השקעות בתקופות מלחמה

ב-9 באוקטובר 2023, יומיים אחרי פרוץ המלחמה, בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת מט״ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. השקל כבר חצה אז את רף 4 השקלים לדולר, והבורסה בתל אביב נפלה בחדות בימי המסחר הראשונים. מי שמכר באותם ימים קיבע הפסד. מי שהחזיק תיק מפוזר ולא נגע בו, ראה את מדדי הדגל חוזרים לרמות שמעל אלו שלפני המלחמה עוד במהלך 2024. זה הלקח המרכזי בשאלת מלחמה ובורסה, ואוקטובר 2023 הוא המקרה הטרי ביותר שאפשר ללמוד ממנו.

זו התשובה הקצרה לשאלה איך משקיעים בזמן מלחמה: לא משנים את התוכנית בגלל הכותרות, אלא בונים מראש תיק שיכול לספוג זעזוע מקומי. כל השאר הוא פרטים, והפרטים חשובים.

מלחמה ובורסה: מה קורה בתל אביב כשפורצת מלחמה?

ברוב האירועים הביטחוניים בישראל הדפוס דומה. בימים הראשונים יש ירידות חדות ותנודתיות (Volatility) גבוהה, כי אף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך ומה המחיר הכלכלי. משקיעים זרים מקטינים חשיפה והשקל נחלש. אחר כך השוק עובר מתמחור של פחד לתמחור של נזק כלכלי בפועל, ושם מתחילה ההתאוששות או ההידרדרות.

אוקטובר 2023 התאים לדפוס הזה כמעט בדיוק.

אחרי השלב הראשון, השוק מתחיל לתמחר את הנזק במקום את הפחד. השאלות הופכות קונקרטיות: כמה יגדל הגירעון, מה יקרה לדירוג האשראי, אילו ענפים ייפגעו לאורך זמן.

במלחמה שהתחילה ב-2023 הנזק הכלכלי היה אמיתי. במהלך 2024 הורידו שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות את דירוג האשראי (Credit Rating) של ישראל, והגירעון התקציבי זינק בגלל הוצאות הביטחון והסיוע. ובכל זאת, מדדי המניות המקומיים התאוששו. הסיבה: שוק מניות מסתכל קדימה, על רווחי חברות בשנים הבאות, ולא על הכותרת של הבוקר.

אין בזה הבטחה שהתרחיש יחזור. זה רק מזכיר שהתגובה הראשונית של השוק היא בדרך כלל הרגע הגרוע ביותר לקבל החלטות.

למה השקל נחלש, ולמה זה דווקא עוזר לחלק מהמשקיעים

כשפורצת מלחמה, הביקוש לשקלים יורד והביקוש לדולרים עולה. הפיחות באוקטובר 2023 היה חד מספיק כדי שבנק ישראל יתערב בהיקף חסר תקדים.

כאן נכנס פרט שהרבה משקיעים מפספסים. מי שמחזיק קרן מחקה על S&P 500 או מדד עולמי שאינה מגודרת מטבע, מרוויח מהפיחות בשקלים. אם מדד בחו״ל נשאר במקום והדולר עולה ב-5%, שווי ההחזקה בשקלים עולה בכ-5%. במילים אחרות, החשיפה הדולרית בתיק היא סוג של ביטוח טבעי מפני תרחיש ישראלי רע.

זה עובד גם בכיוון ההפוך. כשהמתיחות יורדת והשקל מתחזק, אותה חשיפה פוגעת בתשואה השקלית. לכן גידור מטבע הוא החלטה, לא ברירת מחדל. אפשר לעקוב אחרי השער בכלי שער החליפין.

דוגמה מספרית: שני תיקים באותו חודש קשה

הדוגמה הבאה היא היפותטית להמחשה בלבד, והמספרים בה אינם נתוני שוק אמיתיים.

נועה, 34 מחיפה, מחזיקה 200,000 ₪ בתיק מסחר בבנק. נניח חודש שבו מניות ישראל יורדות ב-12%, מדד עולמי יורד ב-2% בדולרים, והדולר מתחזק ב-5% מול השקל.

בתיק ב׳ החלק העולמי אף עלה מעט בשקלים, כי עליית הדולר קיזזה את הירידה בחו״ל ויותר מזה. החלק המקומי ירד, אבל הוא רק 30% מהתיק. ההפרש בין התיקים הוא לא תוצאה של תזמון או ניחוש. הוא נקבע שנים קודם, ביום שבו נבנה ההרכב.

אילו ענפים נפגעים ואילו נהנים בזמן לחימה

תיירות, תעופה, מסעדנות ובנייה נוטים להיפגע ראשונים. חלק מהסיבה הוא ביקוש, וחלק הוא כוח אדם: גיוס מילואים נרחב ומחסור בעובדים עוצרים פרויקטים.

ענפי הביטחון, חלק מהסייבר וחברות עם הכנסות בעיקר מחו״ל מושפעים הרבה פחות, ולפעמים אף נהנים. חברה ישראלית שמוכרת בדולרים ומדווחת בשקלים נהנית מהפיחות.

הטעות הנפוצה היא לרוץ לקנות את מה שכבר עלה. עד שהכותרות מדברות על מניות הביטחון, חלק גדול מהציפיות כבר מגולם במחיר. ניתוח ענפי מועיל יותר כשבודקים מבנה הכנסות, חוב ותלות בשוק המקומי, ופחות כשמגיבים לחדשות.

האם למכור הכל ולשבת במזומן עד שייגמר?

ברוב המקרים לא. מכירה בזמן מלחמה מחייבת שתי החלטות נכונות, יציאה וחזרה, ובאוקטובר 2023 מי שיצא בימים הראשונים מכר קרוב לשפל. בנוסף, מכירה ברווח מפעילה מס רווח הון. שינוי בתיק מוצדק כשהכסף דרוש בקרוב או כשהתיק מרוכז מדי, לא בגלל הכותרות.

זה הדחף הטבעי, ובדרך כלל הוא יקר. יש שתי החלטות בתוך מכירה כזו: מתי לצאת ומתי לחזור. גם מי שמצליח בראשונה, נוטה להיכשל בשנייה, כי אין צלצול שמודיע שהסכנה חלפה.

יש גם מחיר מס. מכירה ברווח מחייבת מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, כך שיציאה מהשוק בפאניקה עלולה לשלם מס שלא היה משולם אחרת. במחשבון מס רווחי הון אפשר לראות את ההשפעה מראש.

מצבים שבהם כן כדאי לחשוב על שינוי: כשהכסף נדרש בשנה-שנתיים הקרובות, כשהתיק מרוכז במניה אחת או בענף רגיש, או כשמגלים שרמת הסיכון גבוהה ממה שמסוגלים לשאת נפשית. במקרים האלה השינוי נכון, אבל הוא תיקון של תיק שלא התאים מלכתחילה ולא תגובה למלחמה.

איך מכינים את התיק מראש לתקופה ביטחונית

המשמעות המעשית של כל זה היא הכנה בזמן רגיעה:

1. כרית ביטחון במזומן, פיקדון או מק״מ, בגובה כמה חודשי הוצאות. היא מאפשרת לא למכור מניות ברגע הגרוע.
2. פיזור גאוגרפי אמיתי, כך שחלק משמעותי מהתיק חשוף לשווקים ומטבעות מחוץ לישראל.
3. החלטה מודעת על גידור מטבע, לפי ההוצאות העתידיות שלכם בשקלים.
4. חיסכון ארוך טווח כמו קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה, שבו פשוט לא נוגעים במסלול בגלל אירוע ביטחוני.

מי שבנה את כל אלה, יכול לעבור ירידות של עשרות אחוזים בחלק המקומי בלי לאבד שינה. מי שלא, יגלה את זה בדיוק כשהכי קשה לתקן. רקע מסודר על בניית תיק כזה יש בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

האם הבורסה בתל אביב תמיד מתאוששת אחרי מלחמה?

ברוב האירועים הביטחוניים של העשורים האחרונים השוק המקומי התאושש בתוך חודשים עד שנים, כולל אחרי אוקטובר 2023. אבל ביצועי עבר אינם מבטיחים את העתיד, ומלחמה ארוכה או משבר כלכלי עמוק יכולים לשנות את התמונה. לכן לא כדאי לבנות תיק שכל כולו תלוי בתרחיש אחד.

האם כדאי להמיר חיסכון לדולרים כשהמצב מתחמם?

המרה בלחץ מתבצעת בדרך כלל אחרי שהשקל כבר נחלש, כלומר בשער גרוע. חשיפה דולרית כדאי לבנות בהדרגה ולפי צורך, למשל דרך השקעה במדדים בחו״ל. מי שההוצאות שלו בשקלים צריך לזכור שגם התחזקות של השקל היא תרחיש אפשרי.

מה קורה לקרן ההשתלמות ולפנסיה בזמן מלחמה?

המסלולים ממשיכים להיות מנוהלים לפי מדיניות ההשקעה שלהם, ורובם מפוזרים בין ישראל לחו״ל. ירידות זמניות בחיסכון ארוך טווח הן חלק מהדרך. מעבר למסלול סולידי אחרי ירידה נוטה לקבע את ההפסד.

האם מניות ביטחוניות הן הגנה טובה בזמן מלחמה?

לפעמים הן מחזיקות טוב יותר מהשוק, אבל הן גם יכולות להיות מתומחרות ביוקר דווקא בגלל הציפיות. ריכוז בענף אחד מחליף סיכון אחד בסיכון אחר. ההגנה האמינה יותר היא פיזור.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.