השקעה במדינות עם צמיחה דמוגרפית

ב-2023 הודיע האו״ם שהודו עקפה את סין והפכה למדינה המאוכלסת בעולם. שנה קודם לכן, ב-2022, אוכלוסיית סין התכווצה לראשונה מזה עשרות שנים. שני הנתונים האלה הפכו את הצמיחה הדמוגרפית לנושא חם אצל משקיעים, אבל הקשר בין אוכלוסייה צעירה וגדלה לבין תשואה בבורסה חלש בהרבה ממה שנדמה.

בקצרה: צמיחה דמוגרפית יכולה לתמוך בצמיחה כלכלית, אבל תשואת המניות תלויה במחיר ששילמתם, בממשל התאגידי ובמטבע. מי שקונה סיפור דמוגרפי בלי לבדוק את שלושת אלה, קונה בעיקר סיפור.

למה אוכלוסייה צעירה נחשבת למנוע צמיחה?

הרעיון נקרא דיבידנד דמוגרפי. כשאחוז גבוה מהאוכלוסייה בגיל עבודה, ויש פחות תלויים יחסית, יש יותר ידיים שמייצרות, יותר חיסכון ויותר צריכה. דרום קוריאה וסין בעשורים של הצמיחה המהירה שלהן הן הדוגמאות הקלאסיות.

אבל המנגנון לא אוטומטי. אוכלוסייה צעירה בלי חינוך, תשתיות ותעסוקה יכולה להפוך לאבטלה גבוהה ולאי-יציבות. הדמוגרפיה נותנת פוטנציאל. המדיניות קובעת אם הוא מתממש.

הפער שרוב המשקיעים מפספסים: צמיחת תמ״ג אינה תשואת מניות

זו הנקודה החשובה ביותר בנושא. סין היא הדוגמה הבולטת: במשך שנים ארוכות הכלכלה שלה צמחה בקצב מרשים, ובכל זאת משקיעים בשוק המניות הסיני חוו תקופות ארוכות של תשואה מאכזבת.

למה זה קורה?

כי הרבה מהצמיחה נלקחת על ידי חברות פרטיות שאינן נסחרות, על ידי הנפקות חדשות שמדללות את בעלי המניות הקיימים, או על ידי חברות בשליטת המדינה שמטרתן אינה בהכרח למקסם רווח למשקיעי מיעוט. בנוסף, כשכולם יודעים שמדינה צומחת, המחיר כבר מגלם את זה. הודו, למשל, נסחרת בשנים האחרונות במכפילים גבוהים יחסית לשווקים מתעוררים אחרים, דווקא בגלל שהסיפור שלה מוכר.

אילו מדינות נחשבות לבעלות צמיחה דמוגרפית?

בלי להיכנס לתחזיות מספריות, התמונה הכללית ידועה. הודו, אינדונזיה, הפיליפינים, מצרים ורוב מדינות אפריקה שמדרום לסהרה נהנות מאוכלוסייה צעירה וגדלה. וייטנאם עדיין צעירה יחסית, אבל מזדקנת מהר.

בצד השני נמצאות יפן, איטליה, דרום קוריאה וסין, שבהן האוכלוסייה מזדקנת ובחלקן כבר מתכווצת.

וישראל? שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה ב-OECD, כך שמבחינה דמוגרפית היא יוצאת דופן בין המדינות המפותחות. זה לא הופך את הבורסה בתל אביב להשקעה דמוגרפית אוטומטית, אבל זה פרט שכדאי להכיר.

אילו ענפים נהנים ישירות מאוכלוסייה צעירה?

אם הטיעון הדמוגרפי נכון, הוא אמור להופיע קודם כל בענפים מסוימים. בנקים ומוסדות אשראי צומחים כשמיליוני אנשים פותחים חשבון ראשון, לוקחים משכנתא או הלוואה לרכב. חברות צריכה בסיסית, מזון, טלקום ותשלומים דיגיטליים נהנות מבסיס לקוחות שמתרחב כל שנה. גם נדל״ן למגורים ותשתיות בנייה נדרשים כשמשפחות חדשות נוצרות.

הבעיה היא שבשווקים האלה חלק מהחברות הגדולות בענפים הללו נמצאות בשליטה ממשלתית או משפחתית, והאינטרס של בעל השליטה לא תמיד חופף לזה של משקיע המיעוט. לכן לפני שמתאהבים בענף, שווה לבדוק מי שולט בחברות הגדולות בו ואיך הן מחלקות רווחים.

איך ישראלי משקיע בפועל במדינות האלה

רוב השווקים האלה קשים לגישה ישירה, ולכן הדרך המעשית היא קרנות מחקות:

שימו לב שמדד שווקים מתעוררים רחב אינו השקעה דמוגרפית טהורה. חלק גדול ממנו בסין, טייוואן ודרום קוריאה, שהן כלכלות מזדקנות. מי שרוצה להטות לדמוגרפיה צעירה צריך להוסיף רכיב ממוקד, ולהבין שזה מגדיל את הסיכון.

דוגמה מספרית: כמה מקום לתת לזה בתיק

הדוגמה היפותטית ולהמחשה בלבד.

מיכל, בת 38 מבאר שבע, מחזיקה תיק של 300,000 ₪: 70% מדד עולמי מפותח, 20% ת״א 125 ו-10% אג״ח. היא משתכנעת בטיעון הדמוגרפי ושוקלת להוסיף רכיב.

אם תעביר 10% מהתיק, כלומר 30,000 ₪, לקרן שווקים מתעוררים ועוד חלק קטן לקרן על הודו, תקבל הטיה מורגשת בלי לסכן את היציבות. נניח ששווקים מתעוררים יורדים ב-30% בשנה רעה, תרחיש שקרה בעבר. הפגיעה בתיק כולו מאותו רכיב תהיה כ-9,000 ₪, כלומר 3%. כואב, אבל נסבל.

אם לעומת זאת תשים 40% מהתיק בסיפור הדמוגרפי, אותה שנה רעה תוריד 36,000 ₪ רק מהרכיב הזה. ההבדל בין הימור מחושב לבין הימור על כל הקופה נקבע בגודל הפוזיציה, לא בנכונות הסיפור.

מתי הטיעון הדמוגרפי נשבר

שלושה תרחישים חוזרים:

מטבע. מדינות צעירות סובלות לא פעם מאינפלציה גבוהה ומפיחות. תשואה של 12% במטבע מקומי יכולה להפוך לאפס בשקלים אם המטבע נחלש באותו שיעור.

פוליטיקה ורגולציה. הלאמות, הגבלות על הוצאת הון והתערבות ממשלתית בחברות גדולות פוגעות קודם כל במשקיעים זרים.

תמחור. כשהסיפור ידוע לכולם, הוא כבר במחיר. התשואה העודפת מגיעה בדרך כלל ממה שהשוק עדיין לא מתמחר, לא מכותרת שכולם קראו.

למי שרוצה לבנות את החלק הגלובלי של התיק בצורה מסודרת, פיזור גאוגרפי נכון הוא נקודת התחלה טובה, והכלים המעשיים נלמדים בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

האם הודו היא השקעה טובה בגלל הדמוגרפיה שלה?

הדמוגרפיה של הודו תומכת בצמיחה ארוכת טווח, אבל השוק ההודי נסחר במכפילים גבוהים יחסית לשווקים מתעוררים אחרים. תשואה עתידית תלויה גם במחיר, בממשל התאגידי ובשער הרופי. לכן הודו יכולה להיות רכיב בתיק, לא תחליף לפיזור.

למה סין צמחה מהר אבל המניות שלה אכזבו?

חלק מהצמיחה עבר לחברות לא נסחרות, חלק לדילול דרך הנפקות, וחלק לחברות בשליטת המדינה. בנוסף, התערבות רגולטורית פגעה בענפים שלמים. זה מראה שצמיחת תמ״ג לבדה אינה מבטיחה תשואה לבעלי המניות.

כמה אחוז מהתיק מקובל להקצות לשווקים מתעוררים?

במדד עולמי לפי שווי שוק השווקים המתעוררים מקבלים משקל צנוע, בערך עשירית. הגדלה משמעותית מעבר לזה היא החלטה מודעת להגדיל סיכון. כדאי לקבוע את הגודל מראש ולא אחרי שנה חזקה.

האם יש מס מיוחד על השקעה בשווקים מתעוררים?

רווח הון ממומש על קרנות כאלה ממוסה בישראל כמו רווח הון רגיל, 25% על הרווח הריאלי ליחיד. על דיבידנדים מחו״ל עשוי לחול ניכוי מס במקור במדינת המקור. מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.