השפעת מדדי העוני על הכלכלה המקומית ועל שווי המניות

שיעור עוני גבוה פוגע בשווי מניות בעיקר דרך שלושה ערוצים: צריכה פרטית חלשה ורגישה למחיר, שחוקה את שולי הרווח של חברות שמוכרות לשוק המקומי; סיכון אשראי גבוה יותר במשקי בית, שמגיע לדוחות של הבנקים; ולחץ על תקציב המדינה, שיכול להשפיע על תשואות האג״ח ועל שיעור ההיוון בשוק כולו. ההשפעה הזאת איטית ועקיפה. דוח עוני שמתפרסם ביום שלישי כמעט אף פעם לא מזיז את מדד ת״א 35 ביום רביעי.

מי שמחפש כאן סחורה למסחר קצר טווח יתאכזב. מי שמנתח חברות לטווח ארוך ימצא כלי שימושי.

איך עוני מגיע בכלל לשווי של מניה

שווי של מניה הוא, בגדול, הערכה של הרווחים העתידיים של החברה, מהוונים בשיעור שמשקף סיכון וריבית. עוני לא מופיע בנוסחה הזאת ישירות. הוא נכנס דרך הצדדים.

הוא משפיע על ההכנסות, כי משפחות עם הכנסה נמוכה מוציאות את רוב הכסף על מזון, דיור ותחבורה, ומעט על כל השאר. הוא משפיע על ההוצאות של חברות פיננסיות, כי משקי בית שבירים מגדילים את הסיכוי לחובות אבודים. והוא משפיע על שיעור ההיוון, כי מדינה שמוציאה יותר על רווחה וגובה פחות מסים עשויה להגדיל את הגירעון.

אף אחד מהערוצים האלה אינו אוטומטי. זה בדיוק מה שמעניין בהם.

איך מודדים עוני בישראל ומה המשקיע צריך לדעת על המדד

הנתון הרשמי מגיע מהמוסד לביטוח לאומי, שמפרסם מדי שנה דוח ממדי עוני ופערים חברתיים. בישראל העוני נמדד באופן יחסי: משק בית נחשב עני כשההכנסה הפנויה שלו, מותאמת לגודל המשפחה, נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית.

לזה יש שתי השלכות למי שקורא את הנתונים עם עין של משקיע. הראשונה: מדד יחסי יכול לעלות גם בשנה שבה כולם הרוויחו יותר, אם ההכנסה החציונית עלתה מהר יותר מההכנסה בתחתית. השנייה: הדוח מתאר את המצב בשנה שקדמה לפרסום. השוק כבר ראה בזמן אמת את נתוני הצריכה, התעסוקה והאשראי, ולכן הדוח עצמו מספר בעיקר על מגמה, לא על הפתעה.

ערוץ הצריכה: מי נפגע ומי דווקא מרוויח

כשחלק גדול מהאוכלוסייה רגיש למחיר, התחרות בין קמעונאים עוברת למחיר. רשתות דיסקאונט ומותגים פרטיים יכולים להרוויח נתח שוק, ורשתות שמתמחרות גבוה נלחצות. בענפים של מוצרים בסיסיים, הביקוש יציב יחסית, אבל שולי הרווח דקים ונשחקים מהר.

מוצרים שאינם חיוניים, כמו רהיטים, מסעדות ופנאי, תלויים יותר ביכולת של המעמד הבינוני והנמוך להוציא כסף. אלה הענפים שמרגישים ראשונים כשהכנסות משקי הבית נלחצות.

ומי כמעט לא מושפע? חברות שמוכרות בעיקר לחו״ל. חברת תוכנה או חברת תרופות שרוב הכנסותיה מארה״ב ומאירופה חשופה לעוני בישראל בעיקר דרך שוק העבודה, לא דרך הלקוחות.

דוגמה מספרית: מה שחיקה של חצי אחוז עושה לרשת מזון

הדוגמה היא של חברה דמיונית, להמחשה בלבד. רשת מזון עם מחזור שנתי של מיליארד ₪ ושולי רווח נקי של 3%. תחרות מחירים חריפה יותר מורידה את הרווח בחצי אחוז מהמחזור.

המחזור לא זז, והרווח ירד בכ-17%. זו המשמעות של עסק עם שוליים דקים: שינוי קטן במחיר הופך לשינוי גדול ברווח. ואם המשקיעים גם מורידים את המכפיל, כי הם מעריכים שהלחץ יימשך, הירידה בשווי חדה יותר.

שימו לב שהמספרים האלה לא אומרים דבר על חברה אמיתית. הם מראים איזה סוג של שאלה לשאול כשקוראים דוח כספי של חברה שמוכרת לצרכן הישראלי.

ערוץ האשראי והתקציב: בנקים, גירעון ואג״ח

הבנקים בישראל חשופים למשקי בית דרך משכנתאות, הלוואות צרכניות ומשיכות יתר. כשמשקי בית נחלשים, הבנק מגדיל הפרשות להפסדי אשראי. להמחשה: בתיק הלוואות צרכניות של 10 מיליארד ₪, עלייה בשיעור ההפסד מ-1% ל-1.5% פירושה 50 מיליון ₪ פחות ברווח. בדוחות הרבעוניים של הבנקים אפשר לעקוב אחרי ההפרשות האלה, והן אינדיקטור מוקדם יותר מדוח העוני השנתי.

בצד התקציבי, תשלומי העברה כמו קצבאות ילדים והבטחת הכנסה עוברים דרך ביטוח לאומי ותקציב המדינה. הוצאה גבוהה יותר צריכה מימון, ממסים או מגירעון. גירעון מתמשך יכול להשפיע על תשואות אג״ח המדינה, ותשואות גבוהות יותר מורידות את השווי התיאורטי של מניות.

והערוץ האיטי מכולם: תעסוקה ופריון. בנק ישראל וה-OECD מצביעים שוב ושוב על שיעורי תעסוקה נמוכים בקבוצות מסוימות באוכלוסייה כגורם שמגביל את הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל. זה הקשר העמוק בין עוני לבורסה: פחות צמיחה לאורך שנים פירושו פחות רווחים לחברות המקומיות.

איפה הקשר נשבר

הוא נשבר כשהשוק לא מייצג את הכלכלה המקומית. חלק מהחברות הגדולות בבורסה בתל אביב מרוויחות בעיקר בחו״ל, ולכן המדד יכול לעלות בשנה שבה העוני בישראל עולה.

הוא נשבר כשמסתכלים על הנתון השנתי כעל איתות מסחר. עד שהדוח מתפרסם, נתוני הצריכה, האשראי והתעסוקה כבר ידועים ומגולמים במחירים.

והוא נשבר כשמניחים שעוני פוגע בכל החברות באותה מידה. חלק מהחברות מרוויחות מצרכן רגיש למחיר. הניתוח צריך להיות ברמת החברה, לא ברמת הכותרת. מי שרוצה ללמוד לנתח חברה ברמה הזאת, מהמחזור דרך השוליים ועד המכפיל, יכול להעמיק בקורס השקעות ערך או להתחיל מקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

איך נקבע קו העוני בישראל?

ביטוח לאומי מגדיר משק בית כעני כשההכנסה הפנויה שלו, מותאמת לגודל המשפחה, נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית. זו הגדרה יחסית, ולכן היא מודדת בעיקר פערים ולא רק רמת חיים מוחלטת. הנתונים מתפרסמים פעם בשנה בדוח ממדי העוני.

האם דוח העוני משפיע על הבורסה ביום הפרסום?

לרוב לא באופן מורגש. הדוח מתאר את השנה הקודמת, והשוק כבר קיבל בזמן אמת נתונים על צריכה, תעסוקה ואשראי. הערך שלו למשקיע הוא בהבנת מגמות ארוכות.

אילו ענפים רגישים יותר לעוני מקומי?

ענפים שמוכרים לצרכן הישראלי: קמעונאות, מזון, מוצרים לא חיוניים, ובמידה מסוימת גם בנקים דרך האשראי לצרכנים. חברות שמרוויחות בעיקר מייצוא חשופות פחות, בעיקר דרך שוק העבודה.

האם עוני גבוה הוא סיבה לא להשקיע בבורסה בתל אביב?

עוני הוא גורם אחד בין רבים, ואינו מנבא לבדו תשואות. הוא רלוונטי יותר לניתוח של חברות ספציפיות שתלויות בצרכן המקומי מאשר להחלטה על השוק כולו. החלטות השקעה כדאי לבסס על ניתוח רחב ועל פיזור, לא על נתון מאקרו בודד.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.