האם כדאי להשקיע כששוק המניות בשיא

מדד ה-S&P 500 ומדד ת״א 35 שברו לא מעט שיאים בשנים האחרונות, ובכל פעם חוזרת אותה שאלה: לקנות עכשיו או לחכות לירידה. למי שהכסף לא נדרש לו ב-10 השנים הקרובות, שיא כשלעצמו אינו סיבה טובה לדחות השקעה, כי במדד שעולה לאורך זמן שיאים הם מצב רגיל ולא חריג. מה שכן קובע הוא מתי תצטרכו את הכסף, האם תעמדו בירידה של 30% בלי למכור, ואיך תיכנסו.

השאלה הנכונה היא פחות האם השוק גבוה, ויותר האם אתם מוכנים לראות את הסכום שהשקעתם יורד בשליש ולא לגעת בו.

למה שיא מרגיש מסוכן יותר ממה שהוא באמת

המוח שלנו מתייחס למחיר הקודם כעוגן. אם המדד היה נמוך ב-15% לפני שנה, הרמה של היום נראית יקרה, כאילו פספסנו משהו. אבל מדד מניות רחב משקף רווחים של מאות חברות. כשהרווחים גדלים לאורך שנים, המדד אמור לשבור שיאים שוב ושוב, וזה בדיוק מה שקרה לאורך רוב המאה האחרונה בארה״ב.

שיא מספר לכם שהמחיר גבוה ממה שהיה. הוא לא מספר לכם שהמחיר גבוה ממה שהוא שווה.

כדי לדעת אם שוק יקר מסתכלים על תמחור, למשל מכפיל הרווח של המדד ביחס לממוצע ההיסטורי שלו. שוק בשיא שהרווחים מאחוריו צומחים מהר יכול להיות זול יותר משוק שנמצא 20% מתחת לשיא בזמן שהרווחים קורסים. תמחור גבוה לא מנבא מתי תגיע ירידה, אבל הוא כן נוטה להצביע על תשואות נמוכות יותר בעשור שאחריו. זו הסתייגות אמיתית, ואין סיבה להתעלם ממנה.

מה קורה למי שנכנס בדיוק לפני ירידה חדה

בפברואר 2020 ה-S&P 500 עמד בשיא. בתוך כחודש, עם פרוץ הקורונה, הוא איבד בערך שליש מערכו. מי שנכנס ביום השיא נראה כמו האדם הכי חסר מזל בשוק. אלא שכבר באוגוסט של אותה שנה המדד חזר לשיא, ומי שלא מכר לא הפסיד דבר.

זה הסיפור הנעים. הסיפור הפחות נעים הוא מדד הנאסד״ק, שהגיע לשיא במרץ 2000, בשיא בועת הדוט.קום, ונדרשו לו כ-15 שנה לחזור לאותה רמה. ובמדד הניקיי היפני המצב קיצוני עוד יותר: השיא של סוף 1989 נשבר מחדש רק בתחילת 2024.

ההבדל בין המקרים לא היה העובדה שהמדד היה בשיא. ההבדל היה תמחור קיצוני בנאסד״ק וביפן, וריכוז במדינה אחת או בענף אחד. מי שפיזר עולמית ונכנס בהדרגה עבר גם את 2000 בנזק קטן בהרבה.

דוגמה מספרית: 120,000 ₪ בשיא

נניח, לצורך המחשה בלבד, שדנה, בת 34 מחיפה, קיבלה 120,000 ₪ ורוצה להשקיע אותם בקרן מחקה על מדד מניות עולמי. השוק בשיא.

תרחיש א: היא משקיעה הכול היום, והשוק יורד 30% בחודשים הקרובים. התיק שלה מציג 84,000 ₪. אם היא מוכרת בפאניקה, ההפסד הופך לסופי. אם היא מחזיקה והשוק חוזר לשיא בתוך שנתיים וממשיך לעלות, היא חוזרת ל-120,000 ₪ ומשם ממשיכה.

תרחיש ב: היא מחלקת את הסכום ל-12 הפקדות של 10,000 ₪ בחודש. אם השוק יורד, כל הפקדה קונה יותר יחידות, והנקודה שבה התיק חוזר לאפס נמוכה יותר. אם השוק ממשיך לעלות, היא קונה במחירים הולכים ועולים ומפסידה חלק מהעלייה.

תרחיש ג: היא מחכה לירידה של 20% שלא מגיעה, והשוק עולה עוד 25% בשנתיים. כשהיא סוף סוף נכנסת, היא קונה ביוקר ממה שהיה ביום שבו התלבטה.

אין כאן תשובה נכונה אחת. אבל תרחיש ג הוא זה שנוטה לקרות למי שמחכה לסימן, ותרחיש א הופך לבעיה רק אצל מי שמוכר באמצע.

תזמון שוק: למה כמעט אף אחד לא מצליח בזה לאורך זמן

מי שיוצא מהשוק בשיא צריך לצדוק פעמיים: פעם ביציאה ופעם בחזרה. ההחלטה השנייה קשה יותר, כי בנקודת השפל החדשות גרועות והאינטואיציה אומרת לחכות עוד.

בנוסף, הימים החזקים ביותר בבורסה נוטים להגיע קרוב מאוד לימים החלשים ביותר, בתוך תקופות משבר. מי שיצא כדי להימנע מהירידות מחמיץ לא פעם גם את הזינוקים שבאו מיד אחריהן, ואלה אחראים לחלק גדול מהתשואה לטווח ארוך.

גופים מוסדיים שמנהלים קרנות פנסיה וקרנות השתלמות בישראל לא יוצאים מהשוק בגלל שיא. הם מאזנים תיק לפי מדיניות השקעה קבועה. זו לא חוכמה מיוחדת, זה פשוט הכרה בכך שאף אחד לא יודע מה יקרה ברבעון הבא.

בבת אחת או בהדרגה: השוואה מעשית

סטטיסטית, השקעה בבת אחת נוטה לנצח כניסה הדרגתית ברוב התקופות, פשוט כי השוק עולה יותר זמן משהוא יורד. היתרון של כניסה הדרגתית הוא פסיכולוגי: היא מקטינה את החרטה אם ירידה מגיעה מיד אחרי הכניסה, וזה בדיוק מה שמונע מאנשים למכור בתחתית. הרחבה על כך תמצאו במאמר השקעה חד פעמית או חודשית.

אם בוחרים בפריסה, כדאי לקבוע מראש לוח זמנים ולהיצמד אליו. פריסה שמשנים לפי כותרות היא בעצם תזמון שוק בתחפושת.

מתי שיא כן צריך לגרום לכם לעצור

יש מצבים שבהם הזהירות מוצדקת, והם קשורים אליכם ולא למדד.

כסף שתצטרכו בתוך שנתיים או שלוש, למשל להון עצמי לדירה, לא שייך למניות בכלל, לא בשיא ולא בשפל. המקום שלו בפיקדון, בקרן כספית או במק״מ.

השקעה בהלוואה או במינוף בזמן שיא היא מתכון לנזק, כי ירידה של 30% עלולה לחייב אתכם למכור בדיוק בתחתית.

וריכוז הוא בעיה אמיתית. אם השיא נובע מקומץ מניות טכנולוגיה, מי שקונה רק אותן מקבל סיכון שונה לגמרי ממי שקונה מדד עולמי רחב.

המס שמחכה למי שמוכר כדי לחזור מאוחר יותר

מכירה בחשבון מסחר רגיל כדי לקנות שוב אחרי ירידה מפעילה מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. על רווח ריאלי של 80,000 ₪ מדובר ב-20,000 ₪ שיוצאים מהתיק ולא עובדים יותר בשבילכם. כדי שהמהלך ישתלם, הירידה צריכה להגיע, ואתם צריכים גם לחזור בזמן.

בתוך קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה, מעבר בין מסלולי השקעה אינו אירוע מס. אבל גם שם, מעבר למסלול סולידי בשיא וחזרה מאוחרת יותר הוא אותו ניסיון תזמון, רק בלי חשבונית מס. לבדיקת ההשפעה של מכירה על התיק שלכם אפשר להיעזר במחשבון מס רווחי הון, ובמקרה ספציפי כדאי להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות נפוצות

האם כדאי לחכות לתיקון של 10% לפני שנכנסים?

תיקונים של 10% קורים בשוק המניות לעתים קרובות, אבל אף אחד לא יודע מאיזו רמה יגיעו. אם השוק עולה עוד 15% ואז יורד 10%, מי שחיכה קונה ביוקר ממי שנכנס מיד. פשרה סבירה היא לפרוס את הכניסה על כמה חודשים לפי לוח זמנים קבוע.

כמה זמן לוקח לשוק לחזור לשיא אחרי ירידה חדה?

זה משתנה מאוד. ב-2020 זה לקח חודשים ספורים, אחרי 2000 הנאסד״ק נזקק לכ-15 שנה, והניקיי היפני לקרוב ל-35 שנה. פיזור בין מדינות וענפים הוא הדרך העיקרית להקטין את הסיכון לתקוע את הכסף במדד אחד שלא מתאושש.

האם זה משנה אם אני משקיע דרך קרן השתלמות?

בקרן השתלמות האופק ארוך מטבעו והכסף פטור ממס אחרי 6 שנים, ולכן שיא בשוק רלוונטי פחות. מה שחשוב יותר הוא שמסלול ההשקעה מתאים לגיל ולמועד שבו תצטרכו את הכסף.

מה ההבדל בין מדד בשיא לבין מניה בודדת בשיא?

מדד רחב מתחדש כל הזמן: חברות חלשות יוצאות וחזקות נכנסות. מניה בודדת בשיא יכולה לרדת ולא לחזור לעולם, כי החברה עצמה עלולה להיחלש. לכן ההיגיון של אל תפחדו מהשיא מתאים בעיקר למדדים מפוזרים ולא למניות בודדות.

מי שרוצה לבנות שיטה מסודרת לכניסה לשוק, כולל ניהול פסיכולוגיה בזמן ירידות, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.