מה ההבדל בין קרן אירית לקרן אמריקאית

ההבדל בין קרן אירית לקרן אמריקאית, למשקיע ישראלי, מתמצה בשלושה דברים: כמה מס נגבה על הדיבידנדים ומתי, האם הקרן חושפת את היורשים שלכם למס עיזבון אמריקאי, והאם הקרן צוברת או מחלקת. שתיהן יכולות לעקוב אחרי אותו מדד בדיוק. ההבדל הוא במבנה, לא בהשקעה.

על מדד S&P 500, למשל, יש קרנות אמריקאיות וקרנות איריות שמחזיקות את אותן 500 מניות. מי שבוחר ביניהן לפי דמי הניהול בלבד מפספס את החלק החשוב של ההחלטה.

כמה מס נגבה על דיבידנדים בקרן אמריקאית?

כשמשקיע ישראלי מחזיק קרן סל רשומה בארה״ב, הקרן מחלקת לו דיבידנדים. לפי אמנת המס בין ישראל לארה״ב, שיעור הניכוי במקור על דיבידנדים לתושב ישראל הוא 25%. כדי לקבל את השיעור הזה צריך טופס W-8BEN מעודכן אצל הברוקר. בלי הטופס, הניכוי עלול להיות גבוה יותר.

בישראל המס על דיבידנד לאדם פרטי הוא 25%, והמס ששולם בארה״ב מוכר כזיכוי. בפועל, ברוב המקרים לא נשאר מס נוסף לשלם בישראל. התוצאה: 25% מס על כל דיבידנד, כל שנה, ברגע שהוא מחולק.

מה קורה לדיבידנדים בקרן אירית?

קרן רשומה באירלנד שמחזיקה מניות אמריקאיות משלמת בעצמה 15% מס במקור על הדיבידנדים שהיא מקבלת, בזכות אמנת המס בין אירלנד לארה״ב. המס הזה נגבה בתוך הקרן, ואתם לא רואים אותו בדוח.

רוב הקרנות האיריות הפופולריות בקרב ישראלים הן קרנות צוברות. הן לא מחלקות את הדיבידנד, אלא משקיעות אותו מחדש. לכן אין לכם אירוע מס בישראל עד שתמכרו. במכירה תשלמו 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי, כולל הדיבידנדים שנצברו בדרך.

ומה שרבים מפספסים: ה-15% שנגבו בתוך הקרן שולמו על ידי הקרן ולא על ידכם, ולכן ככלל לא תקבלו עליהם זיכוי בישראל. היתרון של הקרן האירית בדיבידנדים הוא בעיקר דחיית מס, לא בהכרח מס כולל נמוך יותר.

דוגמה מספרית: מתי הקרן האירית מנצחת?

נועם, בן 38 ממודיעין, מחזיק 200,000 דולר במדד S&P 500. נניח תשואת דיבידנד של 1.5% לצורך החשבון, כלומר 3,000 דולר בשנה.

בקרן אמריקאית מחלקת: ארה״ב מנכה 750 דולר, ונועם מקבל 2,250 דולר. אם ישקיע אותם מחדש, הם יעבדו בשבילו מהיום.

בקרן אירית צוברת: הקרן משלמת 450 דולר מס, ו-2,550 דולר נשארים מושקעים. אין מס בישראל עכשיו. כשנועם ימכור, הוא ישלם 25% על הרווח, כולל על הסכום הזה.

בחישוב פשוט, בלי אינפלציה ובלי שינויי מטבע, מה שקורה הוא מרוץ בין שני כוחות. בקרן האירית יותר כסף נשאר מושקע (85% מול 75%), אבל בסוף משלמים מס נוסף במכירה. ככל שהאופק ארוך יותר, יתרון הדחייה גדל. למי שמתכנן למכור בעוד שלוש או ארבע שנים, ההבדל כמעט זניח ואפילו יכול להתהפך. מי שמחזיק 15 או 20 שנה, הסיכוי שהקרן הצוברת תצא עדיפה גבוה יותר.

זו הנקודה שבה אני חולק על המסקנה הנפוצה שקרן אירית היא תמיד בחירה עדיפה. היא עדיפה במקרים מסוימים, מסיבות מסוימות.

מס עיזבון אמריקאי: הסיכון שכמעט אף אחד לא בודק

זה הנושא שבאמת צריך לבדוק לעומק. ארה״ב גובה מס עיזבון מתושבי חוץ על נכסים שממוקמים בארה״ב, כשהפטור לתושבי חוץ הוא 60,000 דולר בלבד. מניות אמריקאיות וקרנות סל רשומות בארה״ב נחשבות לנכסים כאלה. שיעורי המס מדורגים ומגיעים בחלק העליון עד 40%.

בדוגמה של נועם, אם כל ה-200,000 דולר יושבים בקרן אמריקאית, 140,000 דולר חשופים למס עיזבון אמריקאי. זה סכום שמשפחה עלולה לגלות רק אחרי פטירה, יחד עם הליך בירוקרטי לא פשוט מול רשויות המס האמריקאיות.

יחידות בקרן רשומה באירלנד אינן נחשבות ככלל לנכס אמריקאי לצורך מס עיזבון, גם אם הקרן מחזיקה מניות אמריקאיות. כאן היתרון של הקרן האירית ברור יותר ומשמעותי יותר מהדיון על הדיבידנדים.

השוואה מהירה: קרן אירית מול קרן אמריקאית

צוברת או מחלקת: מה מתאים למי?

קרן צוברת מתאימה למי שבונה הון לטווח ארוך ולא צריך תזרים שוטף. היא גם פשוטה יותר בדיווח, כי אין הכנסות דיבידנד לדווח עליהן מדי שנה.

קרן מחלקת מתאימה למי שכבר חי מהתיק ורוצה הכנסה קבועה. גם באירלנד יש קרנות מחלקות, כך שהבחירה בין צוברת למחלקת היא בחירה נפרדת מהבחירה במדינת הרישום.

מה עוד כדאי לבדוק לפני שבוחרים?

נזילות ומרווחים: קרנות אמריקאיות גדולות נסחרות במחזורים עצומים, והמרווח בין קנייה למכירה צר מאוד. קרנות איריות גדולות נזילות מספיק למשקיע פרטי, אבל כדאי לבדוק את המרווח בפועל.

מטבע ועמלות המרה: חלק מהקרנות האיריות נסחרות בלונדון בדולרים, וחלקן באירו או בליש״ט. קנייה במטבע שאינו מטבע החשבון מוסיפה עמלת המרה.

גישה אצל הברוקר: לא כל ברוקר ישראלי נותן גישה נוחה לבורסות באירופה. זה שיקול מעשי שיכול להכריע.

ודיווח לרשות המסים: מי שמחזיק ניירות ערך דרך ברוקר זר, שלא מנכה מס בישראל, עשוי להיות חייב בדוח שנתי. כדאי לבדוק את המצב הספציפי שלכם עם רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות נפוצות

האם קרן אירית עדיפה תמיד על קרן אמריקאית?

לא. היתרון המובהק שלה הוא בהקשר של מס עיזבון אמריקאי, ובאופק ארוך גם בדחיית המס על הדיבידנדים. לתיק קטן ולטווח קצר ההבדל יכול להיות זניח.

מה זה טופס W-8BEN ולמה הוא חשוב?

זה טופס שבו משקיע שאינו אמריקאי מצהיר על תושבותו לצורכי מס. בזכותו הברוקר מנכה מדיבידנדים אמריקאיים לפי שיעור האמנה, 25% לתושב ישראל. כדאי לוודא שהוא בתוקף.

האם מס העיזבון האמריקאי חל גם על מניות בודדות?

כן. מניות של חברות אמריקאיות נחשבות לנכס שממוקם בארה״ב, בדיוק כמו קרן סל אמריקאית. הפטור לתושבי חוץ הוא 60,000 דולר לכל הנכסים האמריקאיים יחד.

אם אני מחזיק כבר קרן אמריקאית, כדאי למכור ולעבור לאירית?

מכירה יוצרת אירוע מס של 25% על הרווח הריאלי, ולכן זו לא החלטה אוטומטית. אחת האפשרויות היא לכוון הפקדות חדשות לקרן אירית ולהשאיר את הקיים. את ההחלטה כדאי לקבל יחד עם רואה חשבון.

למי שמתחיל, קורס שוק ההון למתחילים מסביר את מבנה הקרנות מהיסוד, ומדריכים נוספים זמינים במרכז הידע.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.