מכללת סקילס

השקעה באסיה – יתרונות וסיכונים

מדד הניקיי היפני הגיע לשיא בסוף 1989, ורק בפברואר 2024 הצליח לעבור אותו. 34 שנה. זו התזכורת הכי חדה לכך שצמיחה כלכלית ותשואה בבורסה הן לא אותו דבר. השקעה באסיה נותנת חשיפה לחלק גדול מאוכלוסיית העולם, למעמד ביניים שמתרחב ולשרשראות הייצור של שבבים ואלקטרוניקה. הסיכונים הם פוליטיים, מטבעיים וממשל תאגידי חלש במקומות מסוימים. לרוב המשקיעים הישראלים הדרך הנכונה היא קרן רחבה שמחזיקה כמה מדינות, בנתח מוגבל מהתיק.

אסיה היא לא שוק אחד

כשאומרים השקעה באסיה, מערבבים שווקים שונים לגמרי:

שוקסוגמה מאפיין אותו
יפןמפותחחברות תעשייה ויצוא, ריבית נמוכה לאורך עשורים, שינוי בממשל התאגידי בשנים האחרונות
סיןמתעוררשוק ענק עם מעורבות ממשלתית גבוהה וסיכון רגולטורי
הודומתעוררצמיחה דמוגרפית ומעמד ביניים מתרחב, תמחור גבוה יחסית
טייוואןמתעוררריכוז גבוה בשבבים, סיכון גיאופוליטי
דרום קוריאהמתעורראלקטרוניקה, רכב ותעשייה כבדה, קונגלומרטים משפחתיים

מדד השווקים המתעוררים של MSCI, שעליו עוקבות קרנות רבות, מושפע בעיקר מסין, טייוואן, הודו ודרום קוריאה. יפן לא כלולה בו, כי היא מוגדרת שוק מפותח. מי שקונה קרן שווקים מתעוררים וחושב שקיבל את כל אסיה, טועה.

היתרונות: למה בכלל להסתכל מזרחה

דמוגרפיה ומעמד ביניים. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה באסיה. בהודו ובדרום מזרח אסיה האוכלוסייה צעירה, ועוד מאות מיליוני אנשים יעברו בעשורים הקרובים לרמת צריכה של מעמד ביניים.

ריכוז של שרשרת הייצור. חלק גדול מהשבבים המתקדמים בעולם מיוצר בטייוואן ובדרום קוריאה. מי שמשקיע בבינה מלאכותית דרך חברות אמריקאיות תלוי בעקיפין בשרשרת הזו ממילא.

פיזור. התיק הטיפוסי של משקיע ישראלי צעיר מרוכז בארה״ב. אסיה נעה לפעמים בכיוון אחר, בגלל מחזורים כלכליים ומדיניות מוניטרית שונים.

תמחור. בחלק מהשווקים, בעיקר סין ודרום קוריאה, מכפילי הרווח נמוכים בהרבה מאשר בארה״ב. זה לא אומר שהם זולים באמת, אבל זה אומר שהציפיות נמוכות.

הסיכונים: מה שמצגות על צמיחה לא מספרות

סיכון רגולטורי ופוליטי. בסין הממשלה יכולה לשנות את כללי המשחק בין לילה. בסוף 2020 ההנפקה של Ant Group נעצרה ברגע האחרון, ובשנה שאחריה הגיע גל רגולציה על חברות טכנולוגיה וחינוך פרטי. משקיעים איבדו חלק גדול מהשקעתם בלי שהעסקים עצמם קרסו.

מבנה המניות. חברות סיניות רבות שנסחרות בארה״ב משתמשות במבנה VIE, שבו המשקיע מחזיק בחברת קש מחוץ לסין ולא בחברה עצמה. במצב קיצון, הזכויות בפועל לא ברורות.

ממשל תאגידי. קונגלומרטים משפחתיים בקוריאה, ובעלי שליטה בחלק מהשווקים האחרים, לא תמיד פועלים לטובת בעלי מניות המיעוט. זה אחד ההסברים לכך שהשוק הקוריאני נסחר במכפילים נמוכים לאורך שנים.

מטבע. ירידה חדה של מטבע מקומי מול הדולר ומול השקל יכולה למחוק את כל התשואה. במשבר האסייתי של 1997 כמה מטבעות איבדו חלק גדול מערכם בתוך חודשים.

גיאופוליטיקה. המתיחות בין ארה״ב לסין, כולל מכסים ומגבלות על ייצוא שבבים שהחמירו גם בתקופת הנשיא דונלד טראמפ, משפיעה ישירות על חברות בשני הצדדים. והשאלה הטייוואנית היא סיכון שקשה לתמחר.

דוגמה: כמה אסיה בתיק של משפחה מפתח תקווה

נניח זוג היפותטי בני 40 מפתח תקווה, עם תיק השקעות של 300,000 ₪ בנוסף לחיסכון הפנסיוני. המספרים להמחשה בלבד.

אפשרות א׳: הכול בקרן על מדד עולמי כמו MSCI ACWI. בתוכה כבר יש יפן ושווקים מתעוררים, בנתח של כ-15% עד 20% ביחד (המשקל משתנה עם הזמן).

אפשרות ב׳: 85% במדד עולמי מפותח ו-15% בקרן שווקים מתעוררים. זה מעלה מעט את החשיפה לאסיה ומוסיף מעט תנודתיות.

אם בשנה מסוימת השווקים המתעוררים יורדים ב-30% והמפותחים עולים ב-10%, התיק באפשרות ב׳ עולה ב-4%, לעומת כ-10% לתיק שכולו מפותח. זה מחיר הפיזור בשנה רעה. בשנה שבה המצב הפוך, הפיזור מרוויח.

לדעתי, לרוב המשקיעים אפשרות א׳ מספיקה. מי שמאמין בסיפור האסייתי יכול להוסיף נתח, אבל כדאי שלא יעלה על 20% עד 25% מרכיב המניות, ושהחשיפה תהיה דרך קרן מפוזרת ולא דרך מדינה אחת.

למי השקעה ייעודית באסיה לא מתאימה

למי שעדיין אין קרן חירום או שמחזיק תיק קטן מאוד. בתיק של כמה עשרות אלפי שקלים, קרן עולמית אחת נותנת פיזור מספיק, ותוספת של קרן אסייתית רק מסבכת את המעקב ומוסיפה דמי ניהול.

גם למי שיצטרך את הכסף בתוך שלוש עד חמש שנים, למשל להון עצמי לדירה. שווקים מתעוררים יכולים לרדת ב-30% ויותר ולהישאר שם שנים, וזה לא הזמן לגלות את זה.

ולמי שבודק את התיק כל יום ונלחץ מכל ירידה. התנודתיות באסיה גבוהה מזו של המדדים האמריקאיים, ומי שמוכר בפאניקה בנקודה הנמוכה הופך הפסד זמני להפסד קבוע.

איך ישראלי משקיע באסיה בפועל

קרן מחקה ישראלית. יש קרנות מחקות ובורסאיות בישראל על מדדים של שווקים מתעוררים, יפן והודו. נקנות בשקלים דרך תיק המסחר בבנק, והמס מנוכה אוטומטית.

קרן סל זרה רשומה באירלנד. בדרך כלל דמי ניהול נמוכים יותר, בלי חשיפה למס העיזבון האמריקאי שחל על קרנות רשומות בארה״ב מעל 60 אלף דולר. דורשת חשבון שמאפשר מסחר בחו״ל.

מניות בודדות. מתאים רק למי שמבין את הדוחות, את מבנה הבעלות ואת הסיכון הרגולטורי של כל מדינה.

מבחינת מס, רווח הון ממוסה בישראל ב-25% על הרווח הריאלי. דיבידנד מחברה זרה ממוסה ב-25%, ומס שנוכה במקור בחו״ל ניתן לזיכוי בכפוף לכללים. מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות נפוצות

האם הודו היא הסין הבאה?

לגבי צמיחה כלכלית, ייתכן. לגבי תשואה בבורסה, לא בטוח. השוק ההודי כבר מתמחר צמיחה גבוהה, ומכפילי הרווח שם גבוהים בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים. צמיחה שכבר במחיר לא מייצרת תשואה עודפת.

האם כדאי לקנות מניות סיניות אחרי ירידות?

ירידה חדה לא הופכת מניה לזולה אם הסיכון הרגולטורי לא השתנה. מי ששוקל זאת צריך לקבל שהממשלה היא שחקן מרכזי בכל השקעה בסין, ולשמור על נתח קטן מהתיק.

האם יפן נחשבת השקעה באסיה?

גאוגרפית כן, אבל מבחינת מאפייני השוק היא קרובה יותר למערב: שוק מפותח, מטבע חזק יחסית ואוכלוסייה מזדקנת. היא לא כלולה בקרנות שווקים מתעוררים.

מה סיכון המטבע למשקיע ישראלי?

הקרן קונה מניות ביין, ברופי או ביואן, ומחשבת את שוויה בדולר ואחר כך בשקל. כל שינוי בשערים בדרך משפיע על התשואה בשקלים. את השערים העדכניים אפשר לבדוק במחשבון שערי המטבע.

מי שרוצה לבנות תיק גלובלי מפוזר עם הבנה של כל רכיב, יכול להתחיל בקורס השקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.