השפעת בחירות על שוק ההון
בחירות משפיעות על שוק ההון בעיקר דרך אי ודאות: בשבועות שלפניהן ובתקופת הרכבת הממשלה, התנודתיות נוטה לעלות, השקל ותשואות האג״ח הממשלתיות מגיבים, ומניות בסקטורים שתלויים ברגולציה זזות יותר מהשוק. על המגמה ארוכת הטווח של שוק מניות מפוזר, ההשפעה של תוצאת בחירות מסוימת קטנה בהרבה ממה שנדמה בזמן אמת. מה שמזיז שווקים לאורך זמן הוא המדיניות שמתקבלת בפועל אחרי הבחירות, לא הלילה שבו נספרים הקולות.
איך בחירות משפיעות על שוק ההון בישראל?
שוק ההון לא מצביע, הוא מתמחר סיכון. כשלא ברור מי ירכיב ממשלה, מה יהיה התקציב ואיזו מדיניות תיושם, משקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת נכסים ישראליים. הפיצוי הזה מופיע בכמה מקומות בו זמנית.
בשקל, שלא פעם נחלש בתקופות של אי ודאות פוליטית מקומית. בתשואות של אג״ח ממשלתיות ארוכות, שעולות כשהשוק מודאג מהמצב הפיסקלי. ובמניות של בנקים, חברות אנרגיה, תקשורת ונדל״ן, שהרווחים שלהן תלויים בהחלטות רגולטוריות.
מה שבדרך כלל מושפע פחות: חברות ישראליות שרוב הכנסותיהן מחו״ל, ותיקים שמפוזרים בין כמה שווקים.
מה למדנו מחמש מערכות בחירות ב-2019 עד 2022
בין אפריל 2019 לנובמבר 2022 התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות לכנסת. זו תקופה נדירה שמאפשרת לראות מה אי ודאות פוליטית ממושכת עושה לכלכלה, בלי קשר לזהות המנצחים.
ההשפעה הבולטת לא הייתה בבורסה אלא בתקציב. בשנת 2020 לא אושר תקציב מדינה, והממשלה פעלה לפי תקציב המשך עד שאושר תקציב בנובמבר 2021. תקציב המשך מגביל תוכניות חדשות, מקפיא רפורמות ודוחה השקעות בתשתיות. חברות שתלויות במכרזים ממשלתיים הרגישו את זה ישירות.
הבורסה עצמה סיפרה סיפור מורכב יותר. באותן שנים עברו על השווקים גם מגפת הקורונה, ריבית אפסית וגל עליות עולמי במניות טכנולוגיה, ולכן קשה מאוד לבודד את השפעת הבחירות. זה לקח חשוב בפני עצמו: מי שמכר מניות בגלל ״עוד בחירות״ קיבל החלטה על סמך הגורם הלא נכון.
שלושה ערוצים שדרכם פוליטיקה מגיעה לתיק
פרמיית סיכון ושער החליפין. כשהסיכון הנתפס עולה, משקיעים זרים מבקשים תשואה גבוהה יותר או מקטינים חשיפה. זה מתבטא בשקל חלש יותר ובמכפילים נמוכים יותר למניות מקומיות.
מדיניות פיסקלית ואג״ח. גירעון גדול, הבטחות בחירות יקרות או תקציב שלא עובר משפיעים על היקף גיוסי החוב של משרד האוצר ועל מה שחברות דירוג האשראי חושבות. כל אלה מגיעים לתשואות האג״ח, ומשם לריבית על משכנתאות ועל הלוואות לחברות.
רגולציה בסקטורים ספציפיים. מיסוי מיוחד על רווחי בנקים, מדיניות בתחום הגז, רפורמות בתקשורת או בדיור. כאן ההשפעה יכולה להיות חדה לחברה מסוימת, אבל היא לרוב תלויה במה שיקרה בפועל, לא במה שהובטח בקמפיין.
דוגמה: תיק של 400,000 ₪ בתקופת בחירות
טל, בת 45 מכפר סבא, מחזיקה תיק של 400,000 ₪: 120,000 ₪ במניות ישראליות דרך קרן על ת״א 125, 120,000 ₪ בקרן על מדד מניות עולמי, ו-160,000 ₪ באג״ח ממשלתיות עם מח״מ של 5 שנים.
נניח תרחיש היפותטי של תקופת בחירות לחוצה: המניות המקומיות יורדות ב-5%, השקל נחלש ב-3% מול הדולר, המניות בחו״ל לא זזות, ותשואות האג״ח עולות ב-0.3 נקודות אחוז.
| רכיב | שווי | שינוי בתרחיש | השפעה |
|---|---|---|---|
| מניות ישראל | 120,000 ₪ | ירידה של 5% | מינוס 6,000 ₪ |
| מניות חו״ל | 120,000 ₪ | שקל חלש ב-3% | פלוס 3,600 ₪ |
| אג״ח ממשלתיות | 160,000 ₪ | ירידה של כ-1.5% | מינוס 2,400 ₪ |
| סך הכול | 400,000 ₪ | ירידה של 1.2% | מינוס 4,800 ₪ |
ירידה של 1.2% בתיק כולו. לא נעים, אבל רחוק מדרמה. החשיפה לחו״ל פעלה כגידור טבעי, כי השקל החלש הגדיל את שוויה בשקלים.
עכשיו נבדוק את האלטרנטיבה. נניח שלטל יש רווח ריאלי צבור של 80,000 ₪ בתיק, והיא מחליטה למכור הכול לפני הבחירות ״ליתר ביטחון״. המס על הרווח, 25%, הוא 20,000 ₪. זה פי ארבעה מההפסד בתרחיש הלחוץ, וזה עוד לפני העמלות והסיכון לפספס את ההתאוששות.
בחירות בארה״ב והמשקיע הישראלי
רוב החוסכים הישראליים חשופים לשוק האמריקאי דרך קרנות השתלמות, קופות גמל ותיקי מסחר. לכן גם בחירות בארה״ב נוגעות להם, בעיקר דרך הדולר, הריבית האמריקאית והסקטורים שתלויים במדיניות.
גם שם, הלקח הוא שמדיניות חשובה יותר מתוצאות. באפריל 2025 הכריז הממשל האמריקאי בראשות הנשיא דונלד טראמפ על מכסים נרחבים, והשווקים ירדו בחדות בתוך ימים ספורים, ואחר כך התאוששו חלקית כשהמדיניות עודכנה. מי שניסה לנחש את ההשפעה ביום הבחירות, חודשים קודם לכן, לא יכול היה לחזות את התזמון הזה.
מה כן כדאי לעשות לפני בחירות
- לבדוק שהכסף שנדרש בשנה הקרובה לא נמצא במניות. זה נכון בכל תקופה, ובחירות רק מזכירות את זה.
- לבדוק את הפיזור. תיק שכולו מניות ישראליות חשוף לפרמיית סיכון מקומית. חשיפה גם לשווקים בחו״ל מקטינה את התלות בתוצאה של אירוע אחד.
- לא להסתמך על סקרים. גם כשהסקרים צדקו לגבי התוצאה, הרכבת קואליציה ותוכן ההסכמים הקואליציוניים הם הגורמים שקובעים את המדיניות.
- אם מחזיקים מניות בסקטור מפוקח, להבין איזו החלטה רגולטורית יכולה לשנות את הרווחים שלו, ולהחליט אם החשיפה הזו מתאימה לכם.
- לא לבצע מהלכים שיש להם עלות מס ודאית בגלל סיכון פוליטי לא ודאי.
שאלות נפוצות
האם כדאי למכור מניות לפני בחירות?
לרוב המשקיעים לטווח ארוך, מכירה בגלל בחירות היא מהלך יקר: היא מממשת מס על רווחים צבורים, יוצרת עמלות ומחייבת להחליט גם מתי לחזור. תיק שמתאים לאופק ולסיכון שלכם צריך להיות מסוגל לעבור תקופת בחירות. אם הוא לא, כנראה שהבעיה בהרכב התיק ולא בבחירות.
איך בחירות משפיעות על השקל?
בתקופות של אי ודאות פוליטית מקומית השקל נחלש לא פעם, כי משקיעים זרים מקטינים חשיפה או דורשים פיצוי גבוה יותר. ההשפעה תלויה גם בגורמים אחרים כמו הריבית, המצב הביטחוני והשווקים בעולם, ולכן היא לא אחידה בין מערכות בחירות.
אילו מניות רגישות יותר לבחירות?
בדרך כלל מניות של חברות שהרווחים שלהן תלויים ברגולציה ובתקציב המדינה, כמו בנקים, אנרגיה, תקשורת, נדל״ן וחברות שנשענות על מכרזים ממשלתיים. חברות שרוב הכנסותיהן מחו״ל רגישות פחות לפוליטיקה המקומית.
האם יש דפוס קבוע של השוק סביב בחירות?
יש מחקרים שבוחנים דפוסים כאלה, בעיקר סביב מחזור הבחירות בארה״ב, אבל התוצאות לא עקביות מספיק כדי לבנות עליהן החלטות. בישראל, בגלל תדירות הבחירות והשפעת אירועים ביטחוניים וגלובליים, קשה עוד יותר לזהות דפוס אמין.
להבנה של הגורמים שמזיזים את השוק ובניית תיק מפוזר, יש קורס שוק ההון למתחילים ומאמרים נוספים במרכז הידע.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.