מבחני לחץ (Stress Test) לתיק ההשקעות: מה יקרה אם השוק ייפול
בין אוקטובר 2007 למרץ 2009 מדד S&P 500 איבד יותר ממחצית מערכו. מבחן לחץ לתיק ההשקעות עונה על שאלה אחת: אם זה יקרה שוב מחר, כמה שקלים יישארו לכם, והאם תוכלו להחזיק מעמד בלי למכור בתחתית. עושים אותו בחצי שעה עם גיליון אקסל: מפרקים את התיק לרכיבים, מפעילים על כל רכיב ירידה מתרחיש היסטורי, ובודקים את התוצאה מול ההתחייבויות שלכם בשנים הקרובות.
המטרה היא לא לנבא את המשבר הבא. המטרה היא לגלות היום, כשהשוק רגוע, איפה התיק ואיפה אתם נשברים.
מה בודק מבחן לחץ, ומה הוא לא בודק
בנק ישראל מריץ מבחני לחץ על הבנקים כדי לבדוק אם ההון שלהם יחזיק משבר חמור. אצל משקיע פרטי השאלה דומה, רק בקנה מידה אחר: האם הכסף שתצטרכו בשנים הקרובות יהיה שם גם אחרי ירידה חדה.
מבחן לחץ טוב בודק שלושה דברים. כמה התיק עלול לאבד בשקלים, לא רק באחוזים. האם יש לכם מקורות נזילים לשלם הוצאות צפויות בלי לממש מניות בהפסד. ומה תעשו בפועל כשתראו את המספר הזה על המסך.
מה הוא לא בודק: את ההסתברות שהתרחיש יקרה. מבחן לחץ לא אומר שהשוק ייפול, הוא אומר מה יקרה אם.
שלושה תרחישים היסטוריים שכדאי להריץ
אין צורך להמציא תרחישים. ההיסטוריה של העשורים האחרונים נותנת שלושה סוגי משבר שונים מאוד זה מזה.
משבר עמוק ואיטי, כמו 2008. השווקים ירדו לאורך כשנה וחצי, וההתאוששות נמשכה שנים. זה התרחיש שבודק סבלנות.
קריסה מהירה, כמו מרץ 2020. מדד S&P 500 ירד בכשליש בתוך כחמישה שבועות, ואז התאושש בתוך חודשים. זה התרחיש שבודק עצבים, כי הירידה מהירה מדי בשביל לחשוב.
הלם ריבית, כמו 2022. מניות ואג״ח ירדו באותה שנה. מי שהחזיק תיק מאוזן וחשב שהאג״ח יגנו גילה שהן היו חלק מהבעיה. זה התרחיש שבודק את ההנחה שהפיזור מגן בכל מצב.
דוגמה מלאה: תיק של 1.2 מיליון ₪
הדוגמה להמחשה, השמות והמספרים בדויים. רונית ואמיר ממודיעין, בני 45, מחזיקים תיק מסחר בבנק בשווי 1,200,000 ₪: 480,000 ₪ בקרן סל על S&P 500, 240,000 ₪ בקרן על ת״א 125, 300,000 ₪ באג״ח ממשלתיות, 120,000 ₪ במזומן ובמק״מ, ו-60,000 ₪ בקרן נדל״ן מניב.
על כל רכיב הם מפעילים ירידה משוערת לפי סוג המשבר. האחוזים הם הנחות לצורך התרגיל, לא נתונים היסטוריים מדויקים של כל נכס.
| תרחיש | מניות חו״ל | ת״א 125 | אג״ח | נדל״ן מניב | שווי התיק | ירידה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| עמוק, בנוסח 2008 | מינוס 50% | מינוס 45% | פלוס 3% | מינוס 40% | 837,000 ₪ | 30% |
| מהיר, בנוסח 2020 | מינוס 35% | מינוס 30% | מינוס 3% | מינוס 35% | 930,000 ₪ | 22.5% |
| הלם ריבית, בנוסח 2022 | מינוס 20% | מינוס 10% | מינוס 12% | מינוס 25% | 1,029,000 ₪ | 14% |
בתרחיש הקשה התיק מאבד 363,000 ₪. עכשיו מגיעה השאלה החשובה באמת: מה רונית ואמיר צריכים בשלוש השנים הקרובות?
אם הם מתכננים לממן בעוד שנה שיפוץ ב-150,000 ₪, המזומן והמק״מ מכסים כמעט את כל הסכום, והם לא יצטרכו למכור מניות בירידה של 50%. אם הם תכננו לממש 300,000 ₪ ממניות להון עצמי לדירה להשקעה, התרחיש הראשון הורס את התוכנית. זו התובנה שהמבחן נותן, והיא שווה יותר מאחוז הירידה עצמו.
השקל: הכרית שאנשים שוכחים
משקיע ישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות בלי גידור מטבע חשוף גם לשער הדולר. בחלק מהמשברים הגלובליים השקל נחלש מול הדולר, וזה ריכך את ההפסד בשקלים. אם בתרחיש הראשון הדולר מתחזק ב-10%, רכיב חו״ל של רונית ואמיר שווה 264,000 ₪ במקום 240,000 ₪.
אבל זה לא חוק טבע. יש משברים שבהם השקל דווקא התחזק, ויש קרנות מחקות עם גידור מטבע שבהן הכרית הזאת לא קיימת. כדאי לבדוק באיזה סוג קרן אתם מחזיקים, ולהריץ את התרחיש פעם עם השפעת מטבע ופעם בלעדיה.
איפה מבחני לחץ נכשלים
מתאמים משתנים במשבר. בימים רגילים מניות ואג״ח ממשלתיות נוטות לנוע בכיוונים שונים. במשבר של 2022 שתיהן ירדו יחד, ובימים הראשונים של מרץ 2020 גם נכסים בטוחים נמכרו כי כולם רצו מזומן. מבחן שמניח שהאג״ח יעלו בכל משבר נותן תחושת ביטחון מופרזת.
נזילות. בתיק שיש בו מניות קטנות או נכסים לא סחירים, המחיר על המסך במשבר לא תמיד המחיר שתקבלו במכירה. מבחן לחץ צריך לסמן אילו רכיבים קשה לממש מהר.
התרחיש הבא לא יחקה את הקודם. המשבר הבא עלול לשלב אלמנטים שלא ראינו יחד. לכן כדאי להוסיף תרחיש אחד מומצא וקיצוני, למשל ירידה של 40% במניות יחד עם ירידה של 10% באג״ח.
אתם. זה החלק שהכי קשה למדוד. רוב המשקיעים מעריכים יתר על המידה את היכולת שלהם לשבת בשקט מול הפסד של מאות אלפי שקלים. שאלה כנה שכדאי לשאול: כשהתיק ירד ב-2020 או ב-2022, מה עשיתי בפועל?
מה עושים עם התוצאה
לדעתי, מבחן לחץ שלא מוביל להחלטה הוא סתם תרגיל מפחיד. אחרי שיש לכם את המספרים, יש ארבע תגובות אפשריות.
- להשאיר את התיק כמו שהוא, כי ההפסד בתרחיש הקשה נסבל והאופק ארוך.
- להגדיל כרית נזילה, כך שהוצאות צפויות לשלוש השנים הקרובות לא תלויות במניות.
- להקטין חשיפה למניות אם התרחיש הקשה פוגע בתוכנית מהותית, כמו רכישת דירה או פרישה קרובה.
- לכתוב מראש מה תעשו בירידה של 20%, 30% ו-40%, ולהדביק את הדף ליד המחשב.
הסיכון החמור ביותר קרוב לפרישה הוא סיכון הרצף: ירידה חדה בדיוק כשמתחילים למשוך כסף. מי שנמצא חמש שנים לפני פרישה צריך מבחן לחץ מחמיר יותר ממי שנמצא שלושים שנה לפניה.
מי שרוצה ללמוד לבנות תיק מפוזר ולהבין את הקשר בין רכיבי התיק יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים, ולהמשיך לקורס ההשקעות לעבודה מעמיקה יותר על הקצאת נכסים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן כדאי לעשות מבחן לחץ לתיק?
פעם בשנה מספיקה לרוב המשקיעים, ובנוסף אחרי כל שינוי מהותי: ירושה, מכירת דירה, מעבר עבודה או תוכנית למשיכת כסף. אין טעם להריץ את המבחן כל שבוע, כי המטרה היא להיערך לפני הסערה ולא לעקוב אחריה.
האם מבחן לחץ מתאים גם לקרן פנסיה ולקרן השתלמות?
כן, ואפילו חשוב יותר ככל שמתקרבים למשיכה. בדקו באיזה מסלול הכסף נמצא ומה חלק המניות בו, והפעילו את אותם תרחישים. חוסך שעומד למשוך קרן השתלמות בעוד שנה צריך לדעת כמה ממנה חשוף למניות.
מה ההבדל בין מבחן לחץ לבין סטיית תקן?
סטיית תקן מודדת תנודתיות ממוצעת בתנאים רגילים. מבחן לחץ מסתכל על הקצה, על האירועים הנדירים שבהם הנחות רגילות מפסיקות לעבוד. שני הכלים משלימים זה את זה, אבל למשקיע פרטי מבחן לחץ בשקלים לרוב מובן יותר.
אם התוצאה מפחידה, צריך למכור עכשיו?
לא בהכרח. אם ההפסד בתרחיש הקשה לא פוגע בהוצאות של השנים הקרובות והאופק ארוך, ייתכן שהתיק מתאים. אם הוא כן פוגע בתוכנית מהותית, כדאי לבחון את הקצאת הנכסים, רצוי עם יועץ השקעות מורשה שמכיר את כל התמונה.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.