השקעה בטכנולוגיה מתקדמת

בין מרץ 2000 לאוקטובר 2002 מדד הנאסד״ק איבד כמעט 80% מערכו. האינטרנט לא נעלם, הוא רק התברר כיקר מדי ביחס לרווחים שהיו אז. זה השיעור הראשון בהשקעה בטכנולוגיה מתקדמת: אפשר לצדוק לגמרי לגבי הטכנולוגיה ועדיין להפסיד כסף, אם משלמים מחיר שמגלם עשר שנים של הצלחה מראש. לרוב המשקיעים הדרך השפויה היא קרן מפוזרת על מדד טכנולוגי, בנתח מוגדר מהתיק, ורק מעליה חשיפה ממוקדת לתחומים כמו בינה מלאכותית, שבבים, ענן וסייבר.

מה נחשב טכנולוגיה מתקדמת ומה סתם חברה עם אפליקציה

המונח רחב מדי. בפועל כדאי לחלק לארבע שכבות:

1. תשתית חומרה: שבבים, ציוד לייצור שבבים, שרתים ומרכזי נתונים. עסקים עתירי הון ומחזוריים מאוד.
2. תשתית תוכנה וענן: פלטפורמות ענן, מסדי נתונים, כלי פיתוח. הכנסות חוזרות ושולי רווח גבוהים.
3. אבטחת סייבר: תחום שבו לישראל יש נוכחות חזקה במיוחד, עם ביקוש שקשור פחות למחזור הכלכלי.
4. יישומים: חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית או בטכנולוגיה אחרת כדי למכור מוצר. כאן התחרות הכי קשה והחפיר הכי דק.

השכבות מתנהגות אחרת במחזור. יצרני שבבים יכולים לעלות בחדות כשכולם בונים מרכזי נתונים, ולרדת בחדות כשההזמנות מתקררות. חברת תוכנה עם חוזים שנתיים נפגעת לאט יותר.

למה חברות טכנולוגיה מתומחרות כל כך גבוה

כי המודל העסקי שלהן יכול לגדול בלי שהעלויות יגדלו באותו קצב. חברת תוכנה שמוכרת עוד מנוי כמעט לא משלמת על ייצור. כשזה עובד, שולי הרווח מתרחבים שנה אחרי שנה.

השוק יודע את זה ומתמחר מראש. הבעיה היא שהתמחור הזה רגיש מאוד לריבית. כשהריבית עולה, רווחים רחוקים שווים היום פחות. זה בדיוק מה שקרה ב-2022, כשהנאסד״ק ירד בכשליש בשנה אחת, בזמן שרוב החברות המשיכו לצמוח.

דוגמה מספרית: למה קצב הצמיחה שווה כל כך הרבה

שתי חברות תוכנה היפותטיות, שתיהן עם הכנסות של 500 מיליון דולר היום. המספרים להמחשה בלבד.

אם בעוד חמש שנים השוק ייתן לשתיהן מכפיל רווח של 25, חברה א׳ תהיה שווה כ-9.3 מיליארד דולר וחברה ב׳ כ-4 מיליארד. זה מסביר למה משקיעים מוכנים לשלם על א׳ פי שניים ויותר כבר היום.

אבל עכשיו התרחיש השני. אם הצמיחה של א׳ תאט ל-15% כבר מהשנה השנייה, ההכנסות בשנה החמישית יגיעו לכ-1.14 מיליארד בלבד, והשווי יירד בכ-40%. מניות צמיחה לא נענשות על הפסד. הן נענשות על האטה.

איך בודקים חברת טכנולוגיה לפני שקונים

כמה מדדים שאנליסטים חוזרים אליהם שוב ושוב:

צמיחה בהכנסות ומקורה. צמיחה אורגנית שווה יותר מצמיחה דרך רכישות. כדאי לבדוק גם שיעור שימור לקוחות, כלומר האם לקוחות קיימים מגדילים את ההוצאה שלהם.

שולי רווח גולמי. בחברת תוכנה טובה הם גבוהים מאוד. שוליים נמוכים מרמזים שהמוצר דומה יותר לשירות או לחומרה.

כלל ה-40. צמיחה בהכנסות ועוד שולי תזרים מזומנים חופשי. חברה שמגיעה ל-40% ומעלה נחשבת מאוזנת בין צמיחה לרווחיות.

תגמול מבוסס מניות. בחברות טכנולוגיה רבות הוא גבוה מאוד ומדלל את בעלי המניות. רווח מתואם שמתעלם ממנו מייפה את התמונה.

מכפיל מכירות מול קצב צמיחה. מכפיל גבוה יכול להיות מוצדק, אבל רק אם הצמיחה נמשכת. כשהשניים לא מסתדרים, זה סימן אזהרה.

קרן סל או מניות בודדות

לדעתי, לרוב האנשים עדיף להתחיל מקרן. בטכנולוגיה הפער בין המנצחות למפסידות עצום, וקשה מאוד לזהות מראש מי תהיה המנצחת. קרן על מדד טכנולוגי רחב או על הנאסד״ק 100 תופסת את המנצחות כמעט אוטומטית, כי משקלן במדד גדל ככל שהן גדלות.

מצד שני, קרנות נושאיות צרות (רק רובוטיקה, רק מחשוב קוונטי) נוטות להיות מושקות דווקא אחרי ריצה גדולה, וגובות דמי ניהול גבוהים יותר. מי שקונה אותן צריך להבין שהוא מהמר על נושא ולא מפזר.

מה שרוב המשקיעים מפספסים הוא שהסיכון הגדול בטכנולוגיה אינו רק ירידה חדה, אלא תקופה ארוכה של דשדוש. מי שקנה את מדד הנאסד״ק בשיא של שנת 2000 חיכה בערך 15 שנה כדי לחזור לאותה נקודה, בלי לספור דיבידנדים. משקיע שמפקיד סכום קבוע כל חודש סובל מזה פחות, כי הוא קונה גם במחירים הנמוכים. לכן השקעה חודשית קבועה מתאימה לסקטור הזה במיוחד, יותר מכניסה חד פעמית בסכום גדול אחרי חדשות מלהיבות.

כמה טכנולוגיה צריך בתיק

משקיע שמחזיק קרן על S&P 500 כבר חשוף לטכנולוגיה בשיעור גבוה מאוד, כי חברות הטכנולוגיה הגדולות הן המשקלות הכבדים במדד. הוספת קרן נאסד״ק מעל זה מגדילה את הריכוז.

דוגמה: משקיע היפותטי בן 32 מחיפה, עם 1,500 ₪ בחודש. הוא יכול לשים 1,200 ₪ בקרן על מדד עולמי רחב ו-300 ₪ בקרן טכנולוגיה. כך הוא מקבל הטיה לטכנולוגיה, בלי שירידה של 50% בסקטור תמחק לו את חצי התיק.

מבחינת מס, רווח הון בישראל ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי. מי שמחזיק את ההשקעה בתוך קרן השתלמות, פטור ממס אחרי שש שנים, אבל שם הבחירה מוגבלת למסלולים שהקרן מציעה.

שאלות נפוצות

האם מאוחר מדי להשקיע בבינה מלאכותית?

אף אחד לא יודע. מה שידוע הוא שחלק גדול מהציפיות כבר מגולם במחירים של החברות הבולטות. מי שנכנס עכשיו צריך להיות מוכן לתנודות חדות, ולהחזיק את החשיפה כחלק קטן מתיק מפוזר.

האם מניות סייבר ישראליות הן דרך טובה לחשיפה?

הן מאפשרות חשיפה לתחום שבו לישראל יש מומחיות, אבל ריכוז בכמה חברות מאותו ענף הוא סיכון. קרן סייבר גלובלית מפזרת יותר, ומניות בודדות מתאימות רק למי שקורא את הדוחות.

מה ההבדל בין קרן נאסד״ק 100 לקרן טכנולוגיה?

נאסד״ק 100 כולל את 100 החברות הגדולות שאינן פיננסיות בבורסת הנאסד״ק, כך שיש בו גם חברות צריכה ובריאות. קרן טכנולוגיה סקטוריאלית מרוכזת יותר, ולכן גם תנודתית יותר.

איך יודעים שיש בועה?

אין מבחן אחד. סימני אזהרה נפוצים הם מכפילי מכירות קיצוניים לחברות שהצמיחה שלהן מאטה, גל הנפקות של חברות בלי הכנסות, ומשקיעים שקונים כי המחיר עולה ולא בגלל העסק.

מי שרוצה ללמוד לנתח דוחות של חברות צמיחה ולבנות תיק מאוזן, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.