השקעה באגרות חוב ממשלתיות בחו״ל: חשיפה למטבעות חזקים וממשל יציב

משקיע ישראלי שקונה אג״ח של ממשלת ארה״ב עם תשואה של 4% בשנה יכול לסיים חמש שנים עם רווח של כ-9% בשקלים, או עם רווח של כ-34%, על אותה אג״ח בדיוק. ההבדל כולו בשער הדולר. זו התשובה הקצרה לשאלה מה נותנת השקעה באג״ח ממשלתיות בחו״ל: סיכון אשראי נמוך של ממשלות חזקות, ובמחיר של סיכון מטבע שמשפיע על התוצאה יותר מהריבית עצמה. מי שמגדר את המטבע כדי להיפטר מהסיכון מגלה בדרך כלל שהתשואה מתקרבת לזו של אג״ח שקלית.

לכן ההחלטה האמיתית היא לא בין אג״ח אמריקאית לישראלית, אלא האם אתם רוצים חשיפה למטבע זר בחלק השמרני של התיק.

למה ישראלים מחפשים אג״ח ממשלתיות בחו״ל

יש שלוש סיבות טובות, ואחת פחות טובה.

פיזור מהסיכון הישראלי. הכנסה בשקלים, דירה בישראל, פנסיה שחלק ממנה מושקע בארץ. מי שכל התיק שלו תלוי בכלכלה הישראלית מחפש עוגן מחוץ לה.

מטבע כמגן במשברים. בחלק מהמשברים המקומיים והגלובליים השקל נחלש מול הדולר. החזקה דולרית ריככה אז את הפגיעה בשאר התיק. זה לא קורה בכל משבר, אבל זה קרה מספיק פעמים כדי שמשקיעים יתייחסו לזה ברצינות.

דירוג אשראי. ב-2024 שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג של ישראל. ממשלות כמו גרמניה נהנות מדירוג גבוה יותר.

הסיבה הפחות טובה: תשואה גבוהה יותר. לפעמים אג״ח זרה מציעה תשואה גבוהה מאג״ח ישראלית, אבל כפי שנראה, הפער הזה נוטה להיעלם ברגע שמביאים בחשבון את המטבע.

דוגמה: 200,000 ₪ באג״ח אמריקאית לחמש שנים

הדוגמה להמחשה, והמספרים בדויים. נדב מתל אביב ממיר 200,000 ₪ לדולרים בשער של 3.60 ₪ לדולר ומקבל כ-55,600 דולר. הוא קונה אג״ח של ממשלת ארה״ב עם תשואה של 4% לשנה ומחזיק חמש שנים, כשהריבית מושקעת מחדש.

בתום התקופה יש לו כ-67,600 דולר. כמה זה בשקלים?

החישוב לפני מס ועמלות. הוא מראה דבר אחד בבירור: על פני חמש שנים, תנועה של 10% בשער חשובה כמעט כמו כל הריבית שנצברה.

גידור מטבע: למה אין ארוחות חינם

הפתרון המתבקש הוא לקנות קרן אג״ח זרה עם גידור מטבע. אז השער לא משנה, ונשארים עם הריבית הזרה. או שלא?

עלות הגידור נגזרת בעיקר מהפער בין הריבית במטבע הזר לריבית בשקל. אם הריבית בארה״ב גבוהה מבישראל, הגידור עולה כסף, ובערך בגובה הפער. אם היא נמוכה יותר, הגידור מוסיף תשואה. התוצאה היא שאג״ח זרה מגודרת נותנת לרוב תשואה קרובה לזו של אג״ח ממשלתית ישראלית באותו טווח, בניכוי עלויות.

לדעתי, מי שקונה אג״ח זרה עם גידור מלא קונה בעיקר פיזור של סיכון האשראי, לא תשואה עודפת. זה לגיטימי, אבל כדאי לדעת שזה מה שקונים.

סיכון הריבית: האג״ח הבטוחה שירדה

ב-2022 אג״ח ממשלתיות ארוכות בארה״ב ירדו בשיעורים דו ספרתיים. המדינה לא הייתה בסכנת חדלות פירעון. פשוט הריבית עלתה, ואג״ח ישנות עם קופון נמוך איבדו מערכן.

הכלל: ככל שהאג״ח ארוכה יותר, היא רגישה יותר לשינוי בריבית. אג״ח ל-10 שנים יכולה לרדת בכמה אחוזים על כל עלייה של אחוז בריבית בשוק. מי שמחזיק עד הפדיון יקבל את הקרן, אבל מי שצריך למכור באמצע יכול להפסיד.

ולכן לדעתי אג״ח זרה ארוכה אינה תחליף לכרית ביטחון. כסף שתצטרכו בשנתיים הקרובות מתאים יותר לאג״ח קצרה או למק״מ בשקלים.

ארה״ב, גרמניה או יפן?

ארה״ב. השוק הגדול והנזיל בעולם, ומטבע שנחשב למטבע מקלט. מצד שני, החוב הממשלתי גבוה ועולה, והמדינה איבדה עם השנים את דירוג ה-AAA אצל שלוש הסוכנויות הגדולות.

גרמניה. דירוג גבוה ומשמעת תקציבית שמרנית יחסית. החשיפה היא לאירו, ששער החליפין שלו מול השקל מתנהג אחרת מהדולר, מה שמוסיף פיזור.

יפן. חוב ממשלתי גבוה מאוד ביחס לתוצר, ושנים ארוכות של ריבית אפסית שרק לאחרונה החלה להשתנות. הין התנודתי מוסיף סיכון מטבע משמעותי. למשקיע ישראלי, קשה לראות כאן יתרון ברור על פני שתי האפשרויות האחרות.

מה אנשים מפספסים: כמה דולרים כבר יש לכם

לפני שמוסיפים אג״ח דולרית, כדאי לספור את החשיפה הקיימת. קרן על S&P 500 בתיק המסחר, מסלול מניות בקרן ההשתלמות שחלק ניכר ממנו מושקע בחו״ל, פנסיה עם רכיב זר. אצל שכיר ממוצע בן 40, חלק לא קטן מהחיסכון כבר צמוד לדולר בלי שהוא החליט על זה במפורש.

ויש את עלות ההמרה. בחלק מהבנקים המרווח בהמרת שקלים לדולרים וחזרה אינו זניח, ועל סכום של 200,000 ₪ הוא יכול להגיע למאות שקלים בכל כיוון. על אג״ח שמניבה 4% בשנה, זה חלק מורגש מהתשואה של השנה הראשונה. שווה לבקש מהבנק או מהברוקר את התעריף בכתב לפני ההמרה.

איך קונים בפועל

יש שלוש דרכים עיקריות. קרן מחקה או קרן סל בבורסה בתל אביב שעוקבת אחרי מדד אג״ח ממשלתיות זרות, עם או בלי גידור: הקנייה בשקלים והמס מנוכה במקור. קרן סל זרה, למשל UCITS הרשומה באירלנד: לרוב עלויות נמוכות יותר, אבל דורשת המרת מטבע ובדיקה של הדיווח למס. או אג״ח בודדות דרך ברוקר: שליטה מלאה על מועד הפדיון, אבל פחות נוח לסכומים קטנים.

בכל הדרכים, הריבית ורווח ההון חייבים במס בישראל. שיעורי המס והכללים לנכס זר ולהפרשי שער אינם זהים בהכרח לאלה של אג״ח ישראלית, ולכן כדאי לבדוק את המקרה שלכם עם רואה חשבון או יועץ מס.

מי שרוצה ללמוד איך אג״ח מתומחרות ואיך לשלב אותן בתיק יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים ולהמשיך בקורס ההשקעות. לבדיקת תרחישי שער יש גם את כלי שערי המטבע.

שאלות נפוצות

האם אג״ח ממשלתית אמריקאית בטוחה יותר מאג״ח ממשלתית ישראלית?

מבחינת סיכון אשראי, הדירוג של ארה״ב גבוה מזה של ישראל. אבל למשקיע ישראלי יש בה סיכון מטבע שאין באג״ח שקלית, והוא יכול לגרום להפסד בשקלים גם כשהאג״ח עצמה מרוויחה. לכן בטוחה יותר תלוי בשאלה ממה אתם מנסים להתגונן.

האם כדאי לגדר את המטבע?

תלוי במטרה. מי שרוצה חשיפה לדולר כפיזור מהשקל לא יגדר. מי שרוצה רק פיזור של סיכון האשראי יגדר, ויקבל תשואה שמתקרבת לזו של אג״ח שקלית. אפשר גם לגדר חלק מהסכום.

מה קורה לאג״ח כשהריבית עולה?

המחיר של אג״ח קיימות יורד, וככל שהאג״ח ארוכה יותר, הירידה חדה יותר. מי שמחזיק עד הפדיון יקבל את הקרן והקופונים כמתוכנן. מי שמוכר לפני כן עלול להפסיד, כמו שקרה לרבים ב-2022.

כמה מהתיק כדאי להקצות לאג״ח זרות?

אין מספר נכון לכולם. זה תלוי בכמה מההכנסות וההתחייבויות שלכם צמודות לשקל, בכמה חשיפה למטבע זר כבר יש לכם דרך מניות חו״ל ופנסיה, ובאופק ההשקעה. מי שכבר מחזיק הרבה מניות זרות לא מקבל מאג״ח זרה לא מגודרת פיזור מטבעי נוסף.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.