השקעה בסקטור התשתיות: בניית תיק סביב כבישים חשמל ומים

תיק שבנוי סביב כבישים, חשמל ומים הוא תיק שמרוויח מתשלומים שאנשים ממשיכים לשלם גם במיתון: חשבון החשמל, חשבון המים, אגרת כביש. זה היתרון. החיסרון פחות מדובר: מניות תשתית מתנהגות במידה רבה כמו אג״ח ארוכות, ולכן כשהריבית עולה הן נפגעות גם כשהעסק עצמו יציב לגמרי. תיק תשתיות טוב הוא לא תיק ״בטוח״, אלא תיק שהסיכון שלו מגיע ממקום אחר.

לרוב המשקיעים הפרטיים, תשתיות מתאימות כנדבך של 10%-20% מהחלק המנייתי, לא כתחליף לו.

למה תשתיות נחשבות השקעה דפנסיבית, ומתי זה לא נכון

רוב חברות התשתית פועלות באחד משני מודלים. במודל המפוקח, רגולטור קובע את התעריף כך שהחברה תרוויח תשואה סבירה על ההון שהשקיעה ברשת. במודל הזיכיון, המדינה נותנת לחברה פרטית זכות להקים ולהפעיל נכס, למשל כביש אגרה או מתקן התפלה, לתקופה ארוכה, ובתמורה היא גובה תשלום.

בשני המודלים ההכנסות צפויות, ובחלק גדול מהחוזים התעריף צמוד למדד. זה מקור המוניטין הדפנסיבי.

אבל הדפנסיביות תלויה בסוג הנכס. במשבר הקורונה ב-2020 התנועה בשדות התעופה ובחלק מכבישי האגרה בעולם קרסה, וחברות שנחשבו ״תשתית״ התנהגו כמו מניות מחזוריות לכל דבר. רשת חשמל מפוקחת לא מרגישה מיתון. שדה תעופה מרגיש אותו מיד.

כבישים, חשמל, מים: מודלים עסקיים שונים לגמרי

הטבלה מסבירה למה ״קרן תשתיות״ יכולה להכיל דברים שונים מאוד. לפני שמשקיעים, כדאי לפתוח את רשימת האחזקות ולראות מה המשקל של כל תת סקטור.

מה יש בישראל: זיכיונות, מתקני התפלה ואג״ח

חלק גדול מהתשתיות הישראליות לא נגיש כמניה. חברת החשמל ומקורות נמצאות בבעלות ממשלתית. אגרות החוב של חברת החשמל נסחרות בבורסה בתל אביב, כך שמשקיע יכול להיחשף אליה כמלווה, לא כבעלים.

את התעריפים קובעים רגולטורים: רשות החשמל ורשות המים. כביש 6 נבנה ומופעל במודל זיכיון, ומתקני ההתפלה הגדולים לאורך החוף הוקמו בידי חברות פרטיות שמוכרות מים למדינה בחוזים ארוכי טווח. אלה עסקאות שמשקיע פרטי כמעט לא יכול להיכנס אליהן ישירות, אבל גופים מוסדיים, כמו קרנות הפנסיה, משקיעים בהן.

בבורסה המקומית נסחרות בעיקר יצרניות חשמל פרטיות וחברות אנרגיה מתחדשת. אלה עסקים עם יותר סיכון פרויקטלי ויותר חוב מרשת חשמל מפוקחת, והתמחור שלהן רגיש מאוד לריבית. מי שמחפש תשתיות ״קלאסיות״ מפוזרות יפנה בדרך כלל לקרנות סל גלובליות. על המים כסקטור נפרד אפשר לקרוא בהשקעה במניות תשתיות מים.

הריבית היא המשתנה החשוב ביותר

חברות תשתית ממומנות בחוב גבוה, והערך שלהן נשען על תזרים שמגיע לאורך עשרות שנים. שני הדברים יחד הופכים אותן לרגישות לריבית: עלות המימון עולה, והתזרים העתידי שווה פחות בהיוון.

ב-2022, כשהריבית בארה״ב זינקה, מניות החשמל המפוקחות ירדו פחות מהשוק הרחב. ב-2023, כשהשוק התאושש בהובלת הטכנולוגיה, הן פיגרו מאחוריו. זו התנהגות אופיינית: תשתיות מרככות נפילות, אבל גם מפספסות חלק מהראלי.

מה שמשנה את התמונה עכשיו הוא הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים. חברות חשמל בארה״ב מדווחות על בקשות חיבור בהיקפים שלא ראו שנים, וזה מוסיף לסקטור סיפור צמיחה שלא היה לו. האם התמחור כבר משקף את זה? חלקית, ולכן צריך להיזהר מלשלם על תשתית מחיר של מניית צמיחה.

דוגמה מספרית: 15% תשתיות בתיק של משקיע בן 52

הדוגמה להמחשה בלבד, השם והמספרים בדויים. יוסי, 52 ממודיעין, מחזיק תיק מסחר בבנק של 800,000 ₪ ורוצה שחלק ממנו ייצר הכנסה שוטפת. הוא שוקל להקצות 15%, כלומר 120,000 ₪, לקרן סל גלובלית על מדד תשתיות.

נניח תשואת דיבידנד של 3.5% בשנה לצורך הדוגמה. זה 4,200 ₪ ברוטו. אחרי מס בשיעור 25%, נשארים כ-3,150 ₪, כ-260 ₪ בחודש. לא הכנסה שמחליפה משכורת, אבל תזרים שאינו תלוי במכירת יחידות.

עכשיו תרחיש שלילי: הריבית עולה שוב והסקטור יורד ב-15%. ההפסד על הנייר הוא 18,000 ₪, 2.25% מכלל התיק. לעומת זאת, אם יוסי היה מקצה 40% לתשתיות מתוך מחשבה שהן ״בטוחות״, אותה ירידה הייתה עולה לו 48,000 ₪.

ובמיסוי: על דיבידנד מקרן זרה עשוי להיות מנוכה מס במקור בחו״ל, ויש לזה השלכות על החבות בישראל. כל מקרה כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

איך בונים חשיפה בפועל

הדרך הפשוטה ביותר היא קרן סל גלובלית על מדד תשתיות רחב, שמחזיקה עשרות חברות חשמל, צינורות, כבישים ושדות תעופה. דרך שנייה היא קרנות תשתיות שמחזיקות פרויקטים, ועליהן יש הרחבה במדריך לקרנות השקעה בתשתיות.

מה לבדוק לפני שבוחרים: דמי ניהול, פיזור גיאוגרפי (חלק מהמדדים מוטים מאוד לארה״ב), משקל כל תת סקטור, ורמת החוב של האחזקות הגדולות. ומעל הכול, איך זה משתלב עם שאר התיק. מי שכבר מחזיק הרבה אג״ח ארוכות, מוסיף עם תשתיות עוד מאותו סיכון ריבית.

עוד נקודה שמשקיעים מפספסים היא סוף הזיכיון. חברה שמפעילה כביש או מתקן לפי זיכיון מחזיקה נכס עם תאריך תפוגה, ובסוף התקופה הוא עובר למדינה. תשואת דיבידנד גבוהה בחברה כזו יכולה להיות בחלקה החזר של ההון עצמו, לא רק רווח. כשבודקים חברה בודדת, מספר השנים שנשארו בזיכיון חשוב לא פחות מהדיבידנד של השנה האחרונה.

שאלות נפוצות

האם השקעה בתשתיות מגינה מאינפלציה?

חלקית. בחוזים רבים התעריף צמוד למדד, כך שההכנסות עולות עם המחירים. אבל אינפלציה גבוהה מביאה בדרך כלל ריבית גבוהה, ולכן בפועל מחירי המניות יכולים לרדת דווקא בתקופה אינפלציונית.

אפשר להשקיע בחברת החשמל או במקורות?

לא כבעלי מניות, כי שתיהן בבעלות ממשלתית. אגרות החוב של חברת החשמל נסחרות בבורסה בתל אביב, כך שאפשר להלוות לה ולקבל ריבית. זו חשיפה שונה לגמרי מבעלות, עם סיכון ותשואה של אג״ח.

מה ההבדל בין תשתיות לנדל״ן מניב?

נדל״ן מניב מרוויח משכר דירה על משרדים, מסחר או דיור, והביקוש אליו תלוי בכלכלה. תשתיות מרוויחות משירות חיוני בתעריף מפוקח או בזיכיון. יש חפיפה, למשל בחברות שמחזיקות אנטנות סלולר או מרכזי נתונים.

כמה אחוז מהתיק כדאי להקצות לתשתיות?

אין מספר אחד נכון, וזה תלוי בגיל, ביעדים ובשאר הנכסים. כנקודת התייחסות, הרבה תיקים מפוזרים מחזיקים תשתיות כחלק מוגבל מהרכיב המנייתי. חשוב יותר לבדוק שלא יוצרים ריכוז כפול של סיכון ריבית.

למי שרוצה ללמוד לבנות תיק מסודר מכמה רכיבים, קורס ההשקעות הוא ההמשך הטבעי.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.