השפעת מדיניות ממשלתית על שוק ההון

בפברואר 2024 הורידה סוכנות הדירוג Moody's את דירוג האשראי של ישראל, לראשונה בהיסטוריה של המדינה. זו לא הייתה הפתעה לשוק, אבל היא הזכירה משהו שמשקיעים נוטים לשכוח: החלטות של ממשלה, על תקציב, מסים, רגולציה ויציבות מוסדית, מגיעות לתיק ההשקעות מהר יותר ממה שנדמה. הן משפיעות על תשואות האג״ח, על שער השקל, על המכפילים של מניות מקומיות, ובסוף על הפנסיה של כל שכיר.

ההשפעה עוברת דרך ארבעה ערוצים עיקריים: המדיניות הפיסקלית, המדיניות המוניטרית, הרגולציה, ורמת האמון במוסדות. כדאי להפריד ביניהם, כי כל אחד פוגע במקום אחר בתיק.

מדיניות פיסקלית: כשהגירעון מגיע לאג״ח

הממשלה מממנת גירעון באמצעות הנפקת אג״ח. כשהגירעון גדל, היא צריכה לגייס יותר, והמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי לקנות את החוב הנוסף. תשואה גבוהה יותר פירושה מחיר נמוך יותר לאג״ח שכבר נסחרות.

זה משפיע על כמעט כל חוסך ישראלי. חלק מהותי מכספי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מושקע באג״ח ממשלתיות. עלייה בתשואות מורידה את הערך שלהן בטווח הקצר, ומצד שני משפרת את התשואה הצפויה למי שממשיך להפקיד.

גם הצד של ההכנסות חשוב. העלאת המע״מ ל-18% בינואר 2025 הייתה צעד פיסקלי שמטרתו לצמצם את הגירעון. לחברות צרכנות מקומיות זה פוגע בביקוש, ולמחזיקי אג״ח ממשלתיות זה איתות חיובי על משמעת תקציבית.

מדיניות מוניטרית: הריבית של בנק ישראל

בנק ישראל אינו חלק מהממשלה, והעצמאות שלו היא בדיוק מה שמשקיעים רוצים לראות. הוא קובע את הריבית במטרה לשמור על אינפלציה בטווח היעד של 1% עד 3%.

הריבית עוברת לשוק בכמה דרכים. ריבית הפריים שווה לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, ולכן כל שינוי מגיע ישר למשכנתאות ולהלוואות. פיקדונות וקרנות כספיות מניבים יותר כשהריבית גבוהה, וזה מושך כסף מהמניות. ומניות צמיחה, שרוב הערך שלהן בעתיד הרחוק, רגישות במיוחד לשינויי ריבית.

החיבור בין שני הערוצים חשוב: ממשלה עם גירעון גדול מקשה על בנק ישראל להוריד ריבית, כי הוצאה ממשלתית גבוהה דוחפת אינפלציה.

רגולציה: כשכללי המשחק משתנים

רגולציה משנה רווחיות של ענפים שלמים. רפורמות בתחום הבנקאות, התקשורת או הביטוח יכולות להוריד את הרווחים של חברות ותיקות ולפתוח את השוק למתחרים חדשים. מנגד, רגולציה יציבה וצפויה מאפשרת לחברות לתכנן לטווח ארוך.

דוגמה שנוגעת ישירות לחוסכים: תקרות דמי הניהול בקרנות הפנסיה, 6% מההפקדות ו-0.5% מהצבירה, הן החלטה רגולטורית של רשות שוק ההון. הן משפיעות על ההכנסות של חברות הביטוח ובתי ההשקעות הנסחרים, ובאותו זמן על החיסכון של כל עמית.

גם מיסוי הוא סוג של רגולציה. מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, והטבות המס בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה, משפיעים על איפה ישראלים שמים את הכסף, ולכן גם על הביקוש למוצרים שונים.

יציבות מוסדית ואמון: הערוץ שקשה למדוד

פרמיית הסיכון של מדינה נקבעת גם לפי שאלות שלא מופיעות בתקציב: עד כמה המוסדות עצמאיים, כמה צפויה המדיניות, והאם השקעה היום תהיה מוגנת גם מחר.

ב-2023, בתקופת המחלוקת סביב השינויים המוצעים במערכת המשפט, השקל נחלש והבורסה בתל אביב פיגרה אחרי שווקים מקבילים בעולם, לפני שהחלה המלחמה. כלכלנים חלוקים בשאלה כמה מהפער נבע מהמחלוקת עצמה, אבל עצם התגובה של השוק הראתה שמשקיעים זרים מתמחרים יציבות מוסדית.

זה הערוץ שמשקיעים פרטיים מפספסים הכי הרבה, כי הוא לא מגיע כהודעה מסודרת אלא כשחיקה איטית של אמון.

דוגמה מספרית: מה עלייה בתשואות עושה לחיסכון

הדוגמה היפותטית, להמחשה בלבד. דנה, 50 מרמת גן, מחזיקה בקופת הגמל להשקעה שלה 200,000 ₪ באג״ח ממשלתיות עם מח״מ של 7 שנים. בעקבות עלייה בגירעון, התשואה על האג״ח האלה עולה ב-1%.

כלל האצבע הוא ששינוי של 1% בתשואה מזיז את מחיר האג״ח בערך באחוזים כמספר שנות המח״מ, כאן כ-7%. דנה רואה ירידה של כ-14,000 ₪ בדוח הרבעוני. אבל מי שלא צריכה את הכסף בשנים הקרובות תקבל תשואה גבוהה יותר על אותו חוב, ותוך כמה שנים ההפסד על הנייר מתקזז. ההבדל בין הפסד זמני להפסד אמיתי נקבע בעיקר לפי אופק ההשקעה.

מה משקיע פרטי יכול לעשות עם כל זה

לא צריך לנחש כל החלטת ממשלה. אפשר לבנות תיק שפחות תלוי בה:

1. פיזור גאוגרפי. חלק מהתיק במדדים עולמיים מקטין את התלות במדיניות של מדינה אחת.
2. פיזור מטבעי. נכסים בדולר או באירו מאזנים תרחיש של היחלשות השקל. את השער העדכני אפשר לבדוק במחשבון שערי מטבע.
3. התאמת מח״מ לאופק. מי שצריך כסף בעוד שנתיים לא צריך אג״ח ארוכות שרגישות לשינויי תשואה.
4. מעקב אחרי כמה נתונים. החלטות הריבית של בנק ישראל, יעד הגירעון, ודוחות של סוכנויות הדירוג.

את הקשר בין מאקרו לתיק ההשקעות ואת בניית הפיזור מלמדים בקורס ההשקעות.

שאלות נפוצות

איך הורדת דירוג אשראי משפיעה על המשקיע הפרטי?

הורדת דירוג מייקרת בדרך כלל את גיוס החוב של הממשלה, ומשם גם של הבנקים והחברות הגדולות. התשואות על אג״ח עולות, והמחירים שלהן יורדים. המשקיע מרגיש את זה בעיקר דרך אפיקי האג״ח בפנסיה ובקופות הגמל.

האם בנק ישראל תלוי בממשלה?

לא. בנק ישראל פועל לפי חוק שמעניק לו עצמאות בקביעת הריבית, ומטרתו המרכזית היא יציבות מחירים. הממשלה משפיעה על התנאים שבהם הוא פועל, בעיקר דרך הגירעון, אבל לא על ההחלטות עצמן.

מתי שינוי מדיניות הוא סיבה לשנות את התיק?

רק כשהוא משנה את ההנחות שעליהן התיק בנוי, למשל את אופק ההשקעה או את החשיפה המטבעית. תגובה לכל כותרת גורמת בדרך כלל לעלויות מסחר ולמס מיותר.

האם שינויי מס משפיעים על ההשקעות שכבר קיימות?

לפעמים. שינוי בשיעור מס רווחי הון יחול בדרך כלל על מימושים עתידיים, ולכן משפיע על כל מי שמחזיק רווח שעוד לא מומש. בכל שינוי כזה כדאי לבדוק את המצב האישי מול רואה חשבון או יועץ מס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.