השפעת מדיניות ממשלתית על שוק ההון

השפעת מדיניות ממשלתית על שוק ההון בישראל: ניתוח עומק שוק ההון, כמערכת מורכבת ודינמית, מושפע משלל גורמים – החל מנתונים מאקרו-כלכליים, דרך סנטימנט משקיעים ועד להתפתחויות טכנולוגיות. עם זאת, אחד הגורמים המשמעותיים והבעלי השפעה רחבה ביותר הוא המדיניות הממשלתית. לממשלה, באמצעות כלי מדיניות פיסקליים ומוניטריים, רגולציה, חקיקה ותוכניות פיתוח, יש יכולת לעצב באופן מהותי את סביבת הפעילות הכלכלית ולפיכך להשפיע באופן ישיר ועקיף על ביצועי שוק ההון. הבנת מנגנוני ההשפעה הללו חיונית למשקיעים, למנהלי תיקים ולגופים מוסדיים לצורך קבלת החלטות מושכלות וניהול סיכונים אפקטיבי. מאמר זה יבחן לעומק את האופנים השונים בהם מדיניות ממשלתית בישראל משפיעה על שוק ההון, תוך התייחסות למגוון כלי מדיניות, ניתוח תרחישים ומתן דוגמאות מספריות רלוונטיות. 1. מדיניות פיסקלית והשפעתה על שוק ההון מדיניות פיסקלית מתייחסת לשימוש של הממשלה בהוצאות ובמיסים על מנת להשפיע על הכלכלה. זוהי אחת מהזרועות החזקות ביותר של הממשלה להכוונת הפעילות הכלכלית, והשפעתה על שוק ההון היא רב-ממדית ומתמשכת. א. תוכניות הוצאה ממשלתיות: מנוף לצמיחה או נטל? הוצאות הממשלה יכולות לקבל צורות שונות: השקעות בתשתיות פיזיות (כבישים, רכבות, נמלים), השקעות אנושיות (חינוך, בריאות), סובסידיות לענפים ספציפיים, או העברות כספים ישירות לאזרחים (קצבאות, מענקים). ניתוח: כאשר הממשלה מגדילה את הוצאותיה, הדבר יכול להוביל לגידול בביקוש המצרפי במשק. גידול זה, בתורו, מעודד צמיחה כלכלית, מגביר את הכנסות החברות, ומשפר את רווחיותן הצפויה. סביבה כזו נוטה להיות חיובית לשוק המניות, שכן ציפיות לרווחיות גבוהה יותר מתורגמות למחירי מניות גבוהים יותר. במקביל, השקעות ממשלתיות בתשתיות יכולות להוביל לצמיחה ארוכת טווח, להקטין עלויות ייצור ולהגביר את התחרותיות של המשק, מה שמשפר את כדאיות ההשקעה בחברות ישראליות. עם זאת, גידול בהוצאות ממשלתיות עלול גם להוביל ללחצים אינפלציוניים, במיוחד אם הוא אינו מלווה בגידול מקביל בתוצר. אינפלציה גבוהה עלולה להוביל להעלאות ריבית על ידי בנק ישראל, מה שעלול לפגוע בכדאיות ההשקעה בשוק המניות (על ידי הגדלת עלות ההון והפחתת ערך תזרימי המזומנים העתידיים) ולחזק את הכדאיות של אגרות חוב. כמו כן, מימון הוצאות אלו באמצעות הגדלת החוב הממשלתי עלול להעלות את פרמיית הסיכון של ישראל, להקטין את דירוג האשראי שלה ולהגדיל את עלויות המימון, מה שעלול להשפיע לרעה על שוק האג"ח הממשלתי ובהמשך גם על שוק האג"ח הקונצרני. דוגמה מספרית: תוכנית "נטו משפחה" והשפעתה על הצריכה הפרטית בשנת 2017, ממשלת ישראל אישרה את תוכנית "נטו משפחה", שכללה הפחתת מסים וגידול בקצבאות ילדים. מטרת התוכנית הייתה להקל על יוקר המחיה ולעודד צמיחה כלכלית. תרחיש 1: השפעה על הצריכה הפרטית ורווחי חברות קמעונאות נניח שהתוכנית הזרימה למשק תוספת של 5 מיליארד ש"ח פנויים למשקי הבית. אם נניח ש-60% מסכום זה מופנה לצריכה פרטית, מדובר בתוספת של 3 מיליארד ש"ח לצריכה. חברות קמעונאות הנסחרות בתל אביב, כגון שופרסל (שפר), רמי לוי (רמלוי) ופוקס (פוקס), הן הנהנות העיקריות מגידול בצריכה. נניח שלוש חברות קמעונאות, שלהן נתח שוק מצטבר של 20% מהצריכה הפרטית הנוספת הרלוונטית (כלומר, 20% מה-3 מיליארד ש"ח). הכנסה נוספת לחברות אלו: 3 מיליארד ש"ח 0.20 = 600 מיליון ש"ח. אם נניח מרווח תפעולי של 5% מההכנסה הנוספת, הרי שהרווח התפעולי המצטבר של חברות אלו יגדל ב-30 מיליון ש"ח. גידול כזה ברווחים צפוי להוביל לעלייה במחירי המניות שלהן, בהתאם למכפיל הרווח של כל חברה. אם מכפיל הרווח הממוצע הוא 15, הרי ששווי השוק המצטבר של חברות אלו עשוי לעלות ב-30 מיליון ש"ח 15 = 450 מיליון ש"ח. תובנה: תוכניות הוצאה והפחתת מסים המכוונות להגברת הצריכה הפרטית יכולות לתרום באופן משמעותי לרווחיות חברות קמעונאות ולעלייה במחירי מניותיהן. ב. מדיניות מיסוי: הקצאת משאבים ושינוי מבני שינויים במדיניות המיסוי – מס הכנסה, מס חברות, מע"מ, מסי יבוא, מסי הון – משפיעים ישירות על יכולת ההשקעה, כדאיות הפעילות העסקית והרווחיות של חברות ופרטים. ניתוח: הפחתת מס חברות, לדוגמה, מגדילה את הרווח הנקי של חברות, משפרת את התשואה על ההון שלהן ומעודדת השקעות. זהו צעד חיובי לשוק המניות. לעומת זאת, העלאת מס חברות עלולה לפגוע ברווחיות ולהרתיע השקעות. שינויים במס הכנסה יכולים להשפיע על ההכנסה הפנויה של משקי הבית, ובכך על הצריכה הפרטית והחיסכון. הפחתת מס הכנסה עשויה להגביר את הצריכה וההשקעות בשוק ההון (אם חלק מהחיסכון מופנה לשם). מסי הון, כמו מס רווחי הון או מסי ירושה, משפיעים ישירות על כדאיות ההשקעה בנכסים פיננסיים. העלאת מס רווחי הון עשויה להפחית את האטרקטיביות של השקעה במניות, בעוד הפחתתו עשויה לעודד אותה. מדיניות מיסוי ספציפית, כמו הטבות מס לענפים מסוימים (למשל, חברות היי-טק או תעשייה) יכולה לכוון הון אל אותם ענפים, ולחזק את ביצועי החברות הפועלות בהם. דוגמה מספרית: השפעת הפחתת מס חברות על שווי חברות היי-טק ממשלת ישראל ביצעה מספר רפורמות במס חברות לאורך השנים, במטרה לעודד השקעות ולהגביר את התחרותיות. אחת מהרפורמות הבולטות הייתה ב-2017, כאשר מס החברות הורד בהדרגה מ-25% ל-23%.

בנוסף, חברות טכנולוגיה נהנו לעיתים קרובות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. תרחיש 2: השפעה על חברת היי-טק נבחן חברת היי-טק ישראלית, דמיונית, הנסחרת בבורסה, שרווחיה לפני מס עומדים על 100 מיליון ש"ח בשנה. לפני הרפורמה (מס חברות 25%): רווח נקי: 100 מיליון ש"ח (1 - 0.25) = 75 מיליון ש"ח. לאחר הרפורמה (מס חברות 23%): רווח נקי: 100 מיליון ש"ח (1 - 0.23) = 77 מיליון ש"ח. הגידול ברווח הנקי כתוצאה מהרפורמה הוא 2 מיליון ש"ח (77-75). אם מכפיל הרווח הממוצע של חברות היי-טק הוא 25, הרי שהגידול בשווי השוק של החברה עקב השינוי במס הוא: 2 מיליון ש"ח 25 = 50 מיליון ש"ח. תובנה: הפחתת מס חברות משפרת ישירות את הרווח הנקי של חברות, מה שמתורגם לעלייה בערכן בשוק ההון. ענפים עם שיעורי צמיחה גבוהים ומכפילי רווח גבוהים, כמו היי-טק, יושפעו באופן משמעותי יותר משינויים אלו. ג. גירעון תקציבי וחוב ממשלתי: השפעה על אג"ח וריביות הגירעון התקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה עולות על הכנסותיה. גירעון זה ממומן לרוב באמצעות הנפקת אגרות חוב ממשלתיות. ניתוח: גירעון תקציבי גבוה וצבירת חוב ממשלתי משפיעים על שוק ההון במספר אופנים: 1. שוק האג"ח הממשלתי: הגדלת היצע אג"ח ממשלתיות על מנת לממן את הגירעון עלולה להוביל לירידה במחירי האג"ח ולעלייה בתשואותיהן (כדי למשוך משקיעים). תשואות גבוהות יותר על אג"ח ממשלתיות מהוות תחרות להשקעה במניות, שכן הן מציעות תשואה נטולת סיכון גבוהה יותר. 2. דירוג אשראי: גירעון גבוה וצבירת חוב עלולים לפגוע בדירוג האשראי של המדינה. הורדת דירוג אשראי מגדילה את פרמיית הסיכון הנדרשת על ידי משקיעים, מה שמעלה את עלויות המימון של הממשלה ושל החברות הפרטיות כאחד (דרך השפעה על ריבית בנק ישראל ועל מרווחי הסיכון). 3. אפקט ההיצרות (Crowding Out): ממשלה המגייסת הון רב בשוק ההון עלולה "לדחוק החוצה" את המגזר הפרטי. פחות הון זמין להשקעות פרטיות, או שההון הזמין יושג בריבית גבוהה יותר, מה שעלול לפגוע בצמיחה הכלכלית. 4. לחצים אינפלציוניים: מימון גירעון באמצעות הדפסת כסף (במקרים קיצוניים) או באמצעות גידול בביקוש המצרפי עלול להוביל לאינפלציה, כפי שצוין לעיל. דוגמה מספרית: השפעת גידול בחוב הממשלתי על תשואות אג"ח נניח שבשנה מסוימת, עקב משבר כלכלי, הגירעון הממשלתי בישראל גדל באופן משמעותי, והממשלה נאלצת לגייס 50 מיליארד ש"ח נוספים באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות. תרחיש 3: עליית תשואות באג"ח ממשלתיות לפני הגיוס, התשואה על אג"ח ממשלתית ל-10 שנים עמדה על 3.0%. בעקבות הגיוס הגדול, והחשש של המשקיעים מהגדלת יחס החוב-תוצר, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר. נניח שהתשואה עלתה ב-0.25% (25 נקודות בסיס) ל-3.25%. העלייה בתשואה משפיעה על שווי האג"ח הקיימות: אג"ח שהונפקו מוקדם יותר בתשואה נמוכה יותר יאבדו מערכן. לדוגמה, אג"ח ממשלתית צמודה ל-10 שנים, עם קופון שנתי של 2.5%, וערך נקוב של 1,000 ש"ח. אם התשואה לפדיון עולה מ-3.0% ל-3.25%, מחיר האג"ח יירד. (לשם הפשטה, נשתמש בנוסחה מקורבת לשינוי במחיר אג"ח: שינוי במחיר ≈ -Duration שינוי בתשואה). אם נניח Duration של 8 שנים לאג"ח זו: שינוי במחיר = -8 0.0025 = -0.02 (ירידה של 2%). מחיר האג"ח יירד ב-2%, מ-1,000 ש"ח ל-980 ש"ח. תובנה: גיוסי חוב ממשלתיים גדולים, במיוחד בתקופות של אי וודאות כלכלית, יכולים להוביל לעליית תשואות באג"ח ממשלתיות, לפגוע במחזיקי אג"ח קיימים, ולהגדיל את עלויות המימון של הממשלה בעתיד. עלייה זו בתשואות משפיעה גם על התמחור של נכסים אחרים בשוק ההון, שכן היא מהווה בנצ'מרק לריבית חסרת סיכון. 2. מדיניות מוניטרית והשפעתה על שוק ההון מדיניות מוניטרית מתייחסת לפעולות של הבנק המרכזי (בנק ישראל) לשליטה על היצע הכסף והאשראי במשק, במטרה להשפיע על ריבית, אינפלציה וצמיחה כלכלית. א. ריבית בנק ישראל: העורק הראשי של שוק ההון הריבית של בנק ישראל היא הכלי המרכזי של המדיניות המוניטרית. שינויים בריבית זו משפיעים על שוק ההון דרך מספר ערוצים. ניתוח: 1. עלות ההון: העלאת ריבית מייקרת את עלות האשראי לחברות ולמשקי בית.

חברות יתקשו יותר לממן השקעות חדשות, ועלויות הריבית על חוב קיים יעלו, מה שיפגע ברווחיותן. משקי בית יתקשו יותר לקחת משכנתאות או הלוואות צרכניות, מה שיפחית את הצריכה. השפעה זו שלילית על שוק המניות. 2. תמחור נכסים: שיעורי ריבית הם מרכיב קריטי במודלים להערכת שווי של חברות (למשל, מודל היוון תזרימי מזומנים - DCF). ריבית גבוהה יותר פירושה שיעור היוון גבוה יותר, מה שמפחית את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים של חברות, ולכן מפחית את שווי מניותיהן. 3. אטרקטיביות חלופות השקעה: העלאת ריבית מגבירה את האטרקטיביות של השקעות סולידיות יותר, כמו פקדונות בנקאיים ואגרות חוב ממשלתיות. משקיעים עשויים להעביר כספים משוק המניות אל אפיקים אלה, מה שיכול להפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי המניות. 4. שוק האג"ח: העלאת ריבית גורמת לירידה במחירי האג"ח הקיימות (שכן התשואה לפדיון עולה). אגרות חוב קונצרניות, שהתשואה עליהן נגזרת לרוב מריבית חסרת הסיכון בתוספת מרווח סיכון, יושפעו גם הן. דוגמה מספרית: השפעת העלאת ריבית על חברת נדל"ן מניב חברות נדל"ן מניב, הנסחרות בבורסה בתל אביב (כמו עזריאלי, מליסרון), רגישות במיוחד לשינויים בריבית, שכן הן ממונפות מאוד ונשענות על הלוואות בנקאיות ואג"ח למימון נכסיהן. תרחיש 4: השפעה על רווחיות חברת נדל"ן מניב נניח חברת נדל"ן מניב עם חוב של 10 מיליארד ש"ח, מתוכו 70% (7 מיליארד ש"ח) הוא חוב בריבית משתנה (פריים או ריבית בנק ישראל + מרווח). ריבית בנק ישראל עולה ב-1% (לדוגמה, מ-0.1% ל-1.1%). נניח שמרווח הריבית מעל בנק ישראל הוא 1.5%. כלומר, הריבית על החוב המשתנה עולה מ-1.6% ל-2.6%. הגידול בהוצאות הריבית השנתיות על החוב המשתנה יהיה: 7 מיליארד ש"ח (0.026 - 0.016) = 7 מיליארד ש"ח 0.01 = 70 מיליון ש"ח. גידול זה בהוצאות הריבית יפגע ישירות ברווח הנקי של החברה. אם רווחי החברה לפני ריבית עמדו על 500 מיליון ש"ח, הרי שהרווח הנקי יירד ב-70 מיליון ש"ח. ירידה זו ברווחים עשויה להוביל לירידה במחיר המניה של החברה, בהתאם למכפיל הרווח או מכפיל ה-FFO (Funds From Operations) שלה. תובנה: העלאות ריבית פוגעות באופן משמעותי בחברות ממונפות, ובפרט בחברות נדל"ן מניב, ומובילות לירידה ברווחיותן ובהתאם לכך בירידה במחירי מניותיהן. ב. רכישת/מכירת אג"ח ממשלתיות (QE/QT): השפעה על נזילות ותשואות בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, יכול לבצע פעולות בשוק הפתוח, כגון רכישת אג"ח ממשלתיות (הרחבה כמותית - QE) או מכירתן (צמצום כמותי - QT). ניתוח: הרחבה כמותית (QE): כאשר בנק ישראל רוכש אג"ח ממשלתיות בשוק, הוא מזריק נזילות למערכת הפיננסית. פעולה זו מגדילה את כמות הכסף במחזור, מורידה את הריביות לטווח ארוך (על ידי הגדלת הביקוש לאג"ח), ומעודדת בנקים להלוות יותר. מטרת ה-QE היא לעודד צמיחה כלכלית ולהילחם בדפלציה. השפעה זו חיובית לשוק המניות, שכן היא מורידה את עלות ההון, מגדילה את הנזילות ומעודדת השקעות. צמצום כמותי (QT): כאשר בנק ישראל מוכר אג"ח ממשלתיות או מאפשר להן לפקוע ללא רכישה מחדש, הוא מוציא נזילות מהמערכת. פעולה זו מקטינה את כמות הכסף במחזור, מעלה את הריביות לטווח ארוך (על ידי הקטנת הביקוש לאג"ח) ומקטינה את יכולת ההלוואה של הבנקים. מטרת ה-QT היא לבלום אינפלציה או לצמצם את מאזן הבנק המרכזי. השפעה זו שלילית לשוק המניות, שכן היא מעלה את עלות ההון, מקטינה את הנזילות ומדכאת השקעות. דוגמה: בתקופת משבר הקורונה, בנק ישראל יצא בתוכנית רכישות אג"ח ממשלתיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, במטרה לייצב את שוק האג"ח ולהוריד את הריביות לטווח ארוך. פעולה זו תרמה לתמיכה בשוק ההון הישראלי בתקופה של אי וודאות. ג. שער חליפין: השפעה על חברות יצואניות/יבואניות מדיניות בנק ישראל יכולה להשפיע גם על שער החליפין של השקל מול מטבעות זרים, בעיקר באמצעות התערבות בשוק המט"ח. ניתוח: בנק ישראל יכול לרכוש מטבע חוץ (דולרים, אירו) על מנת להחליש את השקל, או למכור מטבע חוץ על מנת לחזק אותו. שקל חלש: שקל חלש מיטיב עם חברות יצואניות ישראליות (כמו חברות היי-טק המוכרות שירותים לחו"ל, או חברות תעשייתיות המייצאות מוצרים), שכן הוא מגדיל את ההכנסות שלהן בשקלים עבור אותו היקף מכירות במטבע חוץ. הוא גם מייקר את היבוא, ובכך מגן על התעשייה המקומית. השפעה חיובית על מניות יצואניות. שקל חזק: שקל חזק מיטיב עם חברות יבואניות ועם הצריכה הפרטית, שכן הוא מוזיל את מחירי היבוא.

הוא גם מקטין את ההכנסות השקליות של חברות יצואניות. השפעה שלילית על מניות יצואניות, חיובית על מניות יבואניות וקמעונאיות. דוגמה: אם בנק ישראל מחליט להתערב בשוק המט"ח ולרכוש 5 מיליארד דולר על מנת להחליש את השקל. נניח שפעולה זו מביאה לפיחות של 2% בשער החליפין דולר/שקל. חברת היי-טק ישראלית המייצאת תוכנה לחו"ל, עם הכנסות שנתיות של 200 מיליון דולר. לפני הפיחות, אם שער הדולר היה 3.5 ש"ח, הכנסותיה בשקלים היו 700 מיליון ש"ח. לאחר הפיחות (שער דולר 3.57 ש"ח), הכנסותיה בשקלים יהיו 714 מיליון ש"ח. תוספת הכנסה של 14 מיליון ש"ח, שתשפר את רווחיותה ותוכל להוביל לעלייה במחיר מנייתה. תובנה: מדיניות שער חליפין משפיעה באופן ישיר על חברות בעלות חשיפה משמעותית למסחר בינלאומי, ומשקיעים צריכים להיות מודעים לכך. 3. רגולציה וחקיקה: עיצוב כללי המשחק מעבר למדיניות פיסקלית ומוניטרית, הממשלה ובנק ישראל משפיעים על שוק ההון באמצעות רגולציה וחקיקה המגדירות את כללי המשחק עבור השחקנים השונים. א. רגולציה פיננסית: הגנה על משקיעים ויציבות המערכת רשות ניירות ערך, בנק ישראל ומשרד האוצר קובעים כללים הנוגעים לפעילות בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות ציבוריות ויועצי השקעות. ניתוח: הגברת שקיפות: דרישות דיווח מחמירות יותר מחברות ציבוריות (למשל, תקני חשבונאות IFRS, דרישות גילוי על שכר בכירים, חשיפה לסיכונים) מגבירות את השקיפות, מפחיתות אסימטריה במידע ומאפשרות למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר. זה תורם ליעילות השוק ולאמון המשקיעים. הגנה על משקיעים: רגולציה המגנה על משקיעים (למשל, חוק החברות, חוק ניירות ערך, הגבלות על עמלות, פיקוח על יועצי השקעות) מפחיתה את הסיכון להונאות ואי-סדרים, ומשפרת את האטרקטיביות של השקעה בשוק ההון. יציבות פיננסית: רגולציה על בנקים ומוסדות פיננסיים (למשל, דרישות הלימות הון, מבדקי לחץ) נועדה להבטיח את יציבות המערכת הפיננסית כולה. מערכת פיננסית יציבה היא תנאי הכרחי לשוק הון מתפקד. דוגמה: רפורמת בכר (2005) בישראל, שהפרידה את קופות הגמל והקרנות הנאמנות מהבנקים והעבירה אותן לבתי השקעות וחברות ביטוח, הייתה דוגמה בולטת לרגולציה ששינתה את מבנה שוק ההון. מטרתה הייתה להגביר את התחרות, להפחית את הריכוזיות ולהיטיב עם החוסכים. הרפורמה הובילה לגידול משמעותי בפעילות בתי ההשקעות, הגבירה את התחרות על דמי ניהול והגדילה את היצע המוצרים הפיננסיים. ב. חקיקה ספציפית: תמריצים והגבלות הממשלה יכולה להעביר חוקים המעניקים תמריצים או מטילים הגבלות על ענפים או פעילויות ספציפיות. ניתוח: חוק עידוד השקעות הון: חוק זה מעניק הטבות מס משמעותיות לחברות המבצעות השקעות הון בישראל, בעיקר בתחומי התעשייה והטכנולוגיה. הטבות אלו מעודדות חברות להתרחב ולהשקיע, מה שמוביל לצמיחה, יצירת מקומות עבודה ושיפור ברווחיות החברות, ובכך תומך בשוק המניות. חוק הריכוזיות (2013): חוק זה נועד לטפל בריכוזיות הכלכלית בישראל על ידי הפרדה בין תאגידים ריאליים לתאגידים פיננסיים, והגבלת מבני פירמידה. מטרתו הייתה להגביר את התחרות, להקטין את כוחם של קבוצות עסקיות גדולות ולאפשר כניסת שחקנים חדשים. השפעותיו על שוק ההון כוללות שינויים במבנה השליטה בחברות, מכירת נכסים, ופוטנציאל להגברת התחרותיות בענפים שונים. חקיקה סביבתית (ESG): חקיקה המטילה דרישות סביבתיות, חברתיות וניהוליות על חברות (למשל, דיווח על פליטות, דרישות לגיוון בדירקטוריון) יכולה להשפיע על עלויות התפעול של חברות, אך גם לפתוח בפניהן הזדמנויות חדשות בתחומים ירוקים ובר קיימא. משקיעים הולכים ומתייחסים יותר ויותר לגורמי ESG בהחלטות ההשקעה שלהם. דוגמה: חוק הריכוזיות חייב קבוצות עסקיות גדולות למכור החזקות צולבות. לדוגמה, קבוצה שהחזיקה גם בבנק וגם בחברת ביטוח (תאגיד ריאלי ותאגיד פיננסי) נדרשה למכור אחד מהם. הדבר הוביל לעסקאות ענק בשוק ההון, לשינויים במבנה הבעלות ולכניסת שחקנים חדשים, מה שהגביר את הנזילות והדינמיות בשוק. 4. מדיניות פיתוח כלכלי ותוכניות ארוכות טווח מעבר לכלים המיידיים, הממשלה פועלת גם באמצעות תוכניות ארוכות טווח המעצבות את פני הכלכלה ומשפיעות על שוק ההון באופן עקיף אך עמוק. א. השקעות בתשתיות לאומיות: מנוע צמיחה עתידי השקעות ממשלתיות בתשתיות פיזיות (תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים) ותשתיות אנושיות (חינוך, מחקר ופיתוח) הן קריטיות לצמיחה ארוכת טווח. ניתוח: הגברת הפריון: תשתיות משופרות מקטינות את עלויות התובלה, האנרגיה והתקשורת, ומעלות את הפריון של העובדים והחברות. זה משפר את כושר התחרות של המשק ומגביר את רווחיות החברות. יצירת מקומות עבודה: פרויקטי תשתית גדולים יוצרים מקומות עבודה רבים, הן באופן ישיר (עובדי בניין, מהנדסים) והן באופן עקיף (ספקים, שירותים נלווים). הזדמנויות השקעה: פרויקטי תשתית רבים ממומנים באמצעות שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי (PPP – Public Private Partnership), מה שיוצר הזדמנויות השקעה לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד.

שיפור דירוג האשראי: מדינה עם תשתיות מודרניות ויעילות נתפסת כיציבה יותר ובטוחה יותר להשקעה, מה שיכול לשפר את דירוג האשראי שלה ולהוזיל את עלויות המימון. דוגמה: תוכניות ממשלתיות להרחבת הרכבת הקלה בגוש דן, פיתוח נמלי ים, או השקעות בתשתיות אנרגיה מתחדשת. חברות בנייה ותשתיות (כמו שיכון ובינוי, אשטרום), חברות טכנולוגיה הקשורות לתחבורה (למשל, מערכות ניהול תנועה), וחברות אנרגיה, נהנות ישירות מפרויקטים אלו. השקעה של 10 מיליארד ש"ח בפרויקט תשתית גדול יכולה להניב רווחים של מאות מיליוני שקלים לחברות המעורבות בפרויקט, ולהוביל לעלייה משמעותית במחירי מניותיהן. ב. מדיניות חדשנות ותמיכה בטכנולוגיה עילית: דלק לשוק ההיי-טק ממשלת ישראל מקדמת באופן פעיל את תעשיית ההיי-טק באמצעות מגוון כלים. ניתוח: מימון מחקר ופיתוח: רשות החדשנות הישראלית (לשעבר המדען הראשי) מעניקה מענקים ותמיכה לחברות סטארט-אפ ולפרויקטי מחקר ופיתוח. תמיכה זו מפחיתה את הסיכון עבור חברות צעירות ומעודדת חדשנות. הטבות מס: כפי שצוין, חברות טכנולוגיה נהנות לעיתים קרובות משיעורי מס מופחתים. יצירת אקו-סיסטם תומך: הממשלה תומכת ביצירת סביבה עסקית תומכת, הכוללת מוסדות אקדמיים מובילים, כוח אדם מיומן, וחיבור לקהילה עסקית עולמית. הסכמי סחר בינלאומיים: הסכמי סחר עם מדינות אחרות פותחים שווקים חדשים לחברות ישראליות ומגבירים את כושר התחרות שלהן. דוגמה: חברות היי-טק רבות שנסחרות כיום בבורסות בחו"ל או בתל אביב (למשל, טאואר סמיקונדקטור, סייברארק) קיבלו בעבר תמיכה מרשות החדשנות. תמיכה זו סייעה להן להתפתח, להגיע לבשלות עסקית ובסופו של דבר להנפיק את מניותיהן לציבור. ההצלחה של חברות אלו מחזקת את המוניטין של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" ומושכת הון זר, מה שמזין את מעגל ההון-סיכון ואת שוק ההון בכללותו. 5. גורמים נוספים ותלות הדדית ההשפעה של מדיניות ממשלתית אינה מתרחשת בוואקום. היא תלויה בגורמים רבים נוספים וקיימת תלות הדדית מורכבת בין כלי המדיניות השונים. א. יציבות פוליטית: המפתח לאמון משקיעים יציבות פוליטית ושלטונית היא תנאי יסוד לאמון משקיעים. חוסר יציבות, חילופי ממשלות תכופים, או אי-וודאות לגבי מדיניות עתידית, עלולים להרתיע משקיעים מקומיים וזרים כאחד. ניתוח: משקיעים מעדיפים וודאות. כאשר יש חוסר יציבות פוליטית, קשה לצפות את המדיניות הכלכלית העתידית, את מדיניות המיסוי, את הרגולציה ואת ההסכמים הבינלאומיים. חוסר וודאות זה מגביר את פרמיית הסיכון הנדרשת על ידי משקיעים, מה שעלול להוביל ליציאת הון, לפיחות בשער החליפין ולירידות בשערי המניות והאג"ח. בישראל, תקופות של מערכות בחירות חוזרות ונשנות או משברים פוליטיים, הובילו לא פעם לעליות בתשואות אג"ח הממשלתיות ולתנודתיות בשוק המניות, כביטוי לחוסר אמון או חשש של המשקיעים. ב. גורמים גלובליים: השפעה חיצונית על יעילות המדיניות כלכלת ישראל, ובפרט שוק ההון שלה, אינה מנותקת מהכלכלה העולמית. מדיניות ממשלתית מקומית מושפעת ומוגבלת לעיתים קרובות על ידי גורמים גלובליים. ניתוח: ריביות בעולם: העלאות ריבית בארה"ב, למשל, משפיעות על כדאיות ההשקעה בדולרים ועל תנועות הון גלובליות, מה שמשפיע גם על ריבית בנק ישראל ועל שער החליפין. צמיחה גלובלית: האטה בצמיחה העולמית עלולה לפגוע ביצוא הישראלי, גם אם הממשלה המקומית מיישמת מדיניות תומכת צמיחה. משברים פיננסיים: משברים פיננסיים גלובליים (כמו המשבר הפיננסי ב-2008 או משבר הקורונה) משפיעים באופן דרמטי על שוק ההון המקומי, ללא קשר למדיניות הממשלתית. במקרים כאלה, המדיניות הממשלתית נדרשת להגיב במהירות על מנת למתן את ההשפעות השליליות. דוגמה: בעקבות משבר הקורונה, ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו במדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה חסרת תקדים. בנק ישראל, בתגובה, הוריד את הריבית, יצא בתוכנית רכישות אג"ח ותמך בשוק האשראי. תגובה מתואמת זו, יחד עם תגובות דומות בעולם, סייעה למנוע קריסה של שוקי ההון. ג. ציפיות וסנטימנט: גורם פסיכולוגי קריטי השפעת המדיניות הממשלתית אינה רק בשינויים כלכליים אובייקטיביים, אלא גם באופן שבו היא נתפסת על ידי הציבור והמשקיעים. ציפיות חיוביות או שליליות יכולות להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. ניתוח: הצהרות של בכירים בממשלה או בבנק ישראל, תוכניות כלכליות מוכרזות, או אפילו שמועות, יכולות להשפיע על סנטימנט המשקיעים. סנטימנט חיובי יכול להוביל ל"ראלי" בשוק, בעוד סנטימנט שלילי יכול להוביל לירידות חדות. לכן, תקשורת אפקטיבית ושקופה של הממשלה ובנק ישראל עם הציבור והשווקים היא קריטית ליציבות שוק ההון. סיכום: הממשלה כשחקן מפתח בשוק ההון מדיניות ממשלתית, על כל גווניה, מהווה עמוד תווך מרכזי המשפיע על שוק ההון בישראל.

החל מהכלים הפיסקליים של הוצאה ומיסוי, דרך הכלים המוניטריים של ריבית ושער חליפין, וכלה ברגולציה ובתוכניות פיתוח ארוכות טווח – לכל אלה יש השפעה ישירה ועקיפה, מיידית וארוכת טווח, על ביצועי החברות, על כדאיות ההשקעה בנכסים השונים ועל סנטימנט המשקיעים. הבנה מעמיקה של מנגנוני ההשפעה הללו, יחד עם יכולת ניתוח של התרחישים השונים, חיונית לכל משקיע או גורם פיננסי המבקש לנווט בהצלחה בשוק ההון הישראלי המורכב והדינמי. כפי שראינו, הממשלה, באמצעות בחירותיה המדיניות, מעצבת לא רק את פני הכלכלה, אלא גם את פני שוק ההון, ולכן מעקב קפדני אחר החלטותיה הוא בגדר חובה. למידע נוסף והעמקה בנושאי שוק ההון, ניתן לבקר במרכז הידע שלנו או להירשם לקורס שוק ההון למתחילים. שאלות ותשובות 1. כיצד משפיעה העלאת מס חברות על שוק המניות, ומהו מנגנון ההשפעה העיקרי? העלאת מס חברות מקטינה ישירות את הרווח הנקי של החברות לאחר מס. רווח נקי נמוך יותר מפחית את התשואה על ההון של החברות ואת יכולתן לצבור הון עצמי או לחלק דיבידנדים. מכיוון ששווי מניה נגזר בעיקרו מרווחיות החברה ותזרימי המזומנים העתידיים שלה, ירידה ברווח הנקי תוביל, בהינתן יתר הפרמטרים, לירידה בשווי המניה. בנוסף, מס חברות גבוה יותר עלול להרתיע השקעות חדשות ולפגוע בצמיחה העתידית של החברות, מה שיוביל גם כן להפחתת שווי. 2. מהו אפקט ההיצרות (Crowding Out Effect) וכיצד הוא קשור למדיניות פיסקלית? אפקט ההיצרות מתאר מצב שבו הגדלה משמעותית של הוצאות ממשלתיות, הממומנת באמצעות גיוס חוב בשוק ההון, "דוחקת החוצה" את ההשקעות הפרטיות. כאשר הממשלה מגייסת הון רב, היא מגדילה את הביקוש להון, מה שעלול להוביל לעליית ריביות. ריביות גבוהות יותר מייקרות את עלות האשראי עבור המגזר הפרטי, ומפחיתות את הכדאיות של פרויקטים השקעה פרטיים. כתוצאה מכך, ההשקעה הפרטית מצטמצמת, למרות הגידול בהוצאות הממשלתיות, מה שעלול לפגוע בצמיחה הכלכלית הכוללת. 3. באיזה אופן משפיעה התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח על חברות יצואניות ויבואניות? כאשר בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח ורוכש מטבע חוץ (למשל, דולרים), מטרתו היא להחליש את השקל. שקל חלש יותר מיטיב עם חברות יצואניות, שכן ההכנסות שהן מקבלות במטבע חוץ (למשל, דולרים) שוות יותר שקלים לאחר ההמרה, ובכך מגדילות את רווחיותן השקלית. לעומת זאת, שקל חלש פוגע בחברות יבואניות, שכן עלות המוצרים שהן רוכשות במטבע חוץ עולה בשקלים, מה שמקטין את רווחיותן או דורש מהן להעלות מחירים. התערבות למכירת מט"ח במטרה לחזק את השקל תגרום להשפעה הפוכה. 4. מהי חשיבות היציבות הפוליטית עבור שוק ההון? יציבות פוליטית היא גורם קריטי לאמון המשקיעים ולתפקודו היעיל של שוק ההון. חוסר יציבות פוליטית יוצר אי-וודאות לגבי המדיניות הכלכלית העתידית (מיסוי, רגולציה, תקציבים), עלול להוביל לעיכובים בקבלת החלטות כלכליות חשובות, ולהגביר את הסיכון להשקעה במדינה. משקיעים, הן מקומיים והן זרים, מעדיפים סביבה עסקית יציבה וצפויה. חוסר יציבות פוליטית עלול להוביל ליציאת הון, לירידה בדירוג האשראי של המדינה, לפיחות בשער החליפין ולירידות בשערי המניות והאג"ח, עקב עלייה בפרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים. 5. באילו דרכים יכול בנק ישראל להשפיע על שוק האג"ח הממשלתי באמצעות מדיניות מוניטרית? בנק ישראל משפיע על שוק האג"ח הממשלתי בעיקר באמצעות שני כלים: 1. קביעת ריבית בנק ישראל: הריבית קצרת הטווח של בנק ישראל משפיעה על ציפיות המשקיעים לגבי הריביות העתידיות, ולכן גם על תשואות האג"ח לטווח ארוך. העלאת ריבית נוטה להעלות את תשואות האג"ח ולגרום לירידת מחירים, ולהיפך. 2. רכישה/מכירה של אג"ח ממשלתיות בשוק הפתוח (QE/QT): כאשר בנק ישראל רוכש אג"ח ממשלתיות (QE), הוא מגדיל את הביקוש לאג"ח, מה שמוביל לעליית מחירים ולירידה בתשואות ארוכות הטווח. פעולה זו גם מזרימה נזילות למערכת. כאשר הוא מוכר אג"ח (QT), הוא מקטין את הביקוש, מה שמוביל לירידת מחירים ועלייה בתשואות, ומוציא נזילות מהמערכת.