השקעה במניות מחזור ואשפה: הסקטור היציב שמייצר רווחים מהפסולת

הזבל של משק בית ממוצע נאסף פעם או פעמיים בשבוע, במיתון ובגאות, בשנות בחירות ובשנות מלחמה. זו בדיוק הסיבה שחברות פינוי ופסולת בארה״ב נחשבות לאחד הסקטורים היציבים בשוק המניות: ההכנסות חוזרות, החוזים ארוכים, והמתחרים מעטים. אבל ״מחזור״ ו״פסולת״ הם שני עסקים שונים מאוד. חברת פינוי שמחזיקה אתרי הטמנה מתנהגת כמו תשתית. חברה שחיה ממכירת חומרים ממוחזרים מתנהגת כמו סחורה, עם כל התנודתיות שמגיעה איתה.

מי שמבין את ההבדל הזה יודע כבר מה הוא קונה.

למה עסקי פינוי פסולת כל כך יציבים?

שלושה דברים מחזיקים את המודל. הראשון, ביקוש שכמעט לא תלוי בכלכלה: אנשים לא מפסיקים לייצר זבל במיתון. השני, חוזים רב שנתיים עם רשויות מקומיות ועסקים, שלעיתים קרובות כוללים מנגנון עדכון מחיר לפי אינפלציה. השלישי, והחשוב ביותר, אתרי הטמנה.

אתר הטמנה חדש כמעט בלתי אפשרי לאשר ליד עיר. אף אחד לא רוצה אותו בשכונה, והרגולציה הסביבתית קשוחה. חברה שכבר מחזיקה אתרים כאלה נהנית מנכס שמתחרים לא יכולים לשכפל, ויכולה לגבות מחיר גבוה יותר על כל טון שנכנס.

בגלל זה, בשווקים מקומיים רבים בארה״ב פועלות רק שתיים או שלוש חברות משמעותיות. זה מבנה של אוליגופול מקומי, והוא מסביר את הרווחיות היציבה.

מה ההבדל בין חברת פינוי לחברת מחזור?

חברות המחזור הטהורות נשמעות אטרקטיביות יותר, כי הן על הצד הנכון של הכלכלה המעגלית. אבל ההיסטוריה שלהן תנודתית הרבה יותר. כשמחיר הקרטון או הפלסטיק הממוחזר נופל, ההכנסה נופלת איתו, והעלויות נשארות.

הנקודה שמשקיעים מפספסים: גם חברות הפינוי הגדולות מפעילות מתקני מחזור, אבל עבורן זה חלק קטן מהעסק. הן נהנות מהסיפור הירוק בלי להיות תלויות בו.

דוגמה מספרית: כמה יציבות עולה?

נניח, לצורך המחשה בלבד, חברת פינוי היפותטית עם הכנסות של מיליארד דולר ומרווח תפעולי של 20%. בשנת מיתון הנפחים יורדים ב-3%, אבל עדכון המחיר השנתי מוסיף 4%. ההכנסות עולות קלות, והרווח כמעט לא זז.

חברת מחזור היפותטית באותו גודל, עם מרווח של 10% בשנה טובה, רואה באותו מיתון ירידה של 30% במחירי החומרים הממוחזרים. ההכנסות צונחות, והמרווח יכול להפוך להפסד.

ועכשיו המחיר של היציבות: השוק יודע שחברות פינוי יציבות, ולכן הוא מתמחר אותן במכפילי רווח גבוהים יחסית לשוק. מי שקונה אותן משלם פרמיה על שקט. בשנים של ראלי חד בשוק, הן עלולות לפגר מאחור.

איך משקיע ישראלי נחשף לסקטור?

רוב החברות הגדולות בתחום רשומות בארה״ב ובקנדה. אפשר לקנות מניות בודדות דרך חשבון מסחר עם גישה לשוק האמריקאי, או קרן סל שמחזיקה חברות תשתית וסביבה.

כמה נקודות מס שחשוב להכיר. על דיבידנד ממניה אמריקאית, חתימה על טופס W-8BEN מורידה את הניכוי במקור ל-25% במקום 30%. רווח ההון חייב בישראל ב-25% על הרווח הריאלי. ומי שמחזיק ניירות ערך אמריקאיים בשווי של יותר מ-60 אלף דולר צריך להכיר את סוגיית מס העיזבון האמריקאי. את המס על המכירה אפשר לבדוק במחשבון מס על מניות.

בבורסה בתל אביב יש מעט חברות שעוסקות בתחום, והן קטנות יחסית. בישראל, רוב הפסולת העירונית עדיין מוטמנת, והמדינה מטילה היטל הטמנה כדי לעודד מחזור. ההיטל מתעדכן, ולכן כל נתון עליו כדאי לבדוק באתר המשרד להגנת הסביבה.

מה הסיכונים?

תמחור. כאמור, יציבות עולה כסף. קנייה במכפיל גבוה מקטינה את התשואה העתידית גם כשהעסק מתנהל מצוין.

חוב. חברות הפסולת משקיעות הרבה במשאיות, מתקנים ואתרים, וממנות חלק מזה בחוב. ריבית גבוהה מייקרת את המימון.

רגולציה סביבתית. היא חרב פיפיות. היא מגנה על בעלי האתרים הקיימים, אבל יכולה גם להטיל עלויות חדשות, למשל על פליטות מתאן מאתרי הטמנה.

רכישות. חלק גדול מהצמיחה בתחום מגיע מרכישת חברות קטנות. תשלום יתר ברכישה פוגע בתשואה על ההון לשנים.

מה בודקים בדוח של חברת פסולת?

דוחות של חברות פינוי נראים משעממים, וזה סימן טוב. יש כמה שורות שכדאי לקרוא בכל רבעון:

1. עדכון מחיר מול שינוי בנפח. חברה חזקה מציגה עליית מחיר שעולה על האינפלציה, גם כשהנפחים יורדים מעט.
2. תזרים מזומנים חופשי. אחרי ההשקעות הכבדות במשאיות ובאתרים, כמה מזומן נשאר לדיבידנד, לרכישה עצמית ולהקטנת חוב.
3. יתרת הקיבולת באתרי ההטמנה. כמה שנים של פעילות נשארו באתרים הקיימים, ומה המצב של ההיתרים להרחבה.
4. יחס חוב ל-EBITDA. עלייה חדה בו אחרי רכישה גדולה דורשת הסבר משכנע מההנהלה.

חברה שמשפרת את ארבעת הסעיפים לאורך שנים עושה בדיוק מה שמשקיעים מצפים ממנה. חברה שצומחת רק דרך רכישות, בזמן שהמחיר הפנימי לא עולה, מסתירה חולשה.

למי הסקטור הזה מתאים?

לדעתי, מניות פינוי פסולת מתאימות כרכיב הגנתי בתיק מניות, למשקיע שמעדיף תנודתיות נמוכה יחסית על פני פוטנציאל עלייה חד. הן לא תחליף לאג״ח, כי הן עדיין מניות ויכולות לרדת בשוק דובי. אבל הן נוטות להחזיק טוב יותר משוק רחב בתקופות של האטה.

חברות מחזור טהורות מתאימות למי שמבין מחזורי סחורות, ומוכן להחזיק לאורך תנודות חדות. מי שרוצה ללמוד לקרוא דוחות של חברות תשתית ולהעריך אם המחיר מוצדק, יכול להיעזר בקורס השקעות ערך.

שאלות נפוצות

האם מניות פסולת מתאימות למשקיע מתחיל?

כרכיב קטן בתיק מפוזר, כן. העסק קל להבנה והתנודתיות נמוכה יחסית. מתחיל צריך לזכור שהמכפילים הגבוהים משאירים פחות מרווח לטעות.

האם חברות מחזור הן השקעה ירוקה טובה יותר?

מבחינה סביבתית אולי, מבחינה פיננסית הן תנודתיות יותר. הרווח שלהן תלוי במחירי חומרי גלם ממוחזרים, שעולים ויורדים בחדות.

למה אתרי הטמנה נחשבים לנכס כל כך חשוב?

כי קשה מאוד לאשר אתרים חדשים. חברה שמחזיקה אתר קיים ליד מרכז אוכלוסייה נהנית ממעט תחרות, ויכולה להעלות מחירים לאורך זמן.

האם יש קרן סל ייעודית לסקטור הפסולת?

יש קרנות סל על תשתיות, סביבה וכלכלה מעגלית שמחזיקות חברות פסולת לצד חברות אחרות. כדאי לקרוא את רשימת האחזקות, כי המשקל של חברות הפינוי משתנה מאוד בין קרן לקרן.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.