השקעה בחברות צמיחה מוקדמת
משקיע פרטי שמשקיע 20,000 ₪ בכל אחד מעשרה סטארטאפים בשלב סיד צריך להיות מוכן לכך שחלק גדול מהם ייסגרו, כמה יחזירו פחות או בערך את הכסף, ואולי אחד יחזיר פי עשרה או יותר. כל התשואה של התיק תלויה בזה האחד. זה ההבדל העמוק בין השקעה בחברות צמיחה מוקדמת לבין קנייה של מניות בבורסה: הרבה הפסדים קטנים, מעט הצלחות גדולות, כסף שנעול לשנים וכמעט בלי מידע ציבורי. זה יכול להשתלם, אבל רק למי שמשקיע בכמות, בסבלנות ובכסף שהוא באמת יכול להרשות לעצמו לאבד.
מה נחשב חברה בשלב מוקדם
בדרך כלל מדברים על שלושה שלבים לפני שחברה מגיעה לבורסה:
פרה סיד וסיד. יש צוות, רעיון ולפעמים מוצר ראשוני. אין הכנסות משמעותיות. ההשקעה היא בעיקר על האנשים.
סבב A. יש מוצר, לקוחות ראשונים וסימנים שהשוק רוצה אותו. עכשיו צריך כסף כדי להגדיל מכירות.
סבב B ומעלה. יש הכנסות מוכחות, והשאלה היא כמה מהר אפשר לגדול ואם זה יכול להיות רווחי.
ככל שמשקיעים מוקדם יותר, המחיר נמוך יותר והסיכון גבוה יותר. מי שנכנס בסיד מקבל נתח גדול יותר תמורת אותו סכום, אבל גם הסיכוי שהחברה לא תשרוד גבוה בהרבה.
למה התשואה מתנהגת אחרת מבבורסה
במדד מניות, רוב החברות מייצרות תשואה בינונית ומעטות בולטות. בהון סיכון ההתפלגות קיצונית: רוב ההשקעות מפסידות, ומעטות מאוד מחזירות את כל התיק ויותר. קוראים לזה חוק החזקה.
למשקיע הפרטי יש לזה שתי השלכות. הראשונה, השקעה בחברה אחת או שתיים היא כמעט הגרלה. צריך מספר גדול של השקעות כדי שלסיכוי לתפוס מנצחת תהיה משמעות. השנייה, אסור למכור את המנצחת מוקדם מדי. הרבה משקיעים מממשים ברגע הראשון שיש רווח, ומפספסים את החלק שאמור לכסות את כל ההפסדים.
דוגמה: תיק היפותטי של עשר השקעות
משקיע היפותטי מהרצליה משקיע 200,000 ₪, 20,000 ₪ בכל אחת מעשר חברות סיד. אחרי שמונה שנים התמונה נראית כך. המספרים להמחשה בלבד.
| תוצאה | מספר חברות | החזר לכל חברה | סה״כ |
|---|---|---|---|
| נסגרה | 6 | 0 ₪ | 0 ₪ |
| נמכרה בהפסד | 2 | 10,000 ₪ | 20,000 ₪ |
| נמכרה ברווח צנוע | 1 | 60,000 ₪ | 60,000 ₪ |
| הצלחה גדולה | 1 | 400,000 ₪ | 400,000 ₪ |
סך הכול 480,000 ₪ על השקעה של 200,000 ₪ לאורך שמונה שנים, תשואה שנתית של כ-11.6%. נשמע מצוין.
עכשיו תורידו את ההצלחה הגדולה. התיק מחזיר 80,000 ₪ בלבד, הפסד של 60%. ההבדל בין תיק מצוין לתיק הרסני הוא חברה אחת. לכן גודל התיק ומספר ההשקעות חשובים יותר מכמעט כל ניתוח של חברה בודדת.
איך משקיע פרטי בישראל יכול להשתתף
השקעה ישירה כאנג׳ל. דורשת קשרים, ידע, זמן לבדיקות וסכומים משמעותיים. לרוב מיועדת למשקיעים שעומדים בהגדרת משקיע כשיר, שהתנאים שלה נקבעים בחוק ומתעדכנים מעת לעת.
קבוצות אנג׳לים וסינדיקטים. משקיע מוביל מביא עסקה, ואחרים מצטרפים בסכומים קטנים יותר. חוסך חלק מהעבודה, אבל תלוי באיכות המוביל.
פלטפורמות מימון המונים. פועלות בישראל תחת הסדרה של רשות ניירות ערך, ומאפשרות השקעה בסכומים קטנים יחסית. הנגישות גבוהה, אבל הבחירה של אילו חברות מגיעות לפלטפורמה אינה בהכרח הטובה ביותר בשוק.
קרנות הון סיכון. דרך מקצועית ומפוזרת, אבל לרוב פתוחה רק למשקיעים גדולים, עם דמי ניהול ודמי הצלחה משמעותיים.
מניות צמיחה קטנות בבורסה. לא בדיוק סטארטאפ, אבל חברות בשלב מוקדם יחסית שנסחרות ויש להן נזילות ודיווח. למי שרוצה את הסיפור בלי לנעול את הכסף, זו חלופה ששווה לשקול.
מה בודקים לפני שמשקיעים
בשלב כה מוקדם אין דוחות לנתח, ולכן הבדיקה שונה. הדברים שחוזרים אצל משקיעים מנוסים:
- הצוות: האם הם מבינים לעומק את הבעיה, והאם כבר בנו משהו בעבר.
- גודל השוק: האם גם הצלחה מלאה יכולה לייצר חברה גדולה.
- ראיות ראשונות: לקוחות משלמים, שימוש חוזר, מכתבי כוונות.
- תנאי ההשקעה: שווי, סוג המניות, זכויות דילול והעדפה בפירוק.
- כמה זמן הכסף מספיק לחברה ומה תוכנית הגיוס הבאה.
הסעיף הרביעי הוא זה שמשקיעים פרטיים נוטים לדלג עליו. זכויות העדפה של משקיעים מאוחרים יכולות לגרום לכך שגם במכירה של החברה, בעלי המניות הרגילות יקבלו מעט מאוד. על תהליך הבדיקה המלא אפשר לקרוא במדריך בדיקת נאותות לפני השקעה בסטארטאפ.
כמה מהכסף לשים בזה
לדעתי, השקעה בחברות מוקדמות מתאימה רק אחרי שיש קרן חירום, חיסכון פנסיוני מסודר ותיק השקעות נזיל ומפוזר. גם אז, נתח קטן מההון הפנוי, כזה שאפשר לשכוח ממנו לעשר שנים.
מי שיש לו 50,000 ₪ לכל התחום עדיף שיפזר אותם על עשר השקעות קטנות או דרך סינדיקט, מאשר לשים הכול בחברה של חבר.
מבחינת מס, רווח ממכירת מניות בחברה פרטית ממוסה ככלל כרווח הון, 25% על הרווח הריאלי, ו-30% למי שמחזיק 10% ומעלה. הפסד הון מחברה שנסגרה יכול לעיתים לשמש לקיזוז מול רווחי הון אחרים, בכפוף לכללים. יש גם הטבות מס מסוימות להשקעה בחברות מחקר ופיתוח, בתנאים מוגדרים. מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח עד שרואים כסף מהשקעה בסטארטאפ?
לרוב שנים רבות. אקזיט דרך מכירה או הנפקה יכול לקחת חמש עד עשר שנים ויותר, ובדרך אין דרך נוחה למכור את המניות. מי שעשוי להזדקק לכסף בתקופה הזו לא צריך להשקיע אותו כאן.
האם מימון המונים בטוח?
הפלטפורמות מפוקחות, אבל זה לא הופך את ההשקעה לבטוחה. הפיקוח נוגע לגילוי ולתהליך, לא לסיכוי שהחברה תצליח. רוב החברות בשלב מוקדם נכשלות, גם כשהן מגיעות דרך פלטפורמה מוסדרת.
מה ההבדל בין השקעה בסטארטאפ לקניית מניית צמיחה בבורסה?
מניה בבורסה נזילה, מדווחת באופן שוטף ומתומחרת כל יום. השקעה בסטארטאפ נעולה, מבוססת על מידע חלקי ומתומחרת רק בסבב הבא. הסיכון והפוטנציאל גבוהים יותר, אבל גם הקושי לצאת.
האם אפשר לשפר את הסיכויים?
פיזור על מספר גדול של חברות, השקעה לצד משקיעים מנוסים, והקפדה על תנאי השקעה הוגנים. אף אחד מאלה לא מבטל את הסיכון, אבל הם מקטינים את הסיכוי שהתיק כולו תלוי במזל.
מי שרוצה ללמוד לנתח חברות צמיחה, פרטיות וציבוריות, יכול להתחיל בקורס השקעות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.