מס יציאה מישראל: מה קורה לנכסים שלכם כשאתם עוזבים לצמיתות

כשתושב ישראל מנתק את התושבות שלו לצורכי מס, סעיף 100א לפקודת מס הכנסה רואה אותו כאילו מכר את נכסיו ביום שלפני הניתוק. אין מכירה בפועל ואף אחד לא מחייב אתכם לממש דבר. אבל נוצר רווח הון על הנייר, ולפניכם שתי דרכים לשלם עליו: מיד ביציאה, או בדחייה עד למכירה בפועל, עם חלוקה ליניארית של הרווח בין התקופה בישראל לתקופה שאחריה.

ההחלטה בין שתי הדרכים יכולה להיות שווה עשרות אלפי שקלים. והיא החלטה שרוב העוזבים מקבלים בלי לדעת שהיא קיימת.

מה בעצם קובע סעיף 100א?

הרעיון פשוט. רווח שנצבר בזמן שהייתם תושבי ישראל שייך, מבחינת המס, לישראל. בלי הסעיף, אדם יכול היה לצבור רווח גדול בתיק השקעות, לעבור למדינה שלא ממסה רווחי הון, ולמכור שם בלי לשלם כלום.

הסעיף סוגר את הפתח הזה באמצעות מכירה רעיונית. ביום שלפני ניתוק התושבות, הנכסים שלכם נחשבים כאילו נמכרו לפי שוויים. הרווח שנוצר מהמכירה הזו הוא הרווח שישראל מבקשת למסות.

חשוב להבין את המילה ניתוק. לא מדובר בדרכון, ולא ביום שבו עליתם למטוס. ניתוק תושבות נקבע לפי מרכז החיים: איפה הבית, המשפחה, העבודה, החשבונות והקשרים החברתיים. אנשים שחיים בחו״ל שנים יכולים עדיין להיחשב תושבי ישראל.

שתי הדרכים לשלם: מיד ביציאה או במכירה בפועל

בדרך הראשונה, משלמים את המס על הרווח הרעיוני כבר במועד היציאה. המספר ידוע, הסיפור סגור, ומה שקורה לנכס אחר כך הוא עניין שלכם ושל מדינת התושבות החדשה.

בדרך השנייה, דוחים את התשלום עד שהנכס נמכר באמת. במועד המכירה מחשבים את הרווח הכולל, מהקנייה ועד המכירה, ומחלקים אותו באופן ליניארי לפי זמן. החלק שמתאים לתקופה שבה הייתם תושבי ישראל ממוסה בישראל. החלק שאחריו כבר לא.

שיעור המס הבסיסי על רווח הון ריאלי של יחיד בישראל הוא 25%, ו-30% לבעל מניות מהותי. לנכסים מסוימים, כמו אופציות לעובדים או מניות בחברה פרטית, יש כללים נוספים שדורשים בדיקה נפרדת.

דוגמה מספרית: דנה מהרצליה עוברת לליסבון

דנה, בת 40 מהרצליה, קנתה ב-2016 תיק קרנות סל ב-400,000 ₪. ב-2026 היא עוברת לפורטוגל, והתיק שווה 700,000 ₪. לשם הפשטות נתעלם מהתאמה לאינפלציה.

אם תבחר לשלם ביציאה: הרווח הרעיוני הוא 300,000 ₪. המס בישראל, 25%, הוא 75,000 ₪.

אם תבחר לדחות, והיא מוכרת ב-2031 ב-900,000 ₪: הרווח הכולל הוא 500,000 ₪ על פני 15 שנים. עשר מתוכן היו בישראל, כלומר שני שלישים. החלק הישראלי של הרווח הוא כ-333,000 ₪, והמס כ-83,000 ₪.

אם תבחר לדחות, אבל השוק יורד והיא מוכרת ב-2031 ב-500,000 ₪: הרווח הכולל הוא 100,000 ₪ בלבד. החלק הישראלי הוא כ-66,700 ₪, והמס כ-16,700 ₪.

המסקנה מעניינת. הדחייה מגינה עליכם מפני ירידות אחרי העזיבה, כי המס מחושב על הרווח האמיתי. תשלום ביציאה משתלם יותר כשמצפים לעליות חזקות, כי הוא מקבע את החלק הישראלי ברמה נמוכה יחסית.

איפה ההחלטה הזו מסתבכת?

החשבון בדוגמה נקי. החיים לא. שלושה דברים עלולים לשנות את התמונה.

הראשון הוא המדינה החדשה. חלק מהמדינות ממסות את מלוא הרווח במכירה, כולל החלק שנצבר בישראל, וחלקן מכירות בערך הנכס ביום ההגעה. אם שתי המדינות ממסות את אותו רווח, צריך לבדוק אם אמנת המס ביניהן מונעת כפל מס, ובאיזה אופן.

השני הוא התיעוד. בדחייה, עשר שנים אחרי היציאה תצטרכו להוכיח מתי קניתם, כמה שילמתם ומתי ניתקתם תושבות. מי שלא שמר מסמכים יתקשה.

השלישי הוא התזרים. תשלום ביציאה דורש נזילות ברגע שבו רוב האנשים צריכים כסף למעבר, לשכירות חדשה ולהתחלה מחדש. לפעמים זה השיקול המכריע, יותר מהחישוב עצמו.

מה עם דירה, קרן השתלמות וקופת גמל?

דירה בישראל נשארת חייבת במס שבח בישראל גם אחרי שעזבתם, לפי כללי מיסוי מקרקעין. העזיבה לא מוציאה אותה מהתמונה.

לגבי קרן השתלמות, קופת גמל וחיסכון פנסיוני, הכללים שונים ותלויים במועד המשיכה ובמעמד שלכם בזמן המשיכה. זה בדיוק סוג הנושאים שבהם שיחה אחת עם רואה חשבון לפני העזיבה חוסכת טעות יקרה.

מה קורה לתיק ההשקעות שנשאר בבנק בישראל?

הרבה עוזבים משאירים את תיק ניירות הערך בבנק בישראל. זה לגיטימי, אבל יש כאן מלכודת שקטה. הבנק מנכה מס במקור לפי המעמד שרשום אצלו. אם לא עדכנתם אותו על שינוי התושבות, הוא ימשיך להתייחס אליכם כתושבי ישראל.

הכללים לתושב חוץ שונים, והבנק יבקש בדרך כלל טפסים והצהרות לפני שישנה את הסיווג. מנגד, עדכון התושבות בבנק לפני שהניתוק באמת התגבש עלול ליצור סתירה מול מה שתצהירו לרשות המסים.

בעיניי, הסדר הנכון הוא קודם לקבל החלטה מקצועית על מועד הניתוק, ורק אחר כך לעדכן את הגופים הפיננסיים. מי שעושה את זה הפוך מגלה אחרי שנתיים שהדוחות שלו לא מתיישבים זה עם זה.

גם החלוקה הליניארית בדוגמה של דנה נשענת על תאריך ניתוק מוגדר. אם התאריך הזה שנוי במחלוקת, כל החישוב זז איתו.

מה כדאי לעשות לפני שעוזבים?

רשמו את כל הנכסים, עם תאריכי הקנייה והעלות המקורית. הדפיסו או שמרו דוח שווי מלא מהבנק או מבית ההשקעות ליום היציאה.

בדקו איך מדינת היעד ממסה רווחי הון, והאם היא מכירה בערך הנכס ביום ההגעה.

קבלו החלטה מודעת בין תשלום ביציאה לדחייה, במקום לתת לה לקרות מעצמה.

והכי חשוב: שבו עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר מיסוי בינלאומי, רצוי כמה חודשים לפני העזיבה ולא אחריה. בניתוק תושבות, טעויות קשה מאוד לתקן בדיעבד.

שאלות נפוצות

האם חייבים למכור את הנכסים ביום העזיבה?

לא. סעיף 100א יוצר מכירה רעיונית לצורכי מס בלבד. הנכסים נשארים שלכם, ואתם בוחרים אם לשלם את המס ביציאה או לדחות אותו עד למכירה בפועל.

מה זו חלוקה ליניארית של הרווח?

כשדוחים את המס, הרווח הכולל במכירה מחולק לפי זמן. אם החזקתם נכס 15 שנה ו-10 מהן הייתם תושבי ישראל, שני שלישים מהרווח ממוסים בישראל. החישוב המדויק תלוי בתאריכים ובהתאמה לאינפלציה.

מתי כדאי לשלם את המס כבר ביציאה?

בעיקר כשהנכס צפוי, לדעתכם, לעלות משמעותית אחרי העזיבה, או כשרוצים לסגור את החשבון מול ישראל ולא לעקוב אחריו שנים. מנגד, תשלום מוקדם מוותר על ההגנה מפני ירידות ודורש נזילות מיידית.

איך יודעים אם ניתקתי תושבות?

ניתוק תושבות נקבע לפי מבחן מרכז החיים, שכולל את מקום המגורים, המשפחה, העבודה והנכסים. אין כלל אחד פשוט, ולכן כדאי לבחון את המקרה הספציפי עם רואה חשבון או יועץ מס לפני היציאה.

עוד מדריכים על מיסוי השקעות בישראל זמינים במרכז הידע, ובהדרכה החינמית של מכללת סקילס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.