הסיכון גבוה. גם אז, השוק יכול להמשיך לעלות עוד זמן.

האם ביטקוין הוא בועה?

ביטקוין עבר כמה מחזורים של עלייה חדה וירידות של 70% ויותר. יש מי שרואים בו נכס חדש ויש מי שרואים בו ספקולציה. מה שברור הוא שהתנודתיות גבוהה, ולכן כדאי להחזיק בו רק סכום שאפשר לספוג את ירידתו.

מה עדיף, למכור או להחזיק כשיש חשש?

לרוב המשקיעים לטווח ארוך, התאמת הסיכון דרך איזון התיק עדיפה על מכירה מלאה. מכירה מלאה מחייבת לצדוק פעמיים, ביציאה ובחזרה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.