אינפלציה בישראל: היסטוריה, מה קורה היום ואיך קוראים תחזיות

ב-1984 המחירים בישראל עלו בכ-445% בשנה אחת. משכורת שקיבלתם בתחילת החודש איבדה חלק ניכר מערכה עד סופו, ואנשים מיהרו להמיר שקלים לדולרים ביום התשלום. היום בנק ישראל מכוון לאינפלציה של 1% עד 3% בשנה, ורוב השנים מאז תחילת שנות ה-2000 הסתיימו בתוך הטווח הזה או קרוב אליו. ההיסטוריה של האינפלציה בישראל מסבירה הרבה על איך המשק שלנו עובד היום, ולמה כל כך הרבה מוצרים פיננסיים כאן צמודים למדד.

מה קרה לאינפלציה בישראל בשנות ה-70 וה-80?

האינפלציה בישראל טיפסה בהדרגה מאז אמצע שנות ה-70, על רקע גירעונות ממשלתיים גדולים, הוצאות ביטחון כבדות אחרי מלחמת יום הכיפורים ומנגנוני הצמדה שהזינו את עצמם. בשיא, ב-1984, היא הגיעה לכ-445% בשנה. זו הייתה היפר-אינפלציה (Hyperinflation) במובן המלא, שבה המטבע מפסיק לתפקד כשומר ערך.

המנגנון שהחזיק את המשק בחיים היה גם זה שהאכיל את הבעיה. שכר, פיקדונות ומחירים הוצמדו למדד או לדולר, ולכן כל עליית מחירים גררה עליית שכר, שגררה עוד עליית מחירים.

איך עצרו את זה? תוכנית הייצוב של 1985

ביולי 1985 הממשלה, בשיתוף בנק ישראל וההסתדרות, הפעילה את תוכנית הייצוב הכלכלית. היא כללה קיצוץ חד בגירעון הממשלתי, פיחות חד פעמי ואחריו קיבוע שער החליפין, הקפאה זמנית של שכר ומחירים והפסקת מימון הגירעון בהדפסת כסף. בספטמבר 1985 הוחלף השקל הישן בשקל החדש, ביחס של 1,000 לאחד.

האינפלציה ירדה תוך זמן קצר לרמה דו-ספרתית נמוכה. ההורדה לחד-ספרתי לקחה עוד שנים, והיא נשענה על שני שינויים מוסדיים. הראשון: הפרדה בין הממשלה לבנק המרכזי, שהגבילה את היכולת לממן גירעון בהדפסת כסף. השני: אימוץ יעד אינפלציה מפורש, שהיום עומד על טווח של 1% עד 3% בשנה.

מה קרה בשנות ה-2000 וה-2010?

בעשור השני של המאה האינפלציה בישראל הייתה דווקא נמוכה מדי. בחלק מהשנים שבין 2014 ל-2016 מדד המחירים לצרכן אף ירד, ובנק ישראל הוריד את הריבית לרמה קרובה לאפס בניסיון להחזיר את האינפלציה לטווח היעד.

זה שיעור שנוטים לשכוח. בנק מרכזי מודאג גם מאינפלציה נמוכה מדי, כי היא מקשה על הורדת ריבית בזמן משבר ועלולה לשקף ביקוש חלש.

אינפלציה בישראל בשנים האחרונות: מה היה אחרי הקורונה?

אחרי הקורונה האינפלציה חזרה לכל העולם, וגם לישראל. בסוף 2022 ובתחילת 2023 קצב עליית המחירים השנתי עבר את 5%, מעל הרף העליון של היעד. בנק ישראל העלה את הריבית בסדרה של העלאות, והאינפלציה ירדה בהדרגה, אם כי בשנות המלחמה היא נשארה לעיתים מעל טווח היעד.

בהשוואה בינלאומית, האינפלציה בישראל בגל הזה הייתה מתונה יותר מזו של ארה״ב ושל רוב מדינות אירופה. אחד ההסברים הוא השקל החזק בתחילת התקופה, שהוזיל יבוא, ומשקל נמוך יחסית של אנרגיה בסל.

את הנתון העדכני, שהלמ״ס מפרסמת בכל חודש, אפשר לראות בעמוד מדד המחירים לצרכן שמתעדכן אוטומטית.

איך קוראים תחזית אינפלציה לישראל?

תחזית אינפלציה לישראל מגיעה משלושה מקורות עיקריים: חטיבת המחקר של בנק ישראל, שמפרסמת תחזית מאקרו כמה פעמים בשנה; החזאים של הבנקים ובתי ההשקעות; ושוק האג״ח עצמו. המקור השלישי הוא המעניין ביותר, כי הוא מבוסס על כסף אמיתי ולא על דעה.

השיטה: משווים תשואה של אג״ח ממשלתי שקלי לא צמוד (שחר) לתשואה של אג״ח ממשלתי צמוד מדד (גליל) לאותו טווח. ההפרש ביניהם נקרא ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון (Breakeven Inflation). אם שחר ל-5 שנים נותנת 4% וגליל לאותה תקופה נותנת 1.5%, השוק מתמחר אינפלציה ממוצעת של כ-2.5% בשנה. המספרים כאן להמחשה.

שני סייגים. ההפרש כולל גם פרמיית סיכון ונזילות, כך שהוא לא ציפייה טהורה. והשוק טועה, לפעמים בגדול: ב-2021 מעט מאוד תחזיות צפו את גובה הגל שהגיע.

מה אינפלציה עושה לכסף שלכם? דוגמה מספרית

נניח שיש לכם 100,000 ₪ בפיקדון שקלי שמשלם 3% בשנה, והאינפלציה עומדת על 3.5%. בנומינלי הרווחתם 3,000 ₪. בריאלי, כוח הקנייה שלכם ירד בכחצי אחוז, כלומר בכ-500 ₪. ואחרי מס על הריבית המצב גרוע יותר.

עכשיו על פני עשר שנים. אינפלציה ממוצעת של 3% שוחקת כ-26% מכוח הקנייה של שקל שיושב בעו״ש בלי ריבית. 100,000 ₪ של היום יקנו בעוד עשור מה שקונים היום בכ-74,000 ₪.

לכן בישראל יש מוצרים צמודים למדד: אג״ח גליל, חלק מהפיקדונות, משכנתאות צמודות ושכר דירה בחוזים רבים. ההצמדה מגינה על המלווה ומעבירה את הסיכון ללווה. מי שלוקח משכנתא צמודה צריך להבין שקרן ההלוואה עולה עם המדד.

מה המשקיע יכול לעשות?

אין נכס שמגן באופן מושלם. מניות לאורך זמן נוטות להתגבר על אינפלציה, כי חברות מעלות מחירים, אבל בטווח הקצר עליית ריבית פוגעת בהן. אג״ח צמודות מגינות על הקרן אבל לא על ירידה במחיר כשהריבית הריאלית עולה. מזומן הוא הנכס החשוף ביותר.

לדעתי הטעות הנפוצה בישראל היא לא בחירת הנכס הלא נכון, אלא החזקת יותר מדי כסף בעו״ש לאורך שנים בגלל תחושת ביטחון. זה נראה בטוח, אבל זה הפסד ודאי ואיטי.

שאלות נפוצות

מה יעד האינפלציה של בנק ישראל?

היעד הוא טווח של 1% עד 3% בשנה, והוא נקבע על ידי הממשלה בהתייעצות עם בנק ישראל. הבנק משתמש בעיקר בריבית כדי להחזיר את האינפלציה לטווח כשהיא חורגת ממנו. את הריבית העדכנית אפשר לבדוק בעמוד ריבית בנק ישראל.

מתי הייתה האינפלציה הגבוהה ביותר בישראל?

השיא היה ב-1984, עם אינפלציה שנתית של כ-445%. תוכנית הייצוב של יולי 1985 הורידה אותה בחדות, ובספטמבר 1985 הוחלף השקל הישן בשקל החדש.

מי מפרסם את מדד המחירים לצרכן?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) מפרסמת את המדד פעם בחודש, בדרך כלל ב-15 בחודש, עבור החודש הקודם. המדד מבוסס על סל מוצרים ושירותים שמשקף את ההוצאות של משקי הבית בישראל.

האם אפשר לדעת מה תהיה האינפלציה בשנה הבאה?

לא בוודאות. אפשר לראות מה בנק ישראל צופה ומה שוק האג״ח מתמחר, ושני המקורות האלה נותנים טווח סביר. אבל זעזועים כמו מגפה, מלחמה או קפיצה במחירי אנרגיה יכולים לשנות את התמונה מהר.

מי שרוצה להבין איך ריבית, אינפלציה ואג״ח משתלבים בתיק השקעות יכול להעמיק בקורס ההשקעות של סקילס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.