השקעה במניות טכנולוגיה קטנות (Small Caps): סיכון גבוה מול תשואת יתר

בין 2021 ל-2022 קרנות שהתמחו במניות טכנולוגיה צעירות וחדשניות איבדו יותר מ-70% מהשיא שלהן. זו הסיבה שהשאלה ״האם מניות טכנולוגיה קטנות מניבות תשואת יתר״ צריכה תשובה זהירה: לפעמים כן, אבל לא באופן עקבי, והתשואה שלהן מגיעה מכמה מנצחות גדולות בודדות, בזמן שרבות אחרות נמחקות. מי שמחזיק מעט מניות כאלה מהמר בעיקר על השאלה אם אחת מהן תהיה המנצחת.

לכן השאלה המעשית היא לא אם יש פוטנציאל, אלא איך בונים חשיפה שתשרוד את השנים הרעות.

מה נחשב סמול קאפ, ומה ההבדל בישראל

בארה״ב מקובל לכנות סמול קאפ חברות בשווי של כמה מאות מיליוני דולרים ועד כ-2 מיליארד דולר. בבורסה בתל אביב הסולם שונה: חברה בשווי מיליארד ₪ היא כבר בינונית ביחס לשוק המקומי, ויש חברות טכנולוגיה שנסחרות בשווי של עשרות מיליוני שקלים בלבד. אין לזה הגדרה רשמית אחת.

מה שחשוב יותר מהמספר הוא המאפיינים: מעט אנליסטים שמכסים את החברה, מחזור מסחר נמוך, תלות בלקוחות בודדים ולעיתים קרובות הפסד תפעולי שממומן בגיוסי הון.

האם באמת יש פרמיית גודל?

המחקר האקדמי הקלאסי של פאמה ופרנץ׳ מתחילת שנות ה-90 זיהה שמניות קטנות הניבו היסטורית תשואה גבוהה יותר ממניות גדולות. מאז, הפרמיה הזו התבררה כלא יציבה. בעשור וחצי האחרונים מניות קטנות בארה״ב פיגרו לא פעם אחרי המדדים של החברות הגדולות, שבהם שלטו ענקיות הטכנולוגיה.

המסקנה שלי: לא הייתי בונה על פרמיית גודל כמשהו אוטומטי. אם יש תשואת יתר בסמול קאפס, היא נובעת מבחירה טובה, ממחיר כניסה נמוך ומסבלות, לא מעצם היותן קטנות.

למה דווקא טכנולוגיה קטנה כל כך תנודתית

ארבעה מנגנונים עובדים כאן יחד.

ריבית. חלק גדול מהשווי של חברה צעירה נשען על רווחים רחוקים. כשהריבית עולה, השווי הנוכחי של רווחים עתידיים יורד, ומניות כאלה נופלות חזק יותר מהשוק. זה בדיוק מה שקרה ב-2022.

מימון. חברה שמפסידה כסף צריכה לגייס. גיוס במחיר נמוך מדלל את בעלי המניות הקיימים, לפעמים בחדות. חברות ישראליות רבות שהונפקו בנאסד״ק דרך ספאק בשנים 2020-2021 איבדו את רוב שוויין, בין השאר בגלל גיוסים מדללים.

נזילות. במניה שנסחרת בכמה עשרות אלפי שקלים ביום, מכירה של 100,000 ₪ יכולה להזיז את המחיר בעצמה. ביום של פאניקה הקונים פשוט נעלמים.

שער הדולר. רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות מוכרות בדולרים ומשלמות משכורות בשקלים. כשהשקל מתחזק, ההוצאות שלהן עולות במונחי דולר והרווחיות נשחקת. בחברה גדולה זה מורגש בשוליים. בחברה קטנה, שנמצאת על סף איזון, זה יכול להיות ההבדל בין רבעון רווחי לגיוס נוסף. מי שמשקיע במניה כזו צריך להבין שהוא לוקח גם הימור מטבעי, ולא רק הימור על המוצר.

דוגמה: למה סל של עשר מניות תלוי במנצחת אחת

רונית, 45, מורה מבאר שבע (דמות ומספרים להמחשה בלבד), מקצה 50,000 ₪ לעשר מניות טכנולוגיה קטנות, 5,000 ₪ לכל אחת, ומחזיקה חמש שנים.

תשואה מצטברת של 74%, כ-11.7% בשנה. נראה מצוין.

עכשיו שנו מספר אחד: המנצחת עולה פי 3 ולא פי 10. השווי בסוף יורד ל-52,000 ₪, תשואה של 4% בחמש שנים. אותו תיק, אותה עבודה, ותוצאה שונה לגמרי. בפועל, כל הרווח, ואף יותר ממנו, הגיע ממניה אחת מתוך עשר. בלעדיה רונית הייתה בהפסד.

זו לא בעיה של רונית. זו התכונה המבנית של התחום. ולכן שני דברים חשובים: מספיק פיזור כדי שיהיה סיכוי לתפוס מנצחת, ומשמעת לא למכור אותה מוקדם מדי.

איך בודקים חברה קטנה לפני קנייה

בלי להמליץ על מניה ספציפית, אלה הבדיקות שאני עושה בכל חברה קטנה:

1. מסלול המזומנים. קופה של 40 מיליון ₪ ושריפה של 2.5 מיליון ₪ בחודש הן 16 חודשי פעילות. חברה עם פחות משנה וחצי של מזומנים צפויה לגייס, והשאלה היא בעיקר באיזה מחיר.
2. ריכוז לקוחות. אם לקוח אחד מהווה שליש מההכנסות, ההודעה על אובדן שלו היא אירוע קיומי.
3. מכפיל מכירות מול קצב צמיחה. מכפיל 10 על הכנסות שצומחות ב-10% בשנה הוא הימור יקר. מכפיל 2 על צמיחה של 30% מעניין יותר, אם הצמיחה אמיתית.
4. בעלי עניין. האם המנהלים מחזיקים מניות? האם בעל השליטה מוכר?
5. היסטוריית גיוסים. כמה פעמים החברה גייסה בחמש השנים האחרונות, ובאיזה מחיר ביחס למחיר הנוכחי.

הדוחות של חברות שנסחרות בתל אביב זמינים באתר מאי״ה של הבורסה ובמגנא של רשות ניירות ערך. זה המקור הראשון, לפני כל פורום או קבוצת טלגרם.

איפה המשקיעים הפרטיים נשברים

הטעות הנפוצה ביותר היא ריכוז. מישהו קונה שתיים-שלוש מניות קטנות בגלל סיפור טוב, והן הופכות ל-40% מהתיק. כשאחת נופלת 70%, התיק כולו נפגע קשות, והנטייה היא ״לחכות שיחזור״.

הטעות השנייה היא מסחר תכוף. מרווחים רחבים בין מחיר קנייה למכירה ועמלות מינימום בבנק אוכלים חלק ניכר מהתשואה בתיקים קטנים.

והשלישית: בלבול בין חברה טובה למניה טובה. חברה שכולם מדברים עליה כבר מתומחרת לפי הסיפור.

חלופה: חשיפה מפוזרת דרך קרנות

מי שאין לו זמן לבדוק עשר חברות לעומק יכול לקבל חשיפה למניות קטנות דרך קרנות סל שעוקבות אחרי מדדי מניות קטנות, בארץ או בחו״ל. היתרון הוא פיזור של מאות חברות, כך שהמנצחות הגדולות נמצאות בתיק כמעט בהכרח. החיסרון: גם המפסידות שם, והתשואה תהיה של הקבוצה כולה, ולא תשואה של בחירה מוצלחת.

גישה נפוצה משלבת בסיס רחב במדדים עם חלק קטן, שמוגדר מראש, לבחירות אישיות. כמה זה ״קטן״ תלוי במצב האישי ובסבולת לסיכון, ואת זה אין מאמר שיכול לקבוע במקומכם.

שאלות נפוצות

האם מניות טכנולוגיה קטנות מניבות יותר ממניות גדולות?

לא באופן עקבי. היסטורית נמצאה פרמיית גודל, אבל בעשור וחצי האחרונים מניות קטנות פיגרו לא פעם אחרי הגדולות. התשואה בתחום מרוכזת במעט מנצחות גדולות, ורוב המניות מניבות פחות מהממוצע.

מה הסיכון העיקרי בסמול קאפס טכנולוגיות?

השילוב של הפסד תפעולי, תלות בגיוסי הון ונזילות נמוכה. גיוס במחיר נמוך מדלל את המשקיעים, ובמניה דלת מסחר קשה לצאת ביום רע בלי לספוג ירידת מחיר נוספת.

איך משקיעים בסמול קאפס בלי לבחור מניות?

דרך קרנות סל או קרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדדי מניות קטנות ובינוניות, בבורסה בתל אביב או בחו״ל. כך מקבלים פיזור רחב, תמורת דמי ניהול ותשואה שדומה לממוצע של הקבוצה.

איך ממוסה רווח ממניות קטנות?

כמו כל מניה: 25% מס רווח הון על הרווח הריאלי ליחיד, ו-30% לבעל מניות מהותי. הפסדים ממכירת מניות ניתנים לקיזוז מול רווחים באותה שנה, ובמקרים מסוימים גם להעברה קדימה. כדאי לבדוק מקרה ספציפי עם רואה חשבון.

מי שרוצה ללמוד לנתח דוחות ולהעריך שווי של חברות לפני שקונה יכול להתחיל בקורס השקעות ערך.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.