השקעה באנרגיה מתחדשת

אחרי שיא ב-2021, רבות ממניות האנרגיה הנקייה בעולם איבדו חלק גדול מערכן בשנים שאחריו, בדיוק כשההשקעות בסולארי וברוח המשיכו לגדול. הפער הזה הוא השיעור החשוב ביותר למי ששוקל להשקיע באנרגיה מתחדשת: סקטור יכול לצמוח מהר, והמשקיעים בו עדיין להפסיד. מה שקבע את התוצאה לא היה הביקוש לחשמל ירוק, אלא הריבית, התחרות והמחיר שהשוק כבר שילם מראש.

לכן השאלה הנכונה היא לא אם העולם עובר לאנרגיה מתחדשת, אלא איזה חלק בשרשרת מרוויח מזה, ובאיזה מחיר נכנסים.

מה מניע את הסקטור?

שלושה כוחות עובדים לטובתו. הראשון, עלות: מחיר פאנלים סולאריים ירד בחדות לאורך העשור האחרון, ובמקומות רבים חשמל סולארי חדש הוא מהזולים שאפשר לייצר. השני, מדיניות: מדינות רבות, כולל ישראל, קבעו יעדים להגדלת חלק האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל. השלישי, ביטחון אנרגטי: ייצור מקומי מהשמש ומהרוח מקטין תלות ביבוא דלקים.

אבל ירידת עלויות היא חרב פיפיות. היא טובה לצרכנים ולמפתחי פרויקטים, ורעה ליצרני ציוד שנאלצים להוריד מחירים כל שנה בגלל תחרות, בעיקר מול יצרנים סיניים.

איפה בשרשרת כדאי להסתכל?

יצרני הציוד הם החלק התנודתי ביותר. יצרני החשמל, שמוכרים חשמל בחוזים ארוכי טווח, קרובים יותר לתשתית: הכנסה צפויה, הרבה חוב, ורגישות גבוהה לריבית. זה המקום שבו רוב המשקיעים הפרטיים טועים. הם קונים את הסיפור הטכנולוגי, ומקבלים בפועל עסק שמתנהג כמו אג״ח ממונפת.

דוגמה מספרית: למה הריבית כל כך חשובה?

נניח, לצורך המחשה בלבד, פרויקט סולארי היפותטי בעלות של 10 מיליון ₪. הוא מוכר חשמל ב-1.1 מיליון ₪ בשנה, והוצאות התפעול שלו 200 אלף ₪. נשארים 900 אלף ₪ בשנה.

היזם מממן 80% מהפרויקט בחוב, כלומר 8 מיליון ₪, ומשקיע 2 מיליון ₪ הון עצמי.

בריבית של 5%: הוצאות הריבית הן 400 אלף ₪. לבעלי ההון נשארים 500 אלף ₪ בשנה לפני החזר קרן, תשואה של 25% על ההון העצמי.

בריבית של 7%: הוצאות הריבית הן 560 אלף ₪. נשארים 340 אלף ₪, תשואה של 17%.

עלייה של 2 נקודות אחוז בריבית מחקה כשליש מהתזרים לבעלי המניות, בלי שום שינוי בשמש או בפאנלים. המספרים פשוטים בכוונה, אבל המנגנון אמיתי, והוא מסביר את מה שקרה לסקטור כשהריבית בעולם עלתה.

ומה עם השוק הישראלי?

לישראל יש יתרון טבעי ברור בשמש, והסולארי הוא מקור האנרגיה המתחדשת העיקרי כאן. בבורסה בתל אביב נסחרות כמה חברות אנרגיה מתחדשת, חלקן עם פעילות גם בארה״ב ובאירופה.

האתגרים הישראליים ידועים: מחסור בקרקע, מגבלות בחיבור לרשת החשמל, ותהליכי אישור ארוכים. בעיה נוספת היא אגירה, כי השמש מייצרת בצהריים והביקוש מגיע גם בערב. חברות שיודעות לשלב אגירה בפרויקטים שלהן נמצאות בעמדה טובה יותר.

יעדי הממשלה ותוכניות התמיכה מתעדכנים מעת לעת, ולכן לפני שבונים על תמיכה כזו כדאי לבדוק את המצב העדכני מול משרד האנרגיה ורשות החשמל.

איך נחשפים לסקטור מישראל?

יש שלוש דרכים עיקריות. מניות בודדות, בבורסה בתל אביב או בחו״ל, שדורשות ניתוח של כל חברה. קרן סל על מדד אנרגיה נקייה, שנותנת פיזור אבל נוטה להיות ממושקלת בחברות תנודתיות. וקרנות תשתיות רחבות, שמחזיקות גם חברות חשמל ורשת ומתנהגות בדרך כלל ביציבות גבוהה יותר.

אג״ח ירוקות הן דרך נוספת, למי שמעדיף הכנסה קבועה על פני מניות. הן לא מבטיחות תשואה גבוהה יותר, אבל מאפשרות לממן פרויקטים סביבתיים בפרופיל סיכון של אג״ח.

במיסוי, רווח הון ממניות וקרנות סל חייב במס של 25% על הרווח הריאלי. בדיבידנד מחברה אמריקאית, טופס W-8BEN מוריד את הניכוי במקור ל-25%. את המס על מכירה אפשר לחשב במחשבון מס על מניות.

אילו טעויות חוזרות אצל משקיעים בתחום?

הטעות הראשונה היא לבלבל בין חשיבות לרווחיות. מוצר יכול להיות חיוני לעולם ועדיין להימכר ברווח זעום, כי עשרות יצרנים מתחרים על אותו לקוח.

השנייה היא לקנות אחרי כותרת. חוק תמיכה חדש או הסכם אקלים בינלאומי מקפיצים מניות ביום אחד, אבל ההשפעה על הרווחים מגיעה, אם בכלל, אחרי שנים.

השלישית היא להתעלם מהמאזן. חברה צומחת שמממנת כל פרויקט בגיוס הון חדש מדללת את בעלי המניות שוב ושוב. הכנסות שגדלות פי שלושה לא עוזרות אם מספר המניות גדל פי ארבעה.

והרביעית היא לחשוב שכל החברות בסקטור זזות יחד. בשנה שבה יצרני פאנלים נפגעים ממחירים נמוכים, מפתחי פרויקטים דווקא נהנים מציוד זול יותר.

מה עמדתי?

אנרגיה מתחדשת היא מגמה ארוכת טווח אמיתית, אבל היא לא ערובה לתשואה. לדעתי, משקיע פרטי ירוויח יותר מלהחזיק את התחום כחלק מתיק תשתיות רחב מאשר להמר על יצרן פאנלים או על קרן נישה. מי שכן רוצה חשיפה ממוקדת צריך לשאול שלוש שאלות על כל חברה: כמה חוב יש לה ובאיזו ריבית, כמה מההכנסות מגיע מחוזים ארוכים, ואיזה מכפיל השוק כבר נותן לצמיחה שלה.

מי שרוצה לבנות את הכלים לניתוח כזה יכול להתחיל בקורס השקעות ערך.

שאלות נפוצות

האם מניות אנרגיה מתחדשת מתאימות לטווח ארוך?

כחלק מתיק מפוזר, כן. כהימור מרוכז, הן תנודתיות מאוד, והניסיון של השנים האחרונות מראה שגם מגמה נכונה יכולה להניב הפסד למי שנכנס במחיר גבוה.

למה מניות אנרגיה ירוקה ירדו כשהריבית עלתה?

כי פרויקטים של אנרגיה מתחדשת ממומנים בעיקר בחוב, וההכנסות שלהם פרוסות על עשרות שנים. ריבית גבוהה מייקרת את המימון ומקטינה את הערך הנוכחי של ההכנסות העתידיות.

מה עדיף, קרן סל על אנרגיה נקייה או קרן תשתיות?

קרן אנרגיה נקייה ממוקדת יותר ותנודתית יותר. קרן תשתיות רחבה מחזיקה גם חברות חשמל ורשת, ובדרך כלל יציבה יותר. הבחירה תלויה בכמה תנודתיות אתם מוכנים לסבול.

האם אג״ח ירוקות נותנות תשואה גבוהה יותר?

לא בהכרח. התשואה נקבעת בעיקר לפי איכות האשראי של המנפיק ומשך האג״ח, כמו בכל אג״ח. היתרון שלהן הוא בייעוד הכסף, לא בתשואה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.